תפריט סגור

הפחתת דמי האבטלה בשל הכנסות בתקופת אבטלה – אילו הכנסות מקטינות את הגמלה?

אדם הזכאי לקבל דמי אבטלה לאחר שעמד בתנאי הזכאות, ויש לו הכנסות נוספות בתקופת האבטלה, הכנסות אלו מפחיתות את גובה הגמלה שהוא זכאי לקבל. הכנסות אלו עשויות להיות מגורמים שונים, בין אם על ידי עבודה או קצבה.

עמוד זה מספק הסבר בנוגע לכך.

מהן הכנסות בתקופת אבטלה שמקטינות את דמי האבטלה?

בעת קבלת דמי אבטלה, המוסד לביטוח לאומי מנכה מהסכום תשלומים שהאדם הזכאי, חייב לשלם אותם. ניכויים אלו כוללים בין היתר, מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

בנוסף לכך, אדם שיש לו בתקופת הזכאות לקבלת דמי אבטלה, הכנסות נוספות שמקורן מעבודה, ממשלח יד או מקצבה, יהיה זכאי לסכום דמי אבטלה נמוך יותר ביחס לזה שאין לו הכנסות כאמור. במילים אחרות, הכנסות אלו מקטינות את גובה הגמלה שזכאי לקבל.

להלן רשימת ההכנסות המפחיתות את הגמלה:

  • הכנסה מעבודה – הכנסות של עובד שכיר משכר עבודה או ממשכורת.
  • הכנסה ממשלח יד – הכנסות של עוסק (עובד עצמאי) מעסק או ממשלח יד.
  • הכנסה מקצבת פרישה – הכנסות של אדם מקצבת פנסיה מעבודה, או מקצבת פרישה ממשרד הביטחון עקב שירות בצה"ל, המשטרה או שב"ס. כמו כן, גם עקב גמול פרישה או קצבת התאמה.

הסבר בנוגע לחישוב סכום ההפחתה, בהמשך.

אוכלוסיית יעד – מי זכאי?

כל אדם שמקבל דמי אבטלה וגם הכנסה נוספת כאמור להלן, זכאי לתשלום מופחת:

  • הכנסה מעבודה או ממשלח יד.
  • הכנסה מקצבת פרישה.

חישוב ההפחתה של ההכנסות מדמי האבטלה

להלן רשימה של הכנסות המקטינות, כולל חישוב לגבם

דמי אבטלה למקבל הכנסה מעבודה

אדם שזכאי לקבל דמי אבטלה, ובאותו זמן הוא עובד שכיר יש לו הכנסה מעבודה (שכר עבודה, משכורת) – זכאי לקבל דמי אבטלה בניכוי ההכנסה מעבודה.

לצורך החישוב, יש לחלק את ההכנסה החודשית של העובד במספר ימי העבודה שלו. התוצאה היא שכר היומי הממוצע של העובד ואותו שכר מנכים מדמי אבטלה ליום. לפיכך:

  • אם גובה דמי אבטלה מעל השכר היומי הממוצע – אז אדם זה יקבל את ההפרש.
  • אם גובה דמי אבטלה נמוך מהשכר היומי הממוצע – אין זכאות לתשלום דמי אבטלה.

למשל, אדם שמקבל שכר של 3200 ₪ ועובד 20 ימים (השכר היומי – 160 ₪), ומנגד זכאי לגובה דמי אבטלה בסך 200 ₪. אז יהיה זכאי לדמי אבטלה בגובה של 40 ₪ ליום בלבד.

אדם שעבד מספר ימים בודדים במהלך החודש, וההכנסה בהם נמוכה מגובה דמי אבטלה ליום – אפשר לבקש מלשכת שירות התעסוקה שלא לקחת בחשבון את הימים הללו בתור ימי אבטלה לתשלום הגמלה. כך אפשר לקבל תשלום בעד ימים שלא עבד בפועל וללא ניכוי.

הערה לגבי אדם שעבד אצל 2 מעסיקים ונותר לעבוד אצל אחד מהם – בחלק "הרחבות נוספות".

דמי אבטלה למקבל הכנסה ממשלח יד

עובד עצמאי שיש לו הכנסה מעסק או ממשלח יד, בזמן שהוא מקבל דמי אבטלה – יהיה זכאי לדמי אבטלה בניכוי ההכנסה ממשלח היד או מהעסק.

מכיוון שלא ניתן לייחס הכנסה חודשית של עובד עצמאי, לצורך החישוב, יש לחלק את ההכנסה השנתית של העובד ב-12 ואז ב-30 (או פשוט ב-360) – בכל מקרה החישוב הסופי נקבע לפי שומת מס הכנסה.

התוצאה היא ההכנסה היומית הממוצעת של העובד העצמאי ואותו מנכים מדמי אבטלה ליום. לפיכך:

  • אם גובה דמי אבטלה מעל ההכנסה היומית הממוצעת – אז אדם זה יקבל את ההפרש.
  • אם גובה דמי אבטלה נמוך מההכנסה היומית הממוצעת – אין זכאות לתשלום דמי אבטלה.

למשל, אדם שמקבל שכר של 3200 ₪ ועובד 20 ימים (השכר היומי – 160 ₪), ומנגד זכאי לגובה דמי אבטלה בסך 200 ₪. אז יהיה זכאי לדמי אבטלה בגובה של 40 ₪ ליום בלבד.

דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה

גמלאי או אדם שיש לו קצבת פנסיה חודשית (עקב עבודה) או קצבה ממשרד הביטחון (צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר), ובאותה עת זכאי לקבל דמי אבטלה, יהיה זכאי לתשלום הגמלה בניכוי הקצבה.

לצורך החישוב, יש לחלק את ההכנסה החודשית של הגמלאי מקצבה במספר 30. התוצאה היא קצבה יומית ממוצעת של הגמלאי ואותו שכר מנכים מדמי אבטלה ליום. לפיכך:

  • אם גובה דמי אבטלה מעל הקצבה היומית הממוצעת – אז אדם זה יקבל את ההפרש.
  • אם גובה דמי אבטלה נמוך מהקצבה היומית הממוצעת – אין זכאות לתשלום דמי אבטלה.

הוראות אלו חלות גם לגמי מי שמקבל גמול פרישה או קצבת התאמה.

מימוש הזכאות

ככלל, הזכאות (החובה) בתשלום דמי אבטלה מופחתים עקב הכנסה נוספת היא אוטומטית. המוסד לביטוח לאומי יודע לקחת בחשבון את ההכנסות כפי שדווחו על ידי המעסיקים או משלמי הקצבה, או על ידי המבוטח העצמאי בעצמו – ומנכה מהסכום.

יחד עם זאת, עובד שכיר שמועסק אצל מעסיק, צריך להגיש תלושי שכר לגבי כל חודש. לגבי גמלאי המקבל קצבת פרישה – צריך להגיש את תלוש הקצבה של החודש הראשון.

ניתן להגיש מסמכים אלו דרך עמוד הגשת הטפסים באתר המוסד לביטוח לאומי כאן.

הרחבות נוספות

להלן מידע נוסף לגבי עמוד זה.

עבודה אצל 2 מעסיקים או יותר

עובד שכיר שעבד אצל 2 מעסיקים ונותר להמשיך לעבוד אצל מעסיק אחד, יוכל להגיש תביעה לדמי אבטלה בעד העבודה אצל המעסיק שפיטר את העובד. בכל מקרה, לצורך תשלום דמי אבטלה, מחושבים כל הכנסות ובמקרה זה אצל שניהם ביחד ב-6 החודשים האחרונים.

במקרה כזה, מגובה דמי האבטלה שזכאי לקבל, מדמי האבטלה ינוכו ההכנסות מהמעסיק שהוא ממשיך לעבוד אצלו.

הוראה זו תקפה גם לגבי עובד שמועסק אצל יותר מ-2 מעסיקים או שהוא עבד הן בתור שכיר והן בתור עצמאי וממשיך בתור אחד מהם.

הכנסה מקצבת אובדן כושר עבודה (פנסיית נכות / רפואית)

אדם שהפסיק לעבוד בשל המצב הבריאותי או הרפואי שלו, לתקופה זמנית או לצמיתות, ומשולמת לו קצבה מחברת הביטוח שאינה מחייבת פרישה מעבודה – הכנסה זו לא נחשבת קצבת פרישה כאמור בעמוד זה.

יחד עם זאת, אצל מעסיק בו המצב הבריאותי מחייב פרישה לקבלת הקצבה (כמו משרדי ממשלה, משטרה, שב"ס וכד') – הכנסה זו כן נחשבת קצבת פרישה והיא כן מקטינה את דמי האבטלה.

מידע נוסף

חקיקה ופסיקה

  • חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil

עזרנו לך לממש את הזכאות? חסכנו כסף או זמן יקר? אפשר לתרום לנו כל סכום כדי שנמשיך להתקיים. תרום עכשיו דרך פייפאל.


הירשמו לקבלת עדכונים ומידע לדואר אלקטרוני

טופס משוב אנונימי לשיפור התוכן

האם העמוד עזר לך? האם יש לך מידע נוסף או הצעות לשיפור? (נא לא לשאול שאלות)


קבוצת פייסבוק בנושא ביטוח לאומי, מס הכנסה ומס ערך מוסף. שאלו שאלות והשתתפו בשיחות ודיונים. הצטרפו עכשיו בקישור זה.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *