במהלך השנים ועד תיקון 3 לחוק קופות גמל, אחד האמצעים בהם מעסיקים שהיו נדרשים לשלם פיצויים לעובדים, היו מפקידים אל קופת גמל מרכזית לפיצויים. כמובן שזו לא הדרך היחידה, היו קיימות גם קופות גמל אישיות כמו שקיימות היום ומעסיקים אחרים, לא היו מפרישים כלל.
בעקבות תיקון לחוק קופות גמל, הופסקה הפקדה לקופות אלו, מעסיקים נדרשו לטפל בכספים שנמצאים בקופות אלו, או על ידי העברתם אל קופה אישית של כל עובד בהתאמה, או משיכתם אם לא היו זכאים להם ובהתאם לחוק.
קופת גמל מרכזית לפיצויים – מהי?
אתם בוודאי מכירים קופת גמל אישית שיש אצל כל אחד מכם, או קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, בהתאם לבקשתכם להפרשה עבור פנסיית החובה שלכם. אז, במקום שתהיה קופת גמל אישית לכל עובד שבהם יש הפרשה לפיצויים של המעסיק, היו קיימות קופות גמל מרכזיות לפיצויים.
קופת גמל מרכזית לפיצויים, הייתה לא אחרת מאשר קרן חיסכון שהייתה מאגדת בתוכה וחוסכת את כספי הפיצויים של כל העובדים של המעסיק. הכספים שהיו מופקדים שם, שימשו את המעסיק לתשלום הפיצויים של העובדים אילו היו זכאים לקבלתם.
תיקון 3 לחוק קופות גמל שנכנס לתוקף ב-2008 קבע כי לא יופקדו יותר כספים לקופות גמל הוניות אלא רק לקופות גמל משלמים לקצבה, וכן נקבע כי לא יופקדו יותר כספים לקופות מרכזיות לפיצויים. כתוצאה מכך, החל מתאריך 01.01.2011 קופות גמל מרכזיות לפיצויים אינן פעילות יותר.
קופת גמל מרכזית לפיצויים – מאפיינים
לקופה מרכזית לפיצויים היו יתרונות וכן חסרונות שאותם יחד נגדיר בתור מאפיינים:
- מניעת הוצאה בלתי צפוייה – קודם כל, מעסיקים שבכל חודש הפרישו או חסכו כסף בצורה אחרת עבור הפיצויים של העובדים, מנעו מעצמם הוצאה חד פעמית ובלתי צפוייה. לכך יש יתרון עצום למעביד.
- חסינות מפני נושים – במידה ועסק נכנס להליך פירוק חברה או פשיטת רגל (בהתאם לסוג ההתאגדות), הכספים של העובדים נותרו זמינים וניתנה להם הגנה מפני נושים.
- הוצאה מוכרת במס – כספים שהופרשו לקופת גמל מרכזית לפיצויים מהווים הוצאה של המעסיק ומקטינים את גובה המס לתשלום.
- מס על משיכה – כפי שיש כיום קנס על משיכת כספים בקרן או קופה שנועדה לחיסכון פנסיוני, גם קופה מרכזית לפיצויים הייתה ממוסה ב-40% על המעסיק אילו היו מושך את הכספים.
- המעסיק הוא המוטב – למרות שהכספים היו משמשים את המעסיק לתשלום עבור פיצויים, המעביד הוא זה שהיה המוטב ולכן השליטה על פרישה וחובת התשלום נותרה בידי המעסיק.
- תקרה מוגדלת ב-10% – מאחר שהקופה לא בבעלות העובדים, לא הייתה חובה להפקיד לפי השכר של העובד אולם נקבע כי ניתן להפקיד עד 1/12 (או 8.33%) מהשכר השנתי של העובד. למניעת חוסרים, ניתנה האפשרות להפריש עד 10% נוספים מה שקרוי בשם תקרה מוגדלת.
עד מתי היה אפשר להפקיד כספים?
ככתוב לעיל, בעקבות תיקון 3 לחוק קופות גמל (חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)) בשנת 2008 נקבעו הוראות מעבר שמאפשרות להמשיך להפריש כספים בתקופת המעבר בלבד.
כלומר, כל עובד שהחל לעבוד אצל המעסיק לפני 31.12.2007 והמעסיק הפריש עבורו כספים לתוך קופת גמל מרכזית לפיצויים, אז המעסיק היה רשאי להמשיך להפקיד עוד עד 3 שנים ולכל היותר עד לתאריך 31.12.2010. כך למעשה, החל מתאריך 01.01.2011 לא ניתן להפריש יותר כספים לקופה זו.
פירוק קופת גמל מרכזית לפיצויים – מה עושים עם הכספים?
כפי שציינו לעיל, קופות גמל מרכזיות לפיצויים אינן פעילות יותר ולכן מעסיק שיש לו עדיין קופה כזו, נדרש לפרק אותה, והכספים שנותרו שם יכולים לשמש לאחת או יותר מהמטרות הבאות:
- העברת הכספים אל קופת גמל אישית של העובד.
- משיכת הכספים חזרה אל המעסיק.
עם זאת, מעסיק אינו רשאי למשוך את הכספים מקופה מרכזית ללא הוכחה או הועברו כספים לטובת קופת גמל אישית של העובד.
שמירה על זכויות העובדים
לפני שמעסיק יוכל לפרק את הקופה ולהעביר את הכספים המצויים שם לטובת קופה אישית או למשוך את העודף לחשבונו, הוא נדרש לבדוק כמה כסף מתוך הקופה שייכים לעובדים. לאחר מכן, לבדוק האם יש יתרה שאותה אפשר למשוך.
בחינת זכויות העובדים מבוצעת ב-2 מישורים:
- סכום במחלוקת – יש לבדוק האם קיימת תביעה משפטית בנוגע לכספי הפיצויים של מי מהעובדים של המעסיק עד לתאריך 31.12.2007. לצורך כך יש לבדוק מול היועץ המשפטי / עורך דין מייצג של המעסיק ולבדוק אם יש תביעה שעדיין לא הסתיימה. במקרה שיש כזו תביעה, יש לייעד סכום בקופה לצורך כך.
- חבות הפיצויים – יש לבדוק האם סך כל הפיצויים שהמעסיק חייב לשלם לעובדי 2007 ולפני כן עולה על הסכום ששולם והופרש להם לקופת גמל אישית. אם כן, יש לייעד סכום לצורך מטרה זו בקופה מרכזית. כמובן, מדובר על סכומים שהם מעבר ל-"סכום במחלוקת".
משיכת כספים מקופת מרכזית לפיצויים ואופן מיסוי
במידה והיתרה הקיימת בקופה המרכזית לפיצויים, עולה על מכפלת 110% בסכום של חבות הפיצויים עם הסכום במחלוקת, היתרה תיקרא "סכום עודף".
מעסיק יכול להשתמש בסכום העובד למטרות הבאות:
1. משיכה לצורך תשלום מרכיב פיצויים בהפקדות שוטפות
הסכום העודף בקופה מרכזית וזאת עד לגובה ההפקדות השוטפות למרכיב פיצויים של המעסיק לקופת גמל אישית של כל העובדים, יכול להיות תחליף למימון ההפקדות השוטפות. כלומר, המעסיק יוכל למשוך את הכספים לצורך הפקדתם בחזרה לקופת גמל אישית של העובדים. אולם, משיכת הכספים במקרה זה, תתאפשר רק לאחר שהמעסיק הפריש קודם את ההפקדות השוטפות.
במצב זה, משיכת הכספים מקופה מרכזית תיחשב להכנסה של המעסיק על פי סעיף 3(ד) לפקודת מס הכנסה ומנגד זאת, מרכיב הפיצויים של ההפרשות השוטפות לטובת קופת גמל אישית לפנסיה של העובד, תוכר כהוצאה מוכרת במס על פי סעיף 17(5) לפקודה.
2. משיכה לצורך מטרה אחרת
מעסיק לא חייב למשוך את הכספים לטובת תשלום רכיב הפיצויים בהפקדות השוטפות, הוא יכול להשתמש בכספים אלו לכל מטרה אחרת שהוא רואה לנכון. עם זאת, במקרה כזה, רשות המסים לא תכיר בהוצאה ששולמה עבור מרכיב הפיצויים בהפקדות השוטפות לפי סעיף 17(5) וזאת עד לגובה העודף שלא נוצל.
כל כמה זמן אפשר למשוך את הכספים כאמור?
מעסיק שמעוניין למשוך את כספי קופת הגמל המרכית, נדרש לבדוק קיום של עודף בכל שנה לתום השנה. הגשת הבקשה למשיכת הכספים תיעשה עד לתאריך 31 במרץ 30 בספטמבר של השנה העוקבת.
כלומר, בקשה למשיכת סכום עודף עד לתאריך 30.09.2019 תתייחס לחישוב סכום העודף לתום שנת 2018.
לצורך כך, הוא צריך לפנות את החברה המנהלת בכל שנה על ידי מתן הוראה ישירה לקופה המרכזית לפיצויים ולאחר שנתקבל בקופה המרכזית אישור בדבר הפקדת הכספים לחשבונותיהם של כלל העובדים לרבות אופן התחשיב.
איך מושכים את הכספים?
על מנת למשוך את הכספים העודפים בקופה, על המעסיק להציג בפני החברה המנהלת את המסמכים הבאים:
- פסק דין בית הדין לעבודה – המאפשרת לחברה המנהלת למשוך את הכספים וקובע כי יתרת הכספים הנותרים בחשבון הקופה לאחר משיכת הכספים שמבקש המעסיק, יכסו את התחייבותו לתשלום פיצויי פיטורין.
- אישור עורך דין או רואה חשבון לגבי סכום ההפקדות השוטפות שהופקדו לחשבונות קופות גמל אישית של העובדים.
- בקשת מעסיק למשיכת סכום העודף בקופה מרכזית לפיצויים (טופס 417).
- צילום צ'ק של המעסיק.
- פרוטוקול מורשי חתימה עדכני בתאגיד החתום על ידי עו"ד או רו"ח.
- תחשיב הסכום העודף בקופה (חתום ע"י עו"ד) – חבות לעובדי 2007 וכן סכום במחלוקת.
הוראות מס נוספות על משיכת הכספים
משיכת כספים מקופת גמל מרכזית לפיצויים תיחשב הכנסה חייבת של המעסיק בהתאם לסעיף 3(ד) לפקודה. קיזוז הפסדים עסקיים יכולה להיות בהתקיים כל התנאים הבאים יחד:
- הסכום הנמשך לא עולה על סכום העודף בקופה המרכזית.
- אין הכנסה אחרת שממנה ניתן לקזז את ההפסד.
- המשיכה היא בהתאם לתקנות קופות גמל, חוזרי רשות שוק ההון ותקנות הקופה המרכזית לפיצויים.
העברת כספים אל קופת גמל אישית של עובד
מעסיק של עובד שהופרשו לו כספים לפני סוף שנת 2007 לתוך קופת גמל מרכזית לפיצויים, רשאי לנייד את הכספים המצויים שם אל תוך קופת גמל / קרן פנסיה / ביטוח מנהלים או כל חיסכון פנסיוני אישי של העובד.
לצורך כך, על המעסיק לפנות אל החברה המנהלת על ידי הגשת בקשה חתומה על ידי מורשי חתימה ומוצהרת על ידי עורך דין או רואה חשבון, בתוספת רשימת העובדים, לרבות מספר תעודת זהות, שמם המלא, תאריך לידה, כתובת מגורים וכן את סכום הכסף שיש לייעד מתוך קופת הגמל המרכזית עבור כל עובד, שאותו יש להעביר לקופה האישית של העובד.
איך עובדים צריכים לנהוג בעניין פיצויים בקופה כזו?
ככלל, לעובדים אין כלל גישה לקופה מרכזית לפיצויים שכן הם לא עמיתים או מוטבים של קופת הגמל המרכזית לפיצויים. אולם, במקרה שיש לעובד כספים המצויים בקופה כזו, מומלץ לבקש מהמעסיק להעביר את הכספים לקופת הגמל האישית, כך שיהיה יותר קל לעובד להיות בטוח לגבי הכספים השייכים אליו.
מעסיק אינו חייב על פי חוק לבצע זאת, אולם, בעת פיטורין או התפטרות במצב בו העובד זכאי לקבלת הפיצויים, המעסיק יידרש לשלם את כל הפיצויים של העובד, לפי הוותק שלו ולפי חודש אחד של עבודה בשנה ובהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
מה עוד חשוב לדעת?
בעלי קופות מרכזיות לפיצויים שאינם מעסיקים עובדים, יראו את היתרה הכספית בקופה כהכנסה של בעל הקופה בשנת המס 2018, וזאת אפילו שלא נמשכו הכספים מהקופה המרכזית על ידי המעסיק.
החל מתאריך 01.01.2019 על ריבית ורווחים שנצברו במסלול ההשקעה, יחולו הוראות שיעורי המס והוראות ניכוי מס במקור, החלים על הכנסות אילו הופקו או נצמחו במישרין על ידי הבעלים של הקופה המרכזית לפיצויים.
העברת הכספים למעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, תיעשה רק אם כל תביעות העובדים סולקו וניתנה החלטה שיפוטית.