תמונת מצב חברתית: דוח על שכר, פערים, השכלה, דיור ועוד

מדי שנה מפרסם מרכז אדוה פרסומים שונים בתחומי כלכלה, חברה, דיור, חינוך ועוד, ובינהם דוח שנתי שנקרא תמונת מצב חברתית. הדוח מתפרסם אחת לשנה ובדרך כלל תוך חודשיים – 3 חודשים מסיום השנה הקודמת.

מטרת כתבה זו להסביר מהו הדוח המפורסם תמונת מצב חברתית, ובהמשך להציג ממצאים עיקריים של הדוח וכן קישור לדוח המלא.

תמונת מצב חברתית – מהי?

תמונת מצב חברתית מציג נתונים בנושאים שונים הקשורים באופן ישיר על אי השיוויון הקיים בישראל. בנוסף להצגת הנתונים, הדוח מפרש את המידע המוצג ומציג השערות שונות גם לגבי העתיד.

לבסוף, מרכז אדוה באמצעות המסמך מצביע על כמה מיעדים חברתיים וכלכליים רצויים כמו למשל צמצום תוחלת העוני, אספקת דיור ציבורי לשכירות ארוכת טווח, מימון שירותים רפואיים ללא השלמת ביטוחים, מאזן כלכלי בארץ ועוד.

הדוח השנתי מפורסם אחת לשנה לאחר כ-3 חודשים מתום השנה הקודמת, כאשר התקופה הנסקרת היא שנה קודמת נוספת. לדוגמה: בשנת 2019, מפורסם דוח 2018 שנתוניו הם עבור שנת 2017.

אילו נושאים מציג דוח תמונת מצב חברתית?

כמו שנכתב מקודם, הדוח השנתי של תמונת מצב חברתית מציג נתונים אודות נושאים הקשורים באופן ישיר על החברה והרווחה. אלו הנושאים הכלולים בדו"ח:

הכנסה – מקורות של משקי הבית

חלק זה מציג את מקורות ההכנסה של משקי הבית בישראל, כיצד הם הושפעו בתקופת הדוח, מרווחים ונפגעים, מגמות ועוד. ככלל, הכנסה של משקי הבית מורכבת מ-4 מקורות עיקריים:

1. עבודה – באמצעות שכר / משכורת שמקבלים עובדים עבור יגיעה אישית. בין אם העובד שכיר או עצמאי. על עבודה משפיע מאוד נתונים על שכר מינימום ונתונים על השכר הממוצע.
2. הון – שכר דירה, ריבית על פקדונות, דיבינדים על מניות, השקעות ועוד.
3. פנסיה וקופת גמל – זהו חיסכון פנסיוני שצברו משקי הבית ומקבלים אותם כקצבה.
4. קצבאות ותמיכות – אלו קצבאות וגמלאות שמקבלים משקי הבית באמצעות גופים שונים כמו הביטוח הלאומי, משרד האוצר, משרד הביטחון וכד'.

חלק זה מציג גם את ההשוואה בהכנסות בעשירונים השונים וכן השפעה של תכניות שונות כמו מענק עבודה (מס הכנסה שלילי). כמובן גם מספר המפרנסים השתנה בעקבות עדכון גיל הפרישה בישראל.

שכר

חלק זה מדוח מציג את השכר הריאלי בישראל לעומת הצמיחה בישראל, הקשר בינהם והפער במרוצת השנים. חלק זה בדוח מציג גם את פערי השכר של העשירונים והמאונים השונים. כמו כן, שכר הבכירים והקשר בינו לבין שכר ממוצע במשק, ורכיב התגמול החודשי של הבכירים – שכר או דמי ניהול, מענקים, תשלומים מבוססי מניות ואחרים.

בנוסף, הוא מציג את המונח שכר נמוך שנגזר מה-OECD המוגדר כך: שכר שאינו עולה על 2/3 של השכר החציוני במשק והוא כולל רק את אלו שעובדים משרה מלאה. מדובר פה על מונח שונה מאשר שכר המינימום בו משתמשים בהקשרים שונים. כך שמי שמשתכר שכר נמוך לא יכול לממן הוצאות שונות כמו רכישה של דירה, תשלום חוגים ושיעורים פרטיים לילדים, רכישת כלי רכב פרטי ועוד.

לבסוף, חלק זה כולל גם את פערי השכר הקיימים לפי סוג יישוב, לפי מגדר, לפי מוצא ועוד.

פנסיה

החיסכון הפנסיוני הוא חלק חשוב שמווה השכר של משקי הבית כאשר הם פורשים מעבודה. בחלק זה בדוח מוצגים נתונים על שיעור הפרשות לפנסיית חובה, הקשר בין ההכנסות ופערי השכר לבין הפנסיה שתתקבל בעתיד, שיעור מקבלי הפנסיה וקצבת הפנסיה הממוצעת לפי עשירונים בישראל.

בנוסף, מציג הדוח של שיעור משקי הבית שמקבלים רק קצבת אזרח ותיק (קצבת זקנה) ללא פנסיה פרטית.

עוני

מדד ג'יני הוא מדד שאומד את אי השיוון בישראל. הדוח או המרכז אינו מחשב אותו, והוא נעשה על ידי המוסד לביטוח לאומי. המדד נע בין 0 ל-1, כאשר החלק התחתון מציג מצב בו ההכנסה הפנוייה מתחלקת באופן שווה באוכלוסיה, והחלק העליון מציג מצב בו ההכנסה מצויה בידי אדם אחד.

חלק זה מציג גם את דפוסי התעסוקה של עובדים עניים, ענפי תעסוקה והתפלגות לפי לאום. בנוסף, גם השפעת השכר על התזונה.

חינוך והשכלה גבוהה

חלק זה בדוח מציג את הקשר בין חינוך והשכלה לבין השכר. כמו גם שעם העלייה במדרגות לרמת חינוך גבוהה יותר (החל מבי"ס יסודי ותיכון) פחות ופחות לומדים נותרים כך שמערכת החינוך היא מעין פירמידה שבחלק העליון מתחילים הלימודים האקדמיים. כך ניתן כמה למדו בגרות, כמה הגיעו עד להשכלה גבוהה ועוד, כמובן נתונים אלו מגיעים דרך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בחלק ניתן לראות גם את מספר הסטודנטים שלומדים לתארים אקדמיים.

דיור

חלק זה בדוח מציג מידע על שוק הדיוק בישראל ובכלל זה שיעור הבעלות על דירות, הוצאות שוטפות על דירה מתוך השכר / ההכסה הכספית וכן הכנסה של משקי הבית משכר הדירה. ניתן לראות עד כמה השכר וההכנסות משפיעות על אחזקת דירה ועל החזקת דירה ואילו שאינם יכולים פונים לשכירות של דירה.

בריאות

חלק זה בדוח מציג את איכות החיים בישראל מבחינה רפואית ובריאותית. תוחלת חיים, תמותה וגם אי שיוויון של ביטוח בריאות. ניתן לראות שאנשים רוכשים ביטוח משלים או פרטי בנוסף לביטוח סל הבריאות שמשולם על ידי משקי הבית באמצעות דמי ביטוח בריאות (מס בריאות).

נראה עוד שככל שהעשירון גבוה יותר כך הוא משלם יותר על בריאות ולכן מקבל שירות טוב יותר. כמו גם שיעור הבעלות עם ביטוח פרטי ועוד.

תמונת מצב המדינה ממצאים – דוח 2018

הדוח מראה כי בשנים 2000-2017 משקל ההכנסה בעבודה מכל ההכנסות גדל אצל כל משקי הבית – לכך השפיעו תוכניות שונות כמו מס הכנסה שלילי, העלאת שכר המינימום ועוד. כמו גם גדלו מספר המפרנסים במשק הבית.

ההכנסות מהון -2017 לעשירון העליון גדלו ל-6.6% לעומת שנה קודמת. כמו כן עשירון זה גורף אליו 44% מסך הכנסות הדירה בישראל. הכנסות מקצבאות היו כ-50% מכלל ההכנסות של משקי הבית בעשירון התחתון.

ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מכל מקורות ההכנסה בעשירון העליון עמד על 60,484 ₪ – פי 12 בעשירות התחתון, 5,079 ₪. שני השעירונים הגדולים קיבלו 43.3% מעוגמת ההכנסות. שכר הבכירים של 100 מנכ"לים של מדד תא 100 (כעת מדד ת"א 125) בממוצע בסכום שנתי עמד על 4.45 מיליון ₪ (371 אלף שקל בחודש) – פי 36 מהשכר הממוצע.

יותר אנשים משתכרים מעל השכר הממוצע – 26.8% מהנשים משתכרות יותר, 46% גברים משתכרים יותר. מדד הגיני עמד על 0.352. רק 32.2% ממי שנמנו עם גילאי 17 ב-2009 הגיעו עד 2017 לאחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל.

28.3% ממשקי הבית ללא דירת מגורים ב-2017, אחוז הגרים בשכירות עומד על 27.9%. משקי הבית מוציאים מעל 13.9 מיליארד שקל על ביטוח בריאות פרטי ב-2017 – בנוסף לסכום המשולם לביטוח הלאומי "מס בריאות".

הדוח המלא של תמונת מצב חברתית באתר מרכז אדוה.