חוב לקופת גמל שלא שולם בזמן על ידי המעסיק, נחשב שכר מולן לפי חוק וניתן להגיש תביעה בגין הלנת שכר ולקבל פיצויים. הלנת תשלום לקופת גמל פוגעת בעובד ובזכויות הפנסיוניות שלו.
מטרת הכתבה להסביר את הזכות המוענקת לעובד.
מה זה הלנת שכר בגין חוב קופת גמל?
הלנת שכר היא מצב בו המעסיק מעכב את תשלום המשכורת של העובד מעבר ליום התשיעי לאחר מועד תשלום השכר הקבוע בחוק. בעת תשלום השכר, המעסיק נדרש לנכות ניכויים מותרים משכר העבודה ואחד הניכויים הינו תשלום לקופת גמל (לפנסיה חובה).
תשלום שהמעסיק היה נדרש להעביר לקופת גמל (קופת פנסיה חובה) במישרין או בעקיפין ולא העביר אותו בזמן, גם נחשב שכר שעוכב בתשלום ומזכה את העובד בתשלום פיצויי הלנת שכר.
כלומר, נחשב חוב קופת גמל כשכר מולן:
- במקרה של ניכוי המעסיק משכר העובד – אם לא שולם לקופה תוך 21 יום מהיום בו רואים את השכר ממנו הוא נוכה כשכר מולן. כלומר: תוך 30 יום ממועד תשלום השכר.
- במקרה של התחייבות המעסיק ללא ניכוי משכר העובד – אם לא שולם לקופה תוך 21 יום מהיום בו רואים את השכר לגביו קיימת החבות כשכר מולן. כלומר: תוך כ-30 יום מיום תשלום השכר החודשי או תוך 36 ימים ממועד תשלום השכר.
יש לציין כי חוב קופת גמל נחשב שכר מולן, גם אם השכר הרגיל של העובד שולם בזמן וגם אם לא. בנוסף, חוב זה נחשב שחוב ששולם בזמן לעניין זכויות העובד.
אוכלוסיית יעד – מי זכאי?
כל עובד שהמעסיק שלו נדרש להעביר סכומים לקופת גמל, בעקיפין על ידי ניכוי משכר העובד או במישרין ללא ניכוי משכר העובד.
חישוב פיצויי הלנת חוב קופת גמל
ככתוב מקודם, לעובד מגיע פיצויים גם אם התשלום שהיה צריך לעבור לקופת הגמל, נוכה משכר העובד או שהיה צריך לעבור ישירות לקופת גמל ללא ניכוי מהשכר. חישוב הפיצויים נעשה באופן הבא:
1. סכום שהמעסיק חייב לנכות משכר העובד
לפי הסכום הגבוה מבין אלו:
- בעד השבוע הראשון לאחר מועד תשלום שכר העבודה 5%, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו 10%.
- הפרשי הצמדה בהתאם לשינוי מדד המחירים לצרכן ממועד תשלום השכר עד המועד שהתשלום שולם בפועל, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי הצמדה בעד כל חודש בתקופה זו. עבור חלק מחודש, התוספת 20% מחושבת באופן יחסי.
2. סכום שהמעסיק חייב להעביר במישרין
לפי השיעור הבא:
- הפרשי הצמדה בהתאם לשינוי מדד המחירים לצרכן ממועד תשלום השכר שלגביו חייבת החבות לקופת גמל ועד מועד התשלום בפועל, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי הצמדה בעד כל חודש בתקופה זו. עבור חלק מחודש, התוספת 20% מחושבת באופן יחסי.
תביעה בגין הלנת תשלום לקופת גמל
ניתן להגיש תביעה של הלנת שכר בגין חוב קופת גמל כשכר מולן על ידי העובד ועל ידי קופת גמל:
1. תביעה על ידי העובד
על מנת לקבל פיצויים אלו, על העובד להגיש תביעה בבית דין לעבודה על הלנת שכר של המעסיק וזאת עד למועדים אלו:
- אם השכר המולן שולם – תוך 60 יום מהיום ששולם. בית הדין האזורי רשאי להאריך עד 90 יום.
- אם השכר המולן לא שולם – תוך שנה אחת (12 חודשים) מהיום שבו השכר נחשב מולן.
הגשת התביעה נעשית על ידי הגשת כתב תביעה בענייני עבודה אל בית הדין לעבודה. יש לפרט את כל המידע על העובד, על המעסיק, השכר ועוד – והכל ב-2 עותקים, למזכירות בית הדין. להורדת טופס כתב התביעה כאן.
2. תביעה על ידי קופת גמל
אם לאחר 6 חודשים מהיום בו נחשב חוב קופת גמל כשכר מולן, העמית / החוסך או חליפו זכאי לתשלום מקופת הגמל בשל אירוע מזכה, אז קופת הגמל יכולה להגיש תביעה כנגד המעסיק את כל הסכומים הבאים:
- הסכום ששילמה לעובד או לחליפו, או שהיא עתידה לשלם.
- השווי הכספי של השירות בעין שניתן או שעתידה לשלם לעובד או לחליפו.
וזאת בניכוי:
- כל סכום שהיה משתלם בשל אותו מקרה לעובד או לחליפו, או למעסיק, או לשניהם – בין אם זהו סכום חד פעמי או סכומים עתידיים, אילו עזב העובד את קופת הגמל ביום שקרה המקרה.
הפחתת פיצויי הלנת שכר בגין חוב קופת גמל
למרות התביעה שהוגשה על ידי קופת גמל, בית הדין יכול להפחית את הפיצוי שחייב המעסיק אל קופת הגמל.
מידע נוסף
- חוב קופת גמל נחשב כשכר מולן ואין זה משנה אם השכר הרגיל הולן או לא הולן.
- מועד הפקדת התשלומים לקופת גמל הם 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית או תוך 15 יום מתום החודש בעדו על המעסיק לשלם את המשכורת לעובד.
- במקרה של פשיטת רגל או פירוק חברה של המעסיק, קופת הגמל יכולה לתבוע קצבה מהמוסד לביטוח לאומי על חוב המעסיק.
- לעניין זכויות העובד או חליפו, סכום שהמעסיק חייב לקופת גמל נחשב כאילו שולם במועד.
- אם עברו 6 חודשים ממועד בו נחשב חוב לקופת גמל כשכר מולן והחוב טרם שולם, וקופת הגמל הודיעה על כך לעובד עם העתק למעסיק, ולאחר 6 חודשים נוספים ממועד ההודעה טרם שולם החוב – זכויות העובד עלולות להיפגע אם בית הדין הודיע כי הפיגור בגביית החוב חל לא עקב התרשלות קופת הגמל או נסיבות אחרות המצדיקות אותה.
- למרות הנקודה הקודמת, אם נוצרה הזכאות לתשלום או לשירות בעין, בתקופה שבין מועד חישוב קופת גמל כשכר מולן לבין תום 6 החודשים הנוספים לאחר ההודעה – קופת הגמל לא זכאית להשתחרר מהחובה שלה, גם אם הפיגור לא עקב התרשלות או נסיבות מצדיקות.
חקיקה ופסיקה – הוראות חוק
- חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958
- תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), תשע"ד-2014
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995