תפריט סגור

איסור הטעיית צרכן – זכאות, מקרים ותנאים

צרכן זכאי לאחת הזכויות הבסיסיות ביותר והיא איסור הטעיה מטעם העוסק בכל עניין מהותי בנוגע לעסקה שבוצעה. מדובר על זכות בו הוא הצרכן יודע שהעסקה תקינה ואין שקר או מרמה בעניין.

מטרת הכתבה להסביר את נושא והזכאות.

מהו איסור הטעיה של צרכן?

בהתאם לחוק, צרכן זכאי לזכות איסור הטעיה שהיא זכות בה הצרכן מקבל מידע מלא, אמיתי ונכון בנוגע לפרטי העסקה עם עוסק. עוסק הוא מי שמוכר נכס / מוצר או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן.

איסור ההטעייה חל על כל דבר (כולל פרסומת), בין אם במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה עם עוסק – במיוחד בכלל עניין מהותי בעסקה.

רשימה זו כוללת עניינים מהותיים בעסקה:

  1. הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות.
  2. המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס.
  3. מועד ההספקה או מועד מתן השירות.
  4. המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס או השירות, לרבות הספקה לאזור (יהודה והשומרון).
  5. השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם.
  6. דרכי הטיפול בנכס.
  7. זהות היצרן, היבואן או נותן השירות.
  8. השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות.
  9. מקום הייצור של הנכס.
  10. תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו.
  11. החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות.
  12. התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם.
  13. קיומם של חלפים, אביזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו.
  14. המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית.
  15. חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם.
  16. השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ.
  17. שירות אחזקה ותנאיו.
  18. תנאי אחריות לנכס או לשירות.
  19. כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה.
  20. היות העסקה שלא במהלך עסקים.
  21. היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה.
  22. תנאי הביטול של עסקה.

מובהר כי רשימה זו אינה סגורה והיא יכולה לכלול עוד מידע שעלול להטעות צרכן. אולם הרשימה לעיל היא מהותית.

יש לציין כי המעשה או המחדל לא חייבים להתבצע בפועל, אלא די שכך שהם עלולים להטעות את הצרכן.

אוכלוסיית יעד – מי זכאי?

כל צרכן שקונה נכס (מוצר) או מקבל שירות מעוסק.

מימוש הזכאות

הזכאות לאיסור הטעיה אמורה להינתן באופן אוטומטי על ידי העוסק (בית העסק).

צרכן שזכותו לאיסור ההטעיה הופרה על ידי העוסק, בנוסף, צרכן רשאי להגיש תלונה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. במקרה זה, ניתן להטיל על העוסק עיצום כספי בסכום של 45,000 ₪, ואם הוא עוסק שאינו תאגיד – 25,000 ₪.

אם נעשתה עסקה, ונהיה ברור כי נעשה מעשה או מחדל שהינם הטעיית הצרכן, והם מהותיים – הצרכן יכול לבטל את העסקה מהמועד שבו נודע לו על הטעיה – גם אם העוסק לא היה המטעה.

הרחבות נוספות

להלן מידע המרחיב תכולת עמוד זה.

אחריות להטעיה באריזה

במקרה של הטעיה בעיצוב הנכס (המוצר) או באריזתו, על גבי האריזה או במצורף לה – מפירים את הוראות איסור ההטעיה נחשבים גם היצרן, היבואן, האורז והמעצב.

בתביעה שהוגשה במקרה זה, ליצרן, ליבואן, לאורז, תהיה הגנה רק אם הוכיח שלא אחראי להטעיה אלא אחר שהוא נקב בשמו במענו.

אחריות להטעיה בפרסומת

במקרה של הטעיה בפרסומת, מפירים את הוראות איסור ההטעיה נחשבים מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו.

אם הייתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה – גם את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.

במידה ובפרסומת קיימות עובדות על התכונות של הנכס או השירות או ממצאי הבדיקה שנעשתה בהם, או על התוצאות הצפויות מהשימוש בהם – ממונה רשות הגנת הצרכן וסחר הוגן רשאי לדרוש את דבר הפרסום וראיות להוכחת אותן עובדות. לא הוצגו ראיות להוכחת דעתו של הממונה, הפרסומת תיחשב מטעה. הגנה תהיה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם לפרסומו, אם לא ידעו ולא היו יכולים לדעת כי הפרסומת מטעה.

מקרים נוספים של פרסומת מטעה:

  • פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי מה שנאמר בה אינו פרסומת – גם אם תוכן הפרסומת איננו מטעה.
  • פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת – גם אם תוכנה אינו מטעה.
  • השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת – אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת.
  • שר הכלכלה באישור ועדת הכללכה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.

פרסומת תיחשב כנעשתה על ידי מי שמצויין בה מציע נכס (מוצר) או שירות – אלא אם צויין אחרת בפרסומת.

פרסומת העלולה להטעות צרכן בישראל – תיחשב כך בהוראות חלק זה, אם נעשתה בישראל או מחוץ לארץ.

מידע נוסף

  • איסור ההטעיה חל גם לגבי פרסומת, ולא רק בעניין התקשרות בעסקה בין הצרכן לעוסק.
  • עוסק לא רשאי למכור, לייבא או להחזיק לצרכי מסחר נכס (או מוצר) שיש בו הטעיה, ולא רשאי להשתמש בנכס זה לצורך מתן שירות.
  • עוסק שמודיע, בכל דרך שהיא, שאין לצרכן זכות ביטול עסקה, או לקבל את כספו בחזרה, חייב לסייג את ההודעה הזו כך שיהיה ברור כי ההודעה והכתוב בה לא חל במקרים שנקבעו בחוק.
  • עוסק לא רשאי להציב שלט ולא רשאי להודיע בכל דרך אחרת, שהוא לא אחראי על כל נזק העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו.
  • מעשה או מחדל שנעשה עקב הטעיה – נחשים עוולה לפי פקודת הנזיקים ועל השלכותיה.

חקיקה ופסיקה

  • חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil

עזרנו לך לממש את הזכאות? חסכנו כסף או זמן יקר? אפשר לתרום לנו כל סכום כדי שנמשיך להתקיים. תרום עכשיו דרך פייפאל.


הירשמו לקבלת עדכונים ומידע לדואר אלקטרוני

טופס משוב אנונימי לשיפור התוכן

האם העמוד עזר לך? האם יש לך מידע נוסף או הצעות לשיפור? (נא לא לשאול שאלות)


קבוצת פייסבוק בנושא ביטוח לאומי, מס הכנסה ומס ערך מוסף. שאלו שאלות והשתתפו בשיחות ודיונים. הצטרפו עכשיו בקישור זה.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *