מדי פעם המצב הביטחוני בדרום או בצפון (בצער רב) מתלהט, שירותים לא פעילים וכולם נפגעים, אך חשוב גם לדעת מהם זכויות עובדים בשעת חירום. ההשלכות לכך ידועות ולכן צריך לדעת איך מתנהלים עם מקרים אלו.
מטרת הכתבה לסייע להבין מהם הזכויות והחובות של עובדים במקרה של מצב ביטחוני מיוחד.
מהו מצב מיוחד בעורף?
חוק ההתגוננות האזרחית קובע כי מצב מיוחד בעורף הוא מצב ביטחוני במדינה כולה או בשטח מסויים, שבה קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסיה האזרחית. הכרזה על מצב מיוחד בעורף יכולה להיעשות על ידי הממשלה לאחר ששוכנעה או שר הביטחון בנסיבות מצדיקות טרם שהממשלה הכריזה על כך.
במקרה של מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה (הזמן של החל מתחילת התקיפה ועד אות ארגעה או 24 שעות, המוקדם מבינהם), רשאים בכירים בצבא הגנה לישראל לתת הוראות לצורך שמירה והצלת חיי אדם ורכוש ובכלל זה:
- להטיל חובה לשהות במקומות מסויימים, לרבות בתים, בניינים, חדרי ביטחון או מקלטים.
- להגביל או לאסור לימודים במוסדות חינוך.
- לתת הוראות לגבי ציוד אישי לצרכי התגוננות.
- לבטל רישיונות של מקלטים המקנים זכות שימוש שאינה לשם מחסה בשעת חירום, להורות על פינוי של מטלטלין במקלטים או מקומות מחסה ציבורי לצורך התגוננות, וכן להשאיר את המקלטים פתוחים לכניסה לכל אדם.
הערה: מצב ביטחוני הכולל התקפות ואזעקות לא ייחשב מצב מיוחד, כל עוד הממשלה או שר הביטחון לא הכריזו עליו כאל מצב מיוחד בעורף.
האם חובה להגיע לעבוד?
אם באזור לחימה מסויים ניתנה הוראה, לרוב על ידי פיקוד העורף, להישאר במקלטים או הוראה שלא להגיע לעבודה – אז אין חובה להגיע לעבודה. במקרה כזה, מעסיק לא יהיה רשאי לחייב את העובד להגיע לעבודה. אלא שמעסיק העובר על הוראות החוק, צפוי לקבל קנס פלילי.
יחד עם זאת, על פי חוק שירות עבודה בשעת חירום, אם מקום העבודה הוכרז מפעל חיוני, על העובד חלה החובה להגיע לעבודה. אי הגעה כזו היא עבירה פלילית שדינה מאסר ובנוסף לכך, העובד לא יהיה זכאי לשכר.
מפעל חיוני הוא כל מפעל שאושר בצו הפועל להגנת המדינה או לביטחון הציבור או לאספקת שירותים חיוניים כמו מים, חשמל, מזון, בריאות ואשפוז, תברואה, תקשורת, שירות שיש לספק אותו למניעת פגיעה חמורה באוכלוסיה או בשטח, שירות אחר ששר הכלכלה קבע כי חיוני לקיום וטיפול באוכלוסיה, וכן שירות שעלול לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק.
בנוסף לפסקה לעיל, תקנות שעת חירום בעניין שירות ציבורי קובעות כי שירותי עבודה חיוניים בשירות הציבורי – עשויים להיחשב גם משרדי ממשלה וגופי סמך, בתי משפט ובתי דין, רשות מקומית, בית חולים או קופת חולים, ואף תאגיד ממשלתי ושאינו ממשלתי – והכל בהתאם לצו שירות עבודה חיוני שניתן לעובד בהתאם לפרסום ברשומות.
היעדרות ממקום העבודה במקרים אחרים
האם מותר לא להגיע לעבודה במקרים אחרים? במידה ואין הנחיה של פיקוד העורף האוסרת על הגעה למקום העבודה ולא מדובר על מפעל חיוני שאושר בצו במצב ביטחוני מיוחד, העובד אינו רשאי להיעדר ממקום העבודה. ההוראה תקפה גם לעובד שפשוט פוחד לצאת מהבית.
במקרה כזה, המעסיק יכול לחייב את העובד לחזור לעבודה. יחד עם זאת, ניתן לבקש מן המעסיק לצאת ליום חופשה שנתית (או כמה) במהלך התקופה.
פיטורין על אי הגעה לעבודה
האם מותר לפטר עובד בשל אין הגעה לעבודה? ובכן.. סעיף 2 של חוק הגנה על עובדים בשעת חירום קובע בשעת התקפה לפי מצב מיוחד בעורף או לפי הוראה שניתנה על ידי פיקוד העורף (לפי ההגדרות וההוראות הכתובות במקודם בכתבה זו) – המעסיק לא יהיה רשאי לפטר עובד אם הוא נעדר ממקום העבודה או שלא ביצע את העבודה.
בעניין הורים של ילדים עד גיל 14 או הורים של ילדים עם צרכים מיוחדים עד גיל 21, החוק מציין כי המעסיק לא יהיה רשאי לפטר הורה עובד בגלל סגירת מוסד חינוך או בגלל מצב מיוחד בעורף או לפי הוראה אחרת של פיקוד העורף, ובתנאי שהתקיימו אחד התנאים הבאים:
- העובד הוא הורה יחיד או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית.
- בן/בת הזוג של העובד הוא עובד שכיר או עצמאי, ולא נעדר ממקום העבודה לצורך השגחה על הילד. או, אם בן/בת הזוג אינו עובד – אז בתנאי שנבצר ממנו להגיע לעבודה.
- במקום העבודה של העובד או בן/בת הזוג לא היה סידור נאות להשגחה על הילד.
במקרה שהמעסיק פיטר את העובד לפי הנסיבות לעיל בחוסר תום לב, הפיטורים בטלים ואין לכך תוקף משפטי. לפיכך, העובד יהיה רשאי לדרוש מהמעסיק לקלוט אותו חזרה לעבודה.
עובד כוח אדם יהיה זכאי לאותם תנאים בעניין של פיטורין וחברת כוח אדם תיחשב מעסיק לצורך חוק הגנה על עובדים.
שכר או תשלום בגלל סגירת מקום העבודה
במקרה שפיקוד העורף הורה על סגירת מקום העובדה:
לפי חוק ותקנות מס רכוש וקרן פיצויים, רק יישוב שהוגדר ישוב ספר, שבו לא ניתן להגיע לעבודה, יזכה את המעסיקים (מקומות עבודה) בו לקבלת פיצויים בשל נזקי מלחמה. מעסיק אשר נפגע בגלל המצב הביטחוני, רשאי לקבל את הפיצויים דרך רשות המסים ובתנאי שהוא שילם לעובדים את השכר המגיע להם עבור ימים אלו.
במקרה שהיישוב הוכרז יישוב ספר על ידי משרד האוצר, העובד זכאי לקבל תשלום, את השכר הרגיל אילו היה מגיע לעבודה באותה תקופה בה מקום העבודה היה סגור והוא נעדר מהעבודה. על העובד לפנות אל המעסיק בדרישה לקבלת השכר עבור אותה תקופה, המעסיק יוכל לקבל חזרה מרשות המסים לפי מנגנון הפיצויים.
במידה והיישוב לא הוגדר יישוב ספר – אין זכאות לקבלת שכר.
עדכון: שר האוצר ומנהל רשות המסים הודיעו על הארכת תוקף התקנות המאפשרות להורים עם ילדים לקבל תשלום פיצויים עבור היעדרות ממקום העבודה בגלל סגירת מוסדות חינוך – התקנות הן מהתקופה של 1 במרץ 2019 ועד 30 ביוני 2019.
במקרה שפיקוד העורף לא הורה על סגירת מקום העבודה:
למרות שחופשה שנתית נועדה לצורך מנוחה ואיסוף כוח, במקרה שלא הייתה הוראה לסגירת מקום העבודה, המעסיק רשאי להוציא את העובדים לחופשה כפויה תוך כדי ניכוי ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד. אלא אם כן לעובד אין מספיק יתרת חופשה, ואז המעסיק נדרש לשלם עבור כל הימים ללא ניכוי ימי חופשה על חשבון הצבירה בעתיד.
אם מדובר על חופשה העולה על 7 ימים, על המעסיק להודיע לפחות שבועיים מראש.
התיישנות
ההתיישנות לצורך חוק הגנה על עובדים הוא 12 חודשים (שנה אחת).
הפרה של המעסיק
מעסיק שפיטר עובד עקב היעדרות בשל מצב בטחוני היא עבירה שדינה קנס של 29,000 ₪.
עובד של מעסיק כזה, רשאי להגיש תלונה למינהל אכיפה והסדרה של משרד העבודה, או להגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה. ניתן לקבל סיוע משפטי חינם דרך המדינה.