עובדים שהם הורים לילד שנפטר והגיעו לגיל פרישת החובה, זכאים לקבל הארכה של 4 שנים ולא ניתן לפטר אותם על פי חוק. החוק מהווה הוראת שעה לתקופה מוגבלת.
מטרת הכתבה להסביר את הזכאות שמתוקף החוק.
גיל פרישה של עובד שילדו נפטר
עובד שהילד שלו נפטר ועבד אצל המעסיק לפחות 7 שנים לפני ההגעה לגיל פרישת החובה (67 שנים לגברים ולנשים) זכאי להמשיך לעבוד עוד 4 שנים ממועד ההגעה לגיל זה. כזכור, גיל פרישת החובה הוא הגיל שמחייב עובד לפרוש ממקום העבודה שלו, בזמן שגיל פרישה הרגיל הוא הגיל שמקנה זכאות לעובד לפרוש ממקום העבודה שלו.
מעסיק כזה (שמעסיק מעל 25 עובדים) לא רשאי לחייב את העובד הזה לפרוש ממקום העבודה שלו עם ההגעה לגיל זה.
מטרת החוק, בין היתר, היא לאפשר לאותו הורה שכול, להמשיך בחיי השגה למרות האסון שפסק אותו. עם זאת, אותו אדם לא חייב לעבוד 4 שנים אלו, משום שמדובר על זכות ולא על חובה.
החוק נכנס לתוקף בתאריך 01.01.2018 והוא תקף למשך 6 שנים בלבד (עד 01.01.2024) ואז יבוטל, אלא אם כן יהפוך לחוק קבוע או שהוראת השעה תוארך.
אוכלוסיית יעד – מי זכאי?
אדם זכאי להמשיך לעבוד במקום העבודה אם התקיימו כל התנאים הבאים:
- העובד הועסק אצל המעסיק לפחות 7 שנים לפני שהגיע לגיל פרישת החובה.
- המעסיק הוא מי שמעסיק יותר מ-25 עובדים.
מי לא זכאי?
- טייס שהועסק בתפקיד שנקבע לגבי ביצועו גיל מרבי (הנמוך מגיל פרישת החובה).
- כבאי.
- שוטר.
- סוהר.
- עובד בשירות הביטחון הכללי או במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
מימוש הזכאות
עובד זה זכאי לקבל זכות זו באופן אוטומטי, והוא אינו נדרש לבצע כל פעולה שהיא.
עובד זה שהמעסיק שלו דורש ממנו לפרוש בכל מקרה – עובר על החוק.
הרחבות נוספות
להלן נושאים נוספים הקשורים לגיל זה.
סמכויות שיפוט
בית הדין לעבודה בעל סמכות ייעודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות זכאות זו, והוא רשאי:
- לפסוק פיצויים – אפילו אם לא נגרם נזק כספי, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין.
- לתת צו מניעה או צו עשה – אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהיה צודקת. זאת תוך התחשבות השפעת הצו על יחסי עבודה במקום העבודה וכן על האפשרות שעובד אחר יכול להיפגע.
מידע נוסף
- ניתן לפנות אל מרכז פניות אזרחים ותיקים במשרד לשיוויון חברתי, בטלפון 8840*.
- הוראות החוק אינן גורעות מכל זכות אחרת של עובד לפי כל דין או הסכם.
חקיקה ופסיקה
- חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), תשע"ח-2017