עובד שהמעסיק שלו דורש ממנו לעבוד ביום המנוחה, רשאי להודיע על סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועית מטעמי דת או כל סיבה אחרת. יש מקומות עבודה המפורטות בהמשך, בהם הזכות אינה קיימת מסיבות שונות.
מטרת הכתבה להסביר את הזכאות.
סירוב על עבודה ביום המנוחה השבועית
עובד שהמעסיק שלו דרש ממנו לצאת לעבוד ביום המנוחה השבועית או שהודיע על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד ביום זה, יכול להודיע למעסיק תוך 3 ימים מהדרישה או ההודעה, כי אינו מסכים לעבוד לפי איסור מצוות דתו שאותו הוא מקיים. כל זאת, תוך כדי הצהרה בדבר שמירת מצוות לפי דת.
יום מנוחה שבועית עבור יהודי הוא יום שבת, ועבור מי שאינו יהודי הוא יום שישי, שבת או ראשון. כמו כן, הדבר חל בהתאמה לגבי על מועדי ישראל וחגים, כך שעבור יהודי הם חגים יהודיים, ועבור מי שאינו יהודי אלו חגים לפי עדתו או מצוותו כנהוג.
החל משנת 2019 כל עובד יכול לסרב לעבוד בשבת – גם אם הוא אינו דתי, אלא מסורתי או חילוני. במקרה כזה, אין כל צורך להציג תצהיר כלל והמעסיק לא רשאי לדרוש תצהיר שכזה.
אוכלוסיית יעד – מי זכאי?
האוכלוסייה הבאה יכולה לסרב לעבור ביום המנוחה השבועית:
- עובד שמקיים את מצוות דתו.
- כלל ציבור העובדים בישראל.
יחד עם זאת, הזכאות אינה חלה על עבודות או מקומות עבודה הבאים:
- מפעל או מוסד (או חלק מהם) המופקד על ביטחון הציבור.
- עבודה הקשורה בביטחון המדינה, או בשמירת בטיחותם, שלומם או בריאותם של בני אדם.
- עבודה הקשורה באירוח בבתי מלון.
- עבודה הקשורה בייצור חשמל והזרמתו.
- עבודה הקשורה בקיום אספקה או שירותים חיוניים, ושנקבעה בצו מאת ועדת שרים באישור משרד העבודה והרווחה.
- מקום עבודה לפי היתר שנקבע על ידי ועדת השרים.
- עובדים שעבורם החוק לא חל: שוטרים במשטרה, סוהרים בבית סוהר, עובדי מדינה בתפקידים מיוחדים, יורדי ים ועובדי דיג, אנשי צוות אוויר, עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה של אמון אישי, וכן עובדים שתנאי עבודתם וסיבותיה אינם מאפשרים פיקוח על שעות עבודה ומנוחה.
מימוש הזכאות – איך לסרב לעבוד במנוחה שבועית או בחג?
עובד שאינו מעוניין לעבוד ביום המנוחה השבועית (בשבת לעובד יהודי, או ביום אחר לעובד שאינו יהודי) או בחג או מועד ישראל, והמעסיק שלו דרש ממנו לצאת לעבודה או הודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לצאת לעבוד בשבת – צריך להודיע אל הסירוב אל המעסיק תוך 3 ימים מיום הדרישה או ההודעה.
עובד שהודיע על סירוב לעבוד בשבת, בשישי או בראשון, מטעמי דת, עשוי להידרש על ידי המעסיק, למסור למעסיק תוך 7 ימים מיום הדרישה, תצהיר בכתב החתום על ידי עורך דין ובו הפרטים המבססים את הודעתו:
- פרטים המעידים על הכרתו הדתית ועל קיום מצוות דתו.
- עבור יהודי: שהוא גם שומר על כשרות בבית ומחוץ לבית ושאינו נוסע בשבת.
- עובד שהודיע הודעת שקר או שנדרש לתת תצהיר ולא עשה זאת – ההודעה בטלה והמעסיק יכול לדרוש ממנו לצאת לעבוד ביום המנוחה השבועית.
החל מתאריך 01.01.2019, העובד יכול להודיע כי מסרב לעבור בשבת ללא ציון הסיבה – גם עבור עובד שהוא חילוני ומסורתי וגם אם אינו מקיים את מצוות הדת.
מידע נוסף
- המעסיק רשאי לשנות באופן סביר את תנאי עבודתו ואת סדרי עבודתו של עובד שסירב לעבוד ביום המנוחה השבועית.
- סירוב לעבוד במנוחה שבועית מכל סיבה חלה גם על עובד שהחל לעבוד לפני 01.01.2019.
חקיקה ופסיקה
- חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951
- פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948
הערות
- הכתבה פורסמה לראשונה בתאריך 18.06.2018