עובד זכאי לקבל מנוחה שבועית באחד מימי המנוחה המקובלים לפי דתו, במהלכה הוא יכול לנוח ולא לעבוד אצל המעסיק. עובד שנדרש להגיע לעבודה ולעבוד ביום המנוחה השבועי שלו, זכאי לגמול נוסף.
מטרת הכתבה להסביר מהי הזכות, מי זכאי, אילו זכויות קיימות, כמה זמן ומהו התשלום על עבודה בפועל.
מה זה מנוחה שבועית?
מנוחה שבועית כשמה כן היא, חופשת מנוחה בת 36 שעות הניתנת בכל שבוע לעובד במהלכה הוא אינו עובד ויכול לנוח ולצבור כוחות לקראת שבוע עבודה חדש. המנוחה השבועית של עובד חייבת לכלול את יום המנוחה השבועית בפועל.
יום המנוחה השבועית הוא:
- עבור עובד יהודי – יום שבת.
- עבור עובד שאינו יהודי – יום שישי, יום שבת או יום ראשון במהלך השבוע, והכל לפי דתו, מנהגו או לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.
שאר ימות השבוע לא יכולים להיות מנוחה שבועית, גם אם הדבר מקובל אצל המעסיק.
לפי פסיקה, יום שבת נקבע לפי מורשת ישראל והמשמעות היא שהוא מתחיל ביום שישי בערב בשעת כניסת השבת ומסתיים ביום שבת בערב בשעת יציאת שבת ("מוצאי שבת").
על אף האמור לעיל, שעות המנוחה השבועית יכולות להיות נמוכות מ-36 שעות ולא פחות מ-25 שעות, במקרים שקבע שר העבודה. המנוחה השבועית לעובדים במשמרות יכולה להיות:
- במפעלים בהם נעשית העבודה ב-3 משמרות – בתחום של פחות מ-36 שעות רצופות, אך לא פחות מ-25 שעות רצופות.
- במפעלים בהם נעשית העבודה בשתי משמרות – אחת לשבועיים – בתחום של פחות מ-36 שעות רצופות, אך לא פחות מ-25 שעות רצופות.
עובד שעבד במהלך המנוחה השבועית, זכאי לקבל תשלום מוגדל על העבודה.
אוכלוסיית יעד – מי זכאי?
כלל ציבור העובדים בישראל.
חופשה במהלך המנוחה השבועית
כל עוד זכאי לקבל חופשה בת 36 שעות בשעות המנוחה השבועית, כאשר היום המנוחה השבועית חייב להיות כלול.
כלומר, מרגע שהוא הפסיק לעבוד אצל המעסיק לפני יום המנוחה ועד לרגע שחזר לעבוד אחרי יום המנוחה – חייב לעבוד לפחות 36 שעות, כאשר חובה כי יום המנוחה השבועית כלול בחופשה זו.
למשל:
אם עובד סיים את עבודתו ביום שישי בשעה 12:00 בצהריים, הרי שהוא זכאי למנוחה עד השעה 00:00 בחצות הלילה שבין שבת ליום ראשון.
העסקה במנוחה שבועית
ככלל, אסור להעסיק עובדים במנוחה שבועית. אולם, יש מקומות עבודה שקיבלו היתר מיוחד לעבוד בשעות אלו ולכן רק מעסיקים כאלו יכולים להעסיק כאמור.
היתר העסקה במנוחה שבועית
העסקה בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן מותרת אם שר העבודה:
- משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה שבועית לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך העבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו.
היתר שניתן כאמור מקודם, יתחשב בשיקולים אלו:
- רווחת העובד.
- מסורת ישראל.
- קיום חלופה שאינה מחייבת העסקה בשעות המנוחה השבועית.
- ההשפעה שיש במתן ההיתר על פי אופי המרחב הציבורי שבו תתבצע העבודה שלגביה ניתן ההיתר.
- כל שיקול אחר שיש בו כדי להגיש את המטרות של החוק.
ההיתר יכול להיות כללי או מיוחד. אם הוא היתר כללי, אז הוא יינתן על פי החלטת ועדת שרים המורכבת מראש הממשלה, השר לשירותי דת ושר העבודה. אם הוא היתר מיוחד, אז יפורטו המקצועות או התפקידים של העובדים שלגביהם ניתן ההיתר או המחלקות במקום העבודה שלגבי עובדיהן ניתן ההיתר.
גמול על עבודה במנוחה שבועית
עובד שנדרש לעבוד במהלך המנוחה השבועית שלו (36 שעות) או בחלק מן השעות, זכאי לקבל תשלום נוסף. כלומר, העובד זכאי לקבל גמול עבודה במנוחה שבועית בגובה של לכל הפחות 150% על השכר הרגיל.
כך למשל, אם העובד מקבל 30 ₪ לשעה, הוא יהיה זכאי לשכר של 45 ₪ עבור שעת עבודה במנוחה שבועית.
במקרה והשכר העובד משולם לפי חודש או יותר (כמו שכר כולל / גלובלי), המעסיק יכול לתת מנוחה של שעה וחצי על כל שעת עבודה, וזאת במקום התוספת.
סירוב על עבודה במנוחה שבועית
עובד שהמעסיק שלו הודיע לו על כוונתו להעסיקו במנוחה שבועית, יכול להודיע על סירוב עבודה במנוחה שבועית תוך 3 ימים מיום הדרישה או ההודעה, וזאת על פי איסור מצוות דתו. המעסיק יכול לדרוש תצהיר כזה.
למרות זאת, החל משנת 2019, עובד יכול לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועי מכל סיבה, ולא רק לפי מצוות דתו. גם כאן, על העובד להודיע תוך 3 ימים על סירובו לכך מיום הדרישה או ההודעה כאמור.
סירוב זה לא חל על מעסיקים או מקומות עבודה בעניי ביטחון הציבור או המדינה, אירוח ובתי מלון או שירותים חיוניים אחרים.
אי הפלייה בקבלה לעבודה
מעסיק אינו יכול לסרב לקבל לעבודה עובד, רק בשל העובדה שהוא הודיע עם קבלתו לעבודה כי אינו מסכים לעבוד עקב מצוות דתו. כמוכן, המעסיק לא יכול לדרוש מהעובד לתת התחייבות לעבוד במנוחה שבועית כתנאי לעבודתו.
מידע נוסף
- עובד שנפגע ממעסיק עקב פגיעה בזכות כזו או אחרת, יכול להגיש תלונה למינהל הסדרה ואכיפה במשרד העובדה או להגיש תביעה בבית הדין לעבודה.
- עובד שעובד גם שעות נוספות במנוחה שבועית, זכאי לתוספת כאמור, על הגמול לפי כתבה זו.
- שר העבודה יכול לשנות את שעות המנוחה השבועית ולקבוע כי תחומה יהיה נמוך מ-36 שעות אך לא פחות מ-25 שעות, כמו למשל בעניין עבודה במשמרות.
חקיקה ופסיקה
- חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951
- תקנות שעות המנוחה השבועית (עבודה במשמרות) (מס' 2), תשי"ב-1952