חופשת מחלה – כמה ימי מחלה מגיעים לעובד, איך צוברים ומידע נוסף

עובד שכיר זכאי לקבלת חופשת מחלה מהמעסיק, במסגרתה העובד רשאי לנצל ימי מחלה במקרה של מחלה או פגיעה. הזכאות מגיעה לעובד עם תחילת עבודתו ועד סיום העבודה.

מטרת הכתבה להסביר את הזכאות.

מהי חופשת מחלה?

חופשת מחלה היא תקופה של ימי מחלה בהם העובד נעדר ממקום עבודתו עקב אי כושר זמני או קבוע, הנובע לפי ממצאים רפואיים ממצב בריאותי לקוי. החופשה עוזרת לעובד להשתקם ולהבריא כך שיהיה בכושר ויוכל להמשיך את עבודתו אצל המעסיק.

עבור חופשת המחלה, העובד זכאי לתשלום דמי מחלה על תקופת הזכאות הצבורה לעובד. התשלום משולם החל מהיום השני למחלה ולעיתים עובדים זכאים גם לתשלום מלא החל מהיום הראשון, בכפוף לתנאים של הסכם קיבוצי או צו הרחבה בנוגע אליו.

במהלך כל תקופת חופשת המחלה, העובד עדיין ממשיך להיות מועסק אצל המעסיק ואסור לפטר אותו, אלא אם הפיטורים ניתנו לפני כן.

אוכלוסיית יעד – מי זכאי?

כלל ציבור העובדים השכירים בישראל.

צבירת ימי מחלה – חישוב חופשת מחלה

עובד זכאי לקבל 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (18 ימי מחלה לשנת עבודה מלאה).

מספר ימי המחלה המירביים שמותר לצבור לפי חוק הוא 90, כך שבכל פעם שמגיעים למספר זה, סכום הצבירה מפסיק להעלות.

אם העובד לא עבד חודש עבודה מלא אצל המעסיק או במקום העבודה, אז:

• מקום עבודה שנהוג לעבוד 5 ימים בשבוע – חודש עבודה מלא הוא 21 ימים ו-2/3.
• מקום עבודה שנהוג לעבוד 6 ימים בשבוע – חודש עבודה מלא הוא 25 ימים.

עובד שעבד פחות מזה, זכאי לצבירה יחסית של ימי המחלה, לפי החלוקה של מספר ימי עבודה בפועל במספר ימים בעניין חודש עבודה מלא. עובד שעובד משרה חלקית (שיעור חלקי) זכאי לחלקיות החופשה.

חשוב לציין: עובד שחל לגביו הסכם קיבוצי או צו הרחבה המקנים מספר רב יותר של ימי מחלה, יהיה זכאי לפי התנאים המיטיבים, כל עוד התנאים טובים יותר מהוראות החוק.

דוגמה:

עובד עבד 20 ימים במקום עבודה שמקובל לעבוד 6 ימים בשבוע. כמה ימי מחלה מגיעים לו?

מכיוון שהעובד עבד לא חודש עבודה מלא, אז הוא זכאי ל- 1.5 ימי מחלה כפול (20/25). כלומר, סך הכל 1.2 ימי מחלה.

הפסקות בעבודה המזכות בצבירה

לעיתים העובד נעדר ממקום העבודה שלו. יש הפסקות שנחשבות הפסקות לעניין חישוב הזכאות לדמי מחלה, והם:

• ימי מנוחה שבועית או ימי חופשת חג שלא עובדים בהם – לפי חוק, נוהג או הסכם.
• ימי אימון לשירות עבודה לפי חוק.
• ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג, העובד לא עבד בהם.
• ימי תקופת לידה והורות (תקופת לידה).
• ימי העדרות או הפסקה בעבודה בעדה העובד זכאי לשכר או לתשלום שדינו כדין שכר. כמו ימי חופשה שנתית, ימי מילואים, ימי חופשת מחלה (גם ימים בהם העובד חלה וקיבל דמי מחלה) וכד'.

לדוגמה:

העובד עבד חצי חודש וחצי החודש השני היה בחופשת מחלה במהלכה קיבל דמי מחלה. לכמה ימי מחלה הוא זכאי בחודש זה?

העובד זכאי לצבירה 1.5 ימי מחלה מלאים באותו חודש ולא חלק יחסי. דמי מחלה דינם שכר עבודה.

חישוב תקופת מחלה

תקופת מחלה היא כל התקופה שבה העובד ניצל אותה. לגבי סוגי עובדים שונים, חלים הוראות חוק שונות. אלו הם:

1. עובד במשכורת חודשית או יותר – התקופה כוללת כל ימי המחלה, לרבות ימי מנוחה שבועית וימי חופשת חג.
2. עובד בשכר שעתי או יומי שעבד עבודה מלאה אצל המעסיק או מקום העבודה – התקופה כוללת את כל ימי המחלה, למעט ימי מנוחה שבועית וימי חופשת חג.
3. עובד בשכר שעתי או יומי שלא עבד עבודה מלאה אצל המעסיק או מקום העבודה (עובד לסירוגין) – התקופה כוללת את כל ימי המחלה, למעט ימי מנוחה שבועית וחג, במכפלת היחס שבין מספר הימים שעבד ברבעון לבין מספר ימי עבודה באותו רבעון. ניתן לחשב לפי רבעון המלא ביותר ב-12 החודשים הקודמים לתקופה.
4. עובד לסירוגין שטרם עבד 3 חודשי עבודה אצל המעסיק או במקום העבודה – כל ימי המחלה למעט מנוחה שבועית וחג, במכפלת היחס של ממוצע שבועי של ימי העבודה בתקופה שקדמה למחלה לבין 6.
5. עובד בשכר או עובד לסירוגין שעבד במנוחה שבועית וחג לפי היתר – ימים אלו יחושבו בתקופת המחלה. לגבי עובד לסירוגין החישוב לפי 90 במקום ימי עבודה ברבעון, ולגבי עובד שטרם השלים 3 חודשי עבודה, החישוב נעשה לפי 7 במקום 6.

לדוגמה:

עובד בשכר שעתי, במקום עבודה של 6 ימי עבודה בשבוע, עבד 20, 19, 25, 25, 22 ו-23 ימים בחודשים ינואר עד יוני, בהתאמה. בחודש אוגוסט יצא לחופשת מחלה בת 7 ימים (כולל שבת).

מהי תקופת המחלה לעניין תשלום דמי מחלה?

מכיוון שהעובד לא עבד חודש עבודה מלא, החישוב נעשה לפי נקודה 3 בסעיפים מקודם. לפיכך, ברבעון 1 העובד עבד 65 ימים וברבעון 2 עבד 70 ימים. לכן, תקופת המחלה תחושב לפי 70 ימים מתוך הרבעון (91 ימים).

תקופת המחלה לגביו היא כל ימי המחלה (7 ימים), בניכוי ימי מנוחה שבועית וחג (יום אחד), וזאת במכפלת היחס הכתוב מקודם (70/90). כלומר 9 * 70/90 = סך הכל 4.67 ימים.

דמי מחלה

דמי מחלה הוא סכום כספי המשולם לעובד בשל היותו בתקופת מחלה המזכה אותו בתשלום שכר. ניתן לקרוא עוד בנושא בכתבה ייעודית על דמי מחלה.

מימוש הזכאות – צבירה וניצול

הזכאות לקבלה ולצבירה של ימי חופשת מחלה מגיעה באופן אוטומטי לעובד על ידי המעסיק שלו.

כדי לנצל את ימי המחלה העומדים לרשות העובד, עליו להודיע אל המעסיק תוך 3 ימים מיום ההיעדרות הראשון על התקופה המשוערת בה לא יוכל לעבוד.

לאחר מכן, עליו לגשת לרופא על מנת לקבל תעודת מחלה (אישור מחלה) ובו מצויינים הפרטים לגבי העובד-החולה, שם רופא, תקופת היעדרות ותאריך הוצאה.

לאחר קבלת תשלום דמי מחלה עבור ימי המחלה, המעסיק נדרש לנכות את אותם הימים מתוך סך יתרת הצבירה של העובד.

פדיון ימי מחלה

בעת סיום יחסי עובד מעביד, העובד לא יכול לפדות בכסף את ימי המחלה שהוא לא ניצל. יחד עם זאת, יש מקומות עבודה בהם קיים הסכם המאפשר לעובד לממש זאת ובמקרה כזה העובד כן יוכל לפדות בכסף.

פיטורים במהלך חופשת מחלה

ככלל, המעסיק לא רשאי לפטר עובד במהלך כל תקופת חופשת המחלה המזכה בתשלום דמי מחלה..

עם זאת, ניתן לפטר עובד השוהה בימי מחלה באחד תנאים הבאים:

• המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפני שהעובד נעדר עקב מחלתו.
• מקום העבודה של העובד פסק מלפעול (הפסקה שאינה זמנית) או שהמעסיק הוכרז פושט רגל או ניתן צו פירוק.

פיצויי פיטורים ופנסיה

חופשת מחלה, התקופה בעדה העובד נעדר ממקום העובדה נחשבת תקופה של רציפות בעבודה לעניין פיצויי פיטורים. כמו כן, כל התקופה בעדה העובד קיבל דמי מחלה ועד 30 יום, היא תקופה המזכה בתשלום בתשלום פיצויי פיטורים.

הוראות פנסיה חובה הן אותן הוראות של פיצויי פיטורין לעניין זה.

ביטוח דמי מחלה

למרות זאת העובד לא זכאי לכל הימים בהם לעובד היה ביטוח דמי מחלה, לרבות תקופת אכשרה או תקופת המתנה ולמעט ימים שהעובד לא זכאי לתשלום לפי הביטוח. ביטוח דמי מחלה בפסקה זו, הוא ביטוח שהמעסיק רכש דרך קופת גמל.

מידע נוסף

• עובדים יכולים במקרים מסויימים לנצל את ימי המחלה לצורך טיפול בבן משפחה, ילד, הורה, בן זוג ועוד. ימי המחלה הללו ניתנים למשיכה על חשבון היתרה.
• המעסיק אינו רשאי לנכות ימי חופשה שנתית על חשבון ימי מחלה, ללא הסכמת העובד.
• אם לעובד נגמרו ימי מחלה צבורים, והוא נמצא בתקופה ארוכה יותר, אפשר לבקש מהמעסיק לנצל זאת על חשבון ימי המחלה העתידיים, אך המעסיק אינו מחוייב בכך. ניתן לנצל בתור ימי חופשה רגילה בתשלום דמי חופשה או אפילו לצאת לחופשה ללא תשלום.
• לא ניתן להעביר את צבירת ימי המחלה למעסיק אחר.
• ניתן למצוא את סך היתרה הצבורה ואת היתרה שנוספה לעובד באמצעות תלוש השכר.

חקיקה ופסיקה

• חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976
• תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976
• חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963
• תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
• בית הדין הארצי לעבודה, עסק 68/09 – תקופת הפסקה לעניין הזכאות
• בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, דמר (ת"א) 6860-04-11 – תקופת מחלה לעניין הזכאות
• בית הדין האזורי לעבודה חיפה, פה (חי') 61571-12-12 – תקופת מחלה לעניין הזכאות