תצהיר הוא מסמך משפטי המשמש בתור עדות בכתב של מוסר התהציר במקום הגעה ומתן עדות בעל פה בבתי המשפט או הדין. התצהיר חייב להיות אמיתי, נכון וחתום על ידי גורם מוסמך.
מטרת הכתבה להסביר את המושג.
מה זה תצהיר?
תצהיר הוא מסמך משפטי כתוב המשמש בתור עדות בכתב של המצהיר (מוסר התצהיר) לעניין נושאים משפטיים בבתי המשפט או הדין בישראל. התצהיר בעל אותו משקל כמו עדות בעל פה בבית המשפט ועל כל ההשכלות כתוצאה מכך – לרבות זימון לעדות בעל פה בבית משפט, איסור מתן תצהיר שקרי וכד'.
למעשה, התצהיר בא להחליף עדות בעל פה בבית משפט, וזאת לצורך הוכחת טענות וגם / או חיזוק טענה עובדתית אותה המצהיר טוען. בכך, המצהיר, במיוחד אם הוא בסך הכל עד בהליך, לרוב אינו צריך להגיע לדיון בבית המשפט והדבר חוסך לו בזמן יקר.
התצהיר צריך לכלול את כל המידע האמיתי והעובדתי לפי ידע אישי שלו באותו עניין לגביו ניתן התצהיר. התצהיר יהיה ראיה כשרה וכבילה בבית משפט רק לאחר החתימה של המצהיר ורק אם המצהיר הוזהר כי עליו להצהיר את האמת, אחרת הוא יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.
הגורמים הבאים רשאים להזהיר את המצהיר ולהחתים אותו:
- שופט.
- דיין בבית דין דתי.
- היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי מחוז, פרקליטי נפה, וסגני פרקליטי המדינה ופרקליטי המחוז ועוזריהם.
- עורך דין.
- ראש רשות מקומית.
- אדם אחר שהוסמך על ידי שר המשפטים באופן מפורש.
החתימה של כל אחד מהגורמים הללו הכרחית לצורך אימות הפיכת התצהיר לראייה כשרה. מיותר לציין כי החתימה של המצהיר חייבת להיות בפני אותו גורם (הגורם הזה נקרא גם "מורשה" או "משביע").
מבנה התצהיר והערות
בהתאם לפקודה ולתקנות, מבנה התצהיר צריך להיות כך:
- שם ומען המצהיר – יש לציין את שם המלא של המצהיר, עסקו או מקצועו, וכן את כתובת המגורים שלו.
- צורת כתיבה – יש לכתוב ולערוך בגוף מדבר (גוף ראשון – אני, אנחנו) או בגוף נסתר (גוף שלישי – הוא, היא, הם, הן). מותר לחלק את התצהיר לסעיפים ממוספרים לצרכי נוחות.
- תיקונים – כל תיקון, שינוי, מחיקה או טשטוש, שחלו בתצהיר לפני השבועה (החתימה), מחייבים את החתימה של המצהיר לפי שמו המלא או ראשי תבות, בשוליים שלצד.
- תצהיר שאינו בר קריאה – תצהיר שאינו ניתן לקריאה או קשה לקריאה, או שלדעת הנדרש להשביע הוא כתוב באופן המקל שינוי-מרמה, רשאי לסרב להשביע ולבקש שהתצהיר ייכתב שנית.
- חתימת המצהיר – המצהיר חייב לחתום במעמד השבועה ואם אינו יכול לכתוב אז חייב לחתום עם טביעת אצבע.
- מודעת ההשבעה – לקראת סוף התצהיר צריכה להופיעה מודעה הכוללת:
- שמות המצהירים והמשביע.
- תאריך ההשבעה ומקומה.
- שהשבועה נעשתה בפני המשביע.
- אם המצהיר עיוור או לא יודע קרוא וכתוב – שאכן זה כך ושהתצהיר הוקרא בפניו במעמד המשביע ושהמצהיר הבין את תוכנו.
- אם טבע סימן במקום החתימה – שאכן עשה זאת והכל במעמד המשביע.
- פרטים אחרים נוספים במידת הצורך.
- תצהיר משותף – אם הצטרפו כמה מצהירים לתצהיר אחד, שמות של כל אחד מהם ייכתבו במודעת ההשבעה, ושכל אחד מהם נשבע על אמיתות הדברים שאמר בתצהיר.
מחיר תצהיר
ככלל, התצהיר חייב להיות חתום בפני מורשה ודבר זה עשוי להיות כרוך בתשלום נוסף. בהתאם לאגרות של בתי המשפט, חתימה על תצהיר כרוכה בתשלום של 48 ₪.
מידע נוסף
- תצהיר שנערכו בו תיקונים לאחר החתימה אינו בר תוקף משפטי. יחד עם זאת, המשביע יכול להרשות זאת רק אם המצהיר נשבע בשנית ובלבד שנוספה מודעת השבעה נוספת שבה יצויין השינוי.
- משביע יכול שלא לאשר תיקונים ולדרוש שהתצהיר ישוב וייכתב מחדש.
- דין תצהיר שנערך לפי הכתוב כאן, כדין הצהרה בשבועה.
- בית המשפט יכול לזמן את המצהיר לחקירה והתצהיר אינו גורע מסמכות זו. אם המצהיר אינו התייצב, בית המשפט יכול לפסול את התצהיר מלשמש בתור ראיה.
- ככל שיש צורך להוסיף נוסח שבועה, יש לפעול בלשון רוב שלפי החוק.
- יש לציין כי תצהיר יכול שיהיה לעניינים אזרחיים וגם פליליים.
- תצהיר יכול לשמש גם בתור הצהרה לעניינים שלא קשורים בהכרח להליך משפטי, אלא לצורך קיום תנאים ומצבים לגבי זכות או חובה מסויימת. כמו סירוב עבודה במנוחה שבועית, ימי מחלה, כרטיס עובד, מענק עבודה ועוד.
- טופס תצהיר לעניין בתי המשפט – להורדה.
חקיקה ופסיקה
- פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971
- תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007
- פקודת החוק הפלילי, 1936