ארנונה הוא אחד המסים הנוספים שמשלמים אזרחים בישראל, או ליתר דיוק תושבים של יישובים המחזיקים בנכס החייב בתשלום המס. גובה המס משתנה בין רשות מקומית אחת לאחרת והגורם המפקח על כך הוא משרד הפנים.
כתבה זו מרכזת את כל המידע בעניין ארנונה, הטלת המס וגבייתו, הנחות ופטורים, גובה הסכום ועוד.
מה זה ארנונה?
ארנונה היא מס שנתי המוטל על תושבים אשר מחזיקים בנכס הנמצא בשטח של רשות מקומית (עירייה או מועצה אזורית) בישראל. ארנונה מוגדרת בתור מס מוניציפלי, כלומר מס שמוטל ונגבה על ידי השלטון המקומי בישראל – כמו רשות מקומית (עירייה) או מועצה אזורית.
הארנונה מוטלת באופן שנתי החל מ-1 בינואר ועד 31 בדצמבר, בדומה לסוגי מסים אחרים בישראל, אך בפועל היא נגבית באופן חודשי (ולעיתים ניתן לשלם תשלום שנתי מראש, תמורת הנחה מסויימת).
אזרחים משלמים מס ארנונה כדי לממן את הפעילות של הרשות המקומית (עירייה או מועצה אזורית). מבין הפעיליות השונות של הרשות המקומית הן תברואה (פינוי אשפה למשל), שירותי תרבות ורווחה ביישוב, שירותי חינוך לילדים, הפעלת שירותים נוספים לתושבים, הקמת שטחי ציבור ומבני ציבור שונים ועוד.
המס כאמור מוטל על סוגי נכסים מסויימים, שרק המחזיק בהם נדרש לשלם. המחזיק יכול שיהיה בעל הנכס או המשכיר, לפי העניין, בפועל בהסכם שכירות הוא נגבה ישירות מהשוכר.
אוכלוסיית יעד – מי חייב לשלם מס ארנונה?
כל מי שמחזיק בנכס הנמצא בשטח רשות מקומית או מועצה אזורית. במשפט זה:
- מחזיק בנכס – בעל הנכס או שוכר הנכס, יחיד או תאגיד. למעט דייר משנה (אדם שוכר הגר בחדר או חלק ממנו).
- נכס – בניין וקרקע בשטח הרשות המקומית או המועצה האזורית, תפוסה או פנויה, פרטית או ציבורית (למעט רחוב). כאשר:
- בניין – כל מבנה שבתחום היישוב, או חלק ממנו, לרבות שטח קרקע לשימוש המבנה. למעט קרקע שהמבנה עליה לא היה תפוס מעולם.
- קרקע תפוסה – כל קרקע בתחום היישוב, שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עעם הבניין.
יחד עם זאת, הוראות החוק השונות מקנות הנחות ופטור מתשלום על אוכלוסיות מסויימות ככתוב בהמשך.
גובה מס ארנונה
תעריפי ארנונה נקבעים באמצעות צו הארנונה עליו מחליטה כל רשות מקומית או מועצה אזורית בפני עצמה, ולפיכך התעריפים משתנים מרשות לרשות.
חישוב הארנונה נקבע על ידי הקריטריונים הבאים:
- סוג הנכס – בניין, אדמה חקלאית או קרקע תפוסה.
- שטח (במ"ר) – שטח של הנכס לפי סוג השיטה של הרשות המקומית (נטו או ברוטו).
- שימוש בנכס – האם לצרכי מגורים, משרדים, חנויות, אזור תעשייה וכד'.
- מיקום הנכס – האזור בו נמצא הנכס, האם זהו אזור יוקרה, אזור קרוב לכבישים ראשיים, סוג השכונה ביישוב ועוד.
גובה הארנונה הוא סך המס למ"ר לשנה במכפלת השטח של הנכס.
למרות זאת, תקנות ההסדרים במשק המדינה מתעדכנות מדי שנה והן קובעות את סכום המינימום וסכום המקסימום שכל רשות מקומית או מועצה אזורית רשאים לגבות והן לא יכולות לחרוג מכך ולגבות סכום שהוא מעבר לטווח.
חשוב לציין: על מס ארנונה אין תשלום מס ערך מוסף.
אפן תשלום ארנונה – איך משלמים?
הרשות המקומית מיידעת כל תושב המחזיק בנכס באמצעות חשבון לתשלום הכולל מועד התשלום האחרון לחשבונית. ככלל, מכיוון שחיוב הארנונה הוא שנתי, אז התשלום הוא ב-1 בינואר עבור השנה.
למרות זאת, בפועל הרשות המקומית מאפשרת תשלום הארנונה כל חודש או כל חודשיים, בהתאם להחלטתה.
ניתן לשלם בכל אמצעי התשלום המקובלים: כרטיס אשראי, מזומן בבנק הדואר או במשרדי הרשות, צ'ק, הוראת קבע, או תשלום דרך אתר האינטרנט של הבנק. במקרים נדירים מתאפשר תשלום בהעברה בנקאית.
מועד התשלום הינו תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו. אי תשלום בזמן עלול לגרום חיוב בריבית פיגורים.
הנחה בארנונה
ניתנת הנחה בתשלום ארנונה ללפי קריטריונים שונים. אלו הם:
- מבחן הכנסה – בעלי הכנסות נמוכות, מקבלי גמלת הבטחת הכנסה, הורים יחידים (עצמאים), מקבלי קצבת שאירים בפרישה, מקבלי קצבת זיקנה, מקבלי גמלת סיעוד, בגין הוצאות בריאות ורפואה גדולות או החמרת מצב כלכלי.
- אוכלוסייה – נכים, נכי עבודה, נכי צה"ל, עיוורים ולקויי ראייה, ניצולי שואה, נכי מלחמה בנאצים, חסידי אומות העולם, אזרחים ותיקים, עולים חדשים, חיילי מילואים, דיירי פינוי בינוי, מתנדבי שירות לאומי/אזרחי, נפגעי פעולות איבה.
עד יצירת תוכן לכל אוכלוסייה באתר, הנה רשימה חלקית של זכאים שפורסמה על ידי משרד הפנים.
פטור מתשלום ארנונה
יש אוכלוסיית שזכאיות לקבל פטור מלא מתשלום הארנונה:
- חיילים בשירות חובה וחיילים משוחררים (לתקופה מסויימת).
- מתנדבי שירות לאומי/אזרחי.
- עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח.
- מפעלים מוגנים.
- מוסד מתנדב לשירות ציבורי.
ערעור על קביעת ארנונה
נישום (מי שחייב במס) שנקבע לו ארנונה כללית, ואינו מסכים לגביה, רשאי להגיש השגה על חשבון הארנונה שהתקבל אצלו תוך 90 ימים מיום קבלת החשבון. אולם הגשת ההשגה לכשעצמה אינה פוטרת מחובת התשלום.
ניתן להגיש השגה בגלל הסיבות הבאות:
- שטח הנכס בפועל לא תואם את השטח שיש בגינו חובת המס.
- סוג האזור לא תואם את החלטת מועצת הרשות לחיוב המס.
- סוג הבניין לא תואם את החלטת מועצת הרשות לחיוב המס.
- השימוש בנכס בפועל לא תואם את השימוש שיש בגינו חובת המס.
- האדם המחוייב אינו מחזיק בנכס בגינו חובת המס.
מנהל הארנונה חייב להשיב על ההשגה תוך 60 ימים וועדת הערר יכולה להאריך ב-30 ימים נוספים. אם לא התקבלה תשובה, הדבר נחשב כאילו ההשגה התקבלה.
מי שנפגע מהתשובה של מנהל הארנונה, יכול להגיש תוך 30 ימים ערר לועדת הערר שליד הרשות המקומית. גם על החלטת ועדת הערר אפשר לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים.
מידע נוסף
- לכל שאלה בנושא ארנונה יש לפנות למשרדי הרשות המקומית (כמו גזבר העירייה, מנהל הארנונה או ממונה על פניות הציבור). במקרים חריגים ולאחר קבלת התשובה מהעיריה או מהמועצה, ניתן לפנות בכתב לממונה על המחוז במשרד הפנים.
- הרשויות המקומיות מוסמכות למחוק חובות ארנונה או לפרוש לתשלומים.
- רשות מקומית לא יכולה להעלות את תעריף הארנונה ללא אישור משרד הפנים.
- תעריפי מינימום ומקסימום (בהתאם לשנה, מתעדכן) בקישור זה.
- לצורך מניעת בלבול, ארנונה הוא לא מס רכוש.
חקיקה ופסיקה
- פקודת המסים (גביה), תרפ"ט-1929
- פקודת העיריות [נוסח חדש], תשכ"ד-1964
- פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], תשכ"ה-1965
- פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938
- חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976
- חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992
- תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-1993