בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט מגן אלטוביה) קיבל את עמדת רשות המסים, ודחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית ואת התובענה שבצידה, שהוגשה נגד רשות המסים בעניין ניוד נקודות זיכוי בגין ילדים מן האישה אל הגבר, תוך שהוא דוחה טענה לאפליה בעקבות הנחייה שפרסמה רשות המסים אשר אפשרה גם לבני זוג מאותו מין ליהנות מנקודות זיכויי בגין ילדים. את רשות המסים ייצגו עו"ד גלית פואה ועו"ד נעה אלשיך מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).
בלב המחלוקת ניצב סעיף 66 לפקודת מס הכנסה הקובע הסדרי מס בהכנסות בני זוג "אישה" ו"גבר", ועוסק, בין היתר, בהסדר הנוגע למתן נקודות זיכוי לאישה נשואה (בת זוג) שהיא אם לילדים עד לשנת בגרותם ובהסדר הנוגע למתן נקודות זיכוי המוקנות לגבר נשוי שהוא אב לפעוטות.
נקודות זיכוי בגין ילדים לבני זוג מאותו מין
הבקשה והתובענה מתייחסות להנחיה של רשות המסים שפורסמה בשנת 2013 ביחס ל"נקודות זיכוי בגין ילדים לבני זוג מאותו מין", ולפיה בן זוג הנשוי לבן זוג מאותו המין שיקבל את הקצבה המשולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי עבור ילדיו יהיה זכאי לנקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) בפקודה. משמע, גם גבר המקיים את התנאי שלעיל, יהיה זכאי לנקודות הזיכוי הקבועות , הניתנות לפי לשון הפקודה לאישה.
המבקשים פנו לפקיד השומה וטענו כנגד הנחיית רשות המסים כי יש לאפשר גם לבני זוג שאינם מאותו מין ליהנות מנקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) לפקודה, בהתעלם מזהותם המינית. לאחר שפניה זו נדחתה, הוגשה הבקשה והתובענה ובמסגרתן עותרים המבקשים לייצג את בני הזוג שיש להם ילדים ולא נהנים מנקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) כיוון שהאישה לא מגיעה לסף המס.
דין הבקשה להידחות על הסף וכי פרשנותה מקיימת את תכלית דבר החקיקה הקיים.
רשות המסים
בתא משפחתי בו יש שני הורים, גבר ואישה, קבע המחוקק הסדר ייחודי פרטני לחלוקת נקודות הזיכוי עבור כל אחד מן ההורים. כאשר תכלית החקיקה הראשית במתן נקודות זיכוי מועדפות לאישה דווקא, היא עידוד נשים נשואות עם ילדים ליציאה לעבודה. תכלית משנית נוספת לדבר חקיקה זה היא מתן נקודות זיכוי לתא המשפחתי בכללותו. אין בכך הפליה פסולה בין נשים לגברים (כנטען על ידי המבקשים), אלא הבחנה מותרת בין קבוצות שונות על בסיס שוני רלוונטי.
לפיכך, טענה הרשות, בתא משפחתי בו יש שני הורים, כאשר שניהם בני אותו המין, יזכה אחד מהם לנקודות זיכוי הניתנות על דרך הכלל ל"אישה" והאחר יזכה לנקודות זיכוי הניתנות ל"גבר". כך, בפרשנות תכליתית לדבר חקיקה קיים ועל מנת להגשים קירוב לשוויון. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה המשנית של מתן נקודות זיכוי בעד ילדים לתא המשפחתי והיא איננה פוגעת בתכלית הראשית של עידוד האישה דווקא לצאת לעבודה מקום בו אין "אישה".
אין בכך פגיעה בשוויון בין תא משפחתי חד מיני ובין תא משפחתי שאינו חד מיני, נוכח השוני הרלוונטי בין המצבים. כן נטען כי התובענה אותה מבוקש לאשר כייצוגית אינה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית ואינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה לצורך השימוש בהליך של תובענה ייצוגית.
בית המשפט דחה את התובענה
בית המשפט דחה, כאמור, את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ואת התביעה שבצידה וקבע כי נוכח הלשון הברורה של סעיף 66(ג)(4) לפקודה, יש רלבנטיות לזהות המגדרית של בני הזוג. לכך יש להוסיף את תכליתו של הסעיף לעודד אימהות לצאת לעבודה. החלת נקודות הזיכוי הקבועות בסעיף זה על גברים תפגע בתכלית האמורה ובקופת המדינה וגם מטעם זה אין מקום לפרשנות או לאופן בו מבוקש ליישם את הוראות הסעיף.
בית המשפט הוסיף כי ככל שהמחוקק יראה לנכון לתקן את המצב הקיים ביחס לנקודות הזיכוי המוענקות לאימהות עובדות, עקב תמורות חברתיות וכלכליות שחלו מאז חקיקת הסעיף, ייעשה זאת באמצעות חקיקה.
כמו כן, בית המשפט דחה את טענת האפליה שהעלו המבקשים, וקבע כי מטרת ההנחיה של רשות המסים היא להשוות בין תא משפחתי דו מגדרי לתא משפחתי חד מגדרי, וככזו היא מתעלמת מזהותו המגדרית של מי מבני הזוג. תכלית ההנחיה ליצור שוויון בין זוגות נשואים חד מיניים לשאינם חד מיניים.
אין הכוונה בהנחיה לאפשר לבני זוג חד מיניים לנייד את נקודות הזיכוי ביניהם בהתאם לגובה ההכנסה של מי מהם כפי שמבקשים העותרים לעשות. בית המשפט קבע כי ההנחיה היא יותר מראויה ומעוגנת בתפיסת עולם שוויונית דמוקרטית ליברלית נאורה ומוצדקת התואמת את ערכי המדינה.