ערבות בנקאית היא אחת השיטות היעילות להבטחת פירעון של תשלומים או עמידה בתנאים של הסכם בין 2 צדדים (בדרך כלל). הערבות מגובה בהתחייבות של התאגיד הבנקאי בתשלום גובה הערבות בהתאם לתנאים.
מטרת הכתבה היא להסביר על הנושא באופן מקיף ולרבות השוואה מול צ'ק בנקאי.
מהי ערבות בנקאית?
כדי להבין טוב יותר מה זה בכלל ערבות בנקאית, חשוב קודם כל להפריד את המונח לרכיביו.
- ערבות – הוא ביטוי שמתאר התחייבות של גורם מסויים לצורך קיום חיובו של אדם מסויים כלפי צד שלישי. כלומר, זהו שטר מסויים שבו הוא הגורם מתחייב לשלם, אם הצד שהוא ערב לו, לא ישלם או יפרע את חובו כלפי צד אחר.
- בנקאית – כלומר, של הבנק או מגובה על ידי בנק.
למעשה, ערבות בנקאית היא התחייבות של הבנק בפירעון הסכום שנקוב על השטר, אם הצד שהבנק ערב לו, לא יפרע את התשלומים במועד או החוב כלפי צד שלישי. הבנק כמובן יהיה ערב ללקוח שלו, בכפוף לתנאים שסוכמו בינהם, תשלום עמלות ואף התחייבות כספית של הלקוח או שעבוד כספים לטובת הבטחת התשלום.
הערבות הזו היא ערבות בנקאית אוטונומית. ערבות אוטונומית היא כזו שעומדת בפני עצמה ללא קשר לעסקה בין הצדדים במסגרתה היא ניתנת. כלומר, היא מיועדת לצורך מימוש ההתחייבות של ההסכם המקורי, אולם, היא יכולה להיעשות ללא קשר לעסקה המקורית וניתן לפרוע את ההתחייבות בכל עת.
אם לפשט זאת, כאשר צד א' מעוניין לרכוש מוצרים או שירותים ומתקשר בעסקה מול צד ב', צד ב' עשוי לבקש ממנו ערבות לכך שאכן התשלומים ישולמו במועד ולא יווצר חוב. צד ב' יכול לבקש ממנו למשל צ'ק ביטחון למימוש ההתחייבות, ערבות של אדם אחר, ערבות אישית (בעיקר אצל חברות בע"מ), או שהוא יכול לבקש ממנו ערבות בנקאית.
כך למשל, בעסקה בין 2 צדדים, כמו למשל הסכם שכירות או הסכם קבלת שירותים, המשכיר או הספק עשוי לדרוש מהשוכר או מהלקוח, בהתאמה, ערבות כלשהי להטבחת התשלומים במועדם ובמלואם ובפרט ערבות בנקאית. הדבר פחות פופולארי בקרב צרכנים פרטיים או שוכרים פרטיים, שכן שם בדרך כלל המשכיר יבקש צ'ק ביטחון או ערבות אישית בנוסף לכך, אך פחות ערבות של בנק.
ערבות בנקאית פופולארית בקרב מכרזים מסויימים בהם עוסקים מעוניינים לספק שירותים או מוצרים לגוף מסויים המחויב במכרז. כך למשל, בעת מכרזים של המדינה, גופי ממשלה או גורמים שחייבים במכרז, עשויים בגוף המרכז לדרוש מהספק ערבות בנקאית על סכום מסויים שנקבע בהתאם להיקף הסחורה או השירותים. מבין הסיבות לכך, לצורך סינון עסקים קטנים שלא יכולים לעמוד בתנאי המכרז וכן לצורך הבטחה כי הספק יבצע את השירותים הנדרשים כפי שנקבע במכרז ובהסכם ההצעה.
לבסוף, חשוב לציין כי ערבות בנקאית היא הדרגה הגבוהה ביותר של ערבויות, משום שבנק נחשב גוף גדול וחזק ואין כמעט סיכוי שהוא לא יוכל לפרוע את ההתחייבות הזו.
ערבות בנקאית – איך זה עובד?
אז כמו שכתוב מקודם, כאשר מבצעים עסקה בין צדדים בו צד אחד עשוי לדרוש ערבות של הבנק, אם הצד השני מסכים לכך ונעשית עסקה, אזי יש להנפיק אותה דרך הבנק. למעשה, מי שצריך להנפיק אותה, צריך לגשת אל הבנק שלו ולחתום על מסמכים כדי להנפיק את שטח התחייבות של הבנק. לאחר מכן את השטר הוא צריך למסור אל הצד השני מולו נעשה ההסכם.
כל עוד הכל בסדר מבחינת ההסכם, השירותים או המוצרים ניתנים ומנגד הצד השני משלם את התשלומים במועדם – הערבות לא נדרשת ואין צורך להפעיל אותה.
אולם, במקרה שיש בעית תשלומים מצד המשלם, הצד המקבל שהוא המוטב של הערבות, יכול להגיש בקשה לאותו בנק של המשלם, כדי לחלט את השטר ולדרוש את הכספים הללו.
לאחר סיום היחסים בין הצדדים, אם הכל בסדר ושני הצדדים מרוצים מהעסקה, הצד שקיבל את שטר ההתחייבות חייב להחזיר אותו בחזרה אל מי שמסר לו.
איך נראית ערבות בנקאית ומה היא כוללת?
ערבות בנקאית היא מסמך של דף נייר בו הבנק מציין כי לפי בקשת הלקוח שלו, הוא מתחייב להעביר למוטב (למי שמגיע הכסף) סכום כסף שנקבע בשטר, בתנאי שהמוטב ידרוש זאת ובכפוף למידע נוסף. הערבות כוללת את הרכיבים הבאים:
- שם הלקוח – שם של מי שביקש הנפקת השטח מהבנק, זהו שם הלקוח שהבנק ערב לו.
- שם הבנק – כולל שם הבנק, הסניף ואף חשבון רלוונטי.
- שם המוטב – שם של הגורם שזכאי לקבל את הכסף במקרה של בקשה למימון. הגורם אליו מעבירים את השטר.
- מטרת הערבות – לשם מה נועדה הערבות, לאיזו סוג של עסקה ומידע רלוונטי נוסף.
- סכום הערבות – סכום הכסף שהבנק התחייב להעביר את המוטב. לרבות המטבע.
- הצמדה ותוספות – שיעור ובסיס החישוב שיוצמד אל סכום הערבות, כך שהיא תשנה בהתאם לשינוי זה.
- תוקף הערבות – עד מתי ניתן לממש את הערבות, כך שבתאריך מאוחר יותר פג תוקפה של הערבות והבנק לא יכבד אותה.
- תנאי הערבות – באילו תנאים הבנק יפרע את הערבות. האם יש תנאים שחייבים להתקיים, מסמכים שיש להציג ועוד.
איך להוציא ערבות בנקאית?
כדי להנפיק ערבות בנקאית, הלקוח של הבנק נדרש להגיע אל סניף הבנק שבו מתנהל החשבון שלו ולחתום על מסמך שהינו בקשה להוצאת כתב הערבות. המסמך כולל בין היתר מידע על השטר עצמו ולרבות המוטב וסכום השטר, מידע על כך העמלה שהלקוח נדרש לשלם עבור הוצאות השטר, ואפילו התחייבות הלקוח על כך שהוא מחוייב לשלם לבנק את סך ההתחייבות.
בנוסף לכך, הבנק עשוי לדרוש מהלקוח ביטחון או שיעבוד או משכון. כלומר סכום של כסף שיהיה משועבד לטובת הערבות, הכסף עשוי להיות מועבר אל חשבון נפרד או פיקדון בתוך החשבון שיהיה משועבד לטובת הבנק.
הביטחון שהבנק עשוי לדרוש, משתנה מלקוח ללקוח ולכן כדאי לברר זאת מול הבנק. אם לחשבון באופן ריאלי, הבנק ישקלל את המידע שיש עליו לגבי הלקוח, לרבות מידע היסטורי, מידע פיננסי, סכומים ואף הכנסות.
חשוב לציין, לאחר הוצאת השטר, ניתן להגיש בקשה מיוחדת לתיקון. ניתן לבצע את התיקונים הללו:
- הארכת תוקף הערבות או קיצור התוקף.
- הגדלה או הקטנה של סכום הערבות הבנקאית.
- שינוי נוסח של הכתב.
לאחר מכן, הבנק ינפיק כתב התחייבות חדש. יש לציין כי כל התיקונים הללו נעשים על ידי הלקוח בלבד ולא יכולים להיעשות על ידי המוטב. אך, המוטב עשוי לדרוש מהבנק "חילוט הערבות או הארכת תוקפה", במקרה כזה הבנק פונה אל הלקוח כדי שיחליט אם להאריך זאת, אחרת הבנק יעביר את הכסף למוטב.
יש להוסיף, כי לאחרונה נראה כי יש גם ערבות בנקאית דיגיטלית – שהיא נעשית באופן דיגיטלי באינטרנט ללא צורך הגעה לסניף הבנק. החידוש העיקרי הוא שהוא מבוסס חתימה אלקטרונית ומתאימה לעסקים שמנהלים אפילו כמה מסמכים במקביל.
איך לממש ערבות בנקאית?
כאשר התקיימו התנאים המזכים במימוש הערבות הבנקית, המוטב רשאי לפנות אל הבנק שהנפיק את השטר ולדרוש לחלט את הכספים, כולם או מקצתם מתוך סכום הערבות שהבנק התחייב בשטר. הדרישה יכולה להיעשות רק על ידי המוטב ולא על ידי גורם אחר ואפילו לא על ידי הלקוח של הבנק.
את הבקשה למימוש הערבות יש להגיש אל הבנק של הלקוח לפני מועד פקיעת הערבות. שכן לאחר תאריך זה, הבנק לא יכבד את הבקשה.
בנוסף, בשטר ניתן להוסיף מידע של תאריכים שרק בהם ניתן לממש את הכספים. כך למשל, אפשר לקבוע כי רק לקראת סיום ההסכם, למשל, ניתן לחלט את הכספים.
ביטול ערבות בנקאית
עם הגעה אל תאריך התפוגה של הערבות ואי הארכת התקופה, הערבות הופכת להיות חסרת ערך. יחד עם זאת, כאשר מעוניינים לבטל את כתב ההתחייבות עד לתאריך התפוגה, המוטב חייב להסכים לכך. הבנק לא יכול לבטל בשוק מקרה על בסיס הלקוח בלבד.
כלומר, ניתן לבטל זאת רק במידה והתבקלה בקשה לביטול הן על ידי המוטב והן על ידי לקוח הבנק, ובתנאי שהבקשה הזו נעשתה בכתב בלבד.
ערבות בנקאית – מאפיינים
יש כמה יתרונות וחסרונות של שטר ההתחייבות הבנקאי. חלק זה מערב את כל המאפיינים שכוללים גם חסרונות ויתרונות ביחד, כי חיסרון של צד אחד הוא יתרון של צד אחר, וגם להיפך. הנה הם:
- ערבות בנק – הדרגה הגבוהה ביותר של ההתחייבות, הבנק ערב לסכום הכסף ויש וודאות מלאה לקבלת הכסף במקרה של מימוש.
- עמלות – העמלות מאוד יקרות יחסית לערבויות שאינן מהבנק ומדובר על עמלה שנתית.
- פירעון בכל עת – ניתן לממש את הכסף בכל עת עד לתאריך התפוגה.
- אי יכולת לבטל – ברגע שהיא הוצאה, הלקוח של הבנק לא יכול לבטל אותה בשום אופן.
- עלול לחייב בשעבוד – הבנק עשוי לחייב שעבוד של נכסים או כספים לטובת מימוש ההתחייבות. הכסף המשועבד לא ניתן לניצול בתקופה זו.
- מיועד לעסקאות גדולות – מיועד למקרים של התחייבויות יקרות ומשמעותיות.
- ערבות אוטונומית – ניתן לממש את השטר ללא קשר לעסקה המקורית, גם אם הכל בסדר שם ואין חובות.
דרך אגב, חשוב לעגן את ההסדר של מימוש ההתחייבות במידי המוטב כך שלא יוכל לעשות זאת בכל עת מתי שיתחשק לו, אלא בתנאים לפי ההסכם.
ערבות בנקאית במסגרת חוק המכר
חוק המכר בעניין הבטחת השקעות של רוכשי דירות, ואשר תוקן בשנת 2017, קובע כי קבלן או יזם שמוכר דירה שבנה או שמעוניין לבנות ומקבל כסף מאת קונה, עשוי להידרש להבטיח את כספי הקונה על ידי מתן של ערבות בנקאית.
ליתר דיוק, אם רוכש הדירה משלם סכום העולה על 70% ממחיר הדירה, הקבלן או היזם נדרש למסור לקונה זה ערבות בנקאית על כל הסכום בניכוי מס ערך מוסף (בגובה 17%). בנוסף לכך אגב, הקבלן או היזם, חייב לבטח את עצמו בחברת ביטוח כדי להבטיח את החזר הכספים, לשעבד את הדירה או חלק ממנה במשכנתא ראשונה לקונה ואף לרשום הערת אזהרה.
ערבות הבנקית במסגרת חוק המכר מספקת ביטחון ומספקת החזר של כל הכספים שהקונה שילם, במקרה שהמוכר (הקבלן או היזם, או מארגן קבוצת רכישה) לא יוכל להעביר בעלות לקונה או זכות אחרת כפי שמוסכם בהסכם מכר. לכך יכולות להיות סיבות רבות כמו למשל: עיקול על הדירה או הקרקע, הקפאת הליכים או כינוס נכסים, צו פירוק או צו מינוי כונס נכסים או סיבה מוחלטת אחרת שמונעת העברת הדירה.
כמובן במקרה של אי מסירת דירה מהקבלן או מהיזם, ייתכן כי רוכש הדירה יצטרך להציג אסמכתא ולרבות פסק דין או צו כאמור לעיל. עוד חשוב לציין כי הערבות חלה אך ורק על הסכומים תמורת רכישת הדירה ולא הוצאות אחרות, ככל שיש כאלו.
קבלן או יזם שלא מוסר ערבות בנקאית לרוכש דירה עובר על החוק וצפוי לעיצום כספי ולעונשין בהתאם להוראות החוק.
מה ההבדל בין ערבות בנקאית לבין צ'ק בנקאי?
יש דמיון מסויין בין ערבות בנקאית לבין צ'ק בנקאי (המחאה בנקאית), שתיהם מגובים בערבות של הבנק ואת שתיהם ניתן לממש באופן מיידי. עם זאת, צ'ק בנקאי הוא אמצעי להעברת כסף, ובזמן זה ערבות בנקאית היא התחייבות אם הכסף לא יועבר.
למשל, כאשר רוכשים רכב, לא מוסרים ערבות בנק, אלא מוסרים צ'ק בנקאי. עם זאת, למשל כאשר משתתפים במכרז מסויים כדי להעניק לדוגמה שירותי ניקיון למוסד השכלה גבוה או מוסד ממשלתי, קבלן השירות עשוי להידרש להציג יכולת כספית על ידי ערבות בנקאית, שאכן שירותי הניקיון יבוצעו ושיק בנקאי במקרה זה לא רלוונטי בכלל.
הנה טבלה מסכמת שעוזרת להבין מה ההבדל והשיוון בינהם:
| ערבות בנקאית | צ'ק בנקאי | |
|---|---|---|
| מטרה | הבטחת התחייבות בעסקה בין צד א' ל-ב' | העברת כסף בין צד א' ל-ב' |
| מימוש / פירעון | פירעון מיידי | מזומן בלבד |
| גיבוי | על ידי הבנק | על ידי הבנק |
| תוקף מירבי | עד לתאריך הנקוב, ניתן להאריך | 7 שנים |
| מימוש על ידי | על ידי המוטב | על ידי המוטב |
| ביטול | על ידי 2 הצדדים יחד | על ידי המוטב |
| גובה הסכום | סכומים גבוהים מאוד (מאות אלפים ואף מיליונים) | סכומים בינויים (עשרות ומאות אלפים) |
| עמלה | מאות שקלים ולפי גובה הסכום, בכל שנה | עשרות שקלים, חד פעמי |
| שעבוד כנגד | הבנק עשוי לשעבד פיקדון, לא תמיד | הבנק בד"כ ידרוש את הסכום מהלקוח |
ערבות בנקאית – כמה זה עולה?
מחיר / עלות של ערבות בנקאית משתנה מבנק לבנק, היא משתנה לפי סכום הערבות והאם יש כספים משועבדים. מכיוון שהתעריפים גבוהים יחסית לעמלות אחרות של הבנק, הן ניתנות למיקוח ומשא ומתן בין הלקוח לבין הבנק.
בנוסף, קיימת לרוב עמלת מינימום מסויימת ואף כתב התחייבות שמשתנה בהתאם למטרה שלו.
הנה התעריפים של הבנקים השונים:
| בנק | גובה העמלה | עמלת מינימום | הערות |
|---|---|---|---|
| בנק אגוד | 5% שנתי מסכום עסקה | 150 ₪ | * עמלה כנגד פקדון נזיל / ערבות מובטחת: 1.75% שיעור שנתי, 135 ₪ מינימום * למשתכנים לפי חוק המכר: 5% * הסבה לפי חוק המכר: 200 ₪ |
| בנק דיסקונט | 5% שנתי מסכום עסקה | 500 ₪ | * עמלה כנגד פקדון נזיל: 3% שיעור שנתי, 300 ₪ מינימום * לשכר דירה עד 50,000 ₪: 2.5% שיעור שנתי, 250 ₪ מינימום * לטובת ליסינג: 2.5% * למשתכנים לפי חוק המכר: 5% * הסבה לפי חוק המכר: 250 ₪ |
| בנק הפועלים | 5% שנתי מסכום עסקה | 380 ₪ | * למשתכנים לפי חוק המכר: 2% |
| בנק יהב | 4.8% שנתי מסכום עסקה | 312 ₪ | * עמלה כנגד פקדון נזיל / ערבות מובטחת: 3% שיעור שנתי, 300 ₪ מינימום |
| בנק ירושלים | 2.5% שנתי מסכום עסקה | 200 ₪ | * למשתכנים לפי חוק המכר: 1.25% * הסבה לפי חוק המכר: 300 ₪ |
| בנק לאומי | 5% שנתי מסכום עסקה | 396 ₪ | * עמלה כנגד פקדון נזיל / ערבות מובטחת: 2% שיעור שנתי, 260 ₪ מינימום * למשתכנים לפי חוק המכר: 4% * הסבה לפי חוק המכר: 183 ₪ |
| בנק מזרחי טפחות | 6.2% שנתי מסכום עסקה | 380 ₪ | * עמלה כנגד פקדון נזיל: 2.9% שיעור שנתי, 360 ₪ מינימום * למשתכנים לפי חוק המכר: 4% * הסבה לפי חוק המכר: 170 ₪ |
| בנק מסד | 4% שנתי מסכום עסקה | 440 ₪ | * עמלה כנגד פקדון נזיל / ערבות מובטחת: עד 100 אלף שקל: 2.5% שיעור שנתי, 300 ₪ מינימום מעל 100 א' שקל: 3% שיעור שנתי, 380 ₪ מינימום * למשתכנים לפי חוק המכר: 2% * הסבה לפי חוק המכר: 170 ₪ |
| בנק מרכנתיל דיסקונט | 6% שנתי מסכום עסקה | 500 ₪ | * עמלה כנגד פקדון נזיל: 4% שיעור שנתי, 300 ₪ מינימום * לשכר דירה עד 50,000 ₪: 4% שיעור שנתי, 300 ₪ מינימום * לטובת ליסינג: 6% * למשתכנים לפי חוק המכר: 4.5% * הסבה לפי חוק המכר: 250 ₪ |
| הבנק הבינלאומי / יובנק / פאג"י / אוצר החייל | 5% שנתי מסכום עסקה | 440 ₪ | * עמלה כנגד פקדון נזיל / ערבות מובטחת: עד 100 אלף שקל: 2.5% שיעור שנתי, 300 ₪ מינימום מעל 100 א' שקל: 3% שיעור שנתי, 380 ₪ מינימום * למשתכנים לפי חוק המכר: 5% * הסבה לפי חוק המכר: 170 ₪ |