בישראל חל איסור על מפרסם או משווק לשלוח או לשגר דבר פרסומת ללא הסכמה מפורשת של הנמען (הידוע בתור חוק הספאם). עבירה על החוק גוררת אחריה לקנס כספי ולפיצוי הנמען גם ללא הוכחת נזק.
מטרת הכתבה לספק הסבר בנושא.
מהו איסור שליחת דבר פרסומת ללא הסכמה?
איסור שליחת דבר פרסומת ללא קבלת הסכמה מפורשת של הנמען הידוע בתור "חוק הספאם", הינו הוראה חוקית הקובעת כי גורם שהוא מפרסם, לא רשאי לשלוח פרסומות והודעות שיווקיות אל נמען בלי הסכמה מפורשת מאת הנמען.
חוק הספאם נכנס לתוקף בשנת 2008 והוא מסדיר את הזכויות והחובות של אנשים המקבלים מסרים שיווקיים ופרסומות, וכן הוראות המסדירות את אפשרויות השליחה של מפרסמים ומי ששולח דבר פרסומת.
ספאם (דואר זבל) הוא דבר פרסומת המועבר באמצעי תקשורת שונים, אשר נחשב מטריד במיוחד לאור העובדה שאנשים משתמשים באותם אמצעי תקשורת לשימושם האישי או העסקי. שליחת ספאם ללא אישור מהווה הפרה של החוק ועשויה לגרור אחריה קנס ופיצוי כספי בסך 1,000 ₪ ללא כל הוכחת נזק.
"דבר פרסומת", שלגביו נקבעו ההוראות בחוק, מוגדר בתור אחד מאלה:
- מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות, או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.
- מסר המופץ לציבור שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה.
- מסר שאינו דבר פרסומת לפי 2 הנקודות לעיל, המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסויים לצורך קבלת מסר כלשהו.
אוכלוסיית יעד – מי חייב?
החובה בעניין איסור שליחת דבר פרסומת (ספאם), הוא למי שמתקיימים לגביו התנאים הבאים:
- המשגר הינו מפרסם – מפרסם הוא מי שמתקיימים לגביו אחד מאלה:
- הינו מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת.
- מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה.
- מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר.
- אמצעי שליחת ההודעה – האופן בו נשלח דבר הפרסומת הוא באחד מאלה:
- פקסימיליה (פקס).
- הודעת מסר קצר (מסר הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע). לדוגמה: מסרון SMS כתוב, מסרון MMS וכדומה.
- הודעה אלקטרונית (מסר מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת). לדוגמה: הודעת אימייל, הודעת וואטסאפ (WhatsApp), הודעה דרך פייסבוק מסנג'ר (Facebook Messenger), טלגרם (Telegram) וכדומה.
- מערכת חיוג אוטומטי (מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים). למעט המדינה ומוסדיה, גוף הצלה לשם מילוי תפקידו או גופים אחרים שאושרו על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת.
- אי קבלת הסמכה מפורשת – המפרסם לא קיבל הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת.
הערה: כאשר מדובר על חובה מצד המפרסם, הרי שמדובר על זכות של הנמען.
מי עוד חייב?
- מי שמבצע חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען – גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ("צנתוק") ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת.
- מי ששולח דבר פרסומת לנמען לאחר שהודיע למפרסם כי הוא מסרב לקבל בעתיד ומעוניין להסיר את עצמו.
- מי ששולח דבר פרסומת לנמען אשר הודיע על סיום התקשרות עם המפרסם לגבי עסקה מתמשכת לרכישה של טובין או שירותים.
מי לא חייב?
- המדינה ומוסדותיה (הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או תאגיד מים) – לגבי מסר שאינו דבר פרסומת המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסויים לצורך קבלת מסר כלשהו.
- מפרסם – לגבי פנייה חד פעמית אל נמען שהוא בית עסק, או אל נמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים הכתובות לעיל.
מימוש החובה
מפרסם או שולח, שמתקיימים לגביו התנאים ככתוב מקודם, לא רשאי לשלוח דבר פרסומת או ספאם אל הנמען.
הפרת ההוראות דינה קנס כספי ואף מאסר בפועל.
הרחבות נוספות
להלן מידע מורחב בנושא.
מקרים בהם מותר לשלוח דבר פרסומת
קיימים מקרים ניתן לשלוח דבר פרסומת ובכך כל אחד מהם אינו נחשב הפרה של הוראות החוק בעניין.
- שיגור דבר פרסומת לנמען גם אם לא התקבלה הסכמת הנמען לכך. אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
- הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה.
- המפרסם הודיע לנמען כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת באחת הדרכים הכתובות לעיל בכתבה זו.
- המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסויים, והנמען לא עשה זאת.
- דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות של המפרסם.
- שיגור דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תמורה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, ובתנאי שהנמען לא הודיע על סירובו לקבלת דבר הפרסומת.
- שיגור של דבר פרסומת לאחר שהנמען הסכים לקבל אותם או לא סירב לקבלם או לא ביקש להסיר את עצמו לאחר ההסכמה והכל לפי התנאים לשליחת המסרים.
- פנייה חד פעמית אל נמען שהוא בית עסק.
- פנייה חד פעמית אל נמען בעניין הצעה לקבלת תרומה או תעמולה (הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות).
פרטים שיש להציג בעת שיגור דבר פרסומת
בעת שליחה או שיגור דבר פרסומת, במקרים שמותר לשלוח. המפרסם חייב להציג בדבר הפרסומת את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
- היותו דבר פרסומת – חובה להציג את המילים "פרסומת" או "בקשת תרומה" או "תעמולה", בתחילת דבר הפרסומת או בכותרת של ההודעה (כאשר מדובר על דוא"ל).
- פרטי התקשרות של המפרסם – שם המפרסם, כתובת ודרכי יצירת הקשר עמו.
- זכות הנמען לשלוח בכל עת הודעה על סירוב – פרטים בעניין הזכות להודיע על סירוב קבלת דבר פרסומות בכל עת, וכן דרך אפשרית לשליחת הודעת סירוב כשהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין. במקרה של הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לשליחת הודעת הסירוב. במערכת חיוג אוטומטי – המפרסם חייב לציין בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, כמו כן חייב לאפשר לנמען, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
במסר קצר, המפרסם רשאי להציג רק את שמו וכן את דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
אי הצגה של הפרטים הכתובים מקודם באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו כדי להטעות, בניגוד להוראות – מהווה עבירה על החוק שדינה קנס או מאסר.
פיצוי על קבלת דבר פרסומת (ספאם)
נמען שקיבל דבר פרסומת שלא לפי התנאים המותרים בחוק, רשאי להגיש תביעה אזרחית רגילה כנגד אותו מפרסם או שולח. בית המשפט מוסמך לפסוק לנמען פיצוי על קבלת דבר פרסומת בסך של עד 1,000 ₪ – עבור כל מסר ספאם וללא צורך בהוכחת נזק.
בנוסף, נמען רשאי להגיש תלונה למשטרה. הטרדת הנמען הדבר מהווה עבירה פלילית וניתן להגיע לקנס של עד 202,000 ₪. במקרה של אי הצגת שם השולח, היותו דבר פרסומת, תרומה או תעמולה – עשויה לגרור קנס של עד 67,300 ₪.
זאת ועוד, משלוח הודעות ספאם לקבוצה של נמענים עשויה לגרור אחריה הגשה של תביעה ייצוגית שהיא לכשעצמה עלולה לגרום לנזק אדיר לשולח.
מקרים בהם אין הגנה למפרסם
במקרים הבאים, אין הגנה חוקית למפרסם והרי שמדובר על עבירה על החוק, מבלי קשר אם ידע או לא ידע:
- שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען.
- המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות חוק הספאם, אף אם לא ביודעין.
- דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
חוק הספאם חל על בחירות
חוק הספאם חל על דבר פרסומת שהיא מסחרית, לפי לשון החוק מדובר על מטרה שהנמען ירכוש מוצר או שירות, או יוציא כסף בדרך אחרת. בנוסף לכך, תעמולת בחירות הוחרגה מהחוק ואינה נכללת בו.
לפני הבחירות ועדה מרכזית מספקת את המידע של כל אזרחי ישראל, פנקס הבוחרים, אל המפלגות לשם התמודדות בכנסת ולצרכי הבחירות בלבד. לכן, ייתכן כי בתקופה זו נמענים יכולים לקבל הודעות רבות ללא סכמה.
במקרה כזה, ניתן לחסום את מספר הטלפון באמצעות טלפונים חכמים רבים או באמצעות יצירת קשר עם ספק הסלולר.
מידע נוסף
- מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי שניתנו לפי החוק – אינו נחשב מפרסם לפי התנאים כאמור לעיל.
- דבר פרסומת הנשלח באמצעות תיבת הדואר הרגילה (הפיזית) אצל הנמען בבית או בדירה, לא כפופה להוראות החוק בעניין ספאם.
- חוק הספאם לא חל על שיחות שירות ומכירה, שיחות שמתקשר אדם אל נמען כדי להציע לו מוצר או שירות.
- אם הנמען הודיע כי הוא מעוניין לקבל דברי פרסומת או לא הודיע על סירובו לקבלם, הוא רשאי, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה. הודעת הסירוב לא יכולה להיות כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה. הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
- מפרסם ששלח דבר פרסומת בניגוד להוראות, משמעו כמי שעשה כך ביודעין, אלא אם הוכיח אחרת.
חקיקה ופסיקה
- חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982