הלנת שכר – מתי נחשב כך, איך להגיש תביעה וגובה פיצוי כולל חישוב

הלנת שכר זו בעיה מטרידה במקומות עבודה מסויימים ובעיקר נפוצה בקרב אוכלוסיית עובדים מוחלשים ביחס למעסיק. חוקי העבודה בישראל מסדירים את העניין וקובעים את ההוראות הנלוות.

מטרת הכתבה היא להסביר את הזכאות של העובד ומה עליו לעשות במקרה זה.

מה זה הלנת שכר?

הלנת שכר בעבודה היא מקרה בו המעסיק מעכב את מתן תשלום שכר העבודה / משכורת, לעובד מעבר למה שקובע חוק הגנת השכר – למעשה זוהי עבירה על החוק. כלומר, יום מתן תשלום המשכורת / שכר העבודה הוא מעבר למה שמותר, אם בכלל השכר שולם (לעיתים הוא אף אינו משולם כלל).

אולי לא כולם יודעים זאת, אך מועד תשלום השכר הינו בתום החודש בעדו הוא משולם. אולם, המעסיק רשאי לשלם את השכר עד היום התשיעי לאחר מועד התשלום לפי החוק – כלומר עד ה-9 לחודש העוקב.

במידה ושכר העבודה לא שולם עד היום ה-9 שלאחר המועד לתשלום, הוא נחשב שכר מולן. כלומר, זהו שכר עבודה שעוכב בתשלום לאחר המועד, זהו השכר ממנו מחשבים את הפיצויים שמגיעים עקב הלנת שכר. אגב, שכר מולן, יכול להיות גם חלק מהשכר שלא שולם, למשל אם לא שולם רכיב שכר מסויים.

מי זכאי?

כל עובד ששכר העבודה שלו הולן, כולו או חלקו.

כלומר, הוא שולם מעבר ליום התשיעי לאחר מועד התשלום. במידה וחישוב השכר לא לפי חודש קלנדרי 1 עד 30-31 לחודש. אז החישוב מבוצע לפי היום התשיעי להשלמת אותו חודש עבודה.

שכר לחישוב פיצויי הלנת שכר

השכר לחישוב הלנת שכר הוא השכר המולן. לפי סעיפי החוק, שכר מולן הוא כל שכר עבודה של העובד וללא החזר הוצאות או תשלומים נלווים. שכר עבודה מוגדר ככל תשלום עבור העבודה של העובד לרבות דמי חגים, פריון עבודה, שעות נוספות וכל התשלומים האחרים שמגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.

עם זאת, החזרי הוצאות ותשלומים נלווים כמו דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה ואחרים אינם נחשבים שכר לחישוב פיצוי הלנת שכר.

כמו כן, השכר מחושב נטו ולא ברוטו. כך למשל אם המעסיק שילם הוצאות דמי ביטוח לאומי ובריאות ומס על הכנסה של העובד.

פיצוי הלנת שכר – אופן חישוב

עובד שלא קיבל את שכר העבודה שלו בהתאם לחוק, ושכרו הולן, זכאי לקבל פיצויים כתוצאה מכך. פיצויי הלנת שכר מתווספים לשכר המולן ומחושבים לפי סכום הגבוה מבין החישובים הבאים:

  1. בעד השבוע הראשון לאחר מועד תשלום שכר העבודה 5%, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו 10%.
  2. הפרשי הצמדה בהתאם לשינוי מדד המחירים לצרכן ממועד תשלום השכר עד המועד שהתשלום שולם בפועל, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי הצמדה בעד כל חודש בתקופה זו. עבור חלק מחודש, התוספת 20% מחושבת באופן יחסי.

לדוגמה:

עובד שהיה צריך לקבל שכר 10,000 ₪ (נטו לצורך הנוחות) עבור חודש דצמבר בתאריך 01.01. השכר שולם בתאריך 21.01. האם זכאי לפיצויי הלנת שכר ואם כן אז כמה?

כן, הוא זכאי לפיצוי הלנת שכר משום שהשכר היה צריך להיות משולם לכל היותר עד ה-09.01. משום שלא שולם, הוא זכאי לפיצוי הלנת שכר עבור 3 שבועות אלו, לפי שיעור של 5% * 10,000 עבור השבוע הראשון וכן 10% * 10,000 לכל שבוע נוסף כלומר במשך שבועיים.

לכן, פיצויי הלנת השכר הם 500 + 1000 + 1000 = 2,500 ₪.

דוגמה נוספת:

אותו דבר כמו בדוגמה קודמת אך השכר שולם לאחר חודשיים ה-01.03. יש כאן 8 שבועות ו-3 ימים ולצורך החישוב מדובר על 9 שבועות (כי חלק משבוע גם נחשב).

לכן, בשבוע הראשון זכאי ל-500 ₪ ועבור 8 שבועות הבאים זכאי ל-8000 ₪ נוספים ובסך הכל פיצוי הלנת שכר בלבד בסך 8,500 ₪.

תביעה לקבלת פיצוי הלנת שכר

על מנת לקבל פיצויים אלו, על העובד להגיש תביעה בבית דין לעבודה על הלנת שכר של המעסיק וזאת עד למועדים אלו:

  • אם השכר המולן שולם – תוך 60 יום מהיום ששולם. בית הדין האזורי רשאי להאריך עד 90 יום.
  • אם השכר המולן לא שולם – תוך שנה אחת (12 חודשים) מהיום שבו השכר נחשב מולן.

הגשת התביעה נעשית על ידי הגשת כתב תביעה בענייני עבודה אל בית הדין לעבודה. יש לפרט את כל המידע על העובד, על המעסיק, השכר ועוד – והכל ב-2 עותקים, למזכירות בית הדין. להורדת טופס כתב התביעה כאן.

למשל, אם העובד היה זכאי לקבל את השכר ב-01.01.2019 ושכרו הולן, אז:

  • אם קיבל את השכר ב-01.03.2019, הוא יכול להגיש תביעה עד תאריך 01.05.2019.
  • אם לא קיבל את השכר, אז הוא יכול להגיש תביעה עד ה-09.01.2020.

הפחתת פיצוי הלנת שכר

בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית את גובה פיצוי הלנת שכר, או לבטל אותו במקרים הבאים:

  • אם שכר העבודה לא שולם במועד בטעות כנה.
  • בגלל נסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה.
  • עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, אם הסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועד.

חוב קופת גמל – שכר מולן

סכום שהמעסיק חייב לקופת גמל, בין אם הסכום מגיע ממנו ישירות או לאחר שניכה מהשכר של העובד – יכול להיחשב שכר מולן אם לא שולם לקופת גמל תוך 21 יום מהיום שבו הוא נחשב שכר מולן. כלומר, חוב קופת גמל נחשב שכר מולן אם לא הועבר תוך 30 יום (21 יום + 9 ימים של היום הקובע) מהמועד לתשלום השכר לעובד.

דבר זה נחשב אפילו אם השכר הרגיל של העובד, הועבר אל העובד בזמן.

מה עוד חשוב לדעת?

  • ניתן להגיש זאת ללא עורך דין, אך כן ניתן להתיייץ עם עורך דין פרטי או לקבל עורך דין מהמדינה על ידי סיוע משפטי בחינם.
  • הגשת התביעה היא עד 60 יום מהרגע ששולם השכר המולן אם הוא שולם לעובד או עד שנה אחת ממועד שהשכר נחשב מולן אם הוא לא שולם לעובד. אם מגישים לאחר מועדים אלו, התביעה מתיישנת.
  • במקרה של הלנה חוזרת: 3 פעמים בתקופה של 12 חודשים רצופים בתוך 3 שנים רצופות לאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי – תקופת ההתיישנות היא 3 שנים.
  • הלנת שכר היא עבירה פלילית, ובהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, המעסיק עלול לחטוף עיצום כספי בסך 35,800 ₪.
  • על הלנת פיצויי פיטורים חלים הוראות אחרות מעט גם שהשכר נחשב מולן לאחר 15 ימים ממועד התשלום שהוא יום הפסקת עבודה או מועד אחר שנקבע בהסכם. כמו גם, אופן החישוב אחר ולכך תהיה כתבה מתאימה.

עזרנו לך לממש את הזכאות? חסכנו כסף או זמן יקר? תתמכו בנו כל סכום כדי שנמשיך להתקיים. תרומה לפרוטוקול


האם העמוד עזר לך? האם יש לך מידע נוסף או הצעות לשיפור?

הוספת משוב

אם אהבת את הכתבה והיא עזרה לך, אפשר לעזור לנו...
נשמח לקבל ממך ביקורת בעמוד ה-Google שלנו g.page/protocolil