קריירה והשכלה

ניכויים משכר עבודה של עובד – מה מותר לנכות מהמשכורת ומה אסור?

קיימים ניכויים משכר עבודה שהמעסיק רשאי לנכות משכר העובד, ושהם אושרו לפי חוק, ניכויים אחרים אינם מותרים כלל. במידה והמעסיק נדרש לנכות ניכויים אחרים שאינם מותרים, עליו לבצע הליכים משפטיים תואמים לכך.

מטרת הכתבה להסביר את המושג, אילו ניכויים מותרים ועוד.

מהם ניכויים משכר עבודה?

ניכויים משכר עבודה הם ההפרש בין השכר ברוטו של העובד לבין השכר נטו של העובד. כלומר, השכר מחושב לרוב בתור ברוטו, משם יש הורדות של כספים ואז נוצר שכר נטו שמועבר לתשלום העובד.

כל הורדות הכספים מתוך שכר הברוטו נחשבים ניכויים משכר עבודה. יש ניכויים שהם מותרים לפי חוק ורק סכומים אלו המעסיק רשאי לנכות משכר העובד, ויש ניכויים שהם אסורים בהתאם לחוק, כך שסכומים אלו המעסיק לא רשאי לנכות מהשכר העבודה של העובד.

עובד שמעוניין לדעת אילו ניכויים המעסיק ניכה משכר העבודה, יכול לעיין בתלוש השכר שלו לאותו חודש. העובד ככתוב, יכול ללמוד איך לקרוא את תלוש השכר, כדי שיוכל לחשב גם את הניכויים, האם הם נעשו בהתאם להוראות החוק או לא.

אוכלוסיית יעד – מי זכאי?

כל עובד בישראל שמקבל שכר עבודה.

ניכויים מותרים לפי חוק משכר העבודה

המעסיק רשאי לנכות משכר העבודה של העובד את הסכומים האלו בלבד (ניכויים מותרים):

  1. סכומים שחובה או שמותר לנכות אותם לפי חוק – כמו מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות.
  2. תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו.
  3. תשלומים רגילים לועד עובדים אצל המעסיק, וגם דמי חבר בארגון עובדים שצריך לנכות אותם לפי הסכם קיבוצי, חוזה עבודה אישי או שהעובד הסכים לכך.
  4. תוספות לדמי חבר שמותר לנכות אותם ככתוב בנקודה קודמת, לצורך מימון פעילות מפלגתית, אלא אם העובד הודיע על התנגדות לכך.
  5. דמי טיפול מקצועי-ארגוני לטובת ארגון יציג, שיש לנכות אותם לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה משכר עובד שלא חבר בשום ארגון עובדים.
  6. קנס שהוטל על עובד מכוח חוק או הסכם קיבוצי – כמו קנס על עבירת חניה של רכב צמוד כד'.
  7. תשלומים שוטפים לטובת קופת גמל (פנסיה חובה), בתנאי שהכספים שהעובד חייב לשלם לא ינוכו אם העובד הודיע על התנגדותו.
  8. חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, בתנאי שהתשלום על חשבון החוב לא יהיה יותר מ-25% (רבע) מהשכר.
  9. מקדמות על חשבון שכר העבודה, אם לא עולות על שכר עבודה בעד 3 חודשים. אם המקדמות כן עולות על שכר עבודה לשלושה חודשים, אז בתנאי שלא יהיה יותר מרבע משכר העבודה.

בנוסף לכך ולמרות כל הכתוב מקודם לגבי הניכויים המותרים, אם העובד הפסיק את העבודה אצל המעסיק, אז המעסיק רשאי לנכות משכר עבודה אחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו ולרבות מקדמות.

ניכויים אסורים משכר העובד

כל ניכוי אחר שלא כתוב ברשימת הניכויים המותרים, הוא סכום שאסור לנכות אותו לפי חוק.

מימוש הזכאות – איך לוודא ניכויים מותרים?

הזכאות לניכוי סכומים מותרים לפי החוק מגיע באופן אוטומטי לעובד. למעשה, המעסיק נדרש לנכות את הסכומים מתוך שכר העובד לפני התשלום אליו בפועל, ובעת חישוב השכר נטו שהעובד צריך לקבל.

ניתן לראות את כל הסכומים שנוכו משכר העובד באמצעות תלוש השכר (המשכורת) שהעובד מקבל מהמעסיק בכל חודש.

מידע נוסף

  • המעסיק לא רשאי להטיל קנסות או לקזז סכומים שלא כלולים בסכומים המותרים בניכוי.
  • טיפים יכולים להיחשב חלק משכר העבודה של העובד, אם נקבע כך, ולכן אם הם ניתנים במזומן לעובד, ניתן להכיר בהם בתור מקדמה על חשבון השכר.
  • המעסיק חייב להעביר את הסכומים למי שאליו הוא מיועד תוך 30 יום מיום שבו נחשב שכר מולן (40 יום ממועד תשלום השכר בחוק). לגבי הפקדות לפנסיה ולפיצויי פיטורין, התשלום חייב להיות תוך 21 יום מהיום בו נחשב שכר מולן (תוך 30 ימים ממועד התשלום בחוק).
  • במידה והמעסיק ניכה סכומים שאינם מותרים, ניתן להגיש תלונה למינהל אכיפה והסדרה במשרד העבודה או להגיש תביעה בבית הדין לעבודה.
  • מעסיק שניכה סכומים שבהם לא נחשבים ניכויים מותרים, צפוי לקנס עד 75,300 ₪ או מאסר שנתיים.

הוראות חוק

  • חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil


הירשמו לקבלת חדשות ומידע למייל

טופס משוב

האם העמוד עזר לך? האם יש לך מידע נוסף או הצעות לשיפור?


המשוב אנונימי והמידע נועד לשיפור התוכן.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close