צרכנים נוטים להוציא יותר ממה שהם מכניסים והדבר משתקף גם על ידי המינוס בחשבון הבנק שלהם הידוע בתור משיכת יתר (אוברדראפט). על המינוס הזה משלמים מחיר יקר מאוד בהשוואה לסוגי אשראי אחרים.
מטרת הכתבה להסביר אודות הנושא, הסיבות בגללן הדבר קורה, הקשר למינוס ומסגרת אשראי ואיך להימנע מכך.
מה זה אוברדראפט (משיכת יתר)?
אוברדראפט (או משיכת יתר) הוא מושג מעולם הבנקאות והאשראי ומשמעו כי צרכן ולקוח של הבנק מושך כספים מחשבונו כאשר היתרה אינה מאפשרת את זה. לרוב הכוונה היא כניסה ליתרה שלילית (מינוס) אך גם חריגה ממסגרת אשראי קיימת נחשבת משיכת יתר ("אוברדראפט").
במילים אחרות, אוברדראפט הוא סך המינוס הקיים בחשבון הבנק של צרכן. מינוס זה ככתוב הוא סוג של אשראי או הלוואה גמישה שאינה חייבת בתשלום הקרן (כמו בהלוואה רגילה). עם זאת, הבנק גובה ריבית על המינוס, והיא גבוהה יותר מאשר הריבית על הלוואה בנקאית רגילה.
כניסה למצב אוברדראפט מתאפשרת כאשר הלקוח והבנק הגיעו להסכמה לגבי גובה המסגרת המותרת והריבית על השימוש או אי השימוש במסגרת.
מה ההבדל בין אוברדראפט לבין מסגרת אשראי?
אוברדראפט (משיכת יתר) היא סוג של מסגרת אשראי.
מסגרת אשראי היא תקרת המינוס המותרת בחשבון הבנק של הלקוח והיא נעשית על ידי הסכם בין הבנק לבין הלקוח. בזמן זה, אוברדראפט הוא המינוס בבנק ונכון יותר, המינוס הנוכחי בבנק.
דהיינו, אוברדראפט הוא הניצול בפועל של מסגרת האשראי, שלרוב הוא נמצא בטווח של יתרת אפס לבין היתרה המירבית (המסגרת). כמובן שאוברדראפט יכול להיות גם חריגה ממסגרת אשראי, כך למשל אם הבנק חייב בעמלות או עלויות נוספות.
מהם הסיבות לכניסה למצב אוברדראפט?
הסיבה העיקרית והראשית היא משיכת כספים של יותר ממה שהופקד. אולם זה כללי מדי ולכן הסיבות להיווצרות אובדראפט הם:
- עמלות בנקים – כאשר הבנק גובה עמלה על פעולה מסויימת ויוצר יתרה שלילית בחשבון הבנק.
- הלוואה ביודעין – כאשר הצרכן יודע שאין לו מספיק כסף ומוכן לשלם עמלה ולכסות את המינוס עד הפקדת הכסף וכיסוי האוברדראפט.
- אי ניהול תקציב – כאשר הצרכן לא מנהל ומחשב נכון את התקציב שלו ומוציא כסף יתר על המידה.
- אי זיכוי בזמן – כאשר הצרכן לא מקבל הפקדה של הכסף במועד וחיוב ההוצאה חלה לפני הזיכוי.
- אמצעי תשלום בוטל – כאשר צ'ק שהופקד חזר משום שבחשבון בעל הצ'ק לא הייתה מספיק יתרה ואז חשבון המושך לא זוכה בזמן.
- הונאת כרטיסי אשראי – כאשר בית עסק מקבל חיוב חוזר משום שכרטיס האשראי גנוב או חלה הונאה אחרת כלפי בעל הכרטיס.
- חיוב לא נכון – כאשר הצרכן חויב בסכום שאינו הוסכם כמו טעות בהקלדת צ'ק, הוראת קבע שחוייבה מעבר וכד'.
- כספים מוחזקיים – כאשר הכסף מוחזק בהמתנה בשל עיקול, שעבוד, משכון, חיוב אשראי בהמתנה, צ'ק שטרם אושר וכד'.
הפיכת אוברדראפט זמני למינוס קבוע
לרוב, אם לא קיימת מסגרת אשראי, הלקוח עשוי להיכנס למצב של אוברדראפט זמני כמו לפי אחת הסיבות הכתובות מקודם. עם זאת, כאשר הסיבות הללו ממשיכות שוב ושוב, בצורה מחזורית או אחת אחרי השניה, נוצר מצב של אוברדראפט קבוע שבו הלקוח נמצא במינוס.
כך למשל, הבנק עשוי להציע ללקוח מסגרת אשראי שיכולה להכניס אותו למינוס קבוע. כאשר אותו לקוח מקבל מסגרת אשראי בעת פתיחת חשבון, העברת חשבון או באופן שוטף ביום יום – הלקוח מתפתה להשתמש באשראי זה.
לעיתים ההוצאות עולות על ההכנסות ואז היתרה בחשבון הופכת להיות מחיובית לשלילית, ואז המינוס הופך להיות קבוע. לעיתים הבנק מציע גם הלוואה חלופית לכיסוי המינוס וכך בעצם הלקוח נכנס לבור כלכלי שוב ושוב.
כמה עולה אוברדראפט?
עלות האובדראפט היא כמו מחיר מסגרת אשראי והיא מורכבת מ-2 חלקים:
- עמלת הקצאת מסגרת אשראי – עמלה שהלקוח צריך לשלם על הקצאת אשראי, אפילו שלא משתמש באשראי. בד"כ מחושב לפי גובה מסגרת האשראי.
- ריבית על מסגרת אשראי – ריבית שמשלמים עבור השימוש בכספים של מסגרת אשראי. העלות משתנה בהתאם לגובה המסגרת ויש שכבות, ככל שמתקרים לאזור מסגרת האשראי וככל שהיא גבוהה יותר, כך הריבית גדולה יותר ועשויה להגיע לריבית שנתית של עד כ-15%.
יש לציין כי הריבית מחושבת לפי סך המינוס – הניצול בפועל – ולא לפי גובה המסגרת.
איך להימנע מכניסה למצב של אוברדראפט?
קודם כל, חשוב מאוד להקפיד על בניית תקציב וכמובן על ניהול תקציב מאוזן. המשמעות היא למנות את כל ההכנסות וההוצאות ולנסות לשמור על מצב שגובה הוצאות לא יעלה על גובה ההכנסות.
כמובן, ברגע שנכנסים למינוס, כדאי לשקול לקחת הלוואה על פני הישארות במסגרת אשראי. הן בגלל הסיבה כי הריבית על המסגרת גבוהה יותר והן בגלל הסיבה כי כך קשה יותר להיפרד מהמסגרת, כאשר היא נגישה כל הזמן.