פטור ממס על הפרשי הצמדה מסויימים

אדם שיש לו הכנסה כתוצאה מהפרשי הצמדה לרבות ריבית, עשוי להיות זכאי לקבל פטור ממס על הפרשי הצמדה מסויימים. הזכאות ניתנת לפי נסיבות מיוחדות בהתאם לקיומן.

מטרת הכתבה לספק הסבר בנושא.

מהו פטור ממס על הפרשי הצמדה?

לעיתים אדם מסויים עשוי להיות זכאי להפרשי הצמדה לפי חיקוק ייעודי או לאחר הגשת תביעה כנגד חוב או תביעות אחרות. הפרשי הצמדה אלו הם לרבות ריבית שהייתה אמורה להיות מוטלת על סכום הקרן או היתרה או הסכום האמור.

סכומים אלו מהווים הכנסה ככל דבר לפי הוראות הדין, אולם החוק מאפשר לקבל פטור ממס הכנסה על הפרשי הצמדה מסויימים. כלומר, במקרים מסויימים ניתנת הטבת המס שמאפסת כליל את תשלום מס לגבי אותם סכומי הפרשי הצמדה.

הפרשי ההצמדה שעליהם אפשר לקבל פטור ממס הם סכומים (כולם או חלקם) בשל ההצמדה, לרבות ריבית בשיעור שלא עולה על הסכום שהוא צמוד למדד המחירים לצרכן.

הזכאות לפטור ממס בשל ההצמדה ניתנת רק במקרים ובנסיבות מסויימות.

אוכלוסיית יעד – מי זכאי?

אדם יהיה זכאי לקבל פטור ממס על הפרשי הצמדה אם מתקיימים 2 תנאים אלו:

1. אדם שהוא יחיד (אינו לא תאגיד).
2. הפרשי הצמדה אינם מהווים הכנסה מעסק או ממשלח יד.

וגם הפרשי הצמדה הפטורים ממס הם אחד או יותר מאלה:

1. פגיעה במקרקעין – הפרשי הצמדה בשל פגיעה בנכס שהוא מקרקעין לפי תכנית מיתאר ארצית, תכנית מיתאר מחוזית או תכנית מיתאר מקומית.
2. מכירת נכס – הפרשי הצמדה בשל מכירת מכירת נכס, כאשר:
   • מכירה היא – לרבות חליפין, ויתור, הסבה, העברה, הענקה, מתנה, פדיון, וכן כל פעולה או אירוע אחרים שבעקבותם יצא נכס בדרך כל שהיא מרשותו של אדם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, אך למעט הורשה.
   • נכס הוא – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט נכס שהרווח ממכירתו עשוי להתחייב במס לפי הפרק הראשון לחלק ב' לפקודה (הכנסה ממקור, רווח או הימורים, הכנסות אחרות והכנסות מאזור) ולמעט נכס בעסק או במשלח-יד.
3. תשלום יתר – הפרשי הצמדה עקב תשלום יתר ששולם בגין הוצאה פרטית, ובלבד שהוכח לפקיד השומה שלא קיימים יחסים מיוחדים בין היחיד לבין משלם הפרשי ההצמדה ושתשלום היתר נעשה בתום לב. כאשר:
   • הוצאה פרטית היא – הוצאות שאינן הוצאות הכרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה, לרבות הוצאות הבית, הוצאות פרטיות, הוצאות אש"ל, הוצאות שהוצאו לשם הגעה למקום ההשתכרות ולשם חזרה ממנו, והוצאות שהוצאו לשם טיפול בילד או השגחה עליו או לשם טיפול באדם אחר או השגחה עליו.
4. פיצוי בשל תביעה – הפרשי הצמדה כתוספת לסכום פיצוי, לסכום תביעה או לסכום בשל ויתור על תביעה, על פי כל דין, ובלבד שהסכום שהפרשי ההצמדה נוספו לו פטור ממס או שאינו הכנסה בידו.
5. ביטול עסקה לרכישת נכס – הפרשי הצמדה עקב ביטול עסקה לרכישת נכס ובלבד שפקיד השומה שוכנע כי העסקה בוטלה וגם שהעסקה וגם ביטולה נעשו בתום לב. ולעניין עסקה לרכישת זכויות במקרקעין או באיגוד מקרקעין שחלות עליה הוראות מס שבח, קביעתו של מנהל מס שבח שהעסקה בטלה, מהווה הוכחה לכך שהעסקה בוטלה.
6. הלוואה בין יחידים – הפרשי הצמדה שקיבל אדם אחד כתוצאה מהלוואה שנתן לאדם אחר, ובתנאי שהתקיימו 2 אלו:
   • ההלוואה ניתנה שלא בתחום עסקו או משלח ידו של המלווה וההלוואה לא נרשמה בספרי העסק או משלח-היד שלו.
   • המלווה המציא אישור בכתב מפקיד שומה שהפרשי ההצמדה אינם מותרים כהוצאה ללווה ואינם נזקפים או ניתנים לזקיפה לעלות נכסיו של הלווה.
7. תשלום מאת מוסד – הפרשי הצמדה המהווים תוספת לסכום חוב או תביעה שלא בתחום עסקו או משלח ידו מהמוסד לביטוח לאומי, או מכל גוף אחר ששר האוצר אישר לענין זה, בין דרך כלל ובין לגבי סוג תשלום שאישר, או מבית משפט לפי תקנות החזרת פקדונות וקנסות, ובתנאי שסכום החוב, התביעה או הפקדון, פטור ממס או שאינו הכנסה בידו.
8. יתרת זכות באגודה שיתופית – הפרשי הצמדה על סך כל יתרות הזכות החודשיות של אדם שהינו חבר באגודה שיתופית חקלאית. (הגדרה: יתרות זכות חדשיות – סך יתרות הזכות היומיות של החבר באגודה בחודש פלוני, כפי שהן רשומות בספרי האגודה, בניכוי סך כל יתרות החובה היומיות שהפרשי ההצמדה עליהן מותרים בניכוי, שהיו לו באותו חודש, בין באגודה ובין מחוצה לה, כשהתוצאה היא בסכום חיובי). זאת, בתנאי שכל התנאים הבאים נתקיימו:
   • כל חברי האגודה הינם יחידים; לענין זה יראו אגודה שבנוסף על חבריה היחידים גם תאגיד אחד שכל חבריו הם אגודות כאמור, כאגודה שכל חבריה הם יחידים.
   • כל הפעולות העסקיות בחקלאות של היחיד שקיבל את הפרשי ההצמדה נרשמו בספרי האגודה.
   • פנקסי האגודה הם קבילים.
   • בידי האגודה אישור הנציב או מי שהוא הסמיך לענין זה, המאשר כי שוכנע שהיא עומדת בתנאים 1 ו-3 ושספריה מנוהלים באופן המאפשר ביקורת בדבר מתן הפטור האמור לגבי כל חבר באגודה.
9. פיקדון בבית אבות – הפרשי הצמדה שקיבל אדם בשל פקדון, בעת החזרתו, בתנאי שהתקיימו אחד מהתנאים הבאים:
   • הפקדון הוחזר ליחיד והפרשי ההצמדה שולמו לו, לאחר שגר בבית האבות ופרש ממנו, וזאת בתנאי שבעת ההחזר והתשלום האמורים מלאו לו 65 שנים.
   • הפקדון הוחזר ליחיד והפרשי ההצמדה שולמו לו, לאחר שויתר על זכותו להתקבל לבית האבות, וזאת בתנאי שבעת ההחזר והתשלום האמורים מלאו לו 65 שנים וחלפו שנתיים מיום מתן הפקדון, או שהוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי בתכוף לאחר קבלת הפקדון והפרשי ההצמדה נתן אותם היחיד כפקדון לצורך קבלתו לבית אבות אחר.
   • הפקדון הוחזר והפרשי ההצמדה שולמו, ליורשו של נותן הפקדון.

לגבי נקודה מס' 9:

• אם שני בני זוג פקדונות לצורך קבלתם לאותו בית אבות, ומלאו לאחד מהם 65 שנים – לעניין פסקאות 2 ו-3 באותה נקודה, גם בן הזוג ייחשב כאילו מלאו לו 65 שנים.
• הגדרות –
  • פקדון הוא – פקדון שנתן יחיד לחברה, לצורך קבלתו לבית אבות שבבעלות החברה, כשלפי תנאי הקבלה לבית האבות ולפי ההסכם בין היחיד לחברה, היחיד יהיה זכאי להחזר הפקדון, כולו או מקצתו, אם יפרוש מבית האבות או יוותר על זכותו להתקבל אליו, או שיורשי היחיד יהיו זכאים להחזר הפקדון עם פטירתו, ובלבד שסכום הפקדון ותנאי ההסכם אינם שונים מהמקובל בפקדונות מהסוג האמור.
  • בית אבות הוא – מקום מגורים קבוע לחמישים יחידים לפחות, שגילם מעל 65 שנים, שניתן לו רשיון על פי חוק הפיקוח על מעונות.
  • חברה היא – לרבות אגודה שיתופית ועמותה ולרבות שותפויות בין חברות, אגודות שיתופיות ועמותות.

מימוש הזכאות

ככלל, הזכאות לקבלת פטור ממס הכנסה היא אוטומטית, למעט מקרים בהם נדרשת הוכחה, בהתאם לנסיבות האמורות לעיל.

ככל שלא התקבל הפטור ממס, ניתן להגיש דו"ח שנתי או בקשה לקבלת החזר מס מרשות המיסים.

חקיקה ופסיקה

• פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961
• צו מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה), תשמ"ד-1984