חג פסח 2024 – זכויות עובדים וצרכנים בחג ומידע נוסף

חג פסח הוא ללא ספק חג בעל חשיבות גבוהה מאוד לישראל אשר מסמל רבות לנו ולכן גם חשוב להכיר את הזכויות השונות שיש לנו במהלך החג. מבין הזכויות הם בתחומי צרכנות, עבודה ועוד.

מטרת הכתבה להסביר את הזכויות והחובות.

מהו חג פסח?

חג פסח, או בשמותיו הנוספים חג המצות או חג החירות, הוא חג יהודי מקראי, אשר מסמל את זכר יצירת בני ישראל ממצרים (מעבדות לחירות לאחר עשרת המכות). היום האחרון, שביעי של פסח (פסח שני), מסמל גם את נס קריעת ים סוף שארע לבני ישראל.

חג פסח הוא גם אחד משלושת הרגילים (בנוסף לחג הסוכות ולחג שבועות) והוא נחגג 7 ימים כאשר ימי החג הם היום הראשון והאחרון והימים בינהם הם ימי חול המועד.

מבין המצוות בחג הם איסור אכילה ובעלות על חמץ במהלך כל החג, אכילת מצות ועריכת ליל הסדר בערב החג. בערב החג נהוג להכין קערה ובה מאכלים סמליים והם: ביצה, זרוע, חזרת, חרוסת, כרפס, מרור.

מתי חג פסח?

חג פסח השנה מתקיים בתאריכים עבריים ולועזיים הבאים:

  • י"ד בחודש ניסן התשפ"ד בערב – יום שני בתאריך 22.04.2024.
  • כ"א בחודש ניסן התשפ"ד בערב – יום שני בתאריך 29.04.2024. (פסח שני).

החג מתחיל בערב יום לפני ומסתיים באותו יום בערב. לאחר מכן מגיעים 5 ימי חול המועד. החג השני מתחיל גם בערב יום לפני ומסתיים באותו יום בערב.

חג פסח לעניין זכויות עובדים

במהלך חג פסח יש מספר נושאים הקשורים לענייני זכויות עובדים.

שי לחג פסח

הוראות דיני עבודה בישראל אינם מחייבים את המעסיק לתת שי או מתנה לחג לעובדים בכלל, או בפסח בפרט. יחד עם זאת, אם המעסיק היה נוהג להעניק לעובדים מתנה או שי לחג, הוא מחוייב להמשיך לעשות זאת.

נוסף על כך, אם לגבי המעסיק מתקיים הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה אישי, בו נקבע כי הוא נדרש לכך, הרי שהוא כן מחויב יהיה להעניק את המתנה לעובד. זאת ועוד, היה והעובד נעדר ממקום העבודה בשל חופשה שנתית, מחלה, לידה או היעדרות אחרת – היעדרות זו עשויה לזכות את העובד במתנת שי לחג.

חשוב להדגיש כי מתנה לחג היא טובת הנאה לפי מס הכנסה, לכן המעסיק נדרש לזקוף אותה בתלוש המשכורת של העובד, והעובד נדרש לשלם מס הכנסה מלא על השי לחג. אך, יש מעסיקים שנוהגים לגלם את שווי ההטבה למרות שאינו חייב בכך (גילום, המעסיק מטיל על עצמו את חובת התשלום המס עבור העובד).

דמי חגים וחופשת חג

חג פסח (2 ימי החג) נחשבים ימים ומועדים בהם מגיע לעובדים זכות של קבלת חופשת חג, כלומר אלו ימים שלא מגיעים לעבודה והעובדים זכאים להיעדר ממקום העבודה. בנוסף לכך, 2 ימי החג מזכים את העובדים בתשלום של דמי חגים (גם לעובדים המועסקים במשרה חלקית או בחלק מן הימים בשבוע).

אולם, אם ימי החג חלים במהלך ימי מנוחה שבועית של מקום העבודה או ימים שאין עובדים בהם, אזי העובד לא זכאי לקבלת התשלום. מטרת התשלום בעבור החג היא לפצות את העובד אם החג היה יום עבודה רגיל כך שהוא נאלץ לא להגיע לעבודה בשל החג.

עובד במשכורת חודשית לא מקבל דמי חגים משום שהוא מקבל את השכר החודשי גם אם לא היה בעבודה. עובד בשכר שעתי או יומי כן זכאי לתשלום, בתנאי שהשלים 3 חודשי עבודה, אינו נעדר מיוזמתו יום לפני או אחרי החג (אלא אם המעסיק ביקש) ובתנאי שיום החג הוא יום שבו הוא היה צריך לעבוד אילולא החג.

עובד לא יהודי זכאי להיעדר ממקום העבודה בימי החגים של הדת שלו הקבועים בחוק. במקרה שעובד לא יהודי בחר את ימי החג של דתו, הוא לא יהיה זכאי לקבל דמי חגים בעד פסח. ימי עבודה במהלך החג עבורו הם ימי עבודה רגילים ללא גמול נוסף ולכן חופשה במהלך החג (לרבות חופשה כפוייה) היא בכפוף לתשלום דמי חופשה שנתית.

דמי חופשה וחופשה רגילה

חג פסח (2 ימי החג) כן נחשבים ימי חגים ככתוב מקודם. עם זאת, בערב חג הפסח, במוצאי החג או ביום לאחר החג, העובד לא יכול להיעדר ממקום העבודה, משום שאלו הם ימי עבודה רגילים (אלא אם הם מנוחה שבועית או זמני כניסה ויציאה של החג).

באותם ימים (לפני או אחרי החג), עובד אשר מעוניין לצאת לחופשה רגילה נדרש להודיע אל המעסיק שלו על כך. המעסיק רשאי לסרב להוציא את העובד לחופשה, אך החלטה זו חייבת להיות מגובה מסיבות הגיוניות וסבירות.

למרות הפסקה הקודמת, ערב חג פסח וגם ערב שביעי של פסח נחשבים יום חופשה לבחירה. המשמעות של הדבר כי עובד יכול לבחור כל אחד מאותם ימים בתור יום בחירה כדי לצאת ליום חופשה על חשבון יתרת ימי החופשה הצבורים לו, וזאת מבלי שהמעסיק יכול לסרב לכך. כדי לנצל את ההטבה, על העובד להודיע 30 ימים מראש על רצונו לצאת לחופשה ועל בחירה של יום זה בתור חופשה.

עובד אשר יצא לחופשה במהלך ערב החג או מוצאי החג על חשבון יתרת הצבירה שלו, זכאי לקבל תשלום של דמי חופשה המחושבים לפי השכר הרגיל של העובד. במקרה שאין יתרה מספקת של ימי חופשה לניצול, ניתן לבקש מן המעסיק לנצל אותם על חשבון יתרת צבירה עתידית. אבל, המעסיק רשאי שלא להסכים לכך.

יתרה מכך, משום שהמעסיק הוא זה האחראי על יציאה של עובדים לחופשה לפי דין, הרי שהמעסיק רשאי להודיע על חופשה כפויה. המשמעות כי המעסיק רשאי להחליט כי מקום העבודה יהיה סגור במהלך חג פסח והעובדים יצאו לחופשה מרוכזת על חשבונם. אם החופשה הכפויה עולה על 7 ימים, המעסיק צריך להודיע על כך מראש 14 ימים לכל הפחות.

דמי חופשה המשולמים במסגרת חופשה כפויה הם על חשבון העובד. אולם, אם אין לעובד מספיק ימי חופשה לניצול, המעסיק צריך לקבל החלטה אם להוציא את העובד לחופשה בתשלום על חשבונו (חשבון המעסיק) וללא ניכוי מיתרת הצבירה, או לא להוציא את העובד לחופשה כלל, או להגיע להסכמה עם העובד ליציאתו לזמן חופשה ללא תשלום.

סירוב עבודה בחג פסח

בהתאם להוראות הדין, עובד רשאי לסרב לעבוד במקום העבודה בגלל איסור על פי מצוות דתו, כמו עבודה בשבת או בחג. בנוסף, העובד רשאי לסרב לעבוד מכל סיבה שהיא ולא רק לפי מצוות דתו (למעט מקומות עבודה מסויימים).

עבודה במהלך פסח

כאשר עובד מועסק במהלך פסח, ערב החג או מוצאי החג, חשוב להכיר את הזכויות.

עבודה בערב חג פסח

ערב פסח נחשב יום עבודה קצר והוא נע בין 5 שעות לבין 7 שעות, אם קיים הסכם במקום העבודה כמו הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה עבודה אישי, או נוהג קבוע בעבודה או בענף הכלכלה של מקום העבודה.

אם אין נוהג של יום עבודה מקוצר, אז:

  • במקומות עבודה עם 5 ימי עבודה בשבוע (9 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב החג עד 8 שעות. המעסיק והעובדים רשאים להחליט עבודה של 8 שעות בתשלום 9 שעות, או 7 שעות בתשלום 8 שעות.
  • במקומות עבודה עם 6 ימי עבודה בשבוע (8 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב חג עד 7 שעות.

בנוסף, עבודה בערב חג, חייבת להסתיים לכל היותר עד 3 שעות מזמן כניסת החג.

עבודה בימי חג פסח

כאמור, פסח הוא יום של חג, יום שבו העובד לא עובד ומגיע לו תשלום דמי חג. זמני כניסה ויציאה של החג נעשים לפי זמני כניסה ויציאה של השבת הקרובה לחג.

במידה והעובד כן מועסק במהלך ימי חג פסח, אז מגיע לו תשלום לפי האופן הבא:

  • עובד בשכר שעתי או יומי –
    • זכאי לתשלום שכר בסך 150% מהשכר היומי הרגיל שלו, עבור עבודה בשעות החג.
    • שעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד העובד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (לא בתשלום).
    • אם נכפה עליו לעבוד בחג (שלא מתוך בחירתו) – הוא זכאי לתוספת 100% על ה-150% תשלום בחג (לפי פסיקה).
  • עובד במשכורת חודשית –
    • זכאי לתוספת שכר של 50% על עבודה בחג. משום שהשכר הרגיל עבור אותו יום חג משולם גם אם עבד בחג וגם אם לא עבד בחג. אין כפל תשלום לעובד זה לא משנה באיזה יום בשבוע החג (אפילו אם שבת).
    • שעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד העובד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (כן בתשלום).
    • אם נכפה עליו לעבוד בחג (שלא מתוך בחירתו) – הוא זכאי לתוספת 100% על ה-50% תוספת תשלום.

עבודה במוצאי חג פסח

שעות מוצאי חג פסח אלו הם שעות של יום עבודה רגיל בגינם מקבלים שכר עבודה רגיל.

יחד עם זאת, אם העובד החל לעבוד לפני שעברו 36 שעות מאז שהוא סיים לעבוד בערב החג – הוא יהיה זכאי לקבל שכר בגובה 150% מהשכר עבור כל השעות עד שיושלמו 36 שעות.

תגמול שעות נוספות

עובד המועסק במהלך החג גם שעות נוספות, בנוסף למקובל לפי יום או שבוע – זכאי לתוספת שכר (גמול שעות נוספות). החישוב נעשה כך:

  • עבור השעתיים הנוספות הראשונות – תשלום של 187.50% לפי חישוב של 150% על עבודה בחג במכפלת 125% על השעות הנוספות.
  • עבור שעה נוספת שלישית ואילך – תשלום של 225% לפי חישוב של 150% על עבודה בחג במכפלת 150% על השעות הנוספות.

דמי מחלה וחופשת מחלה

הוראות הדין אינם מתייחסים למקרים בהם עובד נעדר ממקום העבודה בשל מחלה במהלך ימי החג. אולם, במקרה זה יש לשלם את הסכום הגבוה מבין אלו:

  • דמי מחלה – תשלום עבור יום המחלה לפי השיעור שנקבע בחוק לגבי אותו יום.
  • דמי חגים – תשלום עבור יום החג (100%) שכן הוא היה משולם גם כך אם העובד לא היה חולה.

באופן כללי, הנוהג הוא לשלם דמי חגים לעובד זה.

עבור ימי ערב פסח או מוצאי חג – עובד שנעדר ממקום העבודה עקב מחלה והוא עומד בתנאי הזכאות לגביה, כולל אישור מרופא, העובד זכאי לקבל תשלום דמי מחלה בהתאם לקבוע לגביו.

הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים

דמי חגים, שהינו תשלום עבור ימי החג הוא תשלום חלף שכר בהתאם להוראות ודיני העבודה בעניין. המשמעות היא כי שכר זה הוא שכר ממנו מחשבים הפרשות הן עבור פנסיית חובה והן עבור פיצויי פיטורין של העובד.

חג פסח לעניין זכויות צרכנים

יש מספר נושאים הקשורים לענייני זכויות צרכנים.

יום עסקים

חג פסח (ימי החג) אינו נחשב ימי עסקים (או ימי עבודה) לעניין חישוב ביצוע עסקאות עם עסקים או בנושאים צרכניים. בנוסף, ערב פסח וערב שביעי של פסח נחשבים כל אחד יום עסקים מקוצר.

המשמעות היא שאם יש עסקאות אשר חלות בתקופה של חג פסח, אז ימי החג לא נחשבים במניין ספירת הימים בתור ימי עסקים או ימי פעילות.

יום מנוחה

פסח (ימי החג) כן נחשב ימי מנוחה קבועים במדינת ישראל בהתאם להוראות הפקודה והחוק היעודיים.

חג פסח – תאריכים

  • חג פסח 2030 –
    • י"ד בחודש ניסן התש"ץ בערב – יום רביעי בתאריך 17.04.2030.
    • כ"א בחודש ניסן התש"ץ בערב – יום רביעי בתאריך 24.04.2030. (פסח שני).
  • חג פסח 2029 –
    • י"ד בחודש ניסן התשפ"ט בערב – יום שישי בתאריך 30.03.2029.
    • כ"א בחודש ניסן התשפ"ט בערב – יום שישי בתאריך 06.04.2029. (פסח שני).
  • חג פסח 2028 –
    • י"ד בחודש ניסן התשפ"ח בערב – יום שני בתאריך 10.04.2028.
    • כ"א בחודש ניסן התשפ"ח בערב – יום שני בתאריך 17.04.2028. (פסח שני).
  • חג פסח 2027 –
    • י"ד בחודש ניסן התשפ"ז בערב – יום רביעי בתאריך 21.04.2027.
    • כ"א בחודש ניסן התשפ"ז בערב – יום רביעי בתאריך 28.04.2027. (פסח שני).
  • חג פסח 2026 –
    • י"ד בחודש ניסן התשפ"ו בערב – יום רביעי בתאריך 01.04.2026.
    • כ"א בחודש ניסן התשפ"ו בערב – יום רביעי בתאריך 08.04.2026. (פסח שני).
  • חג פסח 2025 –
    • י"ד בחודש ניסן התשפ"ה בערב – יום שבת בתאריך 12.04.2025.
    • כ"א בחודש ניסן התשפ"ה בערב – יום שבת בתאריך 19.04.2025. (פסח שני).
  • חג פסח 2024 –
    • י"ד בחודש ניסן התשפ"ד בערב – יום שני בתאריך 22.04.2024.
    • כ"א בחודש ניסן התשפ"ד בערב – יום שני בתאריך 29.04.2024. (פסח שני).
  • חג פסח 2023 –
    • י"ד בחודש ניסן התשפ"ג בערב – יום רביעי בתאריך 05.04.2023.
    • כ"א בחודש ניסן התשפ"ג בערב – יום רביעי בתאריך 12.04.2023. (פסח שני).
  • חג פסח 2022 –
    • י"ד בחודש ניסן התשפ"ב בערב – יום שישי בתאריך 15.04.2022.
    • כ"א בחודש ניסן התשפ"ב בערב – יום שישי בתאריך 22.04.2022. (פסח שני).
  • חג פסח 2021 –
    • י"ד בחודש ניסן התשפ"א בערב – יום שבת בתאריך 27.03.2021.
    • כ"א בחודש ניסן התשפ"א בערב – יום שבת בתאריך 03.04.2021. (פסח שני).
  • חג פסח 2020 –
    • י"ד בחודש ניסן התש"פ בערב – יום רביעי בתאריך 08.04.2020.
    • כ"א בחודש ניסן התש"פ בערב – יום רביעי בתאריך 15.04.2020. (פסח שני).

חקיקה ופסיקה

  • חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951
  • חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981
  • חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), תשנ"ח-1997
  • פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948
  • חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957
  • צו הרחבה הסכם מסגרת 2000, תש"ס-2000

עזרנו לך לממש את הזכאות? חסכנו כסף או זמן יקר? תתמכו בנו כל סכום כדי שנמשיך להתקיים. תרומה לפרוטוקול


האם העמוד עזר לך? האם יש לך מידע נוסף או הצעות לשיפור?

הוספת משוב

אם אהבת את הכתבה והיא עזרה לך, אפשר לעזור לנו...
נשמח לקבל ממך ביקורת בעמוד ה-Google שלנו g.page/protocolil