טופס 161 (פרישה מעבודה) – מה זה ואיך למלא אותו?

טופס 161 הוא אחד הטפסים החשובים ביותר שעובד זכאי לקבל אותם בעת פרישה מעבודה (מכל סיבה) והוא נועד כדי לערוך חישוב המס על הפיצויים. הטופס מוענק לעובד על ידי המעסיק שלו עם סיום העסקתו.

מטרת הכתבה היא להסביר מהו הטופס הזה, ואיך למלא אותו.

מה זה טופס 161?

טופס 161 (הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד) הוא טופס שממולא על ידי המעסיק, עבור כל עובד שכיר שפרש מעבודה ושיש לו זכויות לקבלת מענק (פיצויי פיטורים) או קיצבה או תגמולים בשל עבודתו. פרישה מעבודה יכולה להיות כל הפסקת עבודה כמו התפטרות או פיטורין, והיא יכולה להיות גם הפסקת עבודה עקב מוות.

טופס 161 למעשה מורה על ניתוק יחסי עובד-מעביד גם בפן הפיננסי / כספי (לצד הפן המשפטי), כאשר בטופס המעסיק מפרט את הזכויות של העובד עבור כספי הפיצויים. בנוסף לטופס זה, בעת הפסקת עבודה, העובד זכאי לקבל טופס שחרור כספי פיצויים שמעיד על כך שלמעסיק אין טענות והעובד רשאי לעשות שימוש בכספי הפיצויים לרשותו.

למעשה, טופס 161 הוא טופס של מיסוי, כאשר רשות המסים מקבלת מידע האם יש לעובד חבות לשלם מס על הפיצויים, האם הוא זכאי לפטור מסויים לפי תקרת פטור, ללא קשר אם העובד מעוניין למשוך אותם או לא. ללא טופס 161, העובד יהיה חייב לשלם את המס המירבי על כספי הפיצויים בהתאם למדרגות מס הכנסה.

המעסיק חייב למלא טופס זה גם אם לעובד אין זכאות למשיכת הכספים, במקרה בו הכספים נשארים בקופה (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל) לפי צו הרחבה לפנסיה חובה.

איך למלא טופס 161?

טופס 161 הוא בעל חשיבות רבה עבור העובד. שגיאות ואי דיוקים יכולים להשפיע באופן משמעותי על הזכאות של העובד, כך שטעויות אלו עלולים לעכב ביצוע של פדיון ומשיכת הכספים.

המקור של הטופס חייב להישלח לפקיד השומה (מס הכנסה) והעתק ממנו חייב להימסר לעובד.

חשוב להפקיד למלא את הסעיפים הרלוונטיים במדיוק. חובה למלא תאריך, ללא תאריך הטופס לא תקף. חשוב למלא האם זהו טופס מקור או טופס מתקן טופס קודם. כך ממלאים את טופס 161:

חלק א

כאן יש למלא את פרטי העובד, לרבות מספר זהות, שם מלא, תאריך לידה, כתובת מגורים והאם הוא קרוב משפחה או בעל שליטה.

חלק ב

כאן יש למלא את פרטי המעביד / המעסיק באופן מדוייק, תיק ניכויים במס הכנסה, שם העוסק וכתובת מלאה.

חלק ג

תקופת העסקת העובד, תאריך התחלה ותאריך הפרישה (במקרה של מוות, יום הפטירה). בתקופת עבודה יש למלא את מספר ימי העבודה מתאריך ההתחלה ועד תאריך הפרישה, בניכוי ימי חופשה ללא תשלום. מספר ימים זה יש לחלק ב-365 ואז לקבל את תקופת העבודה בשנים וחלקי שנים עם נקודה עשרונית.

חלק ד

כאן צריך צריך למלא את הסיבה בה העובד פרש מהעבודה, האם מדובר על יציאה לגימלאות, פיטורין או התפטרות מכל סוג, או האם מדובר על סיבת מוות חלילה. במקרה של סיבת פרישה שהיא מוות, השארים זכאים לקבל פטור מוגדל (תקרה כפולה) על כספי הפיצויים.

חלק ה

בחלק זה צריך למלא האם העובד הגיע לגיל הפרישה. יש לסמן האם העובד הגיע לגיל זה על פי חוק, או שנקבעה לו דרגת נכות יציבה של 75% לפחות או שהעובד לא הגיע לגיל הפרישה.

חלק ו

בחלק זה יש למלא את המשכורת החודשית של העובד למעט תשלומים שניתנו לעבוד לכיסוי ההוצאות שלו (כמו הוצאות נסיעה) וכן למעט שווי שימוש ברכב צמוד. משכורת חודש אצל עובד יומי היא השכר הממוצע ב-12 החודשים הקודמים לפרישה. כמו כן, יש למלא את השכר כמשמעו על פי תקנות פיצויי פיטורין – שכר שחייבים לשלם לפיו את הפיצויים. ברוב המקרים, המשכורת החודשית גבוהה יותר מאשר השכר לעניין התקנות.

לצורך אימות, חובה לצרף תלושי שכר של 3 החודשים הקודמים לפרישה.

חלק ז

יש למלא גם על שינויים משמעותיים שהתרחשו במהלך שנות העבודה כמו למשל חופשות ארוכות ללא שכר, שינויים בחלקיות המשרה (היקף משרה) וגם הפחתות שכר שלא מלוות בירידה בהיקף משרה. כל שינוי חשוב לבצע בשורה נפרדת ואסור למלא תקופת חופשה ללא תשלום (חל"ת).

חלק ח

בחלק של פירוט תשלומים יש למלא את כל הכספים והזכויות שיש לעובד בגין פרישה, גם אם הם משולמים בפרישה או במועד מאוחר יותר. יש לפרט את כל הזכויות שנמצאים בכל החסכונות הפנסיוניים של העובד, לרבות קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים.

חשוב להפריד בין כספים שהופקדו בקרנות פנסיה ותיקות לבין קרנות פנסיה חדשות, קופות גמל הוניות וקופות גמל לקצבה. אם לעובד יש כמה קופות חיסכון, על המעסיק להפנות אותו לפקיד השומה.

בכל שורה יש למלא את קוד סוג המשלם (מי משלם את הכסף), קוד סוג התשלום (תשלום בפועל או זכות שנצברה), תקופה בגינה שולם התשלום, סכום ששולם או נצבר ליום הפרישה, מספר חשבון או פוליסה וצבירה נוספת.

חלק ט

יש לציין האם שולמו מענקים לשיעורין על ידי המעסיק.

חלק י

בחלק זה יש למלא האם המעסיק רכש או ירכוש זכויות קצבה לעובד בסמוך או לאחר הפרישה.

חלק יא

זהו חלק שבו מחשבים את סכום המענק הפטור או החייב וניכוי מס במקור. בחלק זה יש למלא כמה סעיפים והם:

1. סכום המשכורת הקבועה לפטור – המשכורת האחרונה ששולמה לעובד לפי חלק ו'. עד תקרת פטור ממס הכנסה על משיכת כספי פיצויים.
2. סך הכל מענק המשולם בעת פרישה – סכומים שמשלם המעסיק או קופת גמל / חברת ביטוח. אם העובד מייעד את הכספים לרצף פיצויים או רצף קצבה, יש למלא את סכום המענקים נטו לאחר הניכויים.
3. סכום המענק הפטור ממס על פי סעיף 9(7א) לפקודה – סכום המשכורת הקובעת כפול מספר שנות העבודה. במקרה מוות, סכום המשכורת הקובעת כפול 2 ובמכפלת מספר שנות עבודה.
4. סכום המענק החייב במס – סעיף 2 מינוס סעיף 3.
5. ניכוי מסכום המענק על ידי המעסיק – סכום שהמעסיק ניכה ממס.
6. הודעה לקופה כי עליה לנכות מס.
7. הודעה כי עובד בחר לייעד כספי הפיצויים לתשלום קצבה (רצף קצבה) – כאשר כל הסכום מיועד לקצבה אפשר לכתוב 100% או הכל, אם חלק מהסכום אז צריך לכתוב את הסכום בפועל.

חשוב לדעת: המעסיק רשאי לחשב בעצמו את סכום המענק הפטור או החייב ואת סכום הניכוי ממס ולהורות למשלמים אחרים (נקודות קטנות 3 ועד 6) כאשר:

• העובד מילא טופס 161א במלואו כולל חתימה על הצהרה. או טופס 161ב על ידי שארים, במענק עקב פטירה.
• העובד הצהיר כי לא היו לו פרישות נוספות ממעבידים אחרים בתקופת עבודתו אצל המעסיק.
• התקיימו אחד התנאים הבאים:
  • על פי חישוב המעסיק, סכום כל המענקים שיקבל העובד מכל המשלמים לא עולה על סכום תקרת הפטור.
  • המענק משולם על ידי המעסיק ו/או על ידי משלם אחד נוסף מלבדו.
  • סכום מענק פטור משולם על ידי משלם אחד נוסף מלבד המעסיק וכל יתר המשלמים מנכים מס בשיעור המרבי לפי פקודת מס הכנסה.
  • סכום מענק פטור משולם על ידי משלם אחד נוסף מלבד המעסיק וכל יתר המשלמים הם קופות גמל לקצבה (לרבות קרנות פנסיה), והעובד בחר ברצף קיצבה על מלוא הסכומים הצבורים לרשותו בקופות אלו.

אם לא התקיימו התנאים הללו, המעסיק נדרש לנכות מהמענק את המס המירבי על פי הפקודה או להפנות את העובד לעריכת תיאום מס הכנסה מול פקיד השומה.

חלק יב

זהו חלק שבו המעביד מצהיר כי כל הפרטים הם נכונים ושלמים.

מידע נוסף

• להורדה טופס 161 באמצעות אתר רשות המסים, יש להיכנס לקישור זה.

חקיקה ופסיקה – הוראות חוק

• תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), תשנ"ג-1993