ראש השנה 2021 – זכויות עובדים וצרכנים ומידע נוסף

ראש השנה הוא יום מיוחד בישראל המתחיל השנה החדשה בלוח השנה העברי, הוא גם יום חג ולכן כדאי להכיר אילו זכויות וחובות קיימים במהלך החג. מבין הזכויות הם בתחומי צרכנות, עבודה ועוד.

מטרת הכתבה להסביר את הזכויות והחובות.

מהו ראש השנה?

ראש השנה הוא חג עברי-ישראלי המסמל את תחילת השנה החדשה לפי לוח השנה העברי ולמעשה מדובר על יומיים של חג. החג מסמל התחלות חדשות, שתהיה שנה טובה ומתוקה וכמובן בשורות וברכות לרגל החג.

החג נחשב גם יום דין על המעשים בשנה קודמת, אשר עשוי להשפיע על השנה החדשה. מבין מנהגי החג הם הכנת מאכלים מתוקים ומיוחדים כדי שתהיה שנה חדשה עם שפע של ברכות ושתהיה טובה.

החג פותח גם את עשרת ימי התשובה עד ליום כיפור והוא נחשב גם יום דין.

מתי ראש השנה?

ראש השנה החדשה השנה מתקיים בתאריכים עבריים ולועזיים הבאים:

  • א' בחודש תשרי התשפ"ב, יום שלישי בתאריך 07.09.2021.
  • ב' בחודש תשרי התשפ"ב, יום רביעי בתאריך 08.09.2021.

החג מתחיל בערב יום לפני ומסתיים באותו יום בערב.

ראש השנה לעניין זכויות עובדים

במהלך ראש השנה יש מספר נושאים הקשורים לענייני זכויות עובדים.

שי לחג ראש השנה

ככלל, הוראות דיני עבודה בישראל אינם מחייבים את המעסיק לתת שי או מתנה לחג לעובדים בכלל, או בראש השנה בפרט. למרות זאת, היה והמעסיק היה נוהג לספק לעובדים מתנה או שי לחג, הוא מחוייב להמשיך לעשות כן.

נוסף על כך, אם חל על המעסיק הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה אישי, בו נקבע כי הוא מחויב בכך, אז המעסיק כן מחויב יהיה להעניק את המתנה לעובד. במקרה כזה, גם היעדרות ממקום העבודה בשל חופשה שנתית, מחלה, לידה או היעדרות אחרת – עשויה לזכות את העובד במתנת שי לחג.

יש לציין כי מתנה לחג היא טובת הנאה לפי מס הכנסה, לכן המעסיק נדרש לזקוף אותה בתלוש המשכורת של העובד, והעובד נדרש לשלם מס הכנסה מלא על השי לחג. אך, יש מעסיקים שנוהגים לגלם את שווי ההטבה למרות שאינו חייב בכך (גילום, משמעו כי המעסיק הוא זה שחייב בתשלום המס ולא העובד).

דמי חגים וחופשת חג

ראש השנה (2 ימי החג) נחשבים ימים ומועדים בהם מגיע לעובדים זכות של חופשת חג, ימים שאין מגיעים לעבודה ויש זכות ואפשרות להיעדר ממקום העבודה. כמו כן, 2 ימי החג הללו מזכים את העובדים בתשלום של דמי חגים (גם לעובדים שמועסקים במשרה חלקית או בחלק מן הימים בשבוע).

אולם, אם ימי החג חלים במהלך ימי מנוחה שבועית של מקום העבודה או ימים שאין עובדים בהם, אזי התשלום לא מגיע. מטרת התשלום לפצות את העובד אם החג היה יום עבודה רגיל כך שהעובד נאלץ לא להגיע לעבודה בשל החג.

עובד במשכורת חודשית לא מקבל דמי חגים משום שהוא מקבל את השכר החודשי שלו גם אם לא היה בעבודה. עובד בשכר שעתי או יומי כן זכאי לתשלום, בתנאי שהשלים 3 חודשי עבודה, אינו נעדר מיוזמתו יום לפני או אחרי החג (אלא אם המעסיק ביקש) ויום החג הוא יום שבו הוא היה אמור לעבוד.

דמי חופשה וחופשה רגילה

ראש השנה (2 ימי החג) כן נחשבים ימי חגים ככתוב מקודם. עם זאת, בערב ראש השנה, במוצאי החג או ביום לאחר החג, העובד לא יכול להיעדר ממקום העבודה, מכיוון שמדובר על ימי עבודה רגילים (אלא אם כן אלו ימים של מנוחה שבועית או זמני כניסה ויציאה של החג).

באותם ימים (לפני או אחרי החג), עובד שמעוניין לצאת לחופשה רגילה צריך להודיע אל המעסיק שלו על כך. המעסיק מנגד רשאי לסרב להוציא את העובד לחופשה, אך החלטה זו חייבת להיות מגובה מסיבות הגיוניות וסבירות.

למרות האמור בפסקה קודמת, ערב ראש השנה נחשב יום חופשה לבחירה. המשמעות של הדבר כי עובד יכול לבחור אותו בתור יום בחירה כדי לצאת ליום חופשה על חשבון יתרת ימי החופשה הצבורים לו, וזאת מבלי שהמעסיק יכול לסרב לכך. כדי לנצל את ההטבה, על העובד להודיע 30 ימים מראש על רצונו לצאת לחופשה ועל בחירה של יום זה בתור חופשה.

עובד שיצא לחופשה במהלך ערב החג או מוצאי החג על חשבון יתרת הצבירה שלו, זכאי לקבל תשלום של דמי חופשה המחושבים לפי השכר הרגיל של העובד. במידה ואין מספיק ימי חופשה לניצול, ניתן לבקש מן המעסיק לנצל אותם על חשבון יתרת צבירה עתידית. במקרה כזה, המעסיק רשאי לא להסכים לכך.

זאת ועוד יש לציין כי המעסיק הוא זה שאחראי על יציאה של עובדים לחופשה לפי דין, ולכן המעסיק רשאי להודיע על חופשה כפויה. המשמעות כי המעסיק רשאי להחליט שמקום העבודה יהיה סגור במהלך ראש השנה והעובדים יצאו לחופשה מרוכזת על חשבונם. אם החופשה הכפויה עולה על 7 ימים, על המעסיק להודיע על כך מראש 14 ימים לכל הפחות.

דמי חופשה המשולמים במסגרת חופשה כפויה הם על חשבון העובד. אולם, אם אין לעובד מספיק ימי חופשה לניצול, המעסיק יכול להחליט על להוציא את העובד לחופשה בתשלום על חשבון המעסיק וללא ניכוי מיתרת הצבירה, או לא להוציא את העובד לחופשה כלל, או להגיע להסכמה עם העובד ליציאתו לזמן חופשה ללא תשלום.

סירוב עבודה בחג ראש השנה

בהתאם להוראות הדין, עובד רשאי לסרב לעבוד במקום העבודה בגלל איסור על פי מצוות דתו, כמו עבודה בשבת או בחג. בנוסף, העובד רשאי לסרב לעבוד מכל סיבה שהיא ולא רק לפי מצוות דתו (למעט מקומות עבודה מסויימים).

עבודה במהלך ראש השנה

כאשר עובד מועסק במהלך ראש השנה, ערב החג או מוצאי החג, חשוב להכיר את הזכויות.

עבודה בערב חג ראש השנה

ערב ראש השנה נחשב יום עבודה מקוצר ונע בין 5 שעות לבין 7 שעות, אם קיים הסכם במקום העבודה כמו הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה עבודה אישי, או נוהג קבוע בעבודה או בענף הכלכלה של מקום העבודה.

אם אין נוהג של יום עבודה מקוצר, אז:

  • במקומות עבודה עם 5 ימי עבודה בשבוע (9 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב החג עד 8 שעות. המעסיק והעובדים רשאים להחליט עבודה של 8 שעות בתשלום 9 שעות, או 7 שעות בתשלום 8 שעות.
  • במקומות עבודה עם 6 ימי עבודה בשבוע (8 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב חג עד 7 שעות.

בנוסף, עבודה בערב חג, חייבת להסתיים לכל היותר עד 3 שעות מזמן כניסת החג.

עבודה בימי חג ראש השנה

כאמור, ראש השנה הוא יום של חג, יום שבו העובד לא עובד ומגיע לו תשלום דמי חג. זמני כניסה ויציאה של החג נעשים לפי זמני כניסה ויציאה של השבת הקרובה לחג.

במידה והעובד כן מועסק במהלך ימי חג ראש השנה, אז מגיע לו תשלום לפי האופן הבא:

  • עובד בשכר שעתי או יומי –
    • זכאי לתשלום שכר בסך 150% מהשכר היומי הרגיל שלו, עבור עבודה בשעות החג.
    • שעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד העובד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (לא בתשלום).
    • אם נכפה עליו לעבוד בחג (שלא מתוך בחירתו) – הוא זכאי לתוספת 100% על ה-150% תשלום בחג (לפי פסיקה).
  • עובד במשכורת חודשית –
    • זכאי לתוספת שכר של 50% על עבודה בחג. משום שהשכר הרגיל עבור אותו יום חג משולם גם אם עבד בחג וגם אם לא עבד בחג. אין כפל תשלום לעובד זה לא משנה באיזה יום בשבוע החג (אפילו אם שבת).
    • שעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד העובד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (כן בתשלום).
    • אם נכפה עליו לעבוד בחג (שלא מתוך בחירתו) – הוא זכאי לתוספת 100% על ה-50% תוספת תשלום.

עבודה במוצאי חג ראש השנה

מוצאי חג ראש השנה הם שעות של יום עבודה רגיל עבורו מקבלים שכר עבודה רגיל.

יחד עם זאת, אם העובד החל לעבוד בטרם עברו 36 שעות מאז שסיים לעבוד בערב החג – הוא יהיה זכאי לקבל שכר של 150% על כל השעות עד שיושלמו 36 שעות.

תגמול שעות נוספות

עובד המועסק במהלך החג גם שעות נוספות, בנוסף למקובל לפי יום או שבוע – זכאי לתוספת שכר (גמול שעות נוספות). החישוב נעשה כך:

  • עבור השעתיים הנוספות הראשונות – תשלום של 187.50% לפי חישוב של 150% על עבודה בחג במכפלת 125% על השעות הנוספות.
  • עבור שעה נוספת שלישית ואילך – תשלום של 225% לפי חישוב של 150% על עבודה בחג במכפלת 150% על השעות הנוספות.

דמי מחלה וחופשת מחלה

הוראות הדין אינם מתייחסים למקרים בהם עובד נעדר ממקום העבודה בשל מחלה במהלך ימי החג. אולם, במקרה זה יש לשלם את הסכום הגבוה מבין אלו:

  • דמי מחלה – תשלום עבור יום המחלה לפי השיעור שנקבע בחוק לגבי אותו יום.
  • דמי חגים – תשלום עבור יום החג (100%) שכן הוא היה משולם גם כך אם העובד לא היה חולה.

באופן כללי, הנוהג הוא לשלם דמי חגים לעובד זה.

עבור ימי ערב ראש השנה או מוצאי חג – עובד שנעדר ממקום העבודה עקב מחלה והוא עומד בתנאי הזכאות לגביה, כולל אישור מרופא, העובד זכאי לקבל תשלום דמי מחלה בהתאם לקבוע לגביו.

הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים

דמי חגים, שהינו תשלום עבור ימי החג הוא תשלום חלף שכר בהתאם להוראות ודיני העבודה בעניין. המשמעות היא כי שכר זה הוא שכר ממנו מחשבים הפרשות הן עבור פנסיית חובה והן עבור פיצויי פיטורין של העובד.

ראש השנה לעניין זכויות צרכנים

יש מספר נושאים הקשורים לענייני זכויות צרכנים.

יום עסקים

ראש השנה (ימי החג) אינם נחשב ימי עסקים (או ימי עבודה) לעניין חישוב ביצוע עסקאות עם עסקים או בנושאים צרכניים. בנוסף, ערב ראש השנה נחשב יום עסקים מקוצר.

המשמעות היא שאם יש עסקאות אשר חלות בתקופה של חג ראש השנה, אז ימי החג לא נחשבים במניין ספירת הימים בתור ימי עסקים או ימי פעילות.

יום מנוחה

ראש השנה (ימי החג) כן נחשב ימי מנוחה קבועים במדינת ישראל בהתאם להוראות הפקודה והחוק היעודיים.

ראש השנה – תאריכים

  • ראש השנה 2021 –
    • א' בתשרי התשפ"ב, יום שלישי בתאריך 07.09.2021.
    • ב' בתשרי התשפ"ב, יום רביעי בתאריך 08.09.2021.
  • ראש השנה 2020 –
    • א' בתשרי התשפ"א, יום שבת בתאריך 19.09.2020.
    • ב' בתשרי התשפ"א, יום ראשון בתאריך 20.09.2020.
  • ראש השנה 2019 –
    • א' בתשרי התש"פ, יום שני בתאריך 30.09.2019.
    • ב' בתשרי התש"פ, יום שלישי בתאריך 01.10.2019.

חקיקה ופסיקה

  • חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951
  • חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981
  • חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), תשנ"ח-1997
  • פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948
  • חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957
  • צו הרחבה הסכם מסגרת 2000, תש"ס-2000

עזרנו לך לממש את הזכאות? חסכנו כסף או זמן יקר? תתמכו בנו כל סכום כדי שנמשיך להתקיים.
אפשר לתרום עכשיו עם PayPal


האם העמוד עזר לך? האם יש לך מידע נוסף או הצעות לשיפור?

הוספת משוב

אם אהבת את הכתבה והיא עזרה לך, אפשר לעזור לנו...
נשמח לקבל ממך ביקורת בעמוד ה-Google שלנו כאן: g.page/protocolil