בעלי עסקים ולעיתים גם שכירים, מחויבים להגיש דוח שנתי למס הכנסה עבור שנת המס הקודמת שבהם מפורטים ההכנסות וההוצאות. לאחר ההגשה, מגיש הדו"ח יכול להשוות מול מקדמות מס הכנסה ובכך לדעת האם שילם פחות מהדרוש מס הכנסה והוא צריך להשלים או האם שולם מעבר לדרוש ונדרש להוסיף.
הגשות דוח מס הכנסה שנתי הוא חובה על פי חוק ומי שלא מגיש נחשב עובר על החוק, הוא צפוי לשלם קנס על כך ולעיתים גם כתב אישום.
מה זה דוח מס הכנסה?
מס הכנסה נועד על מנת להבטיח את מימון השירותים שהמדינה מספקת לאזרחיה ומאפשר לכל אזרח למצות את הזכויות שמגיעות לו. עובדים עצמאיים ובמקרים מסויימים גם שכירים, נדרשים להגיש דו"ח מס הכנסה שנתי שמציג באופן האמיתי ביותר את סך ההכנסות של היחיד וכתוצאה מכך לקבוע את גובה המס האמיתי שיש לשלם.
כזכור, מס הכנסה הוא תשלום המחושב באופן שנתי. אולם, התשלום נעשה בפועל באופן חודשי, כתוצאה מכך, עשויים להיות אי התאמות בין המס שנקבע ושולם באמצעות המקדמות החודשיות לבין התשלום שיש לשלם אותו בפועל.
מה שאומר שיכול לקרות 3 מקרים:
- שולם יותר מס ממה שהיה צריך לשלם – מה שאומר כי היחיד זכאי לקבל החזר מס.
- שולם פחות מס ממה שהיה צריך לשלם – מה שאומר כי היחיד חייב להשלים את המס.
- שולם בדיוק מה שהיה צריך לשלם – מה שאומר כי החישוב מראש היה נכון (פחות נפוץ).
על מנת לסגור את הפער הזה, היחיד (שכיר או עצמאי) מחויב להגיש דו"ח למס הכנסה וכתוצאה מכך רשות המסים תדע בדיוק כמה מס מגיע לה, ומה שלא מגיע לה, היא לא מעוניינת.
אוכלוסיית יעד – מי חייב להגיש דו"ח למס הכנסה?
מי שנמצא ברשימה הבאה מחוייב להגיש דוח על הכנסה לרשות המסים בכל שנה (הערה: בהמשך יש גם מי שפטור מהגשת הדו"ח):
- תושב ישראל שמלאו לו 18 בתחילת שנת המס.
- בן זוג שאיננו "בן זוג רשום" שהצהיר בדו"ח שהגיש, כי ידווח על הכנסותיו בנפרד.
- תושב ישראל שלא מלאו לו 18 בתחילת שנת המס, אך הייתה לו הכנסה 82,360 ₪ או יותר בשנת המס.
- תושב חוץ שהייתה לו הכנסה חייבת במס בישראל.
- אדם שבשנת המס מכר זכות במקרקעין או עשה פעולה באגוד שלא פטורות ממס הכנסה, ולא שילם מס שבח בשיעור מרבי או שהמס חושב בדרך של פריסה.
- מי שחייב בהגשת דוח לעניין נאמנות לפי סעיף 131(א)(5ב) לפקודת מס הכנסה.
- בעל שליטה בחברה משלח יד זרה או בחברה נשלטת זרה (לפי סעיפים 75ב ו-75ב1).
- אדם שעשה פעולה שנקבעה כחייבת במס.
- יחיד תושב חוץ שאינו תושב ישראל ששהה 183 ימים או יותר בשנת המס, או ששהה 30 יום או יותר ותקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים קודמות עלו על 425 ימים.
- יחיד תושב ישראל שהעביר במהלך 12 חודשים אל מחוץ לישראל 500,000 ₪ או יותר.
- כל אחד, שפקיד השומה דרש ממנו להגיש דין וחשבון, אפילו שאינו חייב בכך.
למרות הפטור מהגשה הכתוב בהמשך, חייב להגיש דו"ח מי שנתקיים בו אחד מאלה:
- נישום שהוא בעל שליטה בחברה כמשמעו לפי סעיף 32(9). אם היחיד או בן זוגו הפכו לתושבי ישראל ואין תושבי ישראל אחרים בעלי שליטה, והחברה הוקמה בהיותם תושבי חוץ, לא תהיה חובה לפי נקודה זו בשנת המס שבה הפך לתושב או בשנת המס שלאחריה.
- הכנסתו כללה חלק חייב במס של מענק עקב פרישה מעבודה או מענק עקב מוות או חלק חייב של קצבה שהוונה, ולצורך חישוב חשיב המס הותרה פריסת הכנסה למספר שנות מס לרבות שנת המס שעבורה מוגש הדו"ח.
- ההכנסה שלו כללה שכר של ספורטאים לפי צו.
- בני זוג נשואים שאינם רשאים לדרוש חישוב נפרד של המס על ההכנסות לפי סעיף 66.
- מי שהחזיק, הוא, בן זוגו, ילדו עד גיל 18, בשנת המס (למעט מי שזכאי לפטור לפי סעיף 14(א) או 14(ג) לפקודה):
- זכות בחברה בחו"ל, למעט זו הנסחרת בבורסה.
- נכסי חוץ שוויים מעל 1,883,000 ₪.
- חשבונות בתאגידי חוץ בנקאיים ביום כלשהו בשנת מס העולה על 1,883,000 ₪.
- מי שהוא או בן זוגו חייבים במס נוסף בהתאם לסעיף 121ב (מס ייסף) לפי מדרגות מס הכנסה של שנת המס שבגינה מדווח הדו"ח.
- מי שהיה חייב בהגשת דו"ח בשנת המס הקודמת, יהיה חייב בשנת המס הבאה. הוראה זו לא תחול אם מי שהיה חייב בהגשת הדו"ח רק בגלל הכנסה לפי 6 הנקודות לעיל.
מי לא חייב בהגשת דין וחשבון שנתי למס הכנסה?
למרות הסעיפים לעיל, קיימות תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) שאושרו על ידי שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, אשר פוטרות מהגשת דין וחשבון שנתי. הפטור ניתן לסוגי הכנסות מסויימות בלבד ובתנאי שלא עולות על התקרות שנקבעו:
- משכורת (למרות קצבאות ממעביד, מקומת גמל, קצבה שהוונה ומענק פרישה החייבים במס) וכן הכנסה של עובד ממימוש מניה שהוקצה לו בהקצאת מניות על ידי נאמן, בתנאי שנוכה מהם מס כחוק ובלבד שהסכום לא עולה על 653,000 ₪. אם היו הכנסות מכמה מעסיקים או ממקורות שונים או יותר ממשכורת אחת, לא מגישים דו"ח אם הכנסה אחת נוכתה לפי חוק והאחרות לפי שיעור מס מרבי או לפי שיעור שקבע פקיד השומה על ידי תיאום מס הכנסה.
- דמי שכירות ששולם עליהם מס בשיעור 10% בתנאי עמידת לדרישות החוק, ובלבד שההכנסה מדמי שכירות לא עלתה על 339,000 ₪.
- הכנסת חוץ שנקבע לה פטור ממס או ששולמה בעדה מקדמות מס בדיווח מקוצר או שבוצע ניכוי מס במקור, ובתנאי שההכנסה לא עלה על 339,000 ₪. הכנסת חוץ נחשבת הכנסה שהופקה או נצמחה בחוץ לישראל או הכנסה מנייר ערך של חברה תושבת ישראל הנסחרת בבורסות חו"ל. מקדמת מס מתייחסת להכנסה מהשכרה שחל עליה שיעור של 15% מריבית, מדיבידנד או מרווח הון מנייר ערך.
- הכנסה מריבית, לרבות הכנסה מדמי ניכיון מהפרשי הצמדה או מרווחים על תכנית חיסכון, פיקדון או קופת גמל אשר נקבע לה פטור ממס או נוכה ממנה מלוא המס על פי הפקודה ובתנאי שההכנסה לא עולה על 647,000 ₪.
- הכנסה ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, לרבות ממכירת ני"ע זר, מכירת מלווה קצר מועד (מק"מ), אשר נקבע לה פטור ממס או נוכה ממנה מלוא המס, או שולמה בעדה מקדמת מס, ובתנאי שסכום ההכנסה (מחזור מכירות) לא עולה על 2,538,000 ₪.
- הכנסה מקצבת חוץ – הכנסה מקצבה שמקורה בחוץ לארץ שמקבל מי שעלה לישראל, בשל עבודתו בחו"ל ואשר המס עליה יחושב לפי סעיף 9ג לפקודה, בתנאי שלא עולה על 339,000 ₪.
- הכנסה מאנרגיה מתחדשת – הכנסה ממכירת חשמל שהופק באמצעות מתקן להפקדת חשמל מאנרגיה מתחדשת או הכנסה מדמי שכירות מהכנסת מקרקעין שעליהם מותקן מתקן כזה ובתנאי שההכנסה לא עולה על 100,187 ₪.
- הכנסה נוספת – הכנסה שנוכה ממנה מס בשיעור שלא נמוך מ-47% או שיעור מס נמוך יותר להכנסה מסויימת שנוכה מלוא המס ממנה, או באישור פקיד השומה (בשיעור של 30% ו/או הכנסה שאינה מעסק, משלח יד ומשכורת, שחל לגביה פטור ממס).
הסכומים המרביים בשנת מס 2018 המקנים פטור מהגשת דו"ח:
- משכורת – עד 653,000 ₪.
- הכנסה מדמי שכירות – 339,000 ₪.
- הכנסת חוץ – 339,000 ₪.
- הכנסה מקצבת חוץ – 339,000 ₪.
- הכנסה מריבית – 647,000 ₪.
- הכנסה מניירות ערך (מחזור מכירות) – 2,538,000 ₪.
- הכנסה נוספת (כאמור לעיל) – 339,000 ₪.
חשוב: תקרות הסכומים הללו חלים על כל אחד מבני הזוג בנפרד, אם בני הזוג זכאים לחישוב מס נפרד על הכנסותיהם מיגיעה אישית.
פטורים נוספים מהגשת הדוח:
- יחיד שבשנת המס הכנסתו לא הייתה מעסק, מעבודה או ממשלח יד, אלא ממקורות אחרים וזאת בתנאי שסך כל הכנסותיו לא עלתה על 17,658 ₪.
- תושב חוץ שהכנסותיו נוצרו או הופקו בישראל מהמקורות הבאים ובלבד שנוכה מס במקור.
- עסק או משלח יד, כך שהפעילות נמשכה ברציפות או לסירוגין לא יותר מ-180 יום.
- משכורת, קצבה מלוג ואנונה.
- ריבית, דמי ניכיון, דיבידנד.
- דמי שכירות מכל נכס לרבות תמלוגים.
לעניין חלק זה, עולה חדש או תושב חוזר ותיק שהגיעו לאחר 01.01.2007, יהיו פטורים מהגשת הדו"ח למשך 10 שנים לגבי כל ההכנסות שהופקו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחו"ל.
מתי צריך להגיש דוח שנתי מס הכנסה?
ראשית כל, חשוב לציין כי הגשת הדו"ח היא בהתאם לשנת המס. כך ששנת המס 2019 מתחילה ב-01.01.2019 ומסתיימת 31.12.2019, וזו התקופה שעבורה מוגש הדו"ח השנתי.
מועד הגשת הדו"חות נקבע באופן הבא:
- יחיד (שכיר או עצמאי (עוסק פטור או עוסק מורשה)) שלא מחוייב בהגשת דו"ח מקוון (אלא ידני כמפורט בהמשך) – נדרש להגיש עד לתאריך
30.04.2020. נדחה – 30.06.2020. - יחיד המחוייב בהגשת דו"ח מקוון – נדרש להגיש עד
31.05.2020, אלא אם קיבל הארכה. נדחה – 30.07.2020. - נישום המתנהל לפי שיטת החשבונאות הכפולה (כמו חברה בע"מ) ומצרף דו"ח רווח והפסד – נדרש להגיש עד
31.05.2020. נדחה – 30.07.2020.
להזכירכם: חובה להגיש דו"ח למס הכנסה, לפיכך מי שאינו יכול להכין את הדו"ח ולהגיש אותו עד לתאריכים הללו, מחויב להודיע לפקיד השומה ולבקש דחיית מועד ההגשה. עם זאת, פקיד השומה עשוי לדרוש לפחות להגיש דו"ח משוער ולשלם את המס עד לאותו מועד.
איך להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה?
כל מי שחייב להגיש דוח שנתי על הכנסות לרשות המסים לפי הכתוב לעיל, נדרש לשדר את הדו"ח באופן מקוון ולאחר מכן נדרש גם להגיש אותו לפקיד השומה. מבחינת רשות המסים, דו"ח מקוון ייחשב כך רק לאחר ששודר באינטרנט או על ידי מייצגים בחיבור ישיר למחשבי רשות המסים.
דוח שנתי מקוון למס הכנסה יבוצע באחת הדרכים הבאות:
1. דוח שנתי מקוון הרגיל (מלא)
זהו הדו"ח הרגיל של רשות המסים שאותו יש להגיש על גבי טופס 1301 מקוון. על מנת להגיש את הדו"ח, יש למלא את כל הסעיפים הרלוונטיים אליכם שנמצאים בדו"ח, כלומר כל סוגי ההכנסות הקיימות שלכם וכמובן גם את ההוצאות הרלוונטיות לאותו דו"ח
בנוסף, יש לצרף את המסמכים הרלוונטיים לפי הסעיפים ולפי הבקשות בדו"ח. לבסוף, עליכם לשדר את הדו"ח אל רשות המסים ולאחר מכן להדפיס אתה דו"ח המשודר. בהמשך, יש לגשת לפקיד השומה עם הדו"ח המשודר לאחר שהדפסתם ולהגיש אותו גם בצורה פיזית.
חשוב לציין כי מי שמגיש דו"ח נפרד מבן/בת זוגתו, רשאי לעשות כן, אך יצטרך לציין זאת בדו"ח ולצרף הצהרה במידת הצורך.
2. דו"ח שנתי מקוצר ליחיד בעל עסק קטן
במקרים מסויימים, ניתן להגיש את הדוח השנתי על גבי דו"ח מקוצר, גם במקרה זה יש לדווח על הכנסותיהם של שני בני הזוג. הגשת טופס 137 מקוון מתאים רק למי שעומד בכל התנאים הבאים:
- לנישום או לבן/בת זוגתו הכנסות ממקורות אלו בלבד: עסק, משלח יד, הכנסת עבודה, קצבאות, מענק פרישה או הכנסות משוק ההון מהן נוכה מלוא המס במקור.
- מגיש הדו"ח ו/או בן/בת זוגתו הוא בעל עסק קטן שהכנסתו מעסק (מחזור שנתי) ביחד עם הכנסות מיגיעה אישית לא עולים על 60,000 ₪.
- לבן/בת זוג שאינו בעל עסק קטן, אין הכנסה או שבידו הכנסת עבודה ו/או קצבאות בלבד שמהם נוכו מלוא המס ואינו חייב בגינם בדיווח.
- לנישום שיש הכנסות משוק ההון מלוא המס במקור וסך ההכנסות / מחזור עסקאות לא עולה על התקרה 2,538,000 ₪.
על מנת להגיש את הדו"ח, יש להיכנס לקישור לעיל, לבחור האם להיכנס למשתמש קיים או ליצור חדש. למלא את הסעיפים הרלוונטיים וכן לשדר את הדו"ח. לאחר מכן, יש להדפיסו ולהגיש לפקיד השומה.
הטופס המקוצר לא מתאים למי שמבקש החזר מס או מי שמדווח על הפסד.
מי פטור מהגשת דו"ח מקוון?
בתקנות מס הכנסה בעניין פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון, נקבעו יחידים שפטורים מהגשת הדו"ח אונליין דרך האינטרנט, והם:
- מי שהוא ובן זוגו הגיעו לגיל הפרישה (67 לגברים, 62 לנשים).
- אם לכל אחד מבני הזוג אין הכנסה (מעסק, משלח יד או משכורת) בסכום העולה על 81,730 ₪, בתנאי שההכנסה החייבת לא עולה על הסכום הזה וההכנסה החייבת לשניהם לא עולה על 163,450 ₪.
למרות זאת, מי שהוא או בן זוגו, בעל שליטה בתאגיד, אינו פטור מהגשת דו"ח מקוון.
הגשת דו"ח שנתי רגיל למי שפטור
יחיד הנדרש להגיש דו"ח שנתי לא באופן מקוון יכול לעשות זאת באמצעות אחד הטפסים הבאים:
- טופס 1301 – דין וחשבון על ההכנסות בארץ ובחו"ל בשנת המס.
- טופס 137 – דין וחשבון שנתי מקוצר ליחיד בעל עסק קטן לשנת המס.
יש לבחור את הטופס הרלוונטי ביותר עבורכם, לטופס זה יש לצרף את המסמכים הרלוונטיים שיפורטו בהמשך.
אילו מסמכים יש לצרף לדוח?
בנוסף לדוח, יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטים שמאמתים את הנתונים שכתבתם בדו"ח. מסמכים אלו כוללים בין היתר:
- פירוט החישוב שעליו ההכנסה התבססה, אם הדוח מבוסס על מערכת חשבונות שאינה לפי שיטת החשבונאות הכפולה (מילוי פרטים בסעיף א של טופס 1320 מספיק לכך).
- מי שחייב להגיש טופס 6111, יצרף זאת לדוח השנתי לאחר ששודר הטופס. הגשת טופס 6111 לא פוטרת מהגשת דוח רווח והפסד ומאזן – מי שחייב בכך.
- עובד שכיר, מקבל קצבה ממעביד לשעבר או מקופת גמל – יש לצרף טופס 106 (אישור שנתי לעובד על הכנסות, הוצאות וניכויים).
- מי שקיבל מענק פרישה מעבודה בשנת המס או שקיבלת מענק כזה והוא אושר לפריסה לשנים לרבות שנת המס, יצרף את אישור פקיד השומה לגבי סכופ הפיצויים הפטורים או פריסת הפיצויים.
- לגבי הכנסה נוספת מרכוש (שכר דירה, דמי מפתח, ריבית או דיבידנד), שכר סופרים, מרצים או עסקה אקראית, נדרש להמציא פיטור הכנסות והוצאות (פרטים בנספח ב' של טופס 1321 מספיק לכך).
- דוח מאזן וכן דוח רווח והפסד – מי שמבסס את הדוח על פי החשבונאות הכפולה (בד"כ חברות בע"מ).
- על רווחי הון מניירות ערך סחירים, יש לצרך נספח ג' של טופס 1322. אם ניירות הערך לא רשומים בספרי העסק ונוכה מלוא מס במקור, יש לצרף גם אישורים מנכים בטופסי 867 א+ב. לצורך מילוי נספח ג' של טופס 1322, ניתן להיעזר בנספח ג'1 של טופס 1325.
- על הכנסות מחו"ל והמס ששולם, יש לצרף נספח ד' של טופס 1324.
- למבקש ניכוי נוסף בגלל פחת, יש לצרף טופס 1343.
- למבקש קיזוז הפסדים משנים קודמות או הפסדים שוטפים כנגד הכנסה שוטפת או מהשנים הבאות, יש לצרף טופס 1344.
- שותף בשותפות נדרש לצרף טופס 1504.
- אם הדוח לא כולל הכנסות שהיו לבן/בת הזוג, יש לצרף הצהרה חתומה בידיו כי הגיש דוח בנפרד.
- מי שניהל משק חקלאי או שיש לו שטח אדמה מעובד, יצרף את טופס 1220 ויציין X במשבצת המתאימה בחלק א של הדוח.
- מי שבעל שליטה בחברה נסחרת בחו"ל, או או בעל זכויות בחברה לא נסחרת בחו"ל, יצרף טופס 150, הצהרה וכן יסמן X במשבצת מתאימה בחלק א של הדוח.
- מי שמבצע פעולה החייבת בדיווח לפי סעיף 131(ז) לפקודה, יצרף טופס 1213 וכן יסמן X במשבצת מתאימה בחלק א של הדוח.
- מי שמבצע עסקאות עם צדדים קשורים בחו"ל כמשמעותן לפי סעיף 85א לפקודה, יצרף טופס 1385 ויסמן X במשבצת מתאימה בחלק א של הדוח.
- מי שיש לו הכנסות מבניין לפי סעיף 8א(ג) והדוח כולל דיווח על סיום בניית פרויקט, יצרף טופס 702.
- מי שהותר לו הוצאות מסויימות כמו הוצאות רכב או הותר לו ניכויים וזיכויים נוספים, חייב להמציא את הפרטים והגשת הטפסים הנדרשים.
- ניכוי מס במקור מקורי. מי שמיוצג על ידי רואה חשבון או יועץ מס, יוכל להציג את אישור המייצג על ניכוי מס במקור וכן רשימה מפורטת של הכנסות מהן נוכה המס במקור, הגופים מהם התקבלו הסכומים, תאריך קבלתם וסכומי המס. יש לדאוג ולשמור גם לקבלת אישורים שנתיים (טופס 806) ומסמכים נוספים ולהציג אותם במידת הצורך. אישורי המנכים בשוק ההון (טופס 867 א-ה) יש לצרף לדוח.
- מי שדורש ניכוי בגלל תשלום לקופת גמל, עבור ילדו מעל גיל 18 שהינו המוטב, נדרש לצרף הצהרה על ידו ועל ידי ילדו בטופס 158.
- אישורים מקוריים על תשלומים לקופת גמל, לקרן השתלמות לעצמאים, לפרמיה על אובדן כושר עבודה או לביטוח חיים וכד', כל אלו שלא נמצאים בטופס 106.
- טופס 134 – במידה והמעסיק שילם תשלומים עודפים עבור קרן השתלמות, קופת גמל או במידה ואתם דורשים ניכוי על תשלומים לטובת ביטוח אובדן כושר עבודה, יש לחשב סכום נזקף להכנסה בגין תשלומים עודפים לקופת גמל או קרן השתלמות.
- מי שהיה לו רווח או הפסד שלא מניירות ערך סחירים, צריך לצרף נספח רווח הון לכל עסקה, צריך לצרף טופס 1399 ולרשום שם את כל העסקאות.
- מי שהיה לו רווח או הפסד ממכירת מקרקעין, צריך לצרף את אישור מנהל מיסוי מקרקעין הכולל את השומה ואת המס ששולם (לצרף צילום שומה של מס שבח).
- מי שחי בנפרד מבן הזוג, וכלכלת הילדים הנמצאים אצל בן/בת הזוג מחולקת בינהם, נדרש לצרף מסמכים המעידים על כך.
- מי שמשלם דמי מזונות לפי הסכם גירושין, נדרש לצרף את ההסכם.
- מי שדורש פחת על נכסים ששימשו ביצור הכנסותיו, נדרש לצרף טופס 1342 (יא').
- מי שמגיש את הדוח לטובת החזר מס הכנסה, צריך לצרף צילום המחאה (צ'ק) או אמסכתא אחרת של החשבון המתנהל על שמו.
- נישום שקיבלת חוות דעת חייבת בדיווח לפי סעיף 131ד' לפקודה, צריך להוסיף טופס 1345.
- נישום שנקט בעמדה חייבת בדיווח מהעמדות של רשות המסים, נדרש לצרף טופס 1346.
- יחיד לא תושב ישראל שמתקיים לגביו "חזקת ימי שהייה בישראל" יצרף טופס 1348.
- בעל מניות מהותי בחברה, שיתרת המשיכות המצטברות אצלו עולה על 100,000 ₪ במהלך שנת המס או שנת המס הקודמת, יצרף טופס 1350.
- מי שהוא מחזיק זכאי בשותפות נפט בתום שנת המס, צריך לצרף טופס 858 י', תעודה לחישוב הרווח (הניכוי) והמס למחזיקזכאי בשל החזקת יחידה ואישור הבנק בשל ההחזקות.
אי הגשת המסמכים אינה הופכת את הדוח לדוח סתמי, אך הנתונים שבדוח, שלגביהם חסרים מסמכים, לא יילקחו בחשבון בעריכת השומה.
חישוב המס לתשלום או להחזר
חישוב המס על פי הדו"ח נעשה על ידי חיבור כל ההכנסות החייבות במס לתוך סכום אחד שממנו פוחתים כל הניכויים השונים. לכל הכנסה יש את שיעור המס המתאים עבורו, כך שעל הכנסה מיגיעה אישית יש חישוב אחד של מס, הכנסה שלא מיגיעה אישית אחוז מס אחר וכך הלאה.
מתוך המס שחושב, יש להפחית נקודות זיכוי וגם את כל הזיכויים השונים, כגון תשלומים ששולמו כבר באמצעות מקדמות מס הכנסה או באמצעות ניכוי מס במקור.
מתי יש לשלם את הפרש המס?
המועד החוקי לתשלום המס, או נכון יותר הפרש מס הוא המועד החוקי להגשת הדו"ח, או בעת הגשת הדו"ח המשוער. חובה זו אינה חלה על מי שלפחות 75% משכרו הוא הכנסה משכר או קצבאות.
הפרשי מס הם סכומי המס המגיע על פי הדו"ח, בניכוי תשלומי המקדמות, הניכויים במקור והתשלומים על חשבון המס ששולמו עד ליום הגשת הדו"ח.
על פי פקודת מס הכנסה וחוק קיזוז מסים, פקיד השומה לאכוף תשלום של כל חוב לרשות המסים, לרבות קנסות, עיקולים וכן קיזוז החזרי מס.
חקיקה ופסיקה
- פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961
- תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), תשמ"ח-1988
- תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון), תש"ע-2010