המרצת פתיחה היא אחת הדרכים לביצוע דין בבית המשפט בהליך יעיל וקצר וללא צורך בכל התסבוכות השונות ולרבות כתבי טענות. מדובר על שיטה שניתן להשתמש בה במקרים מסויימים בלבד.
על מה מדובר, איך זה עובד ומידע נוסף.
מה זה המרצת פתיחה?
המרצת פתיחה היא סדר דין בבתי משפט בישראל, כלומר מדובר על שיטה נוספת בה ניתן לפתוח הליך משפטי כנגד צד מסויים. בשונה מאשר סדר הדין הרגיל בו יש כתבי תביעה, כתב תשובה וכדומה – בהליך שהוא המרצת פתיחה אין זאת כלל והשיטה מבוססת על פי הצהרות של הצדדים בלבד.
כלומר, אין כתבי טענות או הוכחות למינהן לצורך הגשת התביעה וכתב ההגנה, אלא שיש כאן תצהירים בלבד ואפשר לצרף מסמכים תומכים ולרבות אסמכתות.
שיטה של פתיחת הליך משפטי בבתי המשפט מתאימה בעיקר לנושאים פשוטים שאינם מורכבים, בעיקר מבחינה עובדתית. יש מקרים ניתן להגיש זאת ומי יכול. אך עם השנים, נוספו עוד נושאים שאפשר להכניס אותם תחת קטגוריה זו.
מי זכאי לבקש המרצת פתיחה?
האנשים הבאים זכאים לפתוח בהליך זה בנושאים הכתובים בהמשך:
- מנהלי עזבון של נפטר – כולם או חלקם.
- נאמנים לפי שטר קנין או מסמך – כולם או חלקם.
- אפוטרופוס שהתמנה לפסול דין. אם פסול הדין הוא קטין, אז הוריו.
- אדם שטוען כי הוא מעוניין בסעד המבוקש בחזקת נושה או יורש, או נהנה על פי שטר קנין או מסמך, או בחזקת תובע לפי העברה או בדרך אחרת מכוחו של נושה או אדם אחר.
באילו נושאים ניתן לפתוח המרצת פתיחה?
האנשים לעיל, רשאים לפתוח בהליך המרצת פתיחה בנושאים הבאים והם:
- נושא הקשור לזכות או לטובת הנאה של הטוען שהוא נושה, יורש או נהנה.
- קביעה של סוגי יורשים, נושים, או של אנשים אחרים.
- חיובם של מנהלי עיזבון או נאמנים להגיש חשבונות מסויימים ואימות שלהם בעת הצורך.
- חיובם של מנהלי עיזבון או נאמנים לשלם לקופת בית המשפט כספים שיש אצלם.
- הוראות לנאמנים או למנהלי עיזבון, לעשות או להימנע מלעשות מעשה מסויים בתפקידם.
- הכרעה בעניין הקשור לענייני פסולי דין.
- הכרעה בעניין הנובע בצורה ישירה מהנהלת העיזבון או הנאמנות.
- אישור של מכירה, קניה, פשרה או עסקה אחרת.
מתי עוד אפשר לפתוח בהליך המרצת פתיחה?
כדי לא לערבב את 2 הכותרות לעיל, שקשורות זו לזו. הנה עוד מקרים בהם ניתן לפתוח בהליך זה:
- מוכר או קונה של מקרקעין – זכאי בכל עת לבקש החלטה בכל שאלה כתוצאה מדרישה, התנגדות או תביעת פיצויים, וכן בכל שאלה אחרת הנובעת מתוך חוזה המכר או הכרוכה בו, ושאינה קשורה לקיומו או תוקפו של חוזה.
- שותף או יורש בשותפות – זכאי לבקש את פירוק השותפות, עריכת החשבונות שלה וחיסולה. זאת במקרה שמקום קיומה של השותפות, הזכות לשותפות או העובדה שהשותפות מתפרקת אינה שנויה במחלוקת.
- כל המעוניין – כל מי שטוען שהוא מעוניין לפי שטר קניין, צוואה או מסמך אחר, וזאת בעניין החלטה בשאלה של פירוש הנובע מתוך המסמך והזכויות של המעוניינים בכך.
איך להגיש המרצת פתיחה?
מי שמבקש לנסח המרצת פתיחה, צריך לעשות זאת כמו הגשה של תביעה רגילה. כלומר, יש להגיש את כתב התביעה ובכותרת יש לכתוב "המרצת פתיחה".
בתוך הבקשה כותבים את כל הטענות שיש ולרבות אסמכתות רלוונטיות. בהגשת הבקשה, ניתן לבקש סעדים מסויימים או למשל סעד שהינו הצהרתי.
לאחר מכן יש להוסיף תצהיר לשם אימות העובדות השייכות לבקשה. התצהיר חייב להיות חתום בפני עורך דין.
תשובה להמרצת פתיחה
המשיב רשאי, אך הוא אינו חייב להגיש תשובה להמרצת הפתיחה וזאת תוך 45 מיום קבלת ממועד המצאת המרצת הפתיחה או עד 14 יום לפני מועד הדיון בנושא, המוקדם מבינהם. בית המשפט יכול להורות על מועד אחר.
אם החליט המשיב להגיש תשובה לטענות, עליו לפרט את הטיעונים ואסמכתות וכן יהיה עליו לצרף תצהיר לשם העובדות על ידי חתימה בפני עו"ד.
פסק דין המרצת פתיחה
בהעדר תשובה מצד המשיב, אם החליט לא להגיש בקשה ככתוב מקודם ולא ביקש לקיים דיון עד תום המועד להגשת תשובה, אזי בית המשפט רשאי לפסוק ולקבל החלטה על סמך המרצת הפתיחה בלבד וזאת אם הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
כמובן שבית המשפט רשאי לבקש על הבאת ראיות נוספות, השמעת עדים ועוד.
ביטול המרצת פתיחה
בית המשפט יכול לבטל את המרצת הפתיחה בכל שלב, אם זה נראה כי הדרך לפיתרון הסוגיה אינה בדרך זו. במקרה כזה הוא יכול להפנות את בעלי הדין (הצדדים) להליך תביעה רגיל או שהוא יכול לטפל בבקשה בתוך תביעה רגילה ואז לבקש מהצדדים כתבי טענות.
חקיקה ופסיקה
- תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984