הוראת קבע (הרשאה לחיוב) היא אחת השיטות היעילות ביותר לתשלום של חשבונות ושירותים רבים כמו חשמל, מים, ארנונה, תקשרות ועוד. שיטה זו מיועדת בעיקר לשירותים קבועים שמשולמים מדי חודש או תקופה אחרת.
קיימת הוראת קבע בנקאית ויש גם הוראת קבע בכרטיס אשראי, יש מגוון של יתרונות עבור שימוש בשיטה זו ובית היתר חיסכון בזמן ובכסף. כדי לעשות זאת צריך למלא טופס הרשאה לחיוב ולמסור אותו אל בית העסק.
מה זה, איך זה עובד והאם כדאי? הכל בכתבה זו.
מה זה הוראת קבע?
הוראת קבע (או בשמה המקצועי: הרשאה לחיוב) היא שיטת תשלום בה הצרכן / הלקוח, מאשר לבנק או לחברת אשראי, לכבד חיובים והוראות לחיוב שנמסרות מאותו בית עסק / ספק. כדי לעשות זאת על הלקוח לחתום על טופס הוראה לחיוב ואותו למסור אל הספק כדי שיוכל לחייב את חשבון הבנק או כרטיס האשראי.
במילים פשוטות יותר, מדובר על הוראה בה הצרכן מסכים לבית העסק לגבות ממנו את התשלום באופן אוטומטי ישירות דרך חשבון הבנק או כרטיס האשראי, בהתאם לסוג ההוראה. כמובן, הצרכן יכול להגביל את הסכום או את התקופה לחיוב, כדי למנוע הפתעות שלא לעניין.
תשלום באמצעות הוראת קבע (הרשאה לחיוב) מקובל לבצע עבור תשלומים וחשבונות קבועים שמשלמים אותם בכל חודש כמו למשל: חשמל, ארנונה, מים, גז, תקשורת, ביטוח, הלוואות, משכנתא, שכר לימוד, ועד בית, תרומות ועוד.
סוגי הוראת קבע
קיימות 2 סוגי הוראות קבע (הרשאות לחיוב):
- הוראת קבע בנקאית – זו הרשאה לחיוב חשבון בנק, כך שהצרכן מאפשר לבית העסק לחייב ישירות מחשבון הבנק שלו, ומאשר לבנק לכבד את החיובים ככתוב בטופס ההרשאה.
- הוקראת קבע בכרטיס אשראי – זו הרשאה לחיוב כרטיס אשראי, כך שהצרכן מאשר לחברת האשראי לכבד חיובים בהתאם לטופס ההרשאה, ובית העסק יכול לחייב את כרטיס האשראי של הצרכן.
יש בתי עסק ומוסדות שמאפשרים חיוב באמצעות הבנק בלבד, ויש כאלו שמאפשרים גם על ידי כרטיס אשראי. מבחינת הלקוח, יש כמה יתרונות וחסרונות לכל שיטה וכמובן יש כמה הבדלים שנדון עליהם בהמשך.
אוכלוסיית יעד – למי זה מתאים?
הוראת קבע (הרשאה לחיוב) בין אם מדובר על חשבון בנק או כרטיס אשראי, ניתנת לביצוע על ידי כל צרכן בישראל, כל עוד יש לו חשבון בנק או כרטיס אשראי, בהתאמה. כמובן, שהכל בתנאי שגם בית העסק מאפשר לחייב בשיטה זו.
אם לדייק יותר, אז הרשאה לחיוב (הוראת קבע) מתאימה לכל מי שמעוניין להסביר את תשלום החשבונות באופן אוטומטי ללא צורך בתשלום פרטני של כל חשבון וחשבון. כך שזה חוסך את הזמן לגשת אל הדואר או לשלם דרך האתר או המוקד הטלפוני.
מהן היתרונות של הוראת קבע?
היתרונות של הוראת קבע (הרשאה לחיוב) הן:
- חיסכון בזמן – אין צורך להמתין בתור בדואר או במוקד הטלפוני, ואין צורך לשלם באופן פרטני ויזום אפילו דרך האתר או האפליקציה של הספק כך שהתשלום הוא אוטומטי.
- ניתן להגבלה – הצרכן יכול להגביל את ההרשאה לפי סכום מירבי לכל חיוב / לכל חודש, או לפי מספר תשלומים מירבי.
- מועד נוח לחיוב – ניתן לציין את מועד התשלום והחיוב באמצעות הוראת קבע, בין אם מדובר על הוראה בנקאית או אשראית.
- ניתן לביטול – הצרכן יכול לבטל הוראות קבע לחיוב בכל עת, ואין זה משנה אם מדובר על הרשאה לחיוב בנק או אשראי.
- מייתר אמצעי תשלום אחרים – אין צורך להשתמש ולהחזיק לכך מזומן או צ'קים כדי לשלם את החשבונות.
- מעקב דרך הבנק או חברת האשראי – ניתן לעקוב אחר כל התשלומים לפי שם הספק או המוסד דרך תנועות עובר ושב בחשבון בנק או תנועות של כרטיס האשראי.
- חיסכון בכסף – הוראת קבע חוסכת גם כסף בפועלכך שאין עמלות משיכה של כסף מזומן או הזמנת צ'ק, וגם אין עלויות גבייה בשל אי תשלום בזמן.
- הנחות והטבות – יש בתי עסק ומוסדות שמעניקים הנחה בשל שימוש בהוראת קבע כמו ארנונה, חשמל וכך הלאה.
- ניקוי הראש – לא צריך לזכור מתי לשלם תשלומים, איך לתכנן את הזמן ועניינים אחרים.
חסרונות הוראת קבע
יש גם כמה חסרונות של הוראת קבע שאותם כדאי להכיר:
- מחייב מעקב – בית העסק או הספק עשוי לחייב את חשבון הבנק או כרטיס האשראי בסכום גבוה יותר מאשר מה שנקבע. הסיבה יכולה להיות טעות אנושית או חיוב נוסף (בין אם הוא הוסכם או לא).
- עמלת החזרה – במקרה שהוראת קבע חזרה על ידי הבנק, חלה עמלה גבוהה יחסית של כמה עשרות שקלים.
איך חותמים על הוראות קבע?
כדי לחתום על הוראת קבע (הרשאה לחיוב) יש למלא טופס הרשאה לחיוב יעודי של המוסד או בית העסק. כדי לעשות זאת, יש לפעול כך:
1. הוראת קבע בנקאית
כדי למלא את הטופס, צריך לפנות אל בית העסק או המוסד כדי לבקש טופס ייעודי של הוראת קבע. הטופס הזה כולל את הפרטים של בית העסק עם השם שלו וגם קוד מוסד איתו הוא מחייב את החשבון (באמצעות מס"ב).
הצרכן צריך למלא את הפרטים שלו על גבי הטופס ובין היתר את השם המלא, תעודת זהות, מספר חשבון בנק מלא (כולל סניף, בנק וסוג חשבון). לאחר מכן:
- צריך להעביר את הטופס אל סניף הבנק לצורך הקמת הרשאה לחיוב, ואז את ההרשאה או הטופס החתום על ידי הבנק יש למסור לבית העסק.
- ניתן גם להעביר את הטופס אל בית העסק והוא ישלח בפקס אל הבנק במקום הצרכן (לא כולם מכירים זאת, אבל זה אפשרי).
שיטה נוספת היא הקמה של הרשאה ישירות דרך האזור האישי באינטרנט באתר הבנק.
2. הוראת קבע באשראי
כדי למלא טופס זה, הצרכן צריך לפנות אל בית העסק או המוסד כדי לקבל טופס מיוחד לחיוב האשראי. טופס זה כולל את הפרטים של הצרכן עצמו כולל שם מלא, תעודת זהות, מספר כרטיס אשראי ותוקף הכרטיס. באמצעות הפרטים הללו, הספק או בית העסק יכול לחייב את כרטיס האשראי של הצרכן (עם ספק הסליקה שלו ועם מערכת שב"א).
את הטופס החתום והמלא, הצרכן צריך למסור אל בית העסק והוא יוכל להקים את ההרשאה מול חברת האשראי. שיטה נוספת היא חיוב ללא צורך בחתימה בכלל, אלא באמצעות הטלפון.
מה ההבדל בין הוראת קבע בנקאית להוראה בכרטיס אשראי?
יש כמה הבדלים מהותיים בין הוראה לחיוב חשבון בנק לבין הוראה לחיוב כרטיס אשראי. פרטים אלו מפורטים כאן:
| חשבון בנק | כריס אשראי | |
|---|---|---|
| מועד החיוב | היום שנקבע בטופס הרשאה, ואם אין אז לפי היום שהספק קובע | לפי יום החיוב של כל החיובים של האשראי בחשבון הבנק |
| אופן הצטרפות | מילוי טופס הוראת קבע או הקמת הרשאה באתר הבנק | מילוי טופס הרשאה לחיוב או בטלפון |
| עלות הקמה | ללא תשלום | ללא תשלום |
| עמלת החזרה | עשרות שקלים (בהתאם לתעריפון הבנק) | אין |
| בדיקת חיובים | עובר ושב של הבנק | תדפיסי חיוב של חברת האשראי |
| מסגרת אשראי | לא תופס | לא תופס |
ביטול הוראת קבע – איך עושים זאת?
הצרכן יכול לבטל הוראת קבע, אם למשל הוא החליט שאינו מעוניין להמשיך לשלם בשיטה זו יותר או שהספק הוחלף (למשל ועד בית או חברת ניהול חדשה). כדי לבטל הוראת קבע, על הצרכן לפנות אל הבנק או חברת האשראי שלו כדי להודיע על כך שאינו מאשר יותר לספק כזה לחייב את חשבון הבנק שלו או כרטיס האשראי, בהתאמה.
אפשר לעשות זאת:
- בכתב על ידי הגעה אל הסניף או שליחת פקס.
- שימוש בדרכים אלקטרוניים.
- אתר אינטרנט של הבנק או חברת האשראי.
- מוקד טלפוני לפניות אישיות לגבי החשבון (בנק או אשראי).
הוראה לביטול הרשאת חיוב נכנסת לתוקף תוך יום עסקים אחד בלבד.
בכרטיס אשראי, בעבר חברת האשראי הייתה חייבת לקבל אישור של הספק, אך כיום היא לא נדרשת לכך ויכולה לחייב בהתאם לבקשת הלקוח.
מחיר או עמלה של הוראת קבע
הקמת הרשאה לחיוב חשבון בנק או כרטיס אשראי, היא בחינם, והלקוח לא צריך לשלם כלל לכך. אבל יש מחיר, עמלה או תעריף על מקרה של ביטול הוראה או חזרה מסיבה אין כיסוי מספיק (אכ"מ):
| בנק / חברת אשראי | עמלת ביטול הרשאה | עמלת ביטול חיוב בודד |
|---|---|---|
| בנק אגוד | 60 ₪ | 24 ₪ |
| בנק דיסקונט | 68 ₪ | 18.60 ₪ |
| בנק הפועלים | 55 ₪ | 17.40 ₪ (15 ₪ ערוץ ישיר) |
| בנק יהב | 53 ₪ | 16.50 ₪ |
| בנק ירושלים | 50 ₪ | 17 ₪ |
| בנק לאומי | 55 ₪ | 0 ₪ (17 ₪ בנק פפר) |
| בנק מזרחי טפחות | 65 ₪ | 17 ₪ |
| בנק מסד | 66 ₪ | 17.40 ₪ |
| בנק מרכנתיל דיסקונט | 68 ₪ | 18.50 ₪ |
| הבנק הבינלאומי / יובנק / פאג"י / אוצר החייל | 66 ₪ | 17.50 ₪ |
| ויזה כאל | – | 15 ₪ בהכחשה לא מוצדקת של עסקה |
| ישראכרט | 11 ₪ | |
| מקס MAX (לאומי קארד) | – | 15 ₪ בהכחשה לא מוצדקת של עסקה |
הערות נוספות:
- תיתכן עמלה על הוראת קבע בגובה של עמלת שורה עבור כל חיוב בודד.
- יש מסלולי עמלות, ויש גם חשבונות לאוכלוסיה מיוחדת בהם ניתנת הנחה נוספת.
- במקרה של ביטול סדרת הוראות קבע, הבנק רשאי לחייב עד 6 פעמים מחיוב עמלת שורה.