מעסיקים עשויים לחשוב שהם יכולים לדרוש קבלת ביטחונות או תשלום מעובד כתנאי לקבלה לעבודה או הישארות בה ולכך יש חוק קיים. החוק קובע איסור ממעסיקים ומקבלנים לקבל תמורה כלשהי כאמור.
מטרת הכתבה להסביר את הזכאות.
קבלת ביטחונות או תשלומים מעובד
מעסיקים מסויימים היו נוהגים לקבל מעובד ביטחונות או תשלומים, לרבות נכס או פיקדון בעניינים הקשורים לקבלה לעבודה או להישארות בעבודה. תופעה זו גרמה נזק רב לעובדים ואף הבליטה את הכוח שיש למעסיקים על העובדים. התופעה הופסקה לאחר חקיקת חוק ייעודי לכך.
חל איסור על מעסיק לקבל, במישרין או בעקיפין, בטוחות מעובד ואף אסור לו לממש אותן.
כאשר בטוחות ככתוב במשפט קודם מוגדרות בתור מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים לעובד כדי להבטיח הישארות בעבודה או בתור תנאי לקבלה לעבודה. גם נכס משועבד למטרות אלו מוגדר בתור בטוחה לעניין החוק.
הוראות החוק האוסרות על כך, חלות גם על מעסיק בפועל, על מזמין שירות וגם על קבלן כוח עבודה. כך שאין זה משנה אצל מי העובד עובד.
אוכלוסיית יעד – מי זכאי?
כלל ציבור העובדים בישראל, לרבות עובד של קבלן כוח אדם.
מימוש הזכאות
הזכאות היא אוטומטית, העובד לא נדרש לבצע פעולה כלשהי לקבלת הזכות הזו.
ככל שהמעסיק הפר את הוראות החוק, וקיבל ביטחונות מעובד או מימש אותן, דינו – מאסר 6 חודשים או קנס בחוק.
העובד יכול להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, והוא בעל הסכמות לדון בעוולה האזרחית הזו ואף רשאי לפסוק פיצויים גם ללא הוכחת נזק כספי בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין ואף ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון העבירה.
מידע נוסף
- זכות זו אינה ניתנת לוויתור או להתניה. כלומר, העובד לא יכול לוותר על הזכות גם אם הוא הסכים.
- נושא משרה (מנהל פעיל, שותף לא מוגבל, או פקיד אחראי אצל המעסיק) חייב לפקח ככל הניתן כדי למנוע עבירה זו. ככל שהיא נעברה, נושא המשרה הפר את חובתו אלא אם הוכיח אחרת. הקנס לגביו הוא מחצית הקנס לגבי המעסיק.
- האיסור חל על כלל הבטוחות אצל המעסיק, גם אם קיבל אותם לפני כניסת החוק.
חקיקה ופסיקה
- חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, תשע"ב-2012