כסף

דמי לידה – מי זכאי, תנאי זכאות, גובה הסכום ואיך לקבל

עובדת שיצאה לחופשת לידה (תקופת לידה והורות) זכאית לקבל תשלום של דמי לידה דרך המוסד לביטוח לאומי לחלק מהתקופה. התשלום נועד לסייע לעובדת לקבל הכנסה מסויימת עבור שאינה יכולה להתפרנס ולעבוד.

הזכאות לדמי לידה ניתנת לעובדת שילדה ילד חי, הפסיקה לעבוד כתוצאה מכך וצברה תקופת אכשרה. התשלום נקבע בהתאם לשכר של היולדת טרם יציאה לחופשת לידה וצריך להגיש תביעה לקבלת הסכום. גם אב יכול לקבל תשלום דמי לידה.

כל המידע החשוב ביותר בנושא, בכתבה זו.

מה זה דמי לידה?

דמי לידה הוא תשלום שניתן ליולדת שעומדת בתנאי הזכאות, כך שהיא ילדה ילד חי, צברה תקופת אכשרה (וותק) והפסיקה לעבוד בזמן שהייתה בהריון. דמי לידה משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור כל יולדת שזכאית לכך לפי התנאים והקריטריונים.

דמי לידה נועדו לפצות את העובדת על אובדן ההכנסה בתקופה שהיא אינה יכולה לעבוד בעקבות ההריון והלידה. כלומר, המטרה היא לסייע לאותה עובדת לטפל בתינוק/ת מבלי לדאוג לבעיות כלכליות כתוצאה מהפסקת העבודה בתקופה שנערכת כמה חודשים.

כדי לקבל את דמי הלידה, על העובד להגיש תביעה לקבלת דמי לידה, והם לא מגיעים באופן אוטומטי. חשוב לזכור כי יש הבדל בין חופשת לידה (תקופת לידה והורות) לבין דמי לידה, משום שהתשלום לא ניתן עבור כל התקופה של החופשה, אלא רק חלק ממנה.

בנוסף, עובדת עשויה להיות זכאית לקבל בנוסף לכך גם תשלום של מענק לידה וגם תשלום של קצבת לידה – והכל בהתאם לתנאי הזכאות שלהם.

מי זכאי לקבל דמי לידה?

יש כמה סוגי אוכלוסיות שזכאים לקבל תשלום של דמי לידה והנה הכל:

1. יולדת

  1. לידה – אם ילדה ילד חי או ילדה לאחר 22 שבועות.
  2. הפסיקה עבודה – אם הפסיקה לעבוד בזמן שהייתה בהריון ולא עבדה במשך כל תקופת הזכאות לדמי לידה (פירוט בהמשך).
  3. צברה תקופת אכשרה – אם העובדת צברה תקופת אכשרה, תקופה של חודשים בהם העובדת עבדה ושילמה דמי ביטוח לאומי. (פירוט בהמשך).

הערות:

  • לידה לפי החוק היא לידה של ילד חי או לידה לאחר 22 שבועות. כלומר, לידה של ולד מת (לידה שקטה) לאחר 22 שבועות של ההריון או שהילד נפטר לאחר הלידה – מזכה בתשלום דמי לידה.
  • הפסקת עבודה בזמן ההריון משמעו גם אפילו בחודש הראשון להריון.

2. אוכלוסיה נוספת

  • בן הזוג של היולדת – עשוי להיות זכאי לקבל דמי לידה אם יצא לחופשת לידה (תקופת לידה והורות) בהתאם לתנאים מסויימים שליהם כתבה אחרת.
  • הורים מיועדים בהליך פונדקאות – בהליך זה לפי חוק חוק הסכמים לנשיאת עוברים, זכאים לקבל דמי לידה החל מרגע קבלת הילד למשמורת או מיום שקיבלו צו הורות.
  • הורים מאמצים – זכאים לקבל דמי אימוץ עבור אימות ילד עד גיל 10, כלומר דמי חופשה בגובה דמי לידה.
  • הורים אומניים – זכאים לתשלום של דמי אומנה עבור קבלת לאומנה של ילד עד גיל 10 לתקופה מעל 10 שנים.
  • בני זוג מאותו מין – בעניין נשים, האישה היולדת זכאית לקבל ובת זוגה יכולה לחלוק איתה, בעניין גברים, האב הביולוגי זכאי לקבל אם היולדת אינה זכאית ובן זוגו זכאי לחלוק איתו.

תקופת אכשרה לקבלת דמי לידה

תקופת אכשרה לקבלת דמי לידה היא תקופת וותק בביטוח לאומי של העובדת (סעיף 3 לעיל בתנאי הזכאות של יולדת). כלומר, זו תקופה של חודשים בהם העובדת עובדת בתור שכירה או עצמאית, ומשלמת דמי ביטוח לאומי.

תקופת אכשרה משפיעה על תקופת הזכאות לדמי לידה:

  • אם העובדת שילמה דמי ביטוח עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים לפני יום הפסקת עבודה, או 15 חודשים מתוך 22 חודשים – היא זכאית לדמי לידה מרביים.
  • אם העובדת שילה דמי ביטוח עבור 6 חודשים מתוך 14 חודשים לפני יום הפסקת עבודה – היא זכאית לדמי לידה חלקיים.

חודשי עבודה אשר נכללים בתקופת האכשרה (אגב, גם עבודה של חלק מחודש נחשבת חודש עבודה מלא):

  • חודשים בהם עבדה העובדת בישראל, בתור שכירה או עצמאית. (גם אם העובדת עובדת זרה).
  • חודשים בהם עבדה העובדת בחו"ל, בתנאי שהעובדת והמעסיק שלה שם תושבי ישראל וכן שהחוזה נחתם בישראל.
  • חודשים בהם עבודה העובדת בנציגות של ישראל (משרד ממשלתי) בחוץ לארץ במעמד ארעי לפי כללי נציבות שירות המדינה. (עבודה מקומית ישראלית).
  • חודשים בהם קיבלה העובדת דמי חופשה, דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
  • 2 חודשים ראשונים של חופשה ללא תשלום.
  • חודשים בהם קיבלה קצבאות הביטוח הלאומי הבאות: דמי פגיעה בעבודה, דמי אבטלה, דמי תאונה, דמי לידה (עבור לידה קודמת), קצבה לשמירת הריון (עבור לידה קודמת), או קצבת נכות מעבודה בשיעור של 100%.
  • חודש הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי – אם העובדת עבדה 30 ימים רצופים לפחות, לפני היום בו הפסיקה לעבוד לפני הלידה.
  • חודשי שירות סדיר בצבא (חובה או קבע) – לחיילת שסיימה שירות והחלה לעבוד.
  • חודשי שירות לאומי / אזרחי – למי ששירתה 12 חודשים והחלה לעבוד.

משך תקופת הזכאות – כמה ימי לידה מגיעים?

תקופת הזכאות / תקופת התשלום לקבל דמי לידה נקבע בהתאם לתקופת האכשרה ככתוב מקודם. לפיכך, תקופת דמי לידה היא:

  • דמי לידה מירביים של 15 שבועות (105 ימי זכאות) – אם העובדת שילמה דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 חודשים לפני יום הלידה, או 15 חודשים מתוך 22 חודשים לפני יום הלידה.
  • דמי לידה חלקיים של 8 שבועות (56 ימי זכאות) – אם העובדת שילמה דמי ביטוח עבור 6 חודשים מתוך 14 חודשים לפני יום הלידה.

למשל: אם העובדת החלה לעבוד בתאריך 01.01 ובתאריך 12.11 ילדה, לכמה ימי לידה זכאית?

מכיוון שהיא עבדה 11 חודשים (גם חלק מחודש נחשב) מתוך 14 חודשים לפני הלידה, היא זכאית לקבל דמי לידה מירביים.

תקופת הזכאות יכולה להיארך עקב לידה רב עוברית או אשפוז, וניתן לפצל את התקופה. מידע נוסף בסוף הכתבה.

סכום דמי לידה – כמה כסף משלמים?

סכום דמי לידה הוא תשלום שמחושב לפי קצבה יומית, לפי ימי זכאות ככתוב מקודם. למעשה, סכום הקצבה היומי שהעובדת זכאית לקבל הוא הגבוה מבין 2 אלו:

  • השכר ב-3 החודשים המלאים שקדמו ליום הפסקת עבודה, חלקי 90.
  • השכר ב-6 החודשים המלאים שקדמו ליום הפסקת עבודה, חלקי 180.

אם בחלק מהחודשים הללו, העובדת הייתה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, אז השכר שייקלח בחשבון לצורך חישוב הקצבה הוא 5,137 ₪ לחודש (נכון לשנת 2019).

עבור עובדת עצמאית (עוסקת מורשה או עוסקת פטורה):

  • בשלב הראשוני, השכר נקבע לפי מקדמות ביטוח לאומי ב-3 החודשים המלאים שקדמו ליום הפסקת עבודה.
  • בשלב השני ועם קבלת השומה ממס הכנסה, השכר נקבע לפי השומה הנוכחית או השומה הקודמת – הגבוהה מבינהם.

עבור עובדת שהיא גם שכירה וגם עצמאית:

  • החישוב יילקח בחשבון של כל ההכנסות, בתנאי שצברה תקופת אכשרה הן בתור עובדת שכירה והן בתור עובדת עצמאית – כל אחד בנפרד.
  • לא יותר מסכום המקסימלי לדמי לידה.

לדוגמה:

בשנת 2018 העובדת קיבלה שכר של 7,000 ₪ לחודש, החל מתחילת 2019 היא מקבלת 9,000 ₪ לחודש. העובדת עבדה 20 חודשים וילדה באמצע חודש אפריל.

  • 3 חודשים מלאים – 27 אלף חלקי 90 ימים = 300 ₪ ליום.
  • 6 חודשים מלאים – 48 אלף חלקי 180 ימים = 266.67 ₪ ליום.

לכן.. הגבוה מבין השניים הוא 300 ₪. לפיכך העובדת זכאית ל-105 ימים כפול 300 ₪ = סך הכל דמי לידה בגובה / שיעור של 31,500 ₪.

ניתן להשתמש במחשבון דמי לידה של הביטוח הלאומי כאן.

דמי לידה מירביים

למרות כל זאת, לביטוח הלאומי יש סכום מקסימלי בגינו ניתן לקבל דמי לידה. כלומר, הסכום המקסימלי ליום הוא 1,481.33 ₪ (נכון לשנת 2019).

השלמת שכר לחישוב הקצבה

אם לעובדת הייתה ירידה בשכר ב-6 החודשים שקדמו להפסקת עבודה בגלל שמירת הריון, תאונה, מחלה, שביתה, השבתה, אבל במשפחה או כל סיבה שאינה תלויה בעובדת, ויש אישורים מתאימים, היא יכולה לבקש חישוב בדרך אחרת:

  • עובדת שכירה – אם קיבלה שכר מלא ב-6 החודשים שקדמו להפסקת עבודה, ניתן לחשב את הקצבה לפי שכר גבוהה יותר או בחודשים שקדמו לפני כן.
  • עובדת עצמאית – אם חלה ירידה בשכר בגלל ההריון, ניתן לבקש חישוב לפי הכנסה בשנת המס הקודמת (אם הייתה).

השלמת הפרשים

אם לאחר תשלום דמי לידה, המעסיק שילם לעובדת תשלומים נוספים כמו למשל דמי הבראה, ביגוד, בונוסים, משכורת 13 וכדומה, ניתן להגיש תביעה לתשלום הפרשים.

ניכויים מסכום התשלום

דמי לידה מהווים ונחשבים הכנסת עבודה ולפיכך משלמים עבורם את הניכויים הבאים:

מתי משלמים דמי לידה ואיך?

דמי לידה משולמים בתשלום אחד ישירות לחשבון הבנק של היולדת (לפי מה שנמסר בבית החולים) בפעם הראשונה או לפי המעודכן בתשלום קצבת ילדים לאחר מכן. התשלום נעשה לקראת אמצע תקופת לידה והורות (חופשת לידה).

מימוש הזכות – איך להגיש תביעה לקבלת דמי לידה?

קיימים 2 מקרים לקבלת דמי לידה – על ידי תביעה אוטומטית (ללא הגשה) או על ידי הגשת תביעה עצמאית. הנה הפרטים:

1. תביעה אוטומטית

אם העובדת ילדה בבית החולים ועונה על אחד המקרים הבאים, היא לא צריכה להגיש תביעה, מכיוון שהיא נעשית אוטומטית:

  • עובדת עצמאית – לאחר שבית החולים יעביר לביטוח הלאומי את המידע על הלידה.
  • למעסיק הסדר עם הביטוח הלאומי – אם המעסיק של העובדת מעביר את התביעה עבורה ישירות לביטוח הלאומי.
  • קיבלה דמי אבטלה עד חודש לפני הלידה – לאחר שבית החולים יעביר את המידע.
  • קיבלה קצבה לשמירת הריון עד הלידה – לאחר שבית החולים יעביר את המידע.

2. תביעה עצמאית (על ידי היולדת)

אם העובדת אינה זכאית לתביעה אוטומטית לפי המקרים מקודם, היא צריכה להגיש תביעה באופן עצמאי. ניתן להגיש תביעה באופן הבא:

  • טופס תביעה מקוון באינטרנט – ניתן למלא הטופס ולצרף מסמכים מאמתים באינטרנט. (ניתן לעשות רק לאחר הלידה). קישור לטופס.
  • טופס תביעה ידני – ניתן למלא את הטופס גם באופן ידני, על ידי הורדה, הדפסה חתימה ומסירה לביטוח הלאומי. ניתן למסור באמצעות הסניף המשוייך, הדואר, פקס או תיבת שירות. קישור לטופס.

את התביעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום הפסקת עבודה, אחרת הזכאות עלולה להיאבד.

מסמכים נוספים לתביעה:

  • פירוט על הכנסות – יש לבקש מהמעסיק למלא את החלק שלו בטופס התביעה. אם היו שינויים בשכר ב-6 החודשים לפני הלידה, יש לצרף אישור.
  • מי שילדה בבית או בבית חולים בחו"ל – אישור רשמי של מרשם הילוד ולהרופא או מבית החולים, בהתאמה.
  • מי שהייתה בהכשרה מקצועית או שיקום מקצועי בשנתיים האחרונות – אישור ממשרד הבריאות או ממשרד העבודה על מקום ההכשרה או השיקום ומשך הזמן.
  • מי ששירתה בשירות צבאי 22 חודשים שקדמו ללידה – תעודת שחרור מצה"ל.
  • מי ששירתה שירות לאומי-אזרחי 22 חודשים לפני הלידה – אישור מרשות השירות האזרחי.
  • עובדת זרה, עם דרכון זר או ללא תעודה ישראלית – אישור ניהול חשבון בנק.
  • מי שיש לה פטור ממס הכנסה – אישור מרשות המסים.

הארכת תקופת הזכאות (או פיצול)

עובדת יכולה להאריך את תקופת הזכאות לתשלום דמי לידה. כך שדמי לידה ישולמו גם בתוספת הארכה, כלומר במקרים הבאים:

  • לידה רב עוברית – מי שילדה יותר מילד אחד זכאית לקבל דמי לידה לתקופה נוספת של 3 אם זכאים לדמי לידה מירביים, או 2 שבועות אם זכאית לדמי לידה חלקיים. התשלום הוא אוטומטי.
  • אשפוז הילד או התינוק – אם היולדת ו/או התינוק צריך/ה להישאר בבית חולים או לחזור לאשפוז למשך 15 ימים (גם אם לא רצופים), היא זכאית לדמי לידה לאורך כל האשפוז ולא יותר מ-4 שבועות או 2 שבועות, אם זכאית לדמי לידה מרביים או חלקיים, בהתאמה.

פיצול תקופת הזכאות – אם הילד צריך להישאר או לחזור לבית החולים במשך תקופת הזכאות, ניתן לפצל אותה כך שלאחר 3 שבועות מיום לאחר הלידה ניתן לחזור לעבודה ולאחר שהילד יצא מבית החולים, להמשיך את היתרה.

הגשת בקשה להארכה או לפיצול

כדי להאריך או לפצל את תקופת הזכאות בעניין אשפוז, צריך להגיש תביעה מיוחדת על גבי טופס 368 מיוחד (להורדה כאן) ולצרף אישור מבית החולים על אשפוז של הילד או היולדת וכן לצרף אישור המעסיק על הפיצול או הארכה.

דמי לידה לאב

אב זכאי לקבל דמי לידה אם הפסיק את עבודתו ויצא לתקופה לידה והורות, הוא יכול לצאת איתה ביחד או להחליף אותה בחלק מהתקופה. התשלום הוא על חשבון התשלום לבת הזוג. זה נושא בפני עצמו והוא גם מורכב יחסית וראוי שנכתוב עליו כתבה ייעודית.

סיכום ומידע נוסף

  • עובדת עצמאית יכולה לבצע פעולות לתחזוקת העסק מבלי פגיעה בתנאי זכאות. יש צורך לקבל אישור דרך הסניף.
  • למי שיש חוב בביטוח לאומי, מומלץ להסדיר זאת לפני כדי לא לפגוע בזכות.
  • הענקה מטעמי צדק – עובדת עצמאית שתביעה נדחתה מכיוון שלא שילמה דמי ביטוח, יכולה להגיש בקשה להענקה מטעמי צדק.
  • יולדת זכאית לקבל מענק לידה וגם קצבת לידה בהתאם לתנאי הזכאות.

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil


הירשמו לקבלת חדשות ומידע למייל

המשוב שלך חשוב לשיפור התוכן

האם העמוד הזה עזר לך? האם קיבלת תשובות לכל השאלות שלך? האם תמליץ/י עליו?

זהו משוב אנוניני והמידע נועד לשיפור התוכן. המשוב לא נועד לשאלות ואנחנו לא עונים כאן.

למידע נוסף ניתן להגיב לכתבה זו בהמשך או לפנות בטופס בעמוד ייעודי.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close