התנהלות פיננסית נבונה אצל משקי הבית, עסקים ואף מדינות, מתחילה בעת בניית תקציב נכון וממשיכה לניהול התקציב באופן שוטף. התקציב משמש את כולנו לתכנון כלכלי ופיננסי אחראי יותר כלפי עצמנו וכלפי הסובבים אותנו.
מטרת הכתבה היא להסביר כיצד בונים תקציב משפחתי או אישי בדרך שתסייע לקבל החלטות מושכלות.
מה זה תקציב?
תקציב הוא כלי שנועד למטרות של תכנון ההכנסות וההוצאות, באמצעותו אפשר לזהות הרבה נקודות חשובות לגבי ההתנהלות הפיננסית ומאפשר בסופו של דבר ניהול מושכל שלו. כאשר יוצרים תקציב, למעשה לוקחים בחשבון את כל ההכנסות וההוצאות בתקופה מסויימת, למשל שנה אחת, כדי לראות האם התקציב נמצא במצב של עודף, גירעון או תקציב מאוזן.
גם המדינה / ממשלה, בונה תקציב עבור עצמה לרבות משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהן, גם עסקים תאגידים וארגונים בונים עבורם תקציב וגם משקי הבית (אנשים פרטיים ומשפחות) בונים ומנהלים תקציב משפחתי.
כאשר התקציב נבנה, בוחנים אותו לעומק ומנסים להימנע ממצב של גירעון (מינוס) ובוחנים דרכים שונות לאיזון ואף הגעה לעודף תקציבי ככל שניתן.
בניית תקציב – למה זה בכלל חשוב?
האמת.. בבתי ספר ובתיכונים, לא מלמדים את התלמידים איך לבנות תקציב ומה עושים איתו – ולכן זה נשמע פרט שולי לא חשוב. יחד עם זאת, כמעט כל דבר שמתכננים לעשות – לרכוש רכב, לשלם למסעדה, לקנות כרטיסים לסרט, לרכוש דירה, להשקיע במניות (ועוד ועוד..) – מחייב התנהלות פיננסית נכונה כדי להיות בטוחים שאכן ההוצאה הייתה כדאית ויש בה תועלת גבוהה מהעלות שלה.
בניית תקציב כלכלי / פיננסי, מסייע לכל אחד מאיתנו להבין טוב יותר את כל ההכנסות וההוצאות שלו. להבין, במשפט הקודם, כולל גם הבנה כמה כסף בחודש משלמים על ההוצאה הזו, האם יש יותר הוצאות מהכנסות, באיזה חודש ייתכן ויחול מינוס, פילוח לפי קטגוריות ועוד.
למעשה, בעת בניית תקציב וניהולו, אפשר בהחלט לדעת, לקבל החלטות מושכלות לגבי ביצוע עסקאות שונות וכמובן להיערך מראש לאותן החלטות. כך שמי שמתכנן רכישת דירה, בנוסף להון העצמי ונקודות נוספות בעניין משכנתא, צריך לדעת כמה כסף בחודש הוא יוכל לשלם מבלי להיכנס למינוס וכדי לשמור על תקציב מאוזן.
לאחר בניית התקציב, מתחיל שלב ניהול התקציב. זהו השלב שבו מבינים האם התקציב מאוזן, חיובי או שלילי. במקרה של גירעון, מנסים להבין איך להקטין את ההוצאות ו/או איך להגדיל את ההכנסות. במקרה של עודף, מסנים להבין איך נכון לחסוך / להשקיע את הכסף הנותר.
ממה מורכב תקציב?
לפני שמחליטים לבנות תקציב, צריך לדעת מה הוא כולל, במילים אחרות – ממה התקציב מורכב, מהם הרכיבים שלו שיהיה ניתן לאסוף אותם. לצורך בניית תקציב חשוב להכיר את הרכיבים הבאים:
- הכנסות – כל ההכנסות של משק הבית או האדם הפרטי (אם התקציב עבור עצמו בלבד), לרבות הכנסות מעבודה, מריבית, משכירות וכן הלאה. הן נתוני עבר והן נתוני עתיד (לפי אומדן).
- הוצאות – כל ההוצאות של משק הבית או האדם לגבי עצמו, לרבות הוצאות מימון, הלוואות, ריביות, מחייה וכו'. הן נתוני עבר והן נתוני עתיד (לפי אומדן).
- הון נכסים ורכוש – לא חובה, אך אפשר לבנות תקציב מורכב יותר שלוקח בחשבון גם את השווי הכולל (בערך) של כל הנכסים, חסכונות, השקעות והכסף של משק הבית.
הכנסות והוצאות הם חלק בלתי נפרד מהתקציב וחייבים להיות שם. בלעדיהם – זה לא תקציב. יחד עם זאת, ההון והרכוש שהוא פרט חשוב בפני עצמו, לא תמיד ישפיע על התקציב טווח קצר והמיידי. שכן פנסיה לא תמיד אפשר לפדות מיד כדי לנצל אותה לסגירת מינוס (לדוגמה).
אז.. איך בונים תקציב?
טוב.. אז כדי לבנות תקציב בצורה נכונה, כמו שכבר נכתב מקודם, צריך לפעול לפי השלבים הבאים:
1. רישום כל הכנסות
השלב הראשון ובין החשובים ביותר הוא הצורך לרשום את כל ההכנסות שיש למשק הבית. חשוב שיהיו הכנסות שוטפות באופן חודשי או שנתי, ולא כאלו של פעם בכמה שנים. כמו למשל:
- הכנסות מעבודה או פנסיה.
- הכנסות של קצבאות ותמיכות – לרבות ביטוח לאומי ומשרדי ממשלה אחרים.
- הכנסות שלא מעבודה – כמו למשל שכירות, ריבית משוק ההון או פיקדון.
- הכנסות חד פעמיות – כגון מענקים ובונוסים.
- הכנסות אחרות – כמו סיוע כלכלי ממשפחה, מלגות וכד'.
- הכנסות שהן התחייבויות – קבלת הלוואה.
2. רישום כל ההוצאות
הצד השני של המטבע והוא בעצם רישום של כל ההוצאות שיש למשק הבית. גם כאן חשוב לציין הוצאות שוטפות באופן חודשי או שנתי ולא הוצאות של פעם בכמה שנים. כמו למשל:
- הוצאות מגורים – שכר דירה או משכנתא, ביטוח משכנתא / דירה (מבנה או תכולה), דמי ועד בית, ארנונה, מים, חשמל, גז, תקשורת טלוויזיה ואינטרנט, תחזוקה ותיקונים (ושיפוץ), ריהוט ומוצרי חשמל ודומים.
- הוצאות צריכה ומחייה – כל ההוצאות שמוציאים על מזון ומוצרי צריכה בסופר, הוצאות על חינוך, דמי כיס, מזונות, ביגוד וטיפוח, טיפול בבעלי חיים, הוצאות על בריאות וביטוחים שונים ועוד.
- הוצאות בריאות וביטוח – ביטוחי בריאות של קופת חולים או חברות ביטוח, טיפולי שיניים, ביטוחי אובדן כושר עבודה וסיעודי, תרופות וייעוץ רפואי, ביטוח לאומי ומס בריאות (בנוסף לתלוש השכר).
- הוצאות על כסף ומימון – החזר על הלוואות, ריבית על המינוס בבנק, עמלות ודמי ניהול, מס הכנסה ואחרים (בנוסף לתלוש השכר).
- הוצאות רכב – ביטוח רכב, השכרת רכב או ליסינג, צריכת דלק ותחזוקה ותיקונים.
- הוצאות פנאי תרבות וספורט – הוצאות על חוגים שונים, מנוי לחדר כושר ובריכה, בילויים ומסעדות, חופשות וטיולים ועוד.
- הוצאות אחרות – תרומות, סיוע למשפחה.
- הוצאות שהן נכסים – הפקדה לחיסכון, לפיקדון, להשקעה, לנדל"ן, הוצאות למוצרי חיסכון אחרים (בנוסף לפנסיה דרך המעסיק).
3. דירוג הוצאות והתחייבויות
לאחר שיש לנו את כל ההוצאות, חשוב לדרג את כל ההוצאות וההתחייבויות השונות לפי חשיבות וסדר עדיפות. יש הוצאות שהן בסדר העדיפות עליון ובלתי ניתן לויתור כגון: הוצאות על מחיה ומגורים, וכן הוצאות מימון והתחייבויות.
יחד עם זאת, יש הוצאות שכן ניתן לוותר עליהן או לפחות שאפשר לדחות אותן לתקופה אחרת כמו למשל הוצאות על בידור, פנאי, ביגוד וכד'. אפשר לדרג אותן לפי נקודות של 1 עד 5, 1 עד 10 או כל מדד אחר שנוח ומתאים.
אחת הדרכים לדרג היא באופן הבא: הוצאות קבועות שלא ניתן לוותר עליהן, הוצאות שוטפות אחרות, הוצאות תקופתיות לפי רבעון או שנה, לבסוף הוצאות משתנות.
4. חלוקת הכנסות לפי דירוג הוצאות
כאשר יש רשימה של הוצאות שמדורגות לפי סדר עדיפות / חשיבות, החל מהוצאות שלא ניתן לוותר עליהן להוצאות שאפשר לוותר או לדחות אותן, צריך לשלב אותן עם ההכנסות.
את סך ההכנסה החודשית חשוב לחלק בצורה כזו כך שהוצאות קבועות שלא ניתנות לדחייה ישולמו בשלב הראשון, וההפרש הנותר של ההכנסות יישאר לדרגה הבאה יותר של חשיבות ההוצאות. כך הלאה עד סוף ההוצאות לאותה תקופה.
למשל, אם ההכנסות של משק הבית הוא 15,000 ₪, הוצאות לא ניתנות לויתור (קבועות ושוטפות) 12,000 ₪. אז נותרים רק 3,000 ₪ להוצאות אחרות כמו למשל ביגוד, הנעלה, נופש וכד'.
5. קביעת סכום מירבי לכל הוצאה
הוצאות שאינן ניתנות לויתור כמו מחייה ומגורים, הן בדרך כלל הוצאות קבועות פלוס-מינוס. שאר ההוצאות, במיוחד הוצאות תקופתיות ופנאי ובידור הן הוצאות משתנות ולעיתים אין להן רף עליון.
כך או כך, חשוב לגבי כל ההוצאות לקבוע סכום מקסימלי, שאפשר להשקיע אותו בחודש. קביעת סכום מקסימלי לא רק שמסדרת את התקציב, אלא שהיא גם סוג של כלי משמעת פיננסית חשוב מאוד. סכום מקסימלי לא אומר שזה הסכום שיש להוציא אותו, אלא שאי אפשר להוציא יותר ממנו. אך בוודאי שכן אפשר להוציא סכום נמוך ממנו.
6. שמירה על תקציב מאוזן
חשוב לשמור על תקציב מאוזן ככל הניתן על פני חודשים. אם יהיו חודשים שבהן יהיו יותר הוצאות על פני הכנסות, יש לשקול דרכים כיצד לפתור את הבעיה. כך לדוגמה, אפשר באותם חודשים לנסות לצמצם הוצאה לא קריטית או אם יש אפשרות להגדיל הכנסות (לרבות עבודה בשעות נוספות).
7. ניהול תקציב
זוהי כתבה בפני עצמה ואנחנו נכתוב אותה גם בקרוב. אבל עד אז, חשוב לציין כי בניית תקציב היא רק החלק הראשון, כאשר החלק השני הוא ניהול התקציב עצמו. איך לצמצם את ההוצאות, איך להגדיל את ההכנסות, איך להימנע משגיאות ועוד.
טיפים בבניית תקציב
הנה כמה טיפים שחשוב לדעת בעת בניית תקציב פיננסי / כלכלי:
- וודאו כי ההכנסות וההוצאות רשומות נכון לפי תקופה של אחת לשבוע, אחת לחודש או לחודשיים, אחת לרבעון, חצי שנה או שנה.
- הקפידו לבדוק כי ההכנסות וההוצאות רשומות על פני נתוני עבר וכן על פי הערכה לגבי נתוני עתיד.
- פילוח של הוצאות והכנסות ככל שניתן לפי קטגוריות – אל תחסכו בקטגוריות, ככל שהקטגוריה של ההוצאה תהיה מדוייקת יותר, כך יהיה קל יותר לנהל בעתיד.
- תקציב מאוזן – בדקו שאכן נוצר תקציב מאוזן, נכון ומדוייק ככל שניתן.
- הימנעו מקניות אימפולסיביות וזכרו שיש הוצאות שקודם חייבות להיות משולמות.