במהלך השנה הקלדנרית יש מגוון של חגים ומועדי ישראל, עובד זכאי לקבל חופשת חג במהלך אותם חגים ולקבל עבורם אף תשלום. הזכאות ניתנת בהתאם לעמידה בתנאים מסויימים.
מטרת הכתבה היא להסביר את הזכויות של העובד בנושא.
מהי חופשת חג?
חופשת חג היא חופשה בתשלום שניתנת לעובד במקום העבודה שלו וזאת בנוסף לימי חופשה אחרים כמו חופשה שנתית רגילה, חופשת מחלה, חופשה בשל אבל, חופשת לידה ועוד. חופשת חג ניתנת בכל יום חג בישראל, מדובר על יום שהעובד לא מגיע לעבודה וזכאי לקבל תשלום דמי חגים.
הזכאות של העובד וחובת המעסיק לגבי חופשת חג בישראל נקבעה בהתאם לצו הרחבה מסגרת 2000 וכן פקודת סדרי השלטון והמשפט. בהתאם להוראות נקבעו ימי החג שהם נחשבים ימי חופשת חג וכן כי בגינם ניתן תשלום שכר.
כמות ימי החג היא קבועה לכל עובד ללא קשר לוותק שלו במקום העבודה, יש עובדים שכן זכאים ויש שלא, וכמו כן, לא עבור כל החגים בישראל יש תשלום משכורת.
מי זכאי לקבל ימי חופשת חג בתשלום?
כל עובד בישראל זכאי לקבל יום חג, אך לא כולם זכאים לקבל אותו בתשלום.
עובד שעונה על הקריטריונים הבאים זכאי לקבל ימי חופשת חג בתשלום:
- עובד בשכר שעתי או יומי.
- השלים 3 חודשי עבודה במקום העבודה.
- העובד עבד יום לפני ויום אחרי החג. אם הוא נעדר, אז רק אם זה קרה בהסכמת המעסיק כמו למשל בגלל ימי מחלה, חופשה רגילה או היעדרות אחרת ביוזמת המעסיק.
- יום החג חל ביום עבודה רגיל שבו העובד היה צריך להגיע לעבודה ולעבוד.
עובד במשכורת חודשית לא זכאי לקבל יום חג בתשלום, כלומר הוא זכאי לקבל חופשת חג, אך לא בתשלום. הסיבה לכך שהוא מקבל את השכר החודשי ללא קשר אם נעדר ממקום העבודה או שלא ולכן לא זכאי להרוויח פעמיים.
ימי חג יהודיים בישראל
צו ההרחבה קובע 9 ימי חופשת חג שעבורם מקבלים תשלום:
- 2 ימי ראש השנה (א' בתשרי, ב' בתשרי).
- יום כיפור [יום הכיפורים] (י' בתשרי).
- 2 ימי סוכות (ט"ו בתשרי, כ"ב בתשרי).
- 2 ימי פסח (ט"ו בניסן, כ"א בניסן).
- יום העצמאות (ה' באייר).
- יום חג שבועות (ו' בסיוון).
חישוב מספר ימי חג שעובד זכאי לקבל
מספר ימי חופשת חג שעובד זכאי לקבל היא קבועה לכל עובד, ללא קשר לוותק שלו במקום העבודה, אורך שבוע העבודה, תקופת העסקה או שעות העבודה.
המספר הוא נותר על 9 ימים תמיד, ובתנאי שהוא עומד בתנאי הזכאות – שאר הדברים אינם משפיעים.
ימי חג אחרים
עבור ימי חג אחרים אין תשלום שכר של דמי חגים. כמו למשל: עבור חג פורים, חג חנוכה, ל"ג בעומר, ערב שבועות, ערב ראש השנה, ער יום כיפור, ערב פסח, הושענה רבה, ערב סוכות, ערב יום העצמאות (יום הזיכרון), ערב שבועות ועוד.
עם זאת, חלק מאותם הימים נכללים בתור ימי בחירה של חופשה, כך שאם העובד מודיע 30 יום מראש, הוא זכאי לקבל חופשה בהם ולקבל תשלום של דמי חופשה רגילה.
חג שחל ביום שבת או ביום שישי
בית הדין הארצי לעבודה קבע הוראות בעניין ימי חג שחלים ביום שבת או ביום שישי, בהתאם לכך:
- מקומות עבודה שעובדים 5 ימים בשבוע (א'-ה') – עובד שעתי או יומי לא זכאי לקבל דמי חגים עבור חגים גם שחלו ביום שישי או ביום שבת, מכיוון שעובד זה לא מפסיד יום עבודה בגלל החג.
- מקומות עבודה שעובדים 6 ימים בשבוע (א'-ו') – עובד שעתי או יומי שאמור לעבוד ביום שישי אך נעדר מיום העבודה בגלל החג, זכאי לתשלום דמי חגים עבור יום שישי זה, אך לא עבור יום שבת.
- מקומות עבודה שעובדים 7 ימים בשבוע או ביום שבת – עובד שעתי שאמור לעבוד ביום שבת אך נעדר ממקום העבודה בגלל החג, זכאי לתשלום דמי חגים עבור יום שבת זה.
למרות זאת, אם עובד עובד 5 ימים בשבוע מיום שני ועד יום שישי כולל, וחל חג ביום שיש והוא נעדר מעבודה, אז הוא זכאי לקבל דמי חגים עבור יום שישי הזה.
בכל מקרה, הזכאות היא בהתאם למבחן העבודה, האם עובד זה נעדר מעבודה בגלל החג או לא. אם כן, הרי שהוא זכאי לקבלת דמי חגים. אם לא, אז הוא אינו זכאי לקבל עבור יום זה.
איסור ניכוי מצבירת החופשה השנתית
ימי חגים הם לא ימי חופשה שנתית! המעסיק אינו רשאי לנכות את ימי החג מיתרת צבירת החופשה של העובד. ימי חופשת חג ניתנים לעובד בנוסף לימי החופשה הרגילה שלו, שהיא החופשה השנתית.
ההוראה זו חלה גם אם העובד בחר לצאת לחופשה רגילה במהלך יום חג שבו זכאי לדמי חופשה. כך שבמקרה כזה, באותם ימי החג בתשלום – המעסיק ישלם לעובד דמי חגים ועבור שאר הימים דמי חופשה רגילה.
למשל: אם העובד יצא ל-5 ימי חופשה בראש השנה, מתוכם 2 הם ימי חגים.
אז המעסיק צריך לשלם דמי חגים עבור 2 ימי החג וכן לשלם דמי חופשה עבור 3 ימי החופשה הנותרים.
דמי חגים עבור ימי חגים
עובד שעונה על הקריטריונים לעיל, זכאי לשכר תשלום שכר עבור ימי החג שהיה בחופשה. הצו קובע כי העובד זכאי לקבל תשלום מלא עבור ימי החגים ולכן הפרשנות המקובלת היא תשלום שכר רגיל עבור אותו יום.
כלומר, דמי חגים הם בגובה השכר הרגיל אילו היה מגיע העובד לעבודה ועובד. למעט החזר הוצאות נסיעה או שעות נוספות, או הוצאות אחרות למינהם. למידע נוסף, ניתן לקרוא את הכתבה על דמי חגים.
עבודה בערב חג
ערב חג הוא יום עבודה רגיל, אך נחשב יום עבודה מקוצר. מספר שעות העבודה ביום חג משתנה בהתאם להסכם הנהוג במקום העבודה למשל הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה עבודה אישי או נוהג מקובל במקום העבודה או בענף הכלכלה של העבודה.
במקרה שאין נוהג או הסכם, אזי:
- מקום עבודה של 5 ימי עבודה בשבוע (9 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב החג הוא עד 8 שעות. המעסיק והעובדים רשאים להחליט עבודה של 8 שעות בתשלום 9 שעות, או 7 שעות בתשלום 8 שעות.
- מקום עבודה של 6 ימי עבודה בשבוע (8 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב חג הוא עד 7 שעות.
מבלי קשר לכתוב מקודם, יום עבודה בערב חג, חייב להסתיים לכל המאוחר עד 3 שעות מכניסת החג.
עבודה במוצאי חג
עובדים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל. למרות זאת, אם אותו עובד החל לעבוד במוצאי חג ולפני שחלפו 36 מאז שסיים את עבודתו לפני החג, העבודה במוצאי החג תיחשב כעבודה בחג עם שכר של 150% עבור השעות שעד השלמת 36 שעות.
עבודה בחול המועד
בחגים בהם יש חול המועד, ימים אלו הם ימי עבודה רגילים בהתאם לאורך היום ומספר שעות עבודה.
עבודה במהלך החג
ימי חג הם מועדי ישראל ועליהם חלים הוראות מתוקף חוק שעות עבודה ומנוחה. זמני כניסה ויציאה של החג מתקיימים בהתאם לזמני כניסה ויציאה של שבת במועד הקרוב לחג.
עובד שמתחיל או ממשיך לעבוד במהלך זמן כניסה של החג – זכאי לתשלום נוסף בכפוף לפירוט הבא:
עובד בשכר (יומי או שעתי):
- תשלום של 150% מהשכר היומי על כל שעות עבודה בחג.
- זכאי לשעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (לא בתשלום אלא אם נקבע אחרת).
- עובד שנאלץ לעבוד בחג שלא מתוך בחירתו – זכאי לקבל דמי חגים מלאים של 100% בנוסף לתשלום 150% בחג (פסק דין ע"ע 300360/98) ובסך הכל 250%.
עובד במשכורת (חודשית או יותר):
- תוספת שכר של 50% בלבד – משום שהשכר הרגיל עבור אותו יום חג משולם גם אם עבד בחג וגם אם לא עבד בחג. אין כפל תשלום לעובד זה לא משנה באיזה יום בשבוע החג (אפילו אם שבת).
- שעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד העובד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (כן בתשלום).
- לגבי עובד שנאלץ לעבוד שלא מתוך בחירתו – יהיה זכאי לקבל דמי חגים מלאים של 100% בנוסף ל-50% של החג (אולם, טרם נקבעה פסיקה בנושא לעובד חודשי).
אם העובד זכאי לתנאים מיטיבים בעבודה כתוצאה מהסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה עבודה אישי או נוהג מקובל בעבודה, שבהם נקבע כי העובד זכאי לשכר גבוה יותר – המעסיק מחויב לפעול לפי הוראה שמיטיבה עם העובד.
ההוראות חלים גם על עובדים לא יהודים שבחרו את ימי החג ומועדי ישראל כימי מועד עבורם. אלא אם כן, העובדים בחרו חגים אחרים לפי מצוות דתם שבגינם משלמים להם חגים ומנוחה.
עבודה עם שעות נוספות בחג
אם העובד מועסק במהלך החג שעות נוספות שהם מעבר לרמה היומית או השבועית – הוא זכאי לתוספת שכר. עפ"י פס"ד יש להכפיל את הזכאות ולא לחבר אותה – באופן הבא:
- עבור השעתיים הראשונות – תשלום של 150% על עבודה בחג * 125% על השעות הנוספות = 187.5% (ולא 175%).
- עבור שעה שלישית ואילך – תשלום של 150% על עבודה בחג * 150% על השעות הנוספות = 225% (ולא 200%).
חופשה במהלך החג
למעט יום החג עצמו, שאר הימים הם ימי עבודה רגילים ולכן העובד לא יכול להיעדר ממקום העבודה שלו. העובד יכול לבקש עבור אותם ימים חופשה רגילה, במקרה כזה המעסיק לא חייב להסכים לבקשה זו אך המעסיק חייב לסרב מסיבה הגיונית וסבירה.
עם זאת, ככתוב מקודם, לעובד מגיעים 2 ימי בחירה של חופשה, שלהם אסור למעסיק לסרב לבקשה של העובד. כלומר, העובד יהיה רשאי לצאת לחופשה רגילה גם ללא הסכמת המעסיק. במקרה כזה, על העובד להודיע מראש 30 יום לעובד.
מנגד זאת..
המעסיק הוא זה שקובע מתי העובדים יצאו לחופשה ולכן יכול לקבוע ולהוציא את כל העובדים לחופשה מרוכזת, כלומר חופשה כפויה על חשבון יתרת הצבירה של החופשה השנתית שלהם. במקרה שהחופשה עולה על 7 ימים, על המעסיק להודיע לפחות 14 יום מראש.
במידה ולעובד אין מספיק ימי חופשה שנתית, הוא לא יכול לנכות מהיתרה העתידית של העובד. אך במקרה כזה, למעסיק אפשרות לפעול כך:
- לא להוציא את העובד לחופשה.
- להוציא את העובד לחופשה בתשלום, ללא ניכוי ימי חופשה עתידיים.
- להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, רק אם העובד הסכים לכך.
מחלה בחופשת חג
אין התייחסות בחוק למקרים שבהם עובד שנעדר ממקום העבודה במהלך ימי החג בגלל מחלה. אולם במקרה זה יש לשלם את אחד הבאים:
- דמי מחלה – תשלום עבור יום המחלה לפי השיעור שנקבע בחוק לגבי אותו יום.
- דמי חגים – תשלום עבור יום החג (100%) שכן הוא היה משולם גם כך אם העובד לא היה חולה.
באופן כללי, הנוהג הוא לשלם דמי חגים לעובד זה.
הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים
דמי חגים, שהינו תשלום עבור ימי החג הוא תשלום חלף שכר בהתאם להוראות ודיני העבודה בעניין. המשמעות היא שזה שכר שממנו מחשבים הפרשות הן עבור פנסיית חובה והן עבור פיצויי פיטורים של העובד.