בעת סיום יחסי עובד-מעסיק, ניתן למשוך כספי פיצויים בחשבון קופת גמל או חיסכון פנסיוני, בכפוף לאישורים והגשה של מסמכים. ניתן למשוך חלק מהכספים או כולם, בכפוף תשלום מס ובכפוף לייעוד חלק הכספים הנותרים לצורך רצף קצבה או רצף פיצויים.
משיכת כספי פיצויים לא מומלצת ברוב המקרים, מכיוון שהיא מקטינה את סך החיסכון של העובד שעומד לרשותו בעת עזיבה מעבודה בגיל הפרישה.
מטרת הכתבה היא לספק הסבר בנושא.
משיכת כספי הפיצויים – מה ולמה?
החל משנת 2008, קיים צו הרחבה המחייב להקים פנסיה חובה לכל עובד שכיר, החל מ-2017 גם לעובד עצמאי. הפקדה לפנסיה חובה מהצד של העובד כוללת את הרכיב לתמלוגים ומהצד של המעסיק את הרכיב לתמלוגים וגם את הרכיב לפיצויים.
כלומר, המעסיק נדרש להפקיד לפנסיה חובה חלק שיעור מסויים מתוך השכר לטובת הפיצויים – ואם העובד פוטר או התפטר כאילו פוטר וזכאי לפיצויים מלאים, אז המעסיק נדרש בהשלמת פיצויים לעובד. עם זאת, המעסיק רשאי גם להפקיד את השיעור המלא (8.33%) ולא להפקיד יותר בעת סיום יחסי עובד-מעביד אם חל צו פנסיה חובה או במקרה של החלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
פיצויי פיטורים לכשעצמם נועדו כדי לפצות את העובד בעת פיטורין, כדי שיוכל לחיוב בכבוד עד שימצא מקום עבודה חדש. אולם, כיום הם מהווים חלק מהותי בתוך הפנסיה של העובד (כ-30%-40%). ברוב המקרים העובד יכול להימנע ממשיכת הכספים על ידי קבלת קצבאות או גמלאות מהביטוח הלאומי כמו דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, או תשלום אחר בהתאם לסוגייה.
יחד עם זאת, לעיתים העובד אינו זכאי לקצבאות אלו מפני שהוא לא עומד בקריטריונים או מכיוון שהוא עובד עצמאי, או במקרה שהסכום הניתן הוא נמוך ולא מספיק למחייה. במקרים אלו, העובד יכול ולפעמים חייב למשוך את הכספים עד לייצוב המצב הפיננסי.
כדי למשוך את כספי הפיצויים, צריך לוודא שהם אכן שייכים לו ולא למעסיק. ברוב המקרים הכספים שייכים לעובד, למעט מקרים של מעילה או עבירה אחרת ששוללת את הזכאות. במקרה שאכן הכספים שייכים לו, על העובד לוודא קבלת טופס שחרור כספי פיצויים מהמעסיק.
בנוסף, על המעסיק למלא טופס 161 של פרישת עובד מעבודה, והעובד נדרש למלא טופס 161א. כאשר כל הטפסים מוגשים לרשות המסים כדי לברר את חובת המס על הפיצויים ומשם לחברה המנהלת את הפנסיה – היא רשאית להעביר את הכסף לחשבון הבנק של העובד.
מי זכאי למשוך את כספי פיצויי הפיטורים?
עובד שעונה על כל תנאי הזכאות הבאים, זכאי למשיכת כספי פיצויים:
- העובד הפסיק לעבוד אצל המעסיק (פוטר או התפטר).
- כספי פיצויי פיטורין (כולם או חלק מהם) הופקדו לטובת העובד מדי חודש בחיסכון פנסיוני (ביטוח פנסיוני), או קופת גמל או קופת פיצויים.
- כספי הפיצויים שייכים לעובד מכוח אחד מאלה – צו הרחבה לפנסיה חובה, הסכם קיבוצי, סעיף 14, נסיבות המזכות בפיצויים או הסדר מיטיב אחר.
- אישור למשיכת הכספים – אחד מאלה:
- המעסיק הסכים למשיכת הכספים על ידי העובד.
- המעסיק לא העביר הודעה לחברה המנהלת את הפנסיה / הפיצויים, אישור לכך שהכספים אינם שייכים לעובד מכוח הליך משפטי, וזאת תוך 4 חודשים ממועד סיום יחסי העבודה. או מועד מאוחר יותר, אם העובד לא משך עדיין את הכספים.
כך למשל, כל עובד שהועסק החל משנת 2008 ומעסיק שלו הפקיד עבורו כספים לפיצויים, זכאי לקבל את כספי רכיב הפיצויים שהופרשו בעת הפסקת עבודה (גם אם פוטר או התפטר), במקרה שקיבל אישור מהמעסיק או שעברו 4 חודשים והמעסיק לא הודיע לקופת הגמל על סירוב קבלת הכספים. זאת למעט מקרים חריגים בהם נשללה הזכאות של העובד בגלל עבירה בעבודה.
דוגמה נוספת: גם במקרה של סעיף 14, העובד זכאי כמו בדוגמה בפסקה קודמת. במשפט אחד: החלת סעיף 14 למעשה קובע כי כספי הפיצויים שהופקדו נחשבים במקום הפיצויים ובמקרה זה הם של העובד גם אם פוטר או התפטר.
איך למשוך את כספי הפיצויים?
הליך משיכת כספי פיצויי פיטורים מורכב מפעולות שיש על העובד ואלו כוללות פניה אל המעסיק לקבלת מסמכים, מילוי מסמכים בעצמו, הגשה לרשות המסים ולבסוף הגשה לחברה המנהלת של הפנסיה.
1. מסמכים מאת המעסיק
המעסיק נדרש לספק את המסמכים הללו לעובד בעת סיום יחסי העבודה, אולם, העובד יכול לפנות אל המעסיק כדי לנסות לזרז את ההליכים. המעסיק נדרש לספק 2 מסמכים עיקריים והם:
- טופס 161 (הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד) – זהו מסמך המורה על ניתוק יחסי העבודה. המסמך נמסר מהמעסיק לעובד והוא מפרט את הזכויות של העובד לגבי הפיצויים וכולל בין היתר את תקופת העסקה, סיבת עזיבה, האם הגיע לגיל פרישה, המשכורת לחישוב הפיצויים, שינויים בשכר, סכומים ומענקים שמגיעים לעובד, יתרת כספים בחסכונות פנסיוניים וקופות גמל ששולמו על ידי המעסיק, סכום ניכוי המס שניכה המעסיק מהפיצויים (אם עשה זאת).
- טופס שחרור כספי הפיצויים – זהו מסמך המורה לקופת הגמל על שחרור הכספים לטובת העובד. המכתב נמסר מהמעסיק לעובד ומפרט כי כספי הפיצויים שהופקדו על ידי המעסיק לטובת העובד, שייכים לעובד והוא רשאי למשוך את הכספים. הטופס חייב להימסר לעובד תוך התקופה לתשלום הפיצויים (עד 15 יום מסיום היחסים).
במידה והמעסיק לא הודיע לקופת הגמל או לחברה המנהלת של הפנסיה, לגבי משיכת הכספים תוך 4 חודשים מסיום יחסי עובד מעביד – העובד יכול למשוך את הכספים גם ללא אישור המעסיק (ללא אישור טופס שחרור כספי פיצויים).
אי הבאת טופס שחרור הכספים לעובד תוך התקופה הכתובה לעיל, נחשבת עבירה של הלנת כספי פיצויי פיטורים.
2. מסמכים מאת העובד
בנוסף למסמכים של המעסיק, גם העובד נדרש לספק כמה מסמכים, או ליתר דיוק מסמך אחד:
- טופס 161א (הודעת עובד עקב פרישה מעבודה) – זהו טופס של העובד המציין את ניתוק יחסי העבודה בינו לבין המעסיק וקובע הוראות לגבי מענק הפרישה והפיצויים ששולמו על ידי המעסיק והכספים שנמצאים כבר בפנסיה ממעסיקים קודמים. העובד נדרש לספק מה הוא מעוניין לעשות עם הכספים הללו, במקרה של משיכה, יש לסמן סעיף זה בטופס. כמו כן, האם יש לייעד את הכספים או חלקם לטובת רצף פיצויים או רצף קצבה או שילוב מותר בינהם.
3. פניה אל רשות המסים
לאחר קבלת טופס 161 מהמעסיק ומילוי טופס 161א, על העובד לגשת אל משרד מס הכנסה בבקשה למשיכת הכספים וקבלת הוראה בכתבה איך למסות את כספי הפיצויים בעת משיכתם או אם קיים פטור ממס הכנסה על פיצויים. ההוראה בכתב מיועדת למסירה לקופת הגמל.
הערה: ייתכן וקופת הגמל יכולה בעצמה לפנות אל רשות המסים מטעם העובד, בבקשה לטפל בסוגיית המיסוי על פיצויי פיטורים.
4. פניה אל קופת גמל או החברה המנהלת של הפנסיה
זהו השלב האחרון ביותר והוא פניה אל החברה המנהלת של הפנסיה (מוצרים כמו קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים) בבקשה למשוך את כל הפיצויים או חלקם ואת השאר לייעד לרצף.
הפניה אל החברה המנהלת כוללת את 2 הטפסים:
- טופס שחרור כספי הפיצויים מטעם המעסיק.
- הוראה של רשות המסים לגבי ניכוי מס בעת משיכת הכספים.
בנוסף לכך, על העובד לספק אישור על ניהול חשבון בנק או צילום של צ'ק – כדי להעביר את הכספים לחשבון הבנק האמיתי של העובד-עמית.
משיכת כספי הפיצויים – מועד קבלת הכספים
ככלל, ברגע שהעובד פונה לחברה המנהלת בבקשה למשוך את כספי הפיצויים, הוא זכאי לקבלם תוך 4 ימי עסקים בלבד. עם זאת, אם מועד קבלת הכספים חל באחד משלושת ימי העסקים הראשונים בחודש, הקופה רשאית לדחות את המועד ליום העסקים הרביעי באותו חודש.
יחד עם זאת, אם העובד לא פנה לחברה המנהלת למשיכת הכספים, אך מנגד ניתן פטור ממס הכנסה או נוכה מס בפועל – עליו לפנות אל החברה המנהלת ולמשוך את הכספים או להעבירם לקופה אחרת שאינה קופת גמל לקצבה תוך 3 חודשים בלבד.
כי אם במקרה כזה לא משך את הכספים בתקופת הזמן הזו, הכספים נחשבים ייחשבו ככספים שהופקדו לקופה המיועדת לתשלום קצבה חודשית ולא יהיה ניתן למשוך את הכספים כסכום הוני (חד-פעמי) ובעת קבלת הקצבה, ינוכה שוב מס הכנסה בגובה של מס רווח הון ריאלי.
הגבלה על שחרור כספי פיצויי פיטורין
במקרה שחל צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, כספי הפיצויים שהופקדו לפנסיה מטעם המעסיק, אינם ניתנים להחזרה ולכן המעסיק לא יכול לדרוש אותם בחזרה גם אם העובד פוטר או התפטר.
אולם, המעסיק זכאי לקבל את הכספים במקרה שהעובד משך כספים מקופת הגמל לפני שהייתה לו או לשאירו, זכאות לקבלת הכספים לפני אירוע מזכה (מוות, נכות, פרישה בגיל 60 ומעלה, למעט מקרים של שלילת הזכאות ככתוב בהמשך הכתבה).
במקרה שצו ההרחבה לא חל, למשל במסגרת סעיף 14 או הסדר מיטיב, כספי הפיצויים אינם ניתנים להחזרה למעסיק אם העובד הפסיק לעבוד בנסיבות שכן מזכאות אותו בכך. עם זאת, המעסיק רשאי לקבל את הכספים בחזרה אם העובד הפסיק לעבוד בנסיות לא מזכאות כמו התפטרות או פיטורין לפני שנה – ובלבד שהסכום אינו מיועד גם לביטוח לקצבה ובנוסף אם נקבע בהסכם קיבוצי או אחר שהסכום ניתן להחזרה או להעברה.
שלילת הזכות לפיצויים
ניתן לשלול את הפיצויים שלהם זכאי העובד אם העובד פוטר בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בתשלום פיצויים חלקיים בלבד, וזאת על פי הסכם קיבוצי במקום העבודה או בענף העבודה, או לפי פסיקת בית הדין במקרים של עבירות מצד העובד.
במקרה כזה, המעסיק יכול לפנות אל קופת הגמל או החברה המנהלת בבקשה להחזיר את הכספים, בצירוף פסק דין הצהרתי או אסמכתא המעידה על הליך משפטי זה, והכל תוך 4 חודשים מסיום יחסי העבודה. אם הגיש את הבקשה לאחר 4 חודשים, המעסיק יהיה זכאי, רק אם העובד לא משך את הכספים לפני כן.
הוראות חוק הנוגעות לזכות זו
- חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005.
- חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
- צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק תשס"ח-2008.
- תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964.
- חוזר גמל 5/2003 – משיכת כספים מקופות גמל לפיצויים על ידי מעביד.