ימי החגים בפתח, או, יותר נכון כל כמה חודשים יש חגים, אנחנו בבית ולא עובדים וכאן נשאלת השאלה האם אנחנו זכאים לקבל דמי חגים ואם כן אז כמה. אבל לא רק זה, אנחנו צריכים לדעת אילו ימים נחשבים לעניין תשלום דמי חגים, האם התשלום כולל שעות נוספות, מה לגבי הפרשות פנסיוניות ועוד.
נוסף לכך, אנו צריכים לדעת האם חל תשלום עבור יום חג שנפל על יום שבת או על יום שישי. על כל השאלות הללו אנחנו נענה בכתבה הזו וננסה לעשות לכם סדר אחת ולתמיד.
לפני הכל, חשוב לציין כי החוק, התקנה או הצו (יותר נכון) שקובע את דמי החגים הוא צו הרחבה הסכם מסגרת 2000. הצו הזה קובע בין היתר זכויות אחרות של עובדים, קיצור שבוע עבודה, שכר מינימום ועוד. אולם מאז שנת 2000, גם שכר המינימום שונה כמה פעמים וגם שבוע העבודה קוצר.
מהם ימי חג?
צו ההרחבה מבהיר כי קיימים 9 ימי חג שעובד יהיה זכאי לקבל עבורם דמי חגים והם:
- 2 ימי ראש השנה (א' בתשרי, ב' בתשרי).
- יום כיפור [יום הכיפורים] (י' בתשרי).
- 2 ימי סוכות (ט"ו בתשרי, כ"ב בתשרי).
- 2 ימי פסח (ט"ו בניסן, כ"א בניסן).
- יום העצמאות (ה' באייר).
- יום חג שבועות (ו' בסיוון).
מדוע קיימים דמי חגים?
ימי חג יהודיים הם ימים שמאפשרים לנו לשמור מסורת ולהנות מהחג יחד עם המשפחה. בימים אלו, מרביתינו לא עובדים, גם אלו שעובדים וגם כאלו שמובטלים.
תשלום עבור ימי החג מאפשר לאותם עובדים להנות מהחג באמת במקום לדאוג ולפחד על פרנסה שנאבדה ביום זה. לפי כך, מטרת התשלום היא למזער את הפסד הפרנסה לאותו יום לעובד. אולם, לפי הרעיון עובד שממילא לא עובד בימי חג ושזה לא משפיע עליו, הרי שהוא לא יהיה זכאי לתשלום זה.
מי זכאי לקבל דמי חגים?
עובד בשכר שהוא לא עובד חודשי (כלומר הוא עובד לפי שכר שעתי, שכר יומי או שכר לפי תפוקה) זכאי לקבל דמי חגים בשכר מלא בתנאים הבאים:
- העובד השלים 3 חודשי עבודה במקום העבודה.
- החג לא חל בשבת או ביום שהוא לא יום עבודה במקום העבודה (מדובר על יום שלא עובדים בו גם כך, לדוגמה: אין תשלום עבור חג שחל ביום שישי אם במקום העבודה נהוג לעבוד 5 ימים בשבוע מ-א' עד ה').
- העובד עבד ביום שלפני החג וביום שאחרי החג, אלא אם הוא נעדר בימים אלו בהסכמת המעסיק (ימי מחלה, חופשה וכד').
חשוב להבהיר כי הזכאות של עובד לא תלויה בהיקף המשרה שלו. כך למשל, גם אם עובד עובד במשרה חלקית של 30% הוא יהיה זכאי לקבל דמי חגים עבור ימי חג.
עובד שעובד יום אחד קבוע אצל המעסיק (אך לא בכל ימות השבוע), ואם באותו יום חל יום חג, הרי שהוא זכאי לקבל תשלום עבור יום החג הזה גם אם נעדר ביום לפני וביום אחרי החג, מכיוון שהיעדרות בימים אלו נחשבים ימי העדרות בהסכמת המעסיק.
מי לא זכאי לדמי חג?
בתת כותרת הקודמת פירטנו מי זכאי, לכן כל מי שלא עומד בקריטריונים הללו, לא זכאי לדמי חגים. ובכלל:
- עובד בשכר חודשי (גלובאלי) – מכיוון שהשכר לו מבוסס לפי חודש גם בחודשים שיש בהם ימי חג וגם בחודשים שאין ימי חג. לכן עובד זה לא יקבל דמי חגים שנית, אין כפל הטבות.
- עובד עם וותק של פחות מ-3 חודשים – עובד שהתחיל לעבוד חודש-חודשיים ואז חל יום חג, הוא לא יהיה זכאי עבור ימי החג הללו, אלא רק לאחר 3 חודשים.
- עובד שנעדר יום לפני החג או יום אחרי החג שלא בהסכמת המעסיק – לא יהיה זכאי לדמי חג עבור היום הזה.
חג שחל ביום שבת או ביום שישי
בית הדין הארצי לעבודה פירש את צו ההרחבה 2000 לעניין תשלום ימי חג עבור יום שבת או יום שישי, בהתאם לכך:
- במקומות עבודה שעובדים 5 ימים בשבוע (א'-ה') – עובד שעתי או יומי לא זכאי לקבל דמי חגים עבור חגים גם שחלו ביום שישי או ביום שבת, מכיוון שעובד זה לא מפסיד יום עבודה בגלל החג.
- במקומות עבודה שעובדים 6 ימים בשבוע (א'-ו') – עובד שעתי או יומי שאמור לעבוד ביום שישי אך נעדר מיום העבודה בגלל החג, זכאי לתשלום דמי חגים עבור יום שישי זה, אך לא עבור יום שבת.
- במקומות עבודה שעובדים 7 ימים בשבוע או ביום שבת – עובד שעתי שאמור לעבוד ביום שבת אך נעדר ממקום העבודה בגלל החג, זכאי לתשלום דמי חגים עבור יום שבת זה.
למרות זאת, אם עובד עובד 5 ימים בשבוע מיום שני ועד יום שישי כולל, וחל חג ביום שיש והוא נעדר מעבודה, אז הוא זכאי לקבל דמי חגים עבור יום שישי הזה.
בכל מקרה, השאלה העיקרית שחשוב לדעת הוא האם עובד זה נעדר מעבודה בגלל החג או לא. אם כן, הרי שהוא זכאי לקבלת דמי חגים. אם לא, אז הוא אינו זכאי לקבל עבור יום זה.
גובה תשלום דמי חגים – עבור ימי חג
אם כך, אם אתם זכאים לקבלת דמי חגים, כעת נותר לדעת מהו השכר שאתם תקבלו עבור יום החג.
צו ההרחבה לא מציין את גובה התשלום, אולם הוא קובע כי העובד יהיה זכאי לקבל תשלום מלא עבור ימי החגים. לפיכך, מקובל לחשב את דמי החגים כמו יום עבודה רגיל של העובד וללא תוספות שונות.
עובד שעתי זכאי לתשלום ימי חג לפי מספר שעות ממוצע ליום לפי השנה האחרונה. השכר שמחושב לצרכי ימי החגים הוא שכר הבסיס של העובד וללא שעות נוספות, נסיעות, בונוסים וכדומה.
עבוד שעובד משרה חלקית עשוי להיות זכאי לדמי חגים מלאים גם אם הוא נעדר ביום שלפני או ביום שאחרי בהסכמת המעסיק. לפיכך, עובד שלא שובץ בסידור עבודה, הר שמדובר על היעדרות בהסכמת המעסיק ולפיכך הוא יהיה זכאי לדמי חג לפי שעות עבודה ממוצעות ליום בשנה האחרונה.
תשלום עבור עבודה בחג
אם אתם עובדים בחג עצמו, אתם זכאים לתוספת שכר נוספת של 50% (כלומר, שכר של 150% מהשכר הרגיל). הזכות הזו נובעת לפי חוק שעות עבודה ומנוחה.
עם זאת, עובד שעובד ביום חג שהוא חל ביום המנוחה, יהיה זכאי לתשלום של 50% בלבד (150% מהשכר הרגיל) ולא 200%, אלא אם קיימים תנאים טובים יותר לפי הסכם קיבוצי או אישי שחל על העובד.
גם עובד בשכר וגם עובד במשכורת זכאים לתשלום של 50% מערך השכר היומי של עובד זה.
תשלום עבור עבודה בחול המועד
בחוקים אין התייחסות לשעת עבודה בימי חול המועד, לכן עבודה בחול המועד נחשבת כמו עבודה ביום רגיל לחלוטין, לעניין שעות העבודה המותרות. מקומות עבודה שבהם נהוג לעבוד מספר שעות נמוך מיום רגיל או על פי הסכם קיבוצי, מחוייבים להמשיך כך.
חופשה בערב חג או בחול המועד
יום חופשה בערב חג או בחול המועד הוא יום חופשה מלא. חוק חופשה שנתית מתייחס לימי חופשה מלאים ולא לחלק מהיום. עובד שיצא לחופשה ביום רגיל או בערב חג או בחול המועד – יקבל בגינם דמי חופשה מלאים.
חופשנ בערב חג יכולה להיות ביוזמת העובד או ביוזמת המעביד, כך או כך, העובד יקבל דמי חופשה עבור ימים אלו, והימים הללו ינוכו ממכסת ימי החופשה של העובד.
במקומות עבודה בהם קיים הסכם או נוהג לקזז פחות מיום מלא עבור יום חופשה בערב חג, הדבר נחשב מותר כל עוד הוא עודף על התנאים בחוק, אך במקרה זה, המעסיק מחוייב להמשיך כך.
חופשה בחג
ימי חג לא יובאו במניין ימי החופשה השנתית. כך למשל, אם במהלך ימי החופשה נפלו ימי חג, אזי ימי החג ישולמו כדמי חגים, ושאר הימים הרגילים, יחושבו כיום חופשה, ינוכו וישולם בגינם דמי חופשה.
חופשה כפוייה ביוזמת המעסיק
המעסיק הוא זה שמסדיר את עניין מועדי החופשות של העובדים שלו. לכן, מעסיק רשאי לקבוע כי עובדים כי בימי ערב ו/או בחול המועד, מקום העבודה ייסגר והעובדים יצאו לחופשה על חשבונם, במקרים הבאים בלבד:
- סעיף 9 לחוק חופשה שנתית קובע כי אם מספר ימי החופשה כולל המנוחה השבועית הוא 7 ימים לפחות, המעסיק יודיע על הוצאה לחופשה ותאריך התחלה וסופו, כל זאת שבועיים מראש לפני מועד יציאת החופשה.
- לעובדים יש מספיק ימי חופשה שנצברו ועומדים לזכותו.
במקרה שלעובד שאין מספיק ימי חופשה לניצול, המספיק יפעל כך:
- לא להוציא את העובד לחופשה.
- להוציא את העובד לחופשה ולשלם לו, וזאת מבלי לנכות ימים אלו מהצבירה העתידית.
- להוציא את העובד ללא תשלום, אך העובד הסכים לכך.
לעניין סעיף קטן 2 לעיל, מעסיק לא יכול לדרוש מן העובד לצאת לחופשה שאורכו עולה על מספר ימי חופשה שנתית שצבר. אסור לנכות מהיתרה העתידית של העובד אם דרש ממנו לצאת לחופשה.
עבודה עם שעות נוספות בחג
עובד שעובד שעות נוספות מעל המכסה היומית או השבועית שלו ביום חג, זכאי לתוספת עבור העבודה וזאת בהתאם לגמול שעות נוספות:
- 25% עבור השעתיים הנוספות הראשונות – עובד זה יקבל 150% עבור עבודה בחג + 25% שעות נוספות – 175% בסך הכל.
- 50% עבור השעה הנוספת השלישית ומעלה – עובד זה יקבל 150% עבור עבודה בחג + 50% שעות נוספות – 200% בסך הכל.
עבודה בערב חג
ערב חג הוא יום עבודה רגיל, אך יום מתקצר.
- במקום עבודה עם 6 ימי עבודה בשבוע – יום עבודה בערב חג הוא 7 שעות. כל שעה מעבר היא שעה נוספת.
- במקום עבודה עם 5 ימי עבודה בשבוע – יום עבודה בערב חג הוא 8 שעות בתשלום של 9 שעות או 7 שעות בתשלום של 8 שעות.
- ערב יום הכיפורים – העובד יעבוד 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה שבהם עבדו 6 שעות בשכר של 8 שעות – ימשיכו לעבוד כך.
- במקום עבודה שנהוג לעבוד 4 או 5 שעות בערבי חג – זכות זו מחייבת את המעסיק להמשיך ולפעול כך.
עבודה במוצאי חג
עובדים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל. למרות זאת, אם אותו עובד החל לעבוד במוצאי חג ולפני שחלפו 36 מאז שסיים את עבודתו לפני החג, העבודה במוצאי החג תיחשב כעבודה בחג עם שכר של 150% עבור השעות שעד השלמת 36 שעות.
לדוגמה: עובד שסיים לעבוד בשעה 14:00 לפני החג והתחיל לעבוד בשעה 20:00 במוצאי החג, הרי שעברו רק 30 שעות, ולפיכך, עובד זה יהיה זכאי לתשלום של עד 6 שעות עם תוספת של 50% לשכר.
דמי חגים – הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורין
סעיף 1 לתקנות הפיצויים קובע מה רכיבי השכר כבסיס לחישוב כספי פיצויי פיטורים. רכיבים אלו כוללים את שכר היסוד, תוספות וותק ועוד.
רכיב של דמי חגים מהווה חלף שכר בסיס מכיוון שהוא משולם במקום השכר הבסיס עבור אותם עובדים שנעדרו מעבודה בגלל החג וקיבלו דמי חגים. לכן, יש להכליל את דמי החגים לחישוב שכר לעניין פיצויי פיטורים.
השכר הקובע את הבסיס לחישוב הפרשות לפנסיה הוא אותו שכר הקובע הפרשות לחישוב שכר פיצויי פיטורין. לפיכך, גם על דמי חגים יש להפריש לפנסיה (גם העובד וגם המעסיק).
מה עוד חשוב לדעת?
- דמי חגים הוא שכר שממנו מנכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי וכן דמי ביטוח בריאות.
- צו הרחבה לעניין עובדי קבלן / חברות כוח אדם קובע כי עובד זה יהיה זכאי לתשלום עבור יום העדרות נוסף מעבר ל-9 ימי החג.
- לא משלמים דמי חגים בתקופה של קבלת דמי אבטלה. מספר ימי אבטלה לא נאבדים וניתן לקבל אותם בשלב מאוחר יותר.