חוק המזומן לעסקים – הגבלות מזומן וצ'קים על עוסק, עסק, עצמאי, תאגיד ועמותה

חוק המזומן הוא אחד החוקים המשמעותיים ביותר שקיימים ונחקקו והוא מגביל את השימוש במזומן ובצ'קים על כולם, גם על עוסק שהוא עסק, עצמאי, חברה וכד'. מדובר חוק שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2019.

מטרת הכתבה הזו לסייע לעסקים להבין מהם מגבלות החוק עליהם. אנשים פרטיים, יכולים לקרוא את הכתבה על חוק המזומן לאדם פרטי.

מה זה חוק המזומן?

חוק המזומן (או כמו שעוד קוראים לו, חוק השיקים) הוא חוק הגבלת מזומן וצ'קים שנחקק ב-2018 ונכנס לתוקף בתאריך 01.01.2019 (תחילת השנה). החוק קובע מגבלות על אופן שימוש במזומן, כלומר על סכומים מקסימליים שאפשר לתת או לקבל בעסקה שיש בה מזומן. כמו כן, החוק קובע מגבלות על העברה של צ'קים כמו כתיבת מקבל התשלום וכד'.

מזומן הוא אנונמי וזו בעיה של רשות המסים ושל רשות הלבנת הון ומימון טרור. כלומר, לא ניתן לשייך את הכסף לאדם או עסק מסויים ובכך הדבר מעודד עבירות מס והלבנת הון. למעשה, החוק מנסה לצמצם את התופעה ולייעל את הליכי גביית המס וכן לייעל את הדרך שעובד הכסף מיד ליד כך שתיהיה שקופה יותר.

חוק המזומן חל על כל אדם ועסק בישראל. כלומר, כל אדם פרטי כפוף להוראות החוק וכן כל עוסק – שהוא עסק, חברה בע"מ, עצמאי (עוסק מורשה או עוסק פטור), עמותה, ארגון וכל תאגיד אחר.

חשוב לציין כי החובה לכך, חלה על 2 הצדדים – מי שמקבל מזומן או צ'ק ומי שנותן מזומן או צ'ק.

הגבלות מזומן על עוסק

כמו שאמרנו, עוסק הוא כל מי שקונה או מוכר נכס במהלך עסקיו, לרבות עמותה ללא כוונת רווח. אלו ההגבלות על שימוש במזומן לעוסק:

1. עסקה רגילה בין 2 עוסקים

כאשר מבצעים עסקה עם עוסק אחר, כמו למשל רכישה או מכירה של מוצרים או שירותים, ההגבלת המזומן היא עד 11,000 ₪. ליתר דיוק:

  • בעסקה של עד 11,000 ₪ – אין הגבלה כלל וניתן לתת או לקבל הכל במזומן.
  • בעסקה מעל 11,000 ₪ – ניתן לתת או לקבל במזומן רק 10% מסכום העסקה או 11,000 ₪, הנמוך מבינהם.

למשל: אם רוכשים 2 מחשבים חדשים למשרד בשווי 8,000 ₪ סך הכל – מותר לתת הכל במזומן.

עם זאת, במקרה שבעל העסק החליט לרכוש 5 מחשבים בשווי 20,000 ₪ סל הכל – מכיוון שזה עבר את המגבלה, אפשר לתת או 10% מסכום (שזה 2,000 ₪) או 11,000 ₪, הסכום הנמוך מבינהם. לכן, בעצם העסק יכול לתת מקסימום אלפיים שקלים במזומן ושאר ה-18 אלף באמצעים אחרים.

2. עסקת מכירה לאדם פרטי

כאשר מוכרים מוצר או שירות לאדם פרטי, ההגבלות הם כמו בנקודה קודמת. הנה הם:

  • בעסקה של עד 11,000 ₪ – אין הגבלה כלל וניתן לקבל הכל במזומן.
  • בעסקה מעל 11,000 ₪ – ניתן לקבל במזומן רק 10% מסכום העסקה או 11,000 ₪, הנמוך מבינהם.

3. עסקת קנייה מאדם פרטי

כאן המצב קצת אחר. במקרה שעוסק רוכש למשל, רכב מאדם פרטי, גם אם הרכב למטרת העסק, ההגבלות הם כמו בין 2 אנשים פרטיים. כלומר, עד 50,000 ₪. במילים אחרות:

  • בעסקה של עד 50,000 ₪ – אין הגבלה כלל וניתן לתת הכל במזומן.
  • בעסקה מעל 50,000 ₪ – ניתן לתת במזומן רק 10% מסכום העסקה או 50,000 ₪, הנמוך מבינהם.

זה לא חייב להיות רכב, יכול להיות משרד, כלי עבודה, וכך הלאה.

3. עסקה עם תייר

כאשר עוסק מוכר מוצר או שירות לתייר בישראל, ההגבלות הן אחרות. תייר הוא מי שמוגדר כך לפי חוק המע"מ – יחיד השוהה בישראל על פי אשרה ורישיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור. ההגבלות הן:

  • בעסקה של עד 55,000 ₪ – אין הגבלה כלל וניתן לקבל הכל במזומן.
  • בעסקה מעל 55,000 ₪ – ניתן לקבל במזומן רק 10% מסכום העסקה או 55,000 ₪, הנמוך מבינהם.

למשל: אם העסק מכר לתייר תכשיט יוקרתי שעלה 40,000 ₪ – התייר רשאי לתת הכל במזומן ובעל העסק רשאי לקבל הכל במזומן. אולם, אם התכשיר עלה 60,000 ₪ – אז 10% או 55 אלף שקל, הנמוך מבינהם.

4. עסקה של הלוואה או תרומה

בעסקה שהיא מתן או קבלה של הלוואה, או תרומה, המגבלות הן:

  1. הלוואה / תרומה של עד 11,000 ₪ – אין הגבלה כלל וניתן לתת את כל הסכום במזומן.
  2. הלוואה /תרומה מעל 11,000 ₪ – ניתן לתת במזומן עד 10% מסכום העסקה או 11,000 ₪, הנמוך מבינהם.

אגב.. אין מגבלה על קבלה של הלוואה מגוף פיננסי מפוקח (בנק, חברת ביטוח, נותן שירותים פיננסיים אשראי).

5. עסקה שהיא מתנה

כאשר מדובר על מתנה, ההגבלה היא כמו בעסקה של קנייה מאדם פרטי.

  • מתנה עד 50,000 ₪ – אין הגבלה כלל וניתן לתת או לקבל הכל במזומן.
  • מתנה מעל 50,000 ₪ – ניתן לתת או לקבל במזומן רק 10% מסכום העסקה או 50,000 ₪, הנמוך מבינהם.

6. עסקה שהיא שכר עבודה / משכורת

כאשר מקבלים כסף מזומן בתור שכר או משכורת ממעסיק, או משלמים לעובד במזומן עבור עבודה – ההגבלות הן אחרות לגמרי.

  1. שכר עבודה של עד 11,000 ₪ – אין הגבלה כלל וניתן לתת את כל הסכום במזומן.
  2. שכר עבודה מעל 11,000 ₪ – אסור בכלל החל מהשקל הראשון.

לדוגמה: אם משלמים משכורת של 15,000 ₪ – אסור בכלל לקבל או לתת במזומן!

7. עסקה שלא במסגרת עסק

עוסק שמבצע עסקה שלא במסגרת העסק שלו, ההגבלות הן כמו הגבלות על אדם פרטי. למשל.. אם עצמאי שהוא יועץ פיננסי, החליט ללכת לחנות ולקנות מצרכים לבית – העסקה היא לא במסגרת עסקו ולכן ההגבלות עליו הם כמו הגבלות של אדם פרטי.

8. עסקה עם קרוב משפחה

אין הגבלה על עסקאות עם קרובי משפחה (למעט שכר עבודה). כלומר, ניתן לתת ולקבל במזומן מקרוב משפחה בכל סכום, ללא הגבלות בכל העסקאות (קניה או מכירה, הלוואה, מתנה, תרומה), אך לא כאשר מדובר על תשלום של משכורת.

קרוב משפחה הוא: בן/בת זוג, הורה, סבא או סבתא (הורה של הורה), בן / בת, אח / אחות, אחיינים ואחייניות (ילדים של אח או אחות), נכד או נכדה. כמו כן, גם בני זוג של כל אלו נכללים כקרובי משפחה. בנוסף, גם כל אדם אחר הסמוך על שולחנו פטור מהחוק (אדם שלא מתפרנס, תלוי באחד מאלה).

9. פטורים נוספים

הנה עוד כמה דברים שחשובים בהקשר זה:

  • אין הגבלה על החזקת מזומן בבית או במשרד (אם הם הושגו לפי חוק כמובן).
  • אין הגבלה על משיכה או הפקדה של כספים לחשבון הבנק (בכפוף לסכום שניתן למשוך מהחשבון).
  • אין הגבלה על המרת מט"ח לשקלים או להיפך. אבל העוסק, כפוף להוראות כך שההכנסה שלו, כפופה להוראות החוק.

הגבלות צ'קים על עוסק

לא רק מזומן, יש גם הגבלות של שיקים על עוסק. כלומר על האופן שבו משתמשים בצ'קים, מה לכתוב עליהם ועוד – אין הגבלה על סכום הכסף בצ'ק. כמובן שההגבלות חלות על כל סוגי העסקאות – מכירה או קניה של נכס, הלוואה, תרומה, מתנה או שכר עבודה. הנה ההגבלות:

1. מתן או קבלה של צ'ק עם עוסק

כאשר עוסק משלם או מקבל צ'ק מעוסק אחר, ההגבלות הם:

  • צ'ק עם עוסק (מתן או קבלה) בכל סכום – חובה למלא את שם העוסק מקבל הצ'ק כנפרע/כמוטב, במקרה שהצ'ק ניתן בפעם הראשונה. אם הצ'ק הועבר שוב (צ'ק מוסב), חובה למלא את שם העוסק המקבל האחר כנסב.

2. קבלת צ'ק מאת אדם פרטי

כאשר מקבלים צ'ק מאדם פרטי ההגבלה היא כמו מקודם:

  • צ'ק שמתקבל מאדם פרטי בכל סכום – חובה למלא את העוסק כמוטב / מקבל הצ'ק, במקרה שהצ'ק ניתן בפעם הראשונה. אם הצ'ק הועבר שוב (צ'ק מוסב), חובה למלא את שם העוסק המקבל כנסב.

3. מתן צ'ק לאדם פרטי

כאן ההוראות הם מעט אחרות. ההגבלות במקרה זה הם כמו בין 2 אנשים פרטיים. הנה הם:

  • צ'ק עד סכום 5,000 ₪ – אין הגבלות כלל.
  • צ'ק מעל 5,000 ₪ – חובה למלא את שם המוטב (שם המקבל) על הצ'ק במידה והצ'ק ניתן בפעם הראשונה. אם הצ'ק הועבר שוב (צ'ק מוסב), חובה לסמן את שם מקבל הצ'ק כנסב.

4. הסבת צ'ק

אם הצ'ק סחיר או אינו למוטב בלבד או ללא לפקודת, ניתן להסב אותו. כלומר אפשר להעביר מיד ליד – אין שום דבר חדש עד כה. עם זאת, במקרה של הסבת צ'ק או קבלת צ'ק מוסב – מקבל הצ'ק חייב להיות רשום שנסב על גב הצ'ק.

כמו כן, אם הצ'ק הוא מעל 10,000 ₪ – אסור להסב אותו יותר מפעם אחת.

איך לעשות עסקים אם מגבילים קבלה או מתן של מזומן וצ'קים?

זו שאלה חשובה מאוד, האמת, יש עוד דרכים להעברה או קבלה של כסף. כמו למשל:

  1. צ'קים – גם על צ'קים יש מגבלות, אבל המגבלות הן טכניות ואין מגבלות על גובה הסכום. לכן, כל סכום אחר שלא ניתן לתת במזומן, אפשר לתת בצ'קים.
  2. כרטיס אשראי – כמעט לכל אדם ואף לעסק בישראל יש אחד כזה ולעיתים גם 2, 3 ואף יותר. אפשר לשלם באמצעותם, בכפוף לגובה מסגרת אשראי.
  3. העברה בנקאית – ניתן להעביר כסף גם דרך אתר האינטרנט של הבנק או דרך הסניף, פקס ובדרכים אחרות.
  4. אפליקציה להעברת כסף – קיימות 3 אפליקציות עיקריות בישראל המאפשרות להעביר כסף – גם עסקים כבר מתחילים להשתמש בהם ולקבל דרכם כסף. אגב, גם להן יש מגבלות שונות, הנה כתבות עליהן: פפר פייביטפייבוקס.
  5. העברת זה"ב – בעסקאות עם סכומים גבוהים כמו רכב או משרד, אפשר להעביר חלק מהסכום גם דרך העברה בזמן אמת.
  6. צ'ק בנקאי – צ'ק שנפרע באופן מיידי והבנק הוא הערב שלו.

עזרנו לך לממש את הזכאות? חסכנו כסף או זמן יקר? תתמכו בנו כל סכום כדי שנמשיך להתקיים. תרומה לפרוטוקול


האם העמוד עזר לך? האם יש לך מידע נוסף או הצעות לשיפור?

הוספת משוב

אם אהבת את הכתבה והיא עזרה לך, אפשר לעזור לנו...
נשמח לקבל ממך ביקורת בעמוד ה-Google שלנו g.page/protocolil