רשויות התביעה יכולות להגיע עם החשוד (הנאשם) להסכם אשר מאפשר להתאים טוב יותר את חומרת הענישה על העבירה, אשר ידוע בתור הסדר מותנה. הסדר זה הוא דרך נוספת לסיום מיצוי הדין עם החשוד, שהם הגשת תביעה או סגירת תיק.
מטרת הכתבה לספק הסבר אודות הליך זה.
מה זה הסדר מותנה?
הסדר מותנה (או – הסדר תיק מותנה) הוא הליך משפטי המאפשר סגירת תיק נגד חשוד בביצוע עבירות וזאת ללא הגשת כתב אישום בבית המשפט. ההסדר המותנה הוא למעשה הסכם בין רשויות התביעה לבין החשוד (הנאשם) לפיו רשויות התביעה סוגרות את התיק ללא הגשת אישום והוא מותנה בכך שהנאשם מילא תנאים מסויימים שנקבעו.
הסדר מותנה הוא אמצעי ביניים והוא נועד לאזן את חומרת הענישה לחומרת התביעה. מעבר להליך זה לתובע יש 2 חלופות – הגשת כתב אישום או סגירת התיק כנגד החשוד – לעיתים אף אחד מהחלופות הללו לא מתאים. כאמור, כתב אישום עשוי להיות חמור מדי בעניין ומנגד סגירת תיק אינה ממצה את עצם אכיפת החוק.
הסדר תיק מותנה נעשה מחוץ לכותלי בית המשפט באופן שבו העבריין נדרש להודות בעבירות המיוחסות לו וגם נדרש לקיים תנאים שנקבעו בהסדר, והתביעה מתחייבת שלא להגיש כתב אישום בתיק המיוחס. המשמעות היא שההליך עוזר לאנשים רגילים שביצעו עבירה לא חמורה לסגור את התיק ללא הגשת כתב אישום פלילי על ידי התביעה המשטרתית.
כאמור, אם החשוד יקיים את התנאים שפורטו בהסדר וגובשו עם תובע משטרתי, אז התיק הפלילי ייסגר במסגרת "סגירה בהסדר" ללא הרשעה פלילית. מה שאומר שהמידע לגבי אותו אדם לא יופיע בנתוני הרישום הפלילי (מרשם פלילי).
היוזמה להגעה להסדר במקום הגשת כתב אישום היא מאת תובע (פרקליט, תובע משטרתי או גורם אחר). כך שהוא רשאי להציע הסדר מותנה לחשוד ולא להעימדו לדין, כאשר יש מספיק ראיות לאישום בעבירה, ובתנאי שנסיבות העניין בכללותן מאפשרות ומתאימות במקרה זה.
עבירות מתאימות להליך הסדר מותנה
ניתן לערוך הסדר מותנה רק לגבי עבירות מסוג חטא או עוון, או בעבירות מסוג פשע המנויות בתוספת לחוק (כעת לא מנויות עבירות פשע).
ככלל, השימוש בהסדר תיק מותנה נועד לחול על עבירות קלות או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות, גם נסיבות הקשורות לביצוע העבירה וגם נסיבות שלא בהכרח קשורות בביצוע העבירה, לרבות נסיבות הקשורות למבצע העבירה.
לפיכך, ניתן להחיל הסדר תיק מותנה לגבי עבירות עוון של הפרקליטות (לפי תוספת ראשונה בחוק) או עבירות עוון של התביעה המשטרתית וכן עבירות נוספות המפורטות בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה.
עבירות שלא ניתן להחיל עליהם הסדר מותנה
לא ניתן להחיל הסדר מותנה על העבירות הבאות:
- עבירה לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, או עבירה שנקבעה כעבירת קנס או כעבירת מינהלית, או עבירה לפי חיקוק אחר שקבע שר המשפטים באישור ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת.
- עבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה הפרה שבבגללה ניתן להטיל עיצום כספי לפי חיקוק או עבירה עם יסוד עובדתי דומה למעשה המהווה הפרה כזו.
- עבירה שניתן להטיל עבורה כופר כסף.
תנאים להחלת הסדר מותנה
ניתן לערוך הסדר מותנה לגבי עבירות המנויות מעלה, וזאת בתנאי שמתקיימים 2 התנאים הבאים:
- לא עונש מאסר בפועל – העונש המתאים לחשוד לדעת התובע לפי הוראות החוק, אינו כולל מאסר בפועל.
- אין פרט רישום פלילי ב-5 השנים האחרונות – לחשוד אין פרט שנרשם בעניינו במרשם הפלילי במשטרה ב-5 השנים שלפני ביצוע עבירה נושא ההסדר ולרבות הסדר שנערך בעבר או שיש כנגדו חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו של החשוד, שהם לא חלק מההסדר.
עריכת הסדר מותנה
התובע חייב להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם החשוד יודה בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.
לפני הדיון עם החשוד בתנאי ההסדר, התובע צריך:
- לפרט את העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום (טיוטת כתב האישום).
- לציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת חייבות להישמר בתיק.
תנאי הסדר מותנה
תנאי ההסדר נקבעים על ידי התובע (תובע משטרת ישראל ביחידת הסדר תיק מותנה, או פרקליט או גורם אחר). תובע צריך להתחשב בעקרונות הענישה, בשיקולים ובנסיבות לעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, בעת קביעת התנאים של ההסדר.
התובע רשאי להטיל על החשוד ולכלול בהסדר תנאים אלו:
- תשלום קנס לאוצר המדינה – החשוד יצטרך לשלם למדינה לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין (עד 29,200 ₪), גם אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר ובתנאי שהתשלום יבוצע תוך שנה.
- הערה: במידה ונקבע בחוק כי תשלום הקנסות ישולם לגורם אחר (ולא לאוצר המדינה), התובע צריך לציין זאת, והתשלום יבוצע לאותו גורם. אם בוצעה עבירה בבניין לפי חוק התכנון והבנייה, על ידי בני זוג שהם בעלי הבניין ומנהלים משק בית משותף, לא יוטל על בני הזוג יחד סכום העולה על הסכום האמור.
- תשלום פיצוי לנפגע העבירה – החשוד יצטרך לשלם לנפגע העבירה לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין (עד 29,200 ₪), באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר ובתנאי שהתשלום יבוצע תוך שנה.
- התחייבות להימנע מביצוע עבירה – החשוד יצטרך להתחייב להימנע מביצוע עבירה לתקופה שתיקבע בהסדר ולכל היותר שנה אחת.
- עמידה בתכנית טיפול, תיקון ושיקום – החשוד יצטרך לעמוד בתנאי תכנית שתיקבע על ידי קצין מבחן, לרבות ביצוע עבודות שירות, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן. התכנית תיערך לתקופה שתפורט בהסדר, וזאת עד 12 חודשים ואם קצין מבחן ימליץ – עד 18 חודשים.
- נקיטת אמצעים לתיקון נזקים – החשוד יצטרך לבצע פעולות מסויימות (כמפורט בחלק "הרחבות נוספות" בכתבה זו) לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, כל זאת בתנאי שיש זיקה עניינית בין התנאי ובין העבירה שבוצעה, זאת לתקופה שתיקבע בהסדר ולכל היותר שנה אחת, במקרים מיוחדים – עד שנתיים.
לפני החתימה על ההסדר:
- תובע בכיר חייב לאשר את תנאיו אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.
- החשוד לעיין בחומר החקירה רשאי לעיין בהסדר ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.
תוכן הסדר מותנה
הסדר מותנה חייב להיערך בכתב ולהיחתם על ידי התובע והחשוד, והוא יכלול את המידע הבא:
- תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום.
- הודעת החשוד בעובדות המהוות עבירה.
- התנאים שעל החשוד למלא.
- התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והיא תהיה חלק מתנאי ההסדר, וכן הדרך והמועד שבהם יוכיח החשוד כי מילא אחר תנאי ההסדר בתקופות שנקבעו לקיומם.
- הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי חוק המרשם הפלילי.
סגירת תיק הסדר מותנה
תובע שווידא כי החשוד עמד בתנאי ההסדר וערך רישום תיק בכתב, יסגור את התיק בעילה של "סגירה בהסדר". בנוסף לכך, התובע ישלח דיווח על סגירת תיק למשטרת ישראל ויודיע על כך לחשוד.
הפרת תנאי הסדר תיק מותנה או סירוב לו
חשוד שהפר את תנאי ההסכם או שלא הסכים לתנאי ההסדר כולו (או חלק ממנו), יועמד לדין לפי טיוטת כתב האישום.
אולם, אם התובע סבור כי אין מספיק ראיות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, וזאת בגלל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע – התובע יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.
הגשה של כתב אישום על עבירה שהחשוד התחייב במסגרת ההסדר להימנע ממנה, תיחשב בתור הפרה של ההתחייבות. אם כתב אישום הוגש לאחר התקופה שנקבעה לקיום התנאי בשל עבירה שבוצעה בניגוד להתחייבות ובתוך תקופת ההתחייבות, התובע רשאי להעמיד את החשוד לדין ויחולו הוראות סעיף זה, ובתנאי שהתובע טרם סגר את התיק והודיע על כך לחשוד.
התובע לא רשאי להעמיד לדין חשוד בגלל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה. כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.
חשוד שהועמד לדין לאחר שנחתם עמו הסדר, אז ההסדר ייחשב מבוטל והחשוד לא יהיה מחוייב למלא את החובות שבהסדר שטרם ביצע. בית המשפט רשאי להתחשב שבתנאים שהחשוד מילא בהסדר בעת גזירת דינו של החשוד. אם החשוד זוכה בבית משפט, יוחזרו לו הכספים אם וככל ששילם קנסות אלו למדינה.
מאגר הסדרים מותנים
ניתן להיכנס למאגר הסדרים מותנים של גורמי התביעה השונים על מנת לבצע הליך איתור תיקים שנסגרו בהסדר מותנה. קיימים כמה מאגרים כאלו, של משטרת ישראל, של פרקליטות המדינה (שכן מדובר על רשויות תביעה שונות) ושל תובעים אחרים כמפורט בחוק.
המאגר כולל את ההסדרים המותנים שנערכו בין גורמי התביעה לבין החשודים, כולל פירוט העבירות שבוצעו על ידי החשודים והם הודו בהן, הוראות חקיקה, תנאי הסדר ואף נימוק לסגירת תיק ההסדר.
להלן הרשימה:
- פרקליטות המדינה – קישור למאגר.
- משטרת ישראל – קישור למאגר.
- גורמים אחרים (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וכדומה) – ניתן לגשת לאתרי האינטרנט שלהם לקבלת המידע.
הרחבות נוספות
להלן מידע מורחב בנושא.
נקיטת אמצעים לתיקון נזק
להלן רשימת האמצעים לתיקון הנזקים, עבור חלק "תנאי הסדר מותנה" לעיל:
- פסילת רישיון נהיגה. אם הפקיד אדם רישיון שנפסל, יקבל אישור קבלה על הרישיון שהפקיד.
- הפקדת כלי ירייה המוחזק בידי אדם למשמרת בתחנת משטרה הקרובה למקום מגוריו או למקום עסקיו. אם הפקיד אדם כלי ירייה למשמרת יקבל אישור קבלה על כלי הירייה שהפקיד.
- התחייבות שלא להיכנס למקום או שלא להיות בקשר עם אדם מסוים.
- כתיבת מכתב התנצלות לנפגע העבירה.
- הסכמה להשמדה או לחילוט של חפץ הקשור לעבירה, האסור בהחזקה לפי כל דין.
- השבת חפץ בעין לנפגע העבירה או תיקון חפץ שניזוק בעבירה.
- לעניין עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, בתיקים המנוהלים על ידי תובע מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין –
- הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר.
- הריסה פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את שלום הציבור או את בטיחותו אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי.
- הפסקת עבודה במקרקעין הנעשית בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר, או הפסקת שימוש במקרקעין הנעשה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר או הנעשה בניגוד לתכנית.
- התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר, להיתר או לתכנית. אם פעל החשוד ביעילות לביצוע ההתאמה והימשכות ההליכים לא היתה בשליטתו, רשאי התובע להאריך את התקופה לקיום התנאי, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנתיים.
- הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים, בהליך משמעתי על פי דין, ואולם אם כלל העונש קנס או שלילת משכורת, לא יעלה העונש האמור על הסכום האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. תנאי כאמור לא ייקבע בהסדר אלא בהסכמת הגורם המוסמך לפתוח בהליך המשמעתי.
- התפטרות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
- אימוץ נהלים פנימיים מחייבים בכתב, לרבות לעניין מנגנוני פיקוח ובקרה, שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות. התובע צריך לאשר נהלים כאמור לאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים הנוגעים בדבר.
- בעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים –
- התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, ובלבד שאם העסק נסגר בצו מינהלי או שיפוטי בשל העבירה לכאורה, לא תעלה התקופה הכוללת של הפסקת העיסוק על 30 ימים.
- התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
- לא ייקבע תנאי לפי פרט זה אלא בהסדר שייערך בתוך שישה חודשים מיום גילוי העבירה. העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים.
- התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין כמשמעותם בחוק רישוי עסקים, או בניגוד לתנאי הרישיון, והכול בין עסק שבשלו נחשד האדם בעבירה ובין עסק אחר, ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה. העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים.
- פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה, שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
- לעניין עבירות בתיקים המנוהלים על ידי תובע הראשי במשרד הכלכלה או בכיר במשרד הכלכלה שהוא הסמיך לכך –
- תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה.
- אם החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים על פי דין כלפי נושא משרה שהיה אחראי לביצוע העבירות.
- התחייבות להעביר ליחידת האכיפה המופקדת על התחום במשרד הכלכלה, באופן ובמועדים שתורה היחידה, דיווח בהתאם לסמכויות משרד הכלכלה באשר למילוי אחר הוראות החוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו, והמצאת אישור רואה חשבון או עורך דין בדבר עמידה בתנאי החוק.
- החזקה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.
מידע נוסף
- הוראות סגירת תיק בהסדר לא חלות על חשוד שהוא קטין.
- תובע לא רשאי לסגור תיק בהסדר, או בהליך דומה שלפיו אם החשוד יקיים תנאים מסויימים לא יוגש נגדו כתב אישום, בין ביוזמת התובע ובין ביוזמת החשוד, אלא לפי הוראות החוק בעניין.
- החשוד זכאי לקבל מהמשטרה הזמנה בכתב במסגרת ההליך או מסמך הנחיות מפורט לגבי זכויותיו לעיון בחומרים והתייעצות עם עו"ד.
- חשוד רשאי להיוועץ עם עורך דין עוד בטרם על חתימת הסדר, או הגעה ליחידת הסדר מותנה במשטרה.
- תשלומים או פיצויים לפי תנאי ההסדר משולמים אל רשות האכיפה והגבייה, ויועבר לגורם המיועד לכך לפי העניין.
- הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה.
חקיקה ופסיקה
- חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982
- נוהל והנחיות להפעלת סימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 – "הסדר מותנה", מספר הנחיה: 3042.4, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה