מיהו בעל כוח שוק משמעותי ומיהו מונופול על פי חוק התחרות?

חוק התחרות הכלכלית שתוקן בשנת 2019 קובע מחדש את ההגדרה של מיהו בעל מונופול ומציג מונח חדש שהוא כוח שוק משמעותי. החוק היה קרוי בעבר חוק ההגבלים העסקיים ובעקבות התיקון לחוק, שמו של החוק שונה לחוק התחרות הכלכלית, וכן שונה המה של רשות ההגבלים העסקיים, כך שהיא קרויה כעת רשות התחרות.

מעבר לשינוי השם של החוק והרשות, התיקון לחוק מחמיר את הענישה במקרים מסויימים ומקל על הענישה ועל הרגולציה המקרים אחרים. כך למשל, על עבירות הסדר כובל, העונש הפלילי עלה מ-3 שנות מאסר ל-5 שנים. באכיפה המנהלית, סכום העיצום הכספי על חברה עם מחזור של 300 מיליון ₪ עלה מ-25 מ' ₪ ל-100 מ' ₪.

לצד זאת, נקבע כי התקופה בה הממונה צריכה לתת את תשובתה בעניין בקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה, קוצרה מ-90 יום ל-30 יום בלבד.

מיהו מונופול?

בעבר, לפני התיקון לחודש, הגדרת מונופול הייתה למי שהייתה שליטה מעל 50% באספקה של מוצרים, ברכישתם, או במתן שירותים או רכישתם. כלומר, שמי שהיה שולט ביותר מ-50% מהשוק באספקת מוצרים או שירותים או ברכישתם – הוא נחשב בעל מונופול.

בעקבות חוק התחרות הכלכלית נקבע כי מונופול הוא לא רק מי ששולט בשוק, אלא הוא יכול להיות מי שלא שולט בשוק (גם פחות מ-50%), אך הוא בעל כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת המוצרים או השירותים, או ביחס לרכישתם.

החוק אינו מגדיר מיהו בעל כוח שוק משמעותי ולפיכך רשות התחרות פרסמה את גילוי דעת על אופן בחינת קיום בעל כוח שוק משמעותי.

אז מיהו בעל כוח שוק משמעותי?

רשות התחרות מגדירה כי כוח שוק משמעותי הוא הכוח לגבות מחיר שגבוה באופן משמעותי מהמחיר שהיה נגבה בשוק תחרותי. כאשר חברה עם כוח שוק משמעותי שוקלת אם להעלות את המחירים שהוא גובה מהציבור, היא איננה חוששת מה תהיה תגובתם הצפויה של הלקוחות או מה תהיה תגובת הספקים האחרים.

כלומר, בניגוד לשוק תחרותי בו כל שחקן, חושש שמא יעלה את המחיר, הלקוחות יעזבו אותו לטובת מתחרה אחרת – כך שהתחרות מרסנת את המתחרה. אך, כאשר גורם מסויים יכול להתנהג באופן חופשי מרסנים תחרותיים משמעותיים, אז סביר כי יש לו כוח שוק משמעותי. רסנים אלו יכולים להיות מהצד של הביקוש – שהם הלקוחות, או מהצד של ההיצע – שהם הספקים.

חשוב לציין כי כוח שוק משמעותי אינו חייב להיות בידי גורם יחיד או בידי קבוצה של גורמים בגלל היעדר תחרות או תחרות מועטה.

בעת בחינה של כוח שוק משמעותי יש להכיר 2 עקרונות בסיסיים:

1. לא כל מי שמתמחר מול העלויות ייחשב בעל שוק משמעותי, רווחיות לכשעצמה אינה מעידה על כוח כזה.
2. גם אם לגורם יש כוח שוק משמעותי, אין בכך אינדיקציה להפרה של הדין או חוק התחרות בפרט.

דרכי בחינת גורם עם כוח שוק משמעותי

לצורך בחינת כוח שוק משמעותי שיש בידי גורם מסויים, יש לבחון מגוון של מאפיינים כגון: מספר ומעמד המתחרים הנוספים בשוק, תנודתיות בנתחי שוק, מידת הבידול בין המוצרים בענף, חשיבות המוצר לקמעונאיים, קיומם של חסמי מעבר ללקוחות ועוד.

מאפיינים אלו מתקיימים באמעצות אינדיקציות שונות המתחלקות ל-2:

1. בחינת מאפייני השוק והמוצר

צד הביקוש (לקוחות):

• הגורם מחזיק בנתח שוק גבוה משמעותית לאורך זמן – אינדיקציה לכוח שוק.
• הגורם מחזיק בנתח שוק נמוך –
  • לגורם נתח שוק גבוה בהשוואה לשחקנים אחרים או המוצר מסופק לקמעונאי שחשוב לו להציע את המוצר לצרכנים או קיים בידול רב בין מוצרי הגורם לבין המוצרים האחרים בענף או קיימים חסמים גבוהים למעבר בענף – אינדיקציה לכוח שוק.
  • לגורם אין נתח שוק גבוה יחסית לשחקנים אחרים או מדובר במוצרים הומוגניים או אין חסמי מעבר משמעותיים – אינדיקציה להיעדר כוח שוק.

צד ההיצע (ספקים):

• קיימים חסמי כניסה או חסרי התרחבות או חסמי מעבר גבוהים – אינדיקציה לכוח שוק.
• כניסה, התרחבות או מעבר צפויים בהסתברות גבוהה, במהירות ובהיקף מספק (כי החסמים נמוכים) – אינדיקציה להיעדר כוח שוק.

כלומר:

נדרשהיעדר ריסון משמעותי הן בצד של הביקוש והן בצד של ההיצע על מנת שיתקיים כוח שוק משמעותי.

2. בחינת התנהגות הגורם בפועל

• יכולת של הגורם לנקוט בפרקטיקות מסויימות, כמו אפליית מחירים, דרישה לבלעדיות או קשירה – עשויה להעיד על אינדיקציה כוח שוק משמעותי.