קריירה והשכלה

איסור פיטורים של עובד בגלל שירות מילואים ובמשך התקופה

עובד שנדרש לבצע שירות מילואים, זכאי להגנה מפני פיטורים הן בגלל השירות, הקריאה לשירות ובשלה שירות הצפוי בשירות מילואים. בנוסף, איסור הפיטורים חל גם במשך תקופת המילואים ולעיתים גם לאחר התקופה.

מטרת הכתבה להסביר את הזכאות החשובה לאותם עובדים בשל שירות מילואים.

מהו איסור פיטורים בשל שירות מילואים?

עובדים מסויימים נדרשים לבצע שירות מילואים מדי שנה או מדי תקופה מסוימת שנקבעה לגבם. היעדרות עובד מעבודה בגלל שירות מילואים לא נחשבת הפסקת עבודה ולא הפסקה ברציפות בעבודתו של העובד במקום העבודה.

לפי החוק, מעסיק לא רשאי לפטר עובד מסיבות אלו:

  • בגלל שירות מילואים.
  • בגלל קריאה לשירות מילואים.
  • בגלל שירות הצפוי בשירות מילואים.
  • בגלל תדירות או משך שירות מילואים.

אם המעסיק פיטר עובד בגלל אחד הסיבות לעיל – הפיטורים בטלים. כלומר, האיסור הוא איסור מוחלט, ללא אפשרות לבקש היתר.

בנוסף למה שכתוב מקודם, המעסיק לא רשאי לפטר את העובד בתקופת היותו בשירות מילואים, אלא אם ניתן היתר של ועדת התעסוקה במשרד הביטחון. כמו כן, אם משך המילואים עולים על 2 ימים רצופים – אז אסור לפטר גם במשך 30 ימים לאחר תום שירות המילואים.

כמו שכתוב בפסקה קודמת, אפשר לפטר עובד בתקופת מילואים, רק אם ניתן היתר מועדת התעסוקה. ועדת התעסוקה במשרד הביטחון רשאית לתת היתר רק אם מדובר על סיבות מיוחדות שבגללם ניתן לתת היתר, ורק אם המעסיק הוכיח כי הפיטורים אינם בגלל שירות מילואים. בסופו של דבר, ככל הניתן לאחר שהעובד מסר את התגובה שלו בעניין.

יש לציין כי ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא נכללים במהלך התקופה בה העובד היה בשירות מילואים וגם במשך 30 יום לאחרי מכן (לגבי מי שמשך המילואים מעל יומיים רצופים).

לפי ההגדרה בעניין, פיטורים יכולים להיחשב גם בתור אי חידוש חוזה לזמן קצוב שמעל 12 חודשים, או אף מתחת לכך, אם ההסכם היה אמור להיות מחודש או מוארך לפני תום תוקפו.

אוכלוסיית יעד – מי זכאי?

כל עובד זכאי להגנה מפיטורים במקרים אלו:

  • בגלל שירות מילואים, עקב קריאה לשירות מילואים או בגלל שירות הצפוי בשירות מילואים, או עקב תדירות השירות או משך הזמן.
  • עובד שנמצא בפועל בשירות מילואים.
  • עובד שנמצא ב-30 הימים לאחר סיום שירות מילואים, אם אורך השירות מעל יומיים רצופים.

מימוש הזכאות

הזכאות של הגנה מפני פיטורים לגבי עובד שנקרא לשירות מילואים היא אוטומטית. כלומר, המעסיק לא רשאי לפטר את העובד עקב השירות כלל, ובתקופה בפועל ולאחר מכן אם לא ניתן היתר.

על אף האמור לעיל, עובד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים, צריך להודיע ככל האפשר בנסיבות העניין וגם בתוך זמן סביר מיום קבלת הצו, אל המעסיק שלו (בעל העסק, מנהל ממונה, או לאחראי על כוח אדם במקום העבודה).

אם העובד מועסק על ידי קבלן כוח אדם, אז עליו להודיע אל הממונה עליו או למי שאחראי על כוח אדם – אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כוח האדם.

עובד שהמעסיק שלו פיטר אותו כנגד להוראות וזכויות הכתובות בעמוד זה, רשאי לתבוע את המעסיק אצל בפני ועדת התעסוקה במשרד הביטחון. הועדה מוסכמת להחליט על אחד מאלה:

  • צו להעסקה – צו המורה למעסיק לקבל או להחזיר את העובד לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שנקבע.
  • צו לפיצויים – צו המורה למעסיק לשלם פיצויים בסכום השווה ל-5 פעמים שכר העבודה שהעובד קיבל או זכאי לקבל עבור חודש עבודה שסמוך למועד הפרת הזכות או בסכום השווה ל-5 פעמים השכר הממוצע במשק. כמו גם, רשאית לקבוע סכום אחר.
  • צו משולב (צו להעסקה וצו לפיצויים) – לגבי הפיצויים, הסכום ייקבע לפי הנזק שנגרם לעובד עקב פיטורים שלא כדין.

על כל החלטה או צו של ועדת התעסוקה, ניתן להגיש ערעור אצל בית דין אזורי לעבודה תוך 20 יום ממועד ההחלטה או הצו.

בנוסף לכך, העובד יכול להגיש נגד המעסיק תלונה למינהל אכיפה והסדרה במשרד העבודה. כמו כן, ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.

הרחבות נוספות

במקרה שהעובד שהוא מועסק על ידי קבלן כוח אדם, אז המעסיק בפועל לא רשאי לגרום לפיטורים בניגוד להוראות לעיל. כמו כן, אם העובד (התובע) פוטר בניגוד להוראות החוק אז:

  • חזקה (המשמעות) כי המעסיק בפועל הוא זה שגרם לפיטורים.
  • צו להעסקה (יחיד או משולב) יינתן כנגד המעסיק וכנגד קבלן כוח האדם, אלא אם הועדה קבעה אחרת.
  • צו לפיצויים (יחיד או משולב) יינתן כנגד המעסיק, אלא אם הועדה מצאה כי התקיים אחד מאלה:
    • קבלן כוח האדם פיטר את העובד בניגוד להוראות החוק והמעסיק בפועל לא גרם לפיטוריו – אז הצו לפיצויים יינתן כנגד קבלן כוח האדם בלבד.
    • קבלן כוח האדם פיטר את העובד בניגוד להוראות החוק, והמעסיק בפועל כן גרם לפיטוריו – אז הצו לפיצויים יינתן כנגד שניהם ביחד, לפי חלוקת האחריות בינהם.

ככלל, הוראות אלו לא חלות לגבי עובד המועסק דרך קבלן כוח אדם אצל אותו מעסיק בפועל לאחר תקופה של 9 חודשים (או 15 חודשים, לפי העניין), אלא אם קבעה אחרת ועדת התעסוקה מסיבות מיוחדות.

מידע נוסף

חקיקה ופסיקה

  • חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil

עזרנו לך לממש את הזכאות? חסכנו כסף או זמן יקר? אפשר לתרום לנו כל סכום כדי שנמשיך להתקיים. תרום עכשיו דרך פייפאל.


הירשמו לקבלת חדשות ומידע למייל

טופס משוב אנונימי לשיפור התוכן

האם העמוד עזר לך? האם יש לך מידע נוסף או הצעות לשיפור? (נא לא לשאול שאלות)



קבוצת פייסבוק בנושא ביטוח לאומי, מס הכנסה ומס ערך מוסף. שאלו שאלות והשתתפו בשיחות ודיונים. הצטרפו עכשיו בקישור זה.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *