עובדים זכאים לקבל שכר עבודה בעד כל תקופת העסקה אצל המעסיק או במקום עבודה, לגבי כל רכיבי השכר במועד התשלום, לאחר ניכויים. העובד זכאי גם לקבל תלוש משכורת לצפייה בכל הנתונים המרכזיים בענייני התשלום.
מטרת הכתבה להסביר את הזכות.
מהו שכר עבודה?
שכר עבודה הוא סך כל התשלומים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו, לרבות השכר המוסכם בין הצדדים ותשלומים נוספים (רכיבי שכר אחרים). שכר העבודה מוגדר בחוק ומחייב את המעסיק בתשלומו לעובד המועסק על ידו.
שכר העבודה לרוב מורכב מהשכר שנקבע בין המעסיק לעובד ורכיבי שכר אחרים. כאשר השכר המוסכם הוא שכר בסיס שנקבע בין הצדדים ובתנאי שאינו נמוך משכר המינימום. רכיבי שכר נוספים הם כל התשלומים הנוספים מעבר לשכר הרגיל והקבוע של העובד, שמגיעים לעובד מכוח החוק, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסכם עבודה אישי.
המעסיק אינו יכול לכלול את רכיבי השכר הללו בתור השכר הכולל והגלובאלי של העובד, אלא בתשלום נוסף עליהם.
בנקודה זו יש לציין כי המעסיק חייב בתשלום שכר שווה לעובד ולעובדת. כלומר, הוא אינו יכול לבצע הפלייה בתשלום שכר בין המגדרים אם מדובר על אותה עבודה או עבודה דומה מאוד.
אוכלוסיית יעד – מי זכאי?
כל עובד זכאי לשכר עבודה, במשך עבודתו ועקב עבודתו.
גם עובד שעבר בין המעסיקים, החברה נסגרה, נמכרה, הועברה, הוחלפו המעסיקים וכד'.
היקף משרה – חישוב משרה מלאה או חלקית
היקף משרה הוא סך שעות העבודה שהעובד עבד בפועל כולל היעדרות חלקי מספר שעות עבודה הקבוע בהוראות החוק למשרה מלאה. בהתאם לצו ההרחבה המקצר את שבוע העבודה, נקבע כי שכר הבסיס מחושב לפי 42 שעות בשבוע או 182 שעות בחודש – כך שמחשבים את השכר לפי מדדים אלו.
לגבי עובד שמועסק מספר שעות משתנה, מחשבים לפי ממוצע השעות החודשיות ב-12 החודשים האחרונים.
להיקף משרה יש חשיבות גבוהה על הזכויות המוקנות לעובד. משום שאם העובד עובד פחות שעות מהמספר הקבוע בהוראות הדין, הוא עובד משרה לא מלאה ולפיכך זכאי גם לזכויות לפי חישוב חלקי. למידע נוסף ניתן לקרוא את הכתבה על היקף משרה.
רכיבי השכר – גובה שכר עבודה
כאמור לעיל, גובה שכר העבודה נקבע לפי השכר שהוסכם בין הצדדים שהוא ההכרחי ביותר ותוספות אחרות שמגיעות לפי הוראות חוק אחרות.
1. שכר מוסכם
שכר מוסכם הוא השכר שנקבע בהסכם עבודה בין העובד לבין המעסיק. זהו השכר הבסיסי ביותר שהעובד זכאי לקבל אצל המעסיק והוא עשוי להיקרא גם שכר יסוד, שכר בסיס או שכר משולב (הכולל תוספת ותק לעובדי מדינה).
השכר המוסכם לא יכול להיות נמוך יותר מגובה שכר מינימום בישראל או מגובה שכר הבסיס שנקבע בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה (אם נקבע כזה לגבי אותו עובד) – לפי הגבוה מבינהם.
השכר המוסכם משולם עבור שעות עבודה רגילות אצל המעסיק, וללא קשר לתוספות או רכיבי שכר אחרים שמגיעים בנוסף לשכר זה.
2. רכיבי שכר נוספים
בנוסף לשכר הבסיסי והרגיל, העובד זכאי לקבל תוספות שכר לפי חוק ולפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה או הסכם עבודה אישי.
תוספות לפי חוק:
אלו תוספות שנקבעו לפי חוק או תקנות בישראל.
- גמול שעות נוספות – תשלום על עבודה בכל שעות עבודה נוספות.
- גמול מנוחה שבועית – תשלום על עבודה בכל שעה של מנוחה שבועית.
- דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה – תשלום בעד חופשה.
- דמי מחלה – תשלום בעד מחלה של העובד או של בן משפחה.
- דמי חגים – תשלום בעד חופשת חג או חופשת מועד ישראל.
תוספות לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה:
1. אלו תוספות שנקבעו לפי הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה כללי על כלל העובדים במשק.
- החזר הוצאות נסיעה (דמי נסיעות) – השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בחזרה בתחבורה ציבורית.
- דמי הבראה – תשלום בעד השתתפות המעסיק בהוצאות נופש של העובד.
- פנסיה חובה (כולל פיצויי פיטורים) – תשלום בעד חיסכון פנסיוני של העובד (כולל תגמולי עובד ותגמולי מעסיק) ותשלום פיצויי פיטורין (מלא או חלקי עם השלמה לאחר מכן).
2. בנוסף לעיל, העובדים עשויים להנות מתוספות בגלל הסכם קיבוצי ייעודי למקום העבודה (בין המעסיק לארגון עובדים) או בגלל צו הרחבה ענפי (לסוג מסויים של עובדים).
- תשלום ימי אבל – תשלום בעד ימי אבל של העובד.
- תוספת ותק – תשלום בעד הוותק של העובד במקום העבודה.
- החזר הוצאות – תשלום בעד החזקה של שווי שימוש ברכב, שווי שימוש בטלפון נייד וכד'.
- תוספת סיכון – תשלום לעובדים בעבודה בסביבה מסוכנת.
- תוספת משפחה – תשלום בהתאם להרכב משפחת העובד.
- קרן השתלמות – הפרשה למוצר חיסכון המקנה בין היתר הטבות במס.
ניסיון, התלמדות, השתלמות ועוד
עובד זכאי לקבלת תשלום בעד תקופת ניסיון, התלמדות, השתלמות, הכשרה וכד'. המעסיק אינו יכול להעסיק עובד ללא תשלום, גם אם עדיין לא קיבל אותו לעבודה והוא חייב בשכר רגיל, אילו העובד כבר עובד אצל המעסיק.
שכר כולל (גלובאלי)
המעסיק אינו יכול לכלול בשכר הבסיס של העובד תשלום בעד שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה שבועית, תשלום בעד חופשה ואחרים. רכיבי שכר אלו חייבים להיות משולמים בנפרד מהשכר הבסיס ולא כחלק מהם.
עם זאת, מותר לכלול סכום גלובאלי עבור שעות העבודה הנוספות או שעות העבודה במנוחה, אשר יכללו את סך שעות העבודה הנוספות או במנוחה שבועית. למידע נוסף ניתן לקרוא את הכתבה על שכר כולל.
ניכויים משכר העובד
שכר העובד לרוב מחושב לפי ברוטו, לאחר ניכויים משכר העבודה, השכר שמגיע לעובד הוא שכר נטו. מותר לנכות מהשכר של העובד רק ניכויים מותרים בלבד, ניכויים שאינם נכללו ברשימת המותרים הם אסורים.
הניכויים מחושבים לפי ניכויי חובה או ניכויי רשות כדלקמן:
1. ניכויי חובה
סכום אלו מותרים ואף חובה לנכות אותם.
- מס הכנסה – תשלום על הכנסת עבודה של העובד, מחושב לפי מדרגות מס הכנסה.
- דמי ביטוח לאומי – תשלום על זכויות מהמוסד, מחושב לפי מדרגות שכר לפי השכר הממוצע.
- דמי ביטוח בריאות – תשלום על זכויות רפואיות המגיעות מקופות חולים ובתי חולים, מחושב לפי מדרגות שכר לפי השכר הממוצע במשק.
- תגמולי עובד לפנסיה – החלק של העובד לחיסכון הפנסיוני שלו.
2. ניכויי רשות
סכום אלו מותר לנכות, אך הם בגדר רשות, בהתאם לסוג העבודה, המעסיק והעובד.
- תרומות שהעובד הסכים להן.
- דמי חבר בארגון עובדים שאותם יש לנכות או שהעובד הסכים לכך. כולל תוספות למימון מפלגות או דמי טיפול מקצועי ארגוני – אלא אם העובד התנגד אליהם.
- מקדמות על חשבון השכר.
- תשלום חודשי / חוב בשל הלוואה לעובד.
- תגמולי עובד לפנסיה – למרות שזה כתוב בניכויי חובה, העובד יכול להתנגד לניכוי מהשכר.
- קנס או עבירת משמעת שנקבעה בחוק או בסכם קיבוצי.
הן לגבי ניכויי חובה והן לגבי ניכויי רשות, המעסיק חייב להעביר את הכספים אל הגופים אליהם הם מיועדים תוך 30 יום מיום שהשכר נחשב שכר מולן, אלא אם נקבע מועד אחר בכל חיקוק.
מועד תשלום השכר
מועד תשלום השכר הוא התאריך בו השכר צריך להיות משולם לעובד. ככלל, השכר צריך להיות משולם בתום החודש בעדו הוא משולם, הן לגבי עובד במשכורת חודשית והן לגבי עובד בשכר שעתי או יומי שעובד חודש עבודה מלא.
הלנת שכר
הלנת שכר היא עיכוב או דחיית מועד תשלום שכר העבודה מעבר ליום התשיעי לאחר מועד תשלום השכר. שכר שלא שולם עד ליום ה-9 לאחר מועד התשלום הוא שכר מולן ומזכה את העובד להגיש תביעה לפיצויי הלנת שכר.
גם תשלומים שלא הועברו לפנסיה של העובד לאחר 21 יום מהיום בו נחשב השכר מולן, נחשבת הלנת שכר.
תלוש שכר
תלוש שכר / תלוש משכורת הוא מסמך פיננסי המציג את כל התשלומים והכספים המשולמים לעובד במשך תקופת העבודה (בד"כ חודש ימים). חובת הנפקת תלוש חלה על כל מעסיק בישראל, שמעסיק עובד במסגרת העסק.
התלוש חייב להימסר עד היום התשיעי לאחר תום החודש בעדו משולם השכר. הוא צריך להינתן בצורה מודפסת, אך העובד יכול לבקש לקבל בצורה ממוחשבת.
תשלומי תשר (טיפים)
תשלומי תשר (טיפים) המשולמים לעובדים עבור השירות שהם נותנים נחשבים שכר עבודה של העובד. משכר זה גם מפרישים כסף לפנסיה ולפיצויים.
עם זאת, המעסיק לא יכול להשתמש בכספים אלו לתשלומי חובה המוטלים עליו בשל העסקת העובד (כמו דמי ביטוח לאומי או בריאות – החלק של המעסיק). אלא אם נקבע בין הצדדים כך, ובתנאי שמדובר רק על כספים העולים על שכר המינימום של העובד.
מענק עבודה (מס הכנסה שלילי)
עובדים שמשתכרים בשכר נמוך ועונים על קריטריונים נוספים, עשויים לקבל מענק עבודה (בשמו האחר מס הכנסה שלילי). מדובר על תשלום המשולם על ידי רשות המסים בישראל אל אותם בעלי הכנסות נמוכות.
מידע נוסף
- חובת תשלום השכר מוטלת על המעסיק המקורי של העובד. אולם במקרה של מיזוג, חלוקה, החלפת מעסיקים וכד', שני המעסיקים אחראים לתשלום השכר.
חקיקה ופסיקה
- חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958