על מנת להגן על ציבור העובדים והגנת שכר, נקבע גובה שכר עבודה שלא ניתן לעקל, לשעבד או להעביר אותו, וחובה להשאיר בידי העובד. גובה השכר המוגן מפני עיקול נקבע לפי חוק.
מטרת הכתבה להסביר את הנושא, להציג את גובה השכר המוגן ומידע נוסף.
מהו שכר עבודה שלא ניתן לעקל או לשעבד?
החוקים לעניין זכויות עובדים ושכר עבודה, מגנים על עובדים מפני ניצול לרעה של גורמים החזקים ממנו, בין אם מדובר על המעסיק, ארגון מעסיקים או ועד עובדים, או גורמים ממשלתיים וגופים אחרים.
כדי להבטיח כי עובד שהוא חייב בהוצאה לפועל או בהליכי פשיטת רגל או חדלות פירעון, יקבל את שכר המינימלי ביותר ולא יעבוד בחינם, נקבע שכר עבודה המוגן מפני עיקול או שיעבוד.
במילים אחרות, שכר עבודה שלא ניתן לעקל או לשעבד או להעביר אותו, הוא שכר שחובה להשאיר אצל העובד והוא נקבע בהתאם לדרגות שנקבעו בחוק ובהתאם לגובה שכר העבודה של העובד.
אוכלוסיית יעד – מי זכאי?
כל עובד שהוא חייב בהוצאה לפועל או עובד שהוא בהליכי פשיטת רגל או חדלות פירעון.
מי לא זכאי?
- חייב החייב בתשלום מזונות.
גובה השכר המוגן מפני עיקול או שעבוד
שכר העובד המוגן מפני עיקול הוא השכר הנקבע לפי הטבלה הבאה, בהתאם להרכב המשפחה של העובד החייב כאמור:
| הרכב משפחתי | השכר המוגן מפני עיקול | שכר מוגן חודשי בשנת 2020 | שכר מוגן יומי בשנת 2020 |
|---|---|---|---|
| יחיד | 25% הסכום הבסיסי | 2,201.00 ₪ | 88.04 ₪ |
| 2 בני זוג | 37.5% הסכום הבסיסי | 3,301.50 ₪ | 132.06 ₪ |
| 2 בני זוג עם ילד | 43.5% הסכום הבסיסי | 3,829.74 ₪ | 153.19 ₪ |
| 2 בני זוג עם 2 ילדים ומעלה | 49.5% הסכום הבסיסי | 4,357.98 ₪ | 174.32 ₪ |
| יחיד עם ילד | 37.5% הסכום הבסיסי, בניכוי הסכום הבסיסי לילד | 3,151.50 ₪ | 126.06 ₪ |
| יחיד עם 2 ילדים ומעלה | 43.5% הסכום הבסיסי, בניכוי הסכום הבסיסי לילד | 3,641.71 ₪ | 145.67 ₪ |
| אלמן או הורה עצמאי עם ילד | 42.5% הסכום הבסיסי, בניכוי הסכום הבסיסי לילד | 3,591.70 ₪ | 143.69 ₪ |
| אלמן או הורה עם 2 ילדים ומעלה | 52.5% הסכום הבסיסי, בניכוי הסכום הבסיסי לילד | 4,434.10 ₪ | 177.36 ₪ |
הסכום הבסיסי הוא הסכום ממנו מחשבים שאר קצבאות, גמלאות ודמי ביטוח לאומי. נכון לשנת 2020 הסכום הבסיסי הוא 8,804 ₪. הסכום הבסיסי לילד – הוא הסכום הבסיסי לענין קצבת הילדים.
על אף האמור לעיל, אם הסכומים בטבלה זו, מהווים מעל 80% מהשכר של העובד, אז הסכום שאינו ניתן לעיקול יקטן ל-80% מהשכר של העובד. כלומר, אז מותר לנכות 20% מהשכר.
השכר של העובד שממנו מחשבים את הסכומים האמורים הוא שכר העבודה החודשי הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעסיק חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק. אם העובד מקבל שכר יומי אז הסכום שאינו ניתן לעיקול מחושב לפי הסכום החודשי חלקי 25.
דוגמאות
להלן מספר דוגמאות לשם המחשה.
דוגמה 1 –
אדם יחיד החייב בהוצל"פ, מקבל שכר מינימום (5,300 ₪) בחודש נטו. מה השכר המוגן ומה ניתן לעיקול?
לפי הטבלה, בשנת 2020 השכר החודשי המוגן עבורו הוא 2,201 ₪ זה שכר שאסור לעקל. מכיוון שהשכר המוגן מתחת ל-80% משכרו, השכר שכן מותר לעקל או לשעבד הוא – 3,099 ₪.
דוגמה 2 –
שני בני זוג ללא ילדים, האישה חייבת בהוצל"פ, מקבלת שכר של 4,500 ₪ בחודש, כאשר הוצאות ביטוח פנסיה ומיסים הם 500 ₪ (לצורך הנוחות בלבד). מה השכר המוגן?
לפי הטבלה, השכר החודשי המוגן עבורה הוא 3,301.50 ₪, כך שזה שכר שלא ניתן לעיקול. כך שהשכר המותר לעיקול הוא 698.50 ₪ (מתוך 4000 ₪).
אבל, מכיוון שהשכר המוגן מעל 80% משכרה (חלקי 4000 ₪), כלומר כ-82.5% – אז השכר המוגן הוא 80% משכרה כלומר – 3200 ₪.
כלומר, מותר לעקל 20% * 4000 ₪ = 800 ₪.
דוגמה 3 –
הורה עצמאי עם ילד מקבל שכר של 3,500 ₪. מה הסכום המוגן מפני עיקול ומה השכר לעיקול?
לפי הטבלה, השכר החודשי המוגן עבורו הוא 3,591.70 ₪. מכיוון שהשכר מעל 80% מהתקרה, השכר שאינו ניתן לעיקול הוא 2,800 ₪.
כלומר, ניתן לעקל 700 ₪. יחד עם זאת, לפי החלטת רשם הוצאה לפעול בקריות – לא ניתן לעקל שכר שהוא נמוך מהשכר המוגן.
הערה: החלטה זו אינה פסק דין או החלטה מחייבת את רשמי ההוצאה לפועל האחרים.
אם החלטה זו תהיה תקפה באופן כללי – אז בדוגמה זו, לא יהיה ניתן לעקל כלל את השכר של העובד.
מימוש הזכאות
הזכאות לקבל את השכר המגן מפני עיקול מגיעה באופן אוטומטי לכל אדם החייב בהוצאה לפועל או שהוא נמצא בהליכי פשיטת רגל או חדלות פירעון.
אם המעסיק מסרב להעביר את הסכום הקבוע בטבלה או מעכב את התשלום, בשל כך שהוא קיבל הודעה מלשכת ההוצאה לפעול לעכב, אז העובד יכול להגיש ערר על החלטה זו.
אם המעסיק מסרב להעביר סכומים שאסור לעקל אותם, ניתן לפנות אל מינהל אכיפה והסדרה במשרד העבודה או להגיש נגדו תביעה בבית הדין לעבודה. כמו כן, ניתן לפנות במקביל להוצאה לפועל באמצעות טופס בקשה כללי (טופס 988) כדי לשחרר את הכספים המגיעים לו.
מידע נוסף
- אם שכר העבודה של העובד מחושב לפי שעה, אז כל ההתשכרות שלו באותו יום, יחושב לפי שכר עבודה יומי (בכפוף לטבלה לעיל).
- אם שכר העבודה של העובד מחושב לפי תקופה ארוכה מיום ונמוכה מחודש, או לפי תוצרת – החלק היחסי של השכר לכל יום יחושב לפי שכר עבודה יומי.
- אם שכר העבודה של העובד מחושב לפי תקופה ארוכה מחודש, אז החלק היחסי של השכר יחושב לפי שכר חודשי. אם נותר עודף, הוא יחושב לפי נקודה קודמת.
- אם שכר העבודה מחושב לפי קיבולת, אז החישוב ייעשה לפי אורך הזמן של ביצוע העבודה.
- במידה וקיימת הוראה אחרת בחיקוק הנוגדת את ההוראות לפי חוק הגנת השכר, אז לא ינהגו לפי אותה הוראה.
- שכר העבודה ממנו מחשבים את כל הכתוב בכתבה זו הוא שכר לאחר כל הניכויים והקיזוזים שיש לנכות משכר העבודה של העובד לרבות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות, הפרשות לפנסיה ועוד. כלומר – שכר עבודה נטו.
חקיקה ופסיקה
- חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958
- חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980
- תקנות הגנת השכר (עיקול, העברה ושעבוד), תשל"ג-1973
- לשכת ההוצאה לפועל קריות, תיק מספר 13-03773-07-5