בשוק החיסכון והביטוח בישראל היו שינויים רבים במהלך השנים, הייתה (ועדיין יש) קרן פנסיה ותיקה שנסגרה לכניסה של עמיתים חדשים. מדובר על קרן פנסיה שהיא שונה מהקרנות החדשות כיום.
מטרת הכתבה היא להסביר את הנושא בעניין.
מהי קרן פנסיה ותיקה?
באופן כללי, קרן פנסיה ותיקה היא כל קרן פנסיה שהייתה בישראל והיה ניתן להצטרף אליה עד שנת 1995, החל מאותה שנה לא ניתן להצטרף אליה ויש רק קרנות פנסיה חדשות (כמו שמכירים אותם כיום). מדובר על חיסכון ארוך טווח לפנסיה, שמאפשר תשלום של קצבת פנסיה לאחר הפרישה מעבודה וגם ביטוח נכות ושארים.
קרן פנסיה ותיקה היא קרן זכויות, היא פועלת לפי שיטה של צבירת זכויות. כלומר, עבור כל חודש שעמית מפריש כספים, הוא זכאי לקבל 1/6 אחוז צבירה ועד ל-2% צבירה לכל היותר בשנה אחת, כמו כן מקסימום שניתן לצבור הוא 70% (35 שנים של צבירה). סכום זה נקרא שיעור הקצבה.
גובה הפנסיה של העמית, כאשר הוא פורש בגיל הפרישה / הזקנה, הוא השכר הקובע (שנדבר עליו בהמשך הכתבה) במכפלת שיעור הקצבה ככתוב מקודם. במילים אחרות, אין קשר לכמה כסף העמית צבר, אלא כמה שנים העמית/העובד הפריש במכפלת השכר הקובע.
כפי שאפשר להבין זאת – זה שונה מאוד מקרנות הפנסיה שמכירים כיום.
בנוסף לכך, קרן פנסיה ותיקה, עשויה לכלול פנסיית יסוד שהיא למעשה רק קצבת הפנסיה וכן ביטוח שארים, או שהיא עשוייה לכלול פנסיה מקיפה הכוללת גם ביטוח נכות (שילוב של ביטוח ופנסיה).
קרן פנסיה ותיקה – מי זכאי?
כל עמית שהפריש כספים לפנסיה עד לתחילת שנת 1995, היה זכאי לקרן פנסיה ותיקה. כמובן, שאותם עובדים זכאים להפריש לשם כספים גם כיום.
אולם, החל משנת 1995, עמיתים/מבוטחים חדשים לא יכולים להצטרף יותר, אלא רק לקרנות חדשות בלבד.
משבר קרנות הפנסיה הותיקות
קרנות הפנסיה הוותיקות נכנסנו לגרעונות אקטואריים גבוהים משמעותית כך שזה הצריך את התערבות הממשלה בנושא במציאת פיתרונות. גירעון אקטוארי הוא מצב בו הקרן משלמת יותר כסף ממה שהיא מקבלת ובכך היא נכנסת למינוס – מה שיכול לגרום למצב שהקרן לא תוכל לעמוד יותר בהתחייבויות.
היו לכך כמה סיבות:
- הפרש בין הפקדות וקצבאות – היה הפרש משמעותי בין שיעור ההפרשות לפנסיית יסוד בהתחלה הייתה 10% (5% מעסיק ו-5% עובד) ובין שיעור הקצבאות שלפי שיטת צבירת הזכויות של 2% בשנה לפי השכר הקובע. כתוצאה מכך נוצר מצב שהיו זכויות מופרזות מדי לפורשים.
- הפרש בין גיל פרישה לתוחלת החיים – גיל הפרישה לאישה ולגבר היה 60 ו-65 בהתאמה, ללא הבדל בזכויות ובמיוחד שתוחלת החיים של נשים הייתה גבוהה יותר. קצת שנים היו לצורך הפקדה והרבה שנים לצורך משיכת כספים – מה שגרם לגירעון.
- ריבית נמוכה על ההשקעות – כמובן שקרנות פנסיה צריכות להגדיל את הנכסים שלהן כדי שיוכלו לעמוד בהתחייבויות, לצורך כך נדרשת ריבית גבוהה, מה שלא הייתה בהשקעות על אג"ח ממשלתיות.
כדי לפתור את הסוגיה הזו, הממשלה נדרשה לבצע שינויים בעולם הפנסיה, ובין היתר, הקמת ועדת פוגל, סגירה ההצטרפות לקרנות הפנסיה הותיקות בשנת 1995, העלאת שיעור ההפרשות, הגדלת גיל הפרישה, שינוי בהיקף ההשקעות באג"ח ממשלתיות. בשנת 2003 בגלל הגרעונות ההולכות והגדלות, הולאמו (תחת אחריות ממשלתית) כל קרנות הפנסיה הותיקות הגירעוניות ואוחדו תחת חברת ניהול אחת של גוף הנקרא "עמיתים" ואף נקבע תקנון אחיד לגביהן.
קרנות הפנסיה הותיקות שלא נכנסו לגירעון והיו מאוזנות, ממשיכות גם היום, תחת בעלות פרטית (לא ממשלתית).
שיעור הפרשות לקרן פנסיה ותיקה
שיעור ההפרשות לפנסיה במסגרת קרן פנסיה ותיקה משתנה בהתאם לסוג קרן הפנסיה הותיקה (גרעונית שהולאמה על ידי הממשלה או מאוזנת בבעלות פרטית).
לגבי קרן פנסיה ותיקה גירעונית (החל משנת 2007):
- 7% תגמולי עובד.
- 7.5% תגמולי מעסיק.
- 6% פיצויים (וכן 2.33% בעת פיטורין).
לגבי קרן פנסיה ותיקה מאוזנת: שיעורים משתנים, חלקם דומים להפרשות כמו לעיל.
דמי ניהול על קרן פנסיה ותיקה
דמי ניהול הוא מחיר ניהול הכסף, הסכום המשולם לחברה המנהלת את קרן הפנסיה.
החל משנת 2007 דמי הניהול הם 1.75% מתוך התשלומים שהקרן משלמת – בין אם מדובר על קצבאות או תשלומים חד פעמיים.
תנאי זכאות לקצבת פנסיה
עובד שמעוניין לקבל פנסיה מתוך קרן פנסיה ותיקה, צריך לעמוד בתנאים הבאים:
- העובד הגיע לגיל קצבת הזקנה (גיל הפרישה) – 67 לגבר ו-62 לאישה.
- סכום הפנסיה המינימלי שנצבר הוא 5% מתוך השכר הממוצע במשק או שהעמית צבר 120 חודשי ביטוח לפחות.
- לא נמשכו כספים מחודש אוקטובר 2003 באחת מקרנות הפנסיה שבהסדר בתקופה העולה על 3 חודשי ביטוח ובסכום העולה על 8,120 ₪.
גובה קצבת פנסיה
יש שיטות חישוב שונות, בהתאם לתקופות שונות והתאם לסוג קרנות הפנסיה. באופן כללי, גובה הפנסיה החודשית של עובד בקרן פנסיה ותיקה מחושב כמכפלה של שיעור הקצבה בשכר הקובע.
שיעור הקצבה מחשב את אחוז הפנסיה הצבורים שהעמית זכאי לקבל מתוך השכר הקובע. בגין כל חודש ביטוח, עמית זכאי לקבל 1/6 אחוז, שהם 2% למשך שנה, וניתן לצבור עד 70% (שהם 35 שנה).
השכר הקובע הוא סכום ממנו מחשבים את הקצבת הפנסיה החודשית. בקרנות פנסיה ותיקון גירעוניות (שהולאמו ע"י המדינה) השכר מחושב לפי 2 שיטות:
- שיטת 3 החודשים האחרונות – השכר הקובע מחושב לפי ממוצע של 36 חודשים של המשכורות המבוטחות של העמית לפני יום מועד הפרישה.
- שיטת הממוצעים – בשיטה זו, משווים את השכר של העמית למשך השנים עם השכר הממוצע במשק באותם חודשים, לאחר מכם מחשבים את היחס בינהם עבור כל חודש, לאחר מכן עושים ממוצע של היחסים החודשיים, לאחר מכן מכפילים את התוצאה הזו בשכר הממוצע במשק לפני יום הפרישה – וזה השכר הקובע.
בעניין שיטת הממוצעים, אם העובד עבד מעל 420 חודשים (35 שנה) חישוב היחס החודשי ייערך לפי 420 המשכורות הגבוהות ביותר.
קרנות פנסיה קג"מ ו- מקפת, מחושבים לפי שיטת הממוצעים בלבד.
קרנות פנסיה מבטחים, הדסה, נתיב, חקלאים, בניין ו- אגד, מחושבים לפי שיטת 3 החודשים עד ספטמבר 2003 כולל, ולפי שיטת הממוצעים החל מחודש אוקטובר 2003 וזאת לפי ממוצע משוקלל של התקופה לפני ואחרי התאריך.
מתי מקבלים קצבת פנסיית זקנה?
מקבלים פנסיה מתוך קרן פנסיה ותיקה במועד המאוחר מבין אלה:
- החודש העוקב לחודש בו העמית הגיע לגיל הפרישה.
- החודש העוקב לחודש האחרון בו הופקדו כספים לחיסכון.