קריירה והשכלה

ראש השנה 2019 – זכויות עובדים, עבודה, שכר, חופשה, חג ומתנה

ראש השנה הוא יום חג מיוחד בישראל שמסמל את תחילת השנה החדשה בלוח השנה העברי, וגם יום דין על המעשים בשנה קודמת ומה יארע בשנה חדשה. זהו חג שבו אנחנו חוגגים אותו יומיים רצוף, יש מנהגים ומאכלים מיוחדים לאותם ימים.

זה הזמן גם לדעת מהם זכויות העובדים במהלך החג, והכל בכתבה זו.

מתי חל ראש השנה 2019?

ראש השנה החדשה חל יומיים רצופים במועדים אלו:

  • א' בתשרי תש"פ – יום שני בתאריך 30.09.2019.
  • ב' בתשרי תש"פ – יום שלישי בתאריך 01.10.2019.

ערב החג וכניסת החג הוא ביום ראשון בערב, בתאריך 29.09.2019 ועד צאת החג ביום השני לחג בערב.

שי לחג ראש השנה

אז, האם בעצם זכאים לקבל שי / מתנה לחג? ובכן.. חוקי העבודה בישראל אינם מחייבים את המעסיק לספק שי/מתנה לעובדים בכלל ובמהלך ראש השנה בפרט. אולם, במקרה בו המעסיק היה נוהג לספק לעובדים מתנה במהלך החג, הוא מחוייב להמשיך ולעשות כן.

בנוסף לכך, במקרה בו יש הסכם קיבוצי או צו הרחבה, הקובע/ים כי המעסיק מחויב בכך, אזי המעסיק נדרש לפעול על פי כן ולתת לעובדים שי לחג. זאת ועוד, במקרה כזה, גם עובד שנעדר ממקום העבודה כמו בגלל חופשה שנתית, חופשת מחלה, חופשת לידה או היעדרות אחרת – העובד יהיה זכאי לכך.

יש לציין כי מתנה לחג היא טובת הנאה לפי מס הכנסה, לכן המעסיק נדרש לזקוף אותה בתלוש המשכורת של העובד, והעובד נדרש לשלם מס הכנסה מלא על השי לחג. אך, יש מעסיקים שנוהגים לגלם את שווי ההטבה למרות שאינו חייב בכך (גילום, משמעו כי המעסיק הוא זה שחייב בתשלום המס ולא העובד).

ראש השנה – יום חג

צו הרחבה מסגרת 2000 קובע 9 ימי חג בישראל, שימים אלו נחשבים ימי חג שאינם עובדים ובגינם משלמים תשלום של דמי חגים. ראש השנה, או ליתר דיוק, 2 ימי ראש השנה (א' בתשרי וכן ב' בתשרי) – הם ימים שגינם משלמים תשלום של חופשה בגין החג.

תשלום שכר במהלך ראש השנה

עבור 2 ימי החגים של ראש השנה, המעסיק חייב לשלם דמי חגים. מכיוון שבמהלך החג, העובדים נמצאים בחופשת גם ואינם מגיעים לעבוד, הם זכאים לקבל את השכר הרגיל שלהם – כאילו הגיעו לעבודה ועבדו (למעט שעות נוספות או הוצאות נסיעה).

תשלום דמי חגים מגיע גם לעובד שעובד משרה חלקית, משרה מלאה או בחלק מימות השבוע.

תנאי הזכאות לקבלת דמי חגים במהלך ראש השנה הם:

  • עובד במשכורת (שמקבל תשלום לפי חודש עבודה או יותר):
    • זכאי לקבל את המשכורת החודשית המלאה, גם אם לא היה בעבודה. עובד זה ממילא זכאי לקבל שכר ולכן לא זכאי לקבל דמי חגים בנוסף.
  • עובד בשכר (שמקבל תשלום לפי שעה של עבודה או לפי יום עבודה):
    • זכאי לקבל תשלום דמי חגים אם:
    • השלים 3 חודשי עבודה במקום העבודה (משרה חלקית או מלאה, לא משנה).
    • הוא לא נעדר ממקום העבודה יום לפני ויום אחרי החג מיוזמתו (למעט מקרים בהם המעסיק ביקש / דרש זאת).
    • יום החג חל ביום שהעובד היה צריך לעבוד (יום מנוחה שבועית לא מזכה בתשלום). במקום עבודה של 7 ימים בשבוע – ימי מנוחה כן מזכים.
    • הערה: אם העובד עובד רק בחלק מימי השבוע (כמו יום אחד לדוגמה) ובגלל החג הוא לא הגיע לעבודה – הוא יהיה זכאי לדמי חגים.

לדוגמה: העובד עובד בשכר 4 חודשים במקום העבודה, לא נעדר לפני ואחרי החג, והחג חל באמצע שבוע בימים בהם היה חייב להגיע לעבודה. האם זכאי?

כן! העובד עונה על כל הקריטריונים של קבלת התשלום. למידע נוסף ניתן לקרוא מדריך בעניין דמי חגים.

עבודה במהלך ערב חג ראש השנה

ערב חג ראש השנה הוא יום עבודה מקוצר בישראל ונע בין 5 לבין 7 שעות עבודה, וכל זאת בהתאם להסכם הקיים במקום העבודה כמו הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה עבודה אישי או נוהג מקובל במקום העבודה או בענף הכלכלה של העבודה.

במקומות עבודה בהם אין נוהג של יום עבודה מקוצר:

  • במקומות עבודה עם 5 ימי עבודה בשבוע (9 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב החג עד 8 שעות. המעסיק והעובדים רשאים להחליט עבודה של 8 שעות בתשלום 9 שעות, או 7 שעות בתשלום 8 שעות.
  • במקומות עבודה עם 6 ימי עבודה בשבוע (8 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב חג עד 7 שעות.

יש להוסיף כי עבודה בערב חג, חייבת להסתיים לכל היותר עד 3 שעות מכניסת החג.

בענפי העבודה כמו ניקיון, שמירה ואבטחה, מלונאות ואחרים בהם קיים צו הרחבה ענפי – ייתכן כי התנאים יהיו טובים יותר, ובמקרה כזה, המעסיק נדרש לפעול לפיהם.

עבודה במהלך ימי חג ראש השנה

ימי חג הם מועדי ישראל ולפיכך, חלים עליהם גם הוראות מתוקף חוק שעות עבודה ומנוחה. זמני כניסה ויציאה של החג חלים לפי זמני כניסה ויציאה של שבת במועד הקרוב לחג.

לכן, עובד שממשיך או מתחיל לעבוד במהלך זמן כניסה של החג – זכאי לתשלום נוסף. הנה הפירוט:

עובד בשכר (יומי או שעתי):

  • זכאי לתשלום של 150% מהשכר היומי על שעות עבודה בחג.
  • שעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד העובד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (לא בתשלום).
  • עובד שנאלץ לעבוד בחג שלא מתוך בחירתו – יהיה זכאי לקבל דמי חגים מלאים של 100% בנוסף לתשלום 150% בחג (פסק דין ע"ע 300360/98).

עובד במשכורת (חודשית או יותר):

  • זכאי לתוספת שכר של 50% על העבודה בחג – משום שהשכר הרגיל עבור אותו יום חג משולם גם אם עבד בחג וגם אם לא עבד בחג. אין כפל תשלום לעובד זה לא משנה באיזה יום בשבוע החג (אפילו אם שבת).
  • שעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד העובד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (כן בתשלום).
  • לגבי עובד שנאלץ לעבוד שלא מתוך בחירתו – יהיה זכאי לקבל דמי חגים מלאים של 100% בנוסף ל-50% של החג (אולם, טרם נקבעה פסיקה בנושא לעובד חודשי).

עבודה במוצאי ראש השנה

עובד המועסק במוצאי החג זכאי לקבל שכר רגיל. עם זאת, אם העובד החל לעבוד עוד לפני שעברו 36 שעות מאז שסיים לעבוד בערב החג – הוא יהיה זכאי לקבל שכר של 150% על כל השעות עד שיושלמו 36 שעות.

סירוב עבודה בחג ראש השנה

על פי חוק, עובד רשאי לסרב לעבוד במקום בעבודה בגלל איסור על פי מצוות דתו – כמו למשל עבודה בשבת או בחגים יהודים. אולם, החל מ-01.01.2019 עובד רשאי לסרב לעבוד ביום המנוחה מכל סיבה שהיא ולא רק לפי מצוות דתו (למעט מקומות עבודה מסויימים).

תגמול שעות נוספות

עובד שמועסק במהלך החג גם שעות נוספות, בנוסף למקובל לפי יום או שבוע – זכאי לתוספת שכר. לפי פסק דין יש להכפיל את הזכאות ולא לחבר אותה – באופן הבא:

  • עבור השעתיים הנוספות הראשונות – תשלום של 150% על עבודה בחג * 125% על השעות הנוספות = 187.5% (ולא 175%).
  • עבור שעה נוספת שלישית ואילך – תשלום של 150% על עבודה בחג * 150% על השעות הנוספות = 225% (ולא 200%).

למידע נוסף על שעות נוספות בעבודה.

חופשה במהלך ראש השנה (ביוזמת עובד)

ימי ראש השנה הם ימי חג ומהווים חופשת חג. עם זאת, בערב ראש השנה וביום לאחר החג, העובד לא יכול להיעדר ממקום העבודה, מכיוון שמדובר על ימי עבודה רגילים (למעט מנוחה שבועית או זמני כניסה/יציאה של החג). עובד שמעוניין לצאת לחופשה בימי עבודה רגילים, צריך להודיע אל המעסיק. המעסיק מנגד רשאי לסרב להוציא את העובד לחופשה, אך החלטה זו חייבת להיות מגובה מסיבות הגיוניות וסבירות.

יחד עם זאת, לכל עובד יש 2 ימי בחירה של חופשה במהלך שנה קלנדרית של עבודה ולכן, עובד שהודיע על יום עבודה כלשהו כיום בחירה, יהיה רשאי להיעדר ממקום העבודה וללא הסכמת המעסיק. העובד במקרה כזה נדרש להודיע אל המעסיק לפחות 30 יום מראש.

חופשה בערב ראש השנה:

  • זהו יום בחירה של חופשה – עובד שיודיע 30 יום מראש, זכאי לצאת לחופשה, גם ללא הסכמת המעסיק.

חופשה במהלך ימי ראש השנה:

  • אלו ימי חופשת חג – אין עבודה בימים אלו והעובד לא צריך להודיע במיוחד.

עובד שיצא לחופשה של יום בחירה או חופשה רגילה (לא חג), זכאי לקבל תשלום של דמי חופשה והמעסיק נדרש לנכות מימי החופשה השנתית של העובד. עבור ימי החג אסור לנכות ימי חופשה שנתית מהעובד, אלו לא ימי חופשה, אלו ימי חג!

חופשה כפוייה במהלך ראש השנה (ביוזמת מעסיק)

החוק קובע כי המעסיק הוא זה שאחראי על יציאה של עובדים לחופשה, ואף חופשה מרוכזת. כך למעשה המעסיק רשאי לקבוע כי בראש השנה (ואף לפני ואחרי), מקום העבודה יהיה סגור וכל העובדים ייצאו לחופשה מרוכזת על חשבונם (חשבון יתרת הצבירה השנתית).

במידה והחופשה עולה על 7 ימים, המעסיק נדרש להודיע לפחות 14 ימים מראש על כך. בכל מקרה, המעסיק צריך לדאוג שלעובדים יש מספיק יתרה של ימי חופשה שנתית צבורים ועומדים לרשותם לניצול. הסיבה היא שהוא אינו רשאי להוציא את העובדים על חשבון צבירה עתידית.

במקרה כזה, למעסיק אפשרות לפעול כך:

  • לא להוציא את העובד לחופשה.
  • להוציא את העובד לחופשה בתשלום, ללא ניכוי ימי חופשה עתידיים.
  • להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, רק אם העובד הסכים לכך.

מחלה בראש השנה

אין התייחסות בחוק למקרים שבהם עובד שנעדר ממקום העבודה במהלך ימי החג בגלל מחלה. אולם במקרה זה יש לשלם את אחד הבאים:

  • דמי מחלה – תשלום עבור יום המחלה לפי השיעור שנקבע בחוק לגבי אותו יום.
  • דמי חגים – תשלום עבור יום החג (100%) שכן הוא היה משולם גם כך אם העובד לא היה חולה.

באופן כללי, הנוהג הוא לשלם דמי חגים לעובד זה.

הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים

דמי חגים, שהינו תשלום עבור ימי החג הוא תשלום חלף שכר בהתאם להוראות ודיני העבודה בעניין. המשמעות היא שזה שכר שממנו מחשבים הפרשות הן עבור פנסיית חובה והן עבור פיצויי פיטורין של העובד.

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil


הירשמו לקבלת חדשות ומידע למייל

המשוב שלך חשוב לשיפור התוכן

האם העמוד הזה עזר לך? האם קיבלת תשובות לכל השאלות שלך? האם תמליץ/י עליו?

זהו משוב אנוניני והמידע נועד לשיפור התוכן. המשוב לא נועד לשאלות ואנחנו לא עונים כאן.

למידע נוסף ניתן להגיב לכתבה זו בהמשך או לפנות בטופס בעמוד ייעודי.

תגיות

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close