תפריט סגור

תשלום פיצויים לקופת גמל לקצבה במקום פיצויי פיטורים (סעיף 14 לחוק)

תשלום פיצויים לקופת גמל לקצבה (חיסכון פנסיוני) מגיע במקום פיצויי פיטורים במקרים מסויימים (מה שמכונה "סעיף 14"). דבר זה משפיע על עובד שחתם על סעיף 14 או שלא חתם על סעיף זה.

מטרת הכתבה להסביר את הזכאות.

מהו תשלום למרכיב פיצויים במקום פיצויי פיטורים (סעיף 14)?

במסגרת חובת ביטוח פנסיוני (פנסיה חובה), עובד זכאי לקבל חיסכון פנסיוני הכולל את ההפקדות שלו ואת ההפקדות של המעסיק. החיסכון כולל הפקדות למרכיב תגמולים וגם למרכיב פיצויים מצד המעסיק והפקדות למרכיב תגמולים מצד העובד.

על פי חוק, מי שפוטר ממקום העבודה שלו זכאי לקבל פיצויי פיטורים, ומי שהתפטר לא זכאי לכך, אלא אם מדובר על מקרים מיוחדים שבהם עובד שהתפטר נחשב כמי שפוטר. עובד שמגיע לו פיצויים זכאי לקבל את השכר האחרון במכפלת חודש לכל שנת וותק של העובד.

לפיכך, חשוב לדעת מה היחס והקשר בין ההפקדות למרכיב פיצויים לבין תשלום פיצויי פיטורין. סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים בישראל קובע את הקשר הזה ונוסח הסעיף הוא:

"תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר".

המשמעות היא שאם הופקדו כספים לקופת גמל או לקרן פנסיה, אז התשלום הזה לא מגיע במקום הפיצויים ולכן אם העובד התפטר, מכיוון שהוא לא זכאי לפיצויים, אז הוא לא זכאי למרכיב הפיצויים.

אולם, אם נקבע הסכם קיבוצי או ניתן אישור על ידי שר העבודה, ניתן לקבוע כי התשלום מגיע במקום.

החלת סעיף 14

החלת סעיף 14 משמעו כי התשלום לרכיב פיצויים בקופת גמל מגיע במקום פיצויי פיטורים. ניתן להחיל את הסעיף באחת מ-4 הדרכים הבאות (2 הראשונות לפי החוק):

1. הסכם קיבוצי

הסכם קיבוצי הוא הסכם בין המעסיק או ארגון מעסיקים לבין ארגון עובדים, הקובע תנאי עבודה ושכר טובים יותר ביחס לאותם עובדים.

מכיוון שמדובר על הסכם, ניתן להחיל באותו הסכם סעיף 14 לחוק ולקבוע כי התשלומים לפנסיה יהיו במקום פיצויי פיטורים.

2. אישור כללי

ניתן להחיל סעיף 14 גם על ידי אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים, שניתן על ידי שר העבודה.

אישור כזה פורסם בשנת 1998 על ידי שר העבודה, וקבע כי ממועד מתן האישור, תשלומים שהמעסיק שילם עבור העובד, ייחשבו במקום פיצויי פיטורים המגיעים לעובד בגין השכר שממנו שולמו התשלומים האמורים ולתקופה ששולמו, אם הם נועדו לאחד מאלה:

  • לפנסיה מקיפה בקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח לפי תקנות מס הכנסה.
  • לביטוח מנהלים הכולל אפשרות לקצבה או שילוב של תשלומים לתוכנית קצבה ולתוכנית שאינה לקיצבה בקופת ביטוח.
  • זאת – לרבות תשלומים ששילם תוך שילוב של תשלומים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח בין אם יש בקופת ביטוח תוכנית לקיצבה ובין אם לא.

כדי שהדבר ייחשב כך, חייבים להתמלא כל התנאים הבאים:

1. המעסיק העביר לפחות את אחד התשלומים הבאים לפי סוג החיסכון:

  1. קרן פנסיה – אחד מאלה:
    • 14.33% מן השכר המופטר (6% תגמולים ו-8.33% פיצויים).
    • 12% מן השכר המופטר (6% תגמולים ו-6% פיצויים), ובנוסף 2.33% מהשכר המופטר לקופת גמל לפיצויים או לקופת ביטוח. מעסיק שלא השלים תוספת 2.33% – אזי, התשלומים הללו ייחשבו רק 72% מהפיצויים של העובד.
  2. קופת ביטוח – אחד מאלה:
    • 13.33% מן השכר המופטר, אם בנוסף המעסיק משלם תשלומים לטובת הבטחת הכנסה במקרה של אובדן כושר עבודה הדרוש להבטחת 75% מהשכר המופטר או 2.5% מן השכר המופטר (לפי הנמוך מבינהם).
    • 11% מן השכר המופטר וגם תשלומים לטובת אובדן כושר עבודה, ובנוסף מעביר 2.33% מהשכר המופטר לקופת גמל לפיצויים או לקופת ביטוח. מעסיק שלא שילם 2.33% בנוסף מהשכר המופטר, התשלומים הללו ייחשבו 72% מהפיצויים של העובד.

יש לציין כי האישור הכללי עודכן לאחרונה בשנת 2001 ומאז צו ההרחבה לפנסיה הגדיל את שיעורי ההפקדות.

2. נערך הסכם בכתב בין המעסיק לבין העובד עם כל התנאים הבאים:

  1. ההסכם נחתם בתוך 3 חודשים מתחילת תשלומי המעביד.
  2. העובד הסכים להסדר בנוסח המפרט את תשלומי המעסיק ככתוב לעיל, ואת קרן הפנסיה או קופת הביטוח. בהסכם ההוא צריך להיות כלול גם נוסח זה.
  3. המעסיק ויתר מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר כספים מתוך תשלומיו (אלא אם כן נשללה מהעובד הזכות לפיצויי פיטורין בפסק דין לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק או במידה העובד משך כספים שלא בגלל אירוע מזכה (כגון מוות, נכות, פרישה לפנסיה בגיל 60)).

חשוב לציין כי אישור שר העבודה לא מהווה פגיעה בזכויות של עובד לפיצויי פיטורין מכוח החוק, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה, על השכר שמעבר לשכר המופטר (השכר שממנו מפרישים לפיצויים).

3. צו הרחבה

צו הרחבה הוא צו שחל על אוכלוסייה מסויימת או ענף מסויים בעקבות הסכם קיבוצי החל על אוכלוסייה כלשהי. כאשר סעיפים מסויימים מאותו הסכם הם חשובים, שר העבודה רשאי לקבוע צו המרחיב את תכולת ההסכם או סעיפים ממנו.

החל משנת 2008 קיים צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף ואשר תוקן בשנת 2011. הצו קובע כי תשלומים שהמעסיק חייב להפקיד לפנסיה חובה – באים במקום תשלום פיצויי פיטורים לפי חוק.

כל זאת, בתנאי שהמעסיק לא זכאי לקבל את הכספים בחזרה, למעט מקרה בו העובד משך כספים לפני שיש לגביו זכאות (מוות, נכות, פרישה לפנסיה בגיל 60) ולמעט לפי לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק (שלילת זכאות).

4. הסכם עבודה אישי

המעסיק והעובד רשאים לקבוע הסכם עבודה אישי הקובע ומסדיר את היחסים ובין היתר את נושא החלת סעיף 14 או לא.

חישוב פיצויים לפי סעיף 14

חישוב של תשלומי פיצויים לפי סעיף 14 כאשר חל הסכם קיבוצי, צו הרחבה או אישור שר העבודה שונה מאשר חישוב פיצויים לפי סעיף 12 לחוק וסעיף 4 לתקנות.

אם חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין אז הפיצויים יחושבו לפי מה שהופקד בחיסכון הפנסיוני של העובד, ואם לא – אז לפי הוראות החוק.

דוגמה:

עובד החל לעבוד במקום עבודה, בשנה הראשונה שלו הוא קיבל שכר חודשי של 6,000 ₪, בשנה השנייה – 7,000 ₪ ובשנה השלישית 8,000 ₪. העובד פוטר ממקום עבודתו לאחר 36 חודשים (3 שנים – לצורך הנוחות).

מה גובה הפיצויים לפי החלת סעיף 14 לחוק ולפי סעיף 12 ותקנה 4?

שנהלפי סעיף 14לפי סעיף 12 ותקנה 4
ראשונה6,000 ₪8,000 ₪
שנייה7,000 ₪8,000 ₪
שלישית8,000 ₪8,000 ₪
סך הכל21,000 ₪24,000 ₪
חישוב תשלומים לפי סעיף 14

אולם, יש 2 מקרים נוספים שיש להם חשיבות:

  1. תשלומים באופן חלקי.
  2. תשלומים שלא מתחילת העסקה.

להלן הפירוט:

הפרשה לפי סעיף 14 באופן חלקי

על פי האישור הכללי של שר העבודה ועל פי צו ההרחבה, אם מעסיק מפקיד 6% לטובת הפיצויים במקום 8.33% אזי הוא מעביר רק 72% מכספי הפיצויים של העובד (6 לחלק ב- 8.33) ולפיכך המעסיק חייב להוסיף את ההפרש 28% (100% מינוס 72%) כאשר ההפרש הזה יחושב לפי חוק פיצויי הפיטורים.

ההפרש בין מה שהופקד בביטוח פנסיוני לבין הזכאות לפיצויים לפי השכר האחרון נקרא בחוק במונח "השלמת פיצויי פיטורים".

כמו הדוגמה לעיל: המעסיק הפקיד רק 6% לטובת פיצויים לעובד (72% מהפיצויים). כמה צריך להשלים?

  • 4,320 ₪ בשנה ראשונה, 5,040 ₪ בשנה השניה ו-5,760 ₪ בשנה השלישית ובסך הכל – 15,120 ₪.
  • המעסיק ישלים 28% במכפלת השכר האחרון (8,000 ₪) במספר שנות וותק (3). כלומר, 0.28*3*8000 = 6,720 ₪.
  • העובד יקבל פיצויים בסך הכל 21,840 ₪.

הפרשה לפי סעיף 14 שלא מתחילת העסקה

במקרה שמעסיק החל להפקיד לקופת הפיצויים במועד מאוחר יותר לאחר תחילת העסקת העובד, הדבר יבוצע כך:

  • אם העובד זכאי לפיצויים – המעסיק ישלים את כספי הפיצויים בעת סיום העסקה על פי החוק. העובד יהיה זכאי לסכום נוסף מעבר למה שהופקד בביטוח הפנסיוני.
  • אם העובד לא זכאי לפיצויים – המעסיק לא ישלים פיצויים לעובד עבור התקופה בה לא הופקד לביטוח פנסיוני. אולם בתקופה בה הופקדו כספים, הם יישארו בידי העובד.

כמו הדוגמה לעיל: נניח ההפקדות בוצעו לאחר 6 חודשים. כמה ואיך יקבל פיצויים?

  • עבור 6 החודשים הראשונים הוא יקבל פיצויים לפי השכר האחרון. כלומר 8,000 כפול 0.5 = 4,000 ₪.
  • עבור 6 החודשים הבאים בשנה הראשונה הוא יקבל 3,000 ₪ (לפי 8.33%) שיועבר לקרן הפנסיה של העובד.
  • עבור שנה שניה ושלישית כמו בדוגמה – 7000 ₪ ו-8000 ₪.
  • סך הכל פיצויים – 22,000 ₪.

הרחבות נוספות

להלן הרחבות מעבר לכתוב לעיל.

השוואה בין החלת סעיף 14 לאי החלתו

להלן טבלה שמסבירה את ההבדל:

נושאאם סעיף 14 הוחלאם סעיף 14 לא הוחל (לפי החוק)
השלמת פיצויים מעבר ל-8.33%המעסיק אינו חייב לבצע השלמההמעסיק חייב לשלם – גם אם החישוב המשוקלל מעל 8.33%
גידול בשכר העובדהמעסיק לא חייב לבצע השלמה של הפרשי פיצוייםהמעסיק חייב להשלים אם השכר גדל במהלך השנים
השבת כספי פיצוייםהמעסיק לא רשאי לדרוש בחזרה כספים עם העובד התפטר או פוטר בתנאים לא מזכיםהמעסיק רשאי לדרוש בחזרה כספים עם העובד התפטר או פוטר בתנאים לא מזכים
אופן התשלוםהמעסיק חייב להעביר סכומים בכל חודשהמעסיק חייב להעביר רק בסיום יחסי העבודה
רווחים ותשואת הקופההעובד זכאי להרוויח אם הקופה שלו הרוויחה תשואהלא רלוונטי
השלמת תשואה בחסרהמעסיק לא חייב להשלים אם חיסכון העובד צבר תשואה שליליתלא רלוונטי
השוואה בין החלת סעיף 14 לאי החלתו

כדאיות חתימה על סעיף 14

כיום כבר העניין פחות רלוונטי שכן רוב התוכניות וההסכמים קובעים כי הכספים הם של העובד בין אם פוטר ובין אם התפטר.

באופן כללי, סעיף 14 מאפשר למעסיק לא לשלם השלמת פיצויים מעבר לתקרה ולא לדאוג לכך שהשכר של העובד גדל עם השנים. לעובד הסעיף מאפשר לקבל כספים גם אם פוטר וגם אם התפטר.

מידע נוסף

חקיקה ופסיקה

  • חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963
  • אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים (י"פ 4659 התשנ"ח; י"פ 4803 התש"ס,5; י"פ 4970 התשס"א, 1949)
  • צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה, התשע"א-2011

עזרנו לך לממש את הזכאות? חסכנו כסף או זמן יקר? תתמכו בנו כל סכום כדי שנמשיך להתקיים.
לתרומה עכשיו.

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil


הירשמו לקבלת עדכונים ומידע לדואר אלקטרוני

טופס משוב אנונימי לשיפור התוכן

האם העמוד עזר לך? האם יש לך מידע נוסף או הצעות לשיפור? (נא לא לשאול שאלות)

אם אהבת את הכתבה והיא עזרה לך, אפשר לעזור לנו...
נשמח לקבל ממך ביקורת בעמוד ה-Google שלנו כאן: g.page/protocolil

קבוצת פייסבוק בנושא ביטוח לאומי, מס הכנסה ומס ערך מוסף. שאלו שאלות והשתתפו בשיחות ודיונים. הצטרפו עכשיו בקישור זה.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *