יום כיפור (יום הכיפורים) הוא אחד ממועדי ישראל ונחשב יום קדוש מאוד בשנה, כאשר הוא מסמל את התענית, איסורים של עינוי הנפש, כפרה על חטאים ועוד. ביום זה מקובל לצום, להתפלל ולשמור על מצוות נוספות.
מטרת הכתבה היא להסביר את הזכויות ביום זה.
מהו יום כיפור?
יום כיפור (יום הכיפורים) הוא אחד ממועדי ישראל אשר מתקיים בתום עשרת ימי התשובה לאחר ראש השנה. המועד מסמל ונחשב בתור יום של תענית, סליחה ותשובה. הוא נחשב ליום קדוש במיוחד לאור סגולתו וחשיבותו.
לפי הציווי, אדם נדרש להתענות עינויי נפש ולפי חז"ל מדובר על העינויים שהם הימנעות מאכילה ומשתייה, רחיצה, נעילת נעל עור, סיכה וכן תשמישי מיטה.
המועד נחשב גם לאחד הימים הטובים שהיו לישראל, יום בו נסלח החטא לעם ישראל על מעשיו.
מתי חל יום כיפור?
יום כיפור (יום הכיפורים) השנה מתקיים בתאריך עברי ולועזי הבא:
- י' בחודש תשרי התשפ"ה, יום שבת בתאריך 12.10.2024.
הצום מתחיל בערב יום לפני בשעות הערב ועד ליום המועד בערב.
יום כיפור לעניין זכויות עובדים
במהלך יום הכיפורים, יש עניינים מרכזיים הקשורים לנושא זכויות העובדים.
דמי חגים וחופשת חג
למרות שיום כיפור אינו נחשב יום חג, אלא יום של תענית, יום כיפור (יום הכיפורים) כן נחשב יום ומועד בו מגיע לעובדים זכות של חופשת חג – יום שבו אין מגיעים לעבודה, ויש זכות היעדרות מעבודה. בנוסף לכך, יום זה מזכה את העובד בתשלום דמי חגים (גם עובדים המועסקים משרה חלקית או משרה בחלק מימי השבוע).
אולם, אם יום המועד מתקיים במהלך יום מנוחה שבועית של מקום העבודה או יום שאין עובדים בו, אזי לא מגיע תשלום של דמי חגים. הסיבה לכך היא כי מטרת התשלום לפצות את העובד אם המועד היה יום עבודה רגיל כך שהעובד נאלץ לא להגיע לעבודה בשל החג.
עובד אשר מועסק במסגרת משכורת חודשית אינו מקבל דמי חגים בשל יום זה משום שהוא מקבל את השכר החודשי שלו גם אם לא היה בעבודה. עובד בשכר שעתי או יומי כן זכאי לקבלת התשלום, זאת בתנאי שהשלים 3 חודשי עבודה, אינו נעדר מיוזמתו יום לפני או אחרי החג (אלא אם המעסיק ביקש) ויום המועד הוא יום שבו הוא היה אמור לעבוד.
דמי חופשה וחופשה רגילה
יום כיפור (יום הכיפורים) כן נחשב יום חג ככתוב מקודם. אבל בערב יום כיפור, במוצאי המועד או ביום לאחר המועד, העובד לא יכול להיעדר ממקום העבודה, משום שמדובר על ימי עבודה רגילים (אלא אם מדובר על על מנוחה שבועית או זמני כניסה ויציאה של המועד).
בימים שלפני או אחרי המועד, עובד המעוניין לצאת לימי חופשה שנתית רגילה, נדרש להודיע אל המעסיק שלו על כך. המעסיק רשאי לסרב לעובד להוציא אותו לחופשה, אולם החלטה זו חייבת להיות מגובה מסיבות ענייניות והגיוניות.
למרות האמור בפסקה קודמת, ערב יום כיפור נחשב יום חופשה לבחירה. המשמעות כי העובד יכול לבחור אותו בתור יום בחירה כדי לצאת ליום חופשה על חשבון יתרת ימי החופשה הצבורים לו – זאת כמובן מבלי שהמעסיק יכול לסרב לכך. בשביל לנצל את ההטבה, על העובד להודיע 30 ימים מראש על רצונו לצאת לחופשה ועל בחירה של יום זה בתור חופשה.
במקרה של יציאה לחופשה במהלך ערב יום כיפור או מוצאי יום כיפור על חשבון יתרת הצבירה של העבוד, הוא זכאי לקבל תשלום של דמי חופשה המחושבים בהתאם לשכר הרגיל של העובד. אם לא קיימת יתרה מספקת של ימי חופשה לניצול, ניתן לבקש מן המעסיק לנצל אותם על חשבון יתרת צבירה עתידית. אך, המעסיק רשאי לא להסכים לכך.
כאן יש להוסיף כי המעסיק הוא זה שאחראי על הוצאת עובדים לחופשה בהתאם לדין, ולכן המעסיק רשאי להודיע על חופשה כפויה. המשמעות כי המעסיק רשאי להחליט שמקום העבודה יהיה סגור במהלך תקופה שבה יש יום כיפור והעובדים יצאו לחופשה מרוכזת על חשבונם. אם החופשה הכפויה עולה על 7 ימים, על המעסיק להודיע על כך מראש 14 ימים לכל הפחות.
דמי חופשה המשולמים במסגרת חופשה כפויה הם על חשבון העובד. אבל, אם אין לעובד מספיק ימי חופשה לניצול, המעסיק יכול להחליט על להוציא את העובד לחופשה בתשלום על חשבונו (המעסיק) ללא ניכוי מיתרת הצבירה, או לא להוציא את העובד לחופשה כלל, או להגיע להסכמה עם העובד ליציאתו לזמן חופשה ללא תשלום.
סירוב עבודה ביום כיפור
בהתאם להוראות הדין, עובד רשאי לסרב לעבוד במקום העבודה בגלל איסור על פי מצוות דתו, כמו עבודה בשבת או בחג. בנוסף, העובד רשאי לסרב לעבוד מכל סיבה שהיא ולא רק לפי מצוות דתו (למעט מקומות עבודה מסויימים).
עבודה במהלך יום הכיפורים
כאשר עובד מועסק במהלך יום כיפור, ערב המועד או מוצאי המועד, חשוב להכיר את הזכויות.
עבודה בערב יום הכיפורים
ערב יום כיפור (יום הכיפורים) הוא יום עבודה מקוצר ונע בין 5 שעות לבין 7 שעות, אם קיים הסכם במקום העבודה כמו הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה עבודה אישי, או נוהג קבוע בעבודה או בענף הכלכלה של מקום העבודה.
אם לא קיים נוהג יום עבודה מקוצר, אז:
- במקומות עבודה עם 5 ימי עבודה בשבוע (9 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב החג עד 8 שעות. המעסיק והעובדים רשאים להחליט עבודה של 8 שעות בתשלום 9 שעות, או 7 שעות בתשלום 8 שעות.
- במקומות עבודה עם 6 ימי עבודה בשבוע (8 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב חג עד 7 שעות.
בנוסף, עבודה בערב המועד, חייבת להסתיים לכל היותר עד 3 שעות מזמן כניסת המועד.
עבודה ביום הכיפורים
כאמור, יום כיפור (יום הכיפורים) הוא יום של מועד, יום שבו העובד לא עובד ומגיע לו תשלום דמי חג. זמני כניסה ויציאה של המועד נעשים לפי זמני כניסה ויציאה של השבת הקרובה לחג.
במידה והעובד כן מועסק במהלך ימי מועד יום כיפור (יום הכיפורים), אז מגיע לו תשלום לפי האופן הבא:
- עובד בשכר שעתי או יומי –
- זכאי לתשלום שכר בסך 150% מהשכר היומי הרגיל שלו, עבור עבודה בשעות המועד.
- שעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד העובד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (לא בתשלום).
- אם נכפה עליו לעבוד במהלך המועד (שלא מתוך בחירתו) – הוא זכאי לתוספת 100% על ה-150% תשלום במועד (לפי פסיקה).
- עובד במשכורת חודשית –
- זכאי לתוספת שכר של 50% על עבודה במהלך המועד. משום שהשכר הרגיל עבור אותו יום חג משולם גם אם עבד במועד וגם אם לא עבד בו. אין כפל תשלום לעובד זה לא משנה באיזה יום בשבוע המועד (אפילו אם שבת).
- שעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד העובד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (כן בתשלום).
- אם נכפה עליו לעבוד בחג (שלא מתוך בחירתו) – הוא זכאי לתוספת 100% על ה-50% תוספת תשלום.
עבודה במוצאי יום הכיפורים
מוצאי יום כיפור הוא יום עבודה רגיל עבורו מקבלים שכר עבודה רגיל.
יחד עם זאת, אם העובד החל לעבוד בטרם עברו 36 שעות מאז שסיים לעבוד בערב המועד – הוא יהיה זכאי לקבל שכר של 150% על כל השעות עד שיושלמו 36 שעות.
תגמול שעות נוספות
עובד המועסק במהלך החג גם שעות נוספות, בנוסף למקובל לפי יום או שבוע – זכאי לתוספת שכר (גמול שעות נוספות). החישוב נעשה כך:
- עבור השעתיים הנוספות הראשונות – תשלום של 187.50% לפי חישוב של 150% על עבודה במהלך המועד במכפלת 125% על השעות הנוספות.
- עבור שעה נוספת שלישית ואילך – תשלום של 225% לפי חישוב של 150% על עבודה במהלך המועד במכפלת 150% על השעות הנוספות.
דמי מחלה וחופשת מחלה
הוראות הדין אינם מתייחסים למקרים בהם עובד נעדר ממקום העבודה בשל מחלה במהלך ימי המועד. אולם, במקרה זה יש לשלם את הסכום הגבוה מבין אלו:
- דמי מחלה – תשלום עבור יום המחלה לפי השיעור שנקבע בחוק לגבי אותו יום.
- דמי חגים – תשלום עבור יום החג (100%) שכן הוא היה משולם גם כך אם העובד לא היה חולה.
באופן כללי, הנוהג הוא לשלם דמי חגים לעובד זה.
עבור ימי ערב יום כיפור או מוצאיו – עובד שנעדר ממקום העבודה עקב מחלה והוא עומד בתנאי הזכאות לגביה, כולל אישור מרופא, העובד זכאי לקבל תשלום דמי מחלה בהתאם לקבוע לגביו.
הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים
דמי חגים, שהינו תשלום עבור ימי החג הוא תשלום חלף שכר בהתאם להוראות ודיני העבודה בעניין. המשמעות היא כי שכר זה הוא שכר ממנו מחשבים הפרשות הן עבור פנסיית חובה והן עבור פיצויי פיטורין של העובד.
יום כיפור לעניין זכויות צרכנים
יש מספר נושאים הקשורים לענייני זכויות צרכנים.
יום עסקים
יום הכיפורים וגם ערב יום כיפור אינם נחשב ימי עסקים (או ימי עבודה) לעניין חישוב ביצוע עסקאות עם עסקים או בנושאים צרכניים.
המשמעות היא שאם יש עסקאות אשר חלות בתקופה של מועד יום הכיפורים, אז ימי החג לא נחשבים במניין ספירת הימים בתור ימי עסקים או ימי פעילות.
יום מנוחה
יום הכיפורים כן נחשב יום מנוחה קבוע במדינת ישראל בהתאם להוראות הפקודה והחוק היעודיים. אבל ערב המועד אינו נחשב כך.
יום כיפור – תאריכים
- יום כיפור 2030 – י' בחודש תשרי התשצ"א, יום שני בתאריך 07.10.2030.
- יום כיפור 2029 – י' בחודש תשרי התש"צ, יום רביעי בתאריך 19.09.2029.
- יום כיפור 2028 – י' בחודש תשרי התשפ"ט, יום שבת בתאריך 30.09.2028.
- יום כיפור 2027 – י' בחודש תשרי התשפ"ח, יום שני בתאריך 11.10.2027.
- יום כיפור 2026 – י' בחודש תשרי התשפ"ז, יום שני בתאריך 21.09.2026.
- יום כיפור 2025 – י' בחודש תשרי התשפ"ו, יום חמישי בתאריך 02.10.2025.
- יום כיפור 2024 – י' בחודש תשרי התשפ"ה, יום שבת בתאריך 12.10.2024.
- יום כיפור 2023 – י' בחודש תשרי התשפ"ד, יום שני בתאריך 25.09.2023.
חקיקה ופסיקה
- חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951
- חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981
- חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), תשנ"ח-1997
- פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957
- צו הרחבה הסכם מסגרת 2000, תש"ס-2000