עובדת שהפסיקה לעבוד כדי לשמור על ההיריון וכך איבדה את שכרה, זכאית לקבל גמלה לשמירת הריון. הקצבה נועדה לפצות אותה על הכנסות שלא הייתה זכאית לקבל מהמעסיק.
מטרת הכתבה להסביר את המושג, הזכאות, דרכי מימוש ועוד.
מהי גמלה לשמירת הריון?
גמלה לשמירת הריון היא קצבה, הכנסה או שכר המחליף את שכר העבודה של העובדת בהריון בשל סיכון רפואי או עבודה מסויימת שהייתה גורמת לפגיעה בהריון שלה.
לפי החוק, שמירת הריון היא היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בגלל אחד המקרים הבאים:
- מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה את העובר שלה, זאת לפי אישור רפואי בכתב.
- סוג עבודה, מקום ביצוע העבודה או אפן ביצוע העבודה, מסכנים את האישה עקב היותה בהריון או את עוברה, לפ אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית על ידי המעסיק שלה.
גובה השכר והתנאים נקבעים בדומה להוראות לעניין דמי לידה, והכל כמפורט בעמוד זה.
אוכלוסיית יעד – מי זכאי?
אישה בהריון תהיה זכאית לקבלת גמלת שמירת הריון אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
- תקופת שמירת הריון היא 30 ימים רצופים לפחות – שמירת הריון לפי ההגדרה לעיל.
- מבוטחת בביטוח דמי מחלה – עובדת שכירה או עצמאית אשר עונה על כל תנאי הזכאות הבאים:
- העובדת היא תושבת ישראל.
- תקופת אכשרה – שולמו דמי ביטוח לאומי בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו למועד הפסקת עבודה בשל שמירת הריון.
- העובדת אינה מקבלת תשלומי כפל – לרבות תשלומים עקב מחלה, תקנון קופת גמל או קרן ביטוח, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה.
הערה: הארכת התקופה או תשלום בעד תקופה פחותה מ-30 ימים, מורחבת בחלק "הרחבות נוספות" בכתבה זו.
מי לא זכאי?
- מי שאינה תושבת ישראל.
- מי שיצאה לחוץ לארץ בתקופת שמירת ההיריון. אלא אם כן היא מועסקת בחוץ לארץ, בתנאי שהיא והמעסיק תושבי ישראל, וגם שחוזה עבודה נקשר בישראל.
גובה גמלה לשמירת הריון
גמלה לשמירת הרישיון מחושבת לפי מכפלה של מספר ימי הגמלה לשמירת הריון בשיעור הגמלה ליום. התקרה המירבית ליום היא הסכום הבסיסי בחלוקת 30. כלומר 297.17 ₪ בשנת 2020.
לגבי עובדת שכירה:
שיעור הגמלה ליום מחושב לפי השכר החודשי של העובדת שממנה חושבו דמי ביטוח לאומי, ולפי הגבוה מבין 2 אלו:
- השכר ב-3 החודשים המלאים שקדמו ליום הפסקת העבודה בשל שמירת ההיריון, בחלוקה ב-90.
- השכר כאמור ב-6 החודשים המלאים בחלוקה ב-180.
למשל, אם עובדת יצאה לשמירת הריון ב-15 באוגוסט, השכר יחושב לפי השכר בחודשים מאי-יולי או פברואר-יולי – לפי הגבוה מבינהם.
לגבי עובדת עצמאית:
שיעור הגמלה ליום מחושב לפי התשלומים לביטוח לאומי על ההכנסות, ולפי הגבוה מבין אלו.
- ההכנסה ממנה מחשבים דמי ביטוח לאומי לאחר שומה במס הכנסה ב-3 החודשים המלאים שקדמו ליום הפסקת העבודה בשל שמירת ההיריון, בחלוקה ב-90.
- ההכנסה כאמור בנקודה קודמת, לגבי שנה קודמת.
יש לציין כי החישוב ההתחלתי נעשה לפי המקדמות שמשולמות לביטוח הלאומי, ורק לאחר השומה, נעשית התאמה מדוייקת.
משך הזכאות לקבלת הגמלה
תקופת הזכאות המינימלית היא 30 ימים, ורק אם זו התקופה אפשר לקבל את הגמלה.
היום הראשון לקבלת הגמלה יכול להיות עד 14 ימים לפני היום בו נערכה הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע כי האישה זכאית לגמלה. תחילת התשלום נקבעת לפי האישור הרפואי.
לאחר מכן, ניתן להאריך את התקופה לשמירת הריון כל 14 ימים נוספים לפחות.
מימוש הזכאות – הגשת התביעה לקבלת גמלה לשמירת הריון
כדי לקבל את הגמלה, יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי.
ניתן להגיש את התביעה כך:
בנוסף, יש לצרף גם את המסמכים הנוספים הבאים:
- אישור רפואי – אותו צריך למלא רופא המומחה למחלות נשים וללידה בלבד. יש לצרף גם כרטיס מעקב הריון רפואי ותיעוד רפואי על הצורך בשמירה.
- אישור רופא תעסוקתי – רק אם סביבת העבודה או סוג העבודה הם הסיבה לשמירת הריון.
- אישור המעסיק – יש לבקש מהמעסיק למלא את החלק בטופס התביעה המיועד למעסיקים. אם סביבת העבודה או סוג העבודה הם הסיבה לשמירת הריון, יש לצרף גם מכתב מפורט מהמעסיק כולל אישור שלא נמצאה עבודה חלופית אחרת.
- אישור על הכשרה מקצועית – רק לגבי מי שהיה בהכשרה מקצועית או שירום מקצועי, כך שבתקופה זו שולמו דמי ביטוח.
יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים מיום תחילת שמירת ההיריון.
הרחבות נוספות
להלן מידע מורחב בנושא.
הארכת תקופת שמירת הריון
ניתן לקבל גמלה גם עבור תקופת שמירת הריון שהוארכה מעבר לתקופה ההתחלתית, וזאת בכל תקופה נוספת למשך 14 ימים רצופים לפחות שבהם הייתה העובדת בשמירת הריון.
כל זאת, בהתאם לאישורים רפואיים, כללים והוראות חוק בנושא.
שמירת הריון לתקופה הפחותה מ-30 ימים
עובדת שהייתה בתקופת שמירת ההיריון הפחותה מ-30 ימים, תהיה זכאית אם היא עונה על כל התנאים הבאים:
- התקופה שניתנה לה לשמירת היריון היא 30 ימים לפחות.
- המוסד לביטוח לאומי אישר את הגמלה לתקופה של 30 ימים ומעלה, אולם הלידה או הפסקת ההיריון התחרשה לפני שחלפו 30 ימים.
- לא נותרו לה מספיק ימי מחלה עבור התקופה בה היא שהתה בפועל בשמירת היריון.
ניכויים מהגמלה
המוסד לביטוח לאומי מנכה במקור (לפני העברת הגמלה) תשלומים למס הכנסה וגם תשלומים לדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
קבלת הפרשים
עובדת שהמעסיק שלה שילם לה תשלומים נוספים שלא חושבו בהכנסות בעת הגשת התביעה, רשאית להגיש תביעה לתשלום הפרשים בשמירת היריון באמצעות טופס 363 כאן.
מידע נוסף
- הקצבה משולמת בתאריך ה-20 בחודש עבור החודש הקודם.
- האישה נדרשת לדווח בכל פעם לגבי הארכה או הפסקת שמירת ההיריון למוסד לביטוח לאומי – ניתן לדווח בטלפון 08-6509934 או דרך אתר המוסד.
- אין צורך לדווח אם שמירת ההיריון נעשתה עד הלידה והלידה בוצעה בבית חולים. כמו כן, אין צורך להגיש תביעה לדמי לידה, הדבר ייעשה אוטומטית.
- רופא גניקולוג מומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי בוחן כי הסיבה לשמירת הריון לשמירת הריון היא לפי חוק ועשוי לדרוש הבהרות ופרטים בנוגע לאישור הרפואי.
- אם הסיבות הרפואיות אינו מצדיקות שמירת היריון או סוג העבודה או העיסוק אינם מהווים סכנה לאישה או לעובר – הרופא עשוי לא לאשר את התביעה.
- עובדת עצמאית שלא זכאית לקבל גמלה לשמירת הריון כי לא שילמה דמי ביטוח לאומי, יכולה להגיש בקשה להענקה מטעמי צדק כאן.
חקיקה ופסיקה
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995
- תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), תשנ"א-1991
- חוזר המוסד לביטוח לאומי, בסיס לחישוב גמלת אמהות, מספר 1453 מתאריך 18.05.2016