כמעט בכל יום כולנו נפגשים עם איזו מודעה ללקיחת הלוואה, בין אם זה בנסיעה ברכב, גלישה ברחבי האינטרנט או ברשתות החברתיות למשל. מרוב כל הפרסומות והשיווק האגרסיבי של הגופים הפיננסיים, אנחנו בתת מודע לוקחים הלוואה ללא מטרה בכלל ולא ברור מדוע.
כאשר לא קובעים יעד לשמה לקחת הלוואה, זה רע מאוד והכתבה תדבר על כך.
מה זה הלוואה ללא מטרה?
להרבה נושאים בחיים שלנו אנחנו קובעים מטרות ויעדים: איפה נגור? איפה נלמד ומה נלמד? במה נעסוק בעתיד? ועוד.. אך לעיתים כאשר מדובר על התנהלות הפיננסית ולקיחת אשראי – הדבר נעשה ללא מטרה מדוייקת.
הלוואה ללא מטרה היא לא הלוואה שבאמת קיימת, גם אם תחפשו באינטרנט, ככל הנראה לא תמצאו את המונח הזה. אך.. יש לה קרוב משפחה שנקרא "הלוואה לכל מטרה" – זוהי הלוואה שמיועדת לכל המטרות והיעדים ובדרך כלל יקרה יותר.
הצרכנים, בעיקר, נוטלים הלוואה ללא מטרה בכוח, בלי לתכנן, בלי לקבוע מטרה ויעד, העיקר שיהיה. אלא כאשר אומרים שדבר מסויים שהוא לכל מטרה, אז אפשר לפרש זאת גם שהדבר הזה "ללא מטרה ספציפית".
בחודש דצמבר 2018 פרסם בנק ישראל שיטות שיווק אשראי של בנקים בו הוא פירט כיצד בנקים מכריחים צרכנים בכוח ליטול הלוואות שלא לצורך, תוך כדי מעבר על החוק או לפחות תוך כדי שהם עושים זאת בתחום האפור (בין כן חוקי לבין לא חוקי). שיטות אלו גורמות לצרכנים לקחת הלוואה רק כי הבנק שלהם "המליץ" או "הכריח" אותם (תלוי איך מסתכלים על זה).
מדוע זה קורה ולמה נטילת הלוואה ללא מטרה היא לא ממש טובה?
צרכנים ועסקים מתלוננים על יוקר המחייה, ויש משהו בדברם. אך מנגד, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעניין רכישות באשראי של צרכנים ואצל רשתות השיווק מציגים תמונה קצת אחרת – הצרכנים גם קונים יותר.
הנגישות החופשית של צרכנים לקבלת אשראי, בין היתר על ידי שיווק ופרסום מטעם הגופים הפיננסיים, גם לא טומנת את ידה בצלחת כך שהיא מאפשרת לצרכן לקבל הלוואה כמעט בכל עת ובלי הצורך להסביר מה ולאן.
קח ואחר כך תחזיר. המשפט "נותנים קח, לוקחים ברח" לא ממש מתאים להלוואות וליצירת חובות. אבל זה קורה. הגופים הפיננסיים מציעים לנו ליטול הלוואה: קודם כל לקחת הלוואה, ולהחזיר.. זה כבר אחר כך. גם הפעלת הלחץ וקבלת ההחלטות כאן משפיעה.
כאשר לוקחים הלוואה ללא מטרה, או לכל מטרה, הרי שהריבית עליה גבוהה יותר מאשר הלוואה למטרה ספציפית. רק הסיווג השונה של ההלוואה יכול לצמצם מהותית את הריבית שמשלמים. לדבר זה יש השלכה כמובן על יוקר המחייה.
אלא שככל שהביקוש למוצרים ולשירותים גבוה יותר, כך יש ההסתברות שהמחירים של המוצרים יעלו היא גבוהה יותר.
מעבר לכך, נטילת הלוואה בלי יעד, הרי שהיא 'סתם' מכניסה את הצרכנים לבור של חובות שלא לצורך והם גם רוכשים יותר מוצרים ושירותים. כך שהצרכנים יכולים כעת לחדש את הריהוט והמוצרים בבית, לרכוש יותר מבצעים שחלקם מיותרים, לעשות שיפוץ יסודי יותר מדי בבית ועוד.
מה כן כדאי לעשות?
המטרה כאן היא לא להטיף ביקורת חלילה או להציג את כל התמונה השלילית. אפשר וצריך להיות אחראי יותר לגבי ההתנהלות הפיננסית של משק הבית.
קביעת מטרה – אם כבר נוטלים הלוואה, אז שתיהיה למטרה ברורה וספציפית. המשמעות היא שהיא כוללת את העלות המדוייקת של הסכום הדרוש כולל חישוב של כלל הגורמים, קביעת תקופת זמן ברורה וידועה לצורך פירעון ההלוואה, סיווג הלוואה כזו לפי מטרה אצל הגוף הפיננסי כדי לקבל ריבית הולמת ואף בחירת גוף הלווה.
כאשר קובעים מטרה, חשוב לסווג אותה בדיוק: האם מדובר על הוצאה בלתי נמנית ויש לסגור אותה מיידית, האם מדובר על סגירת המינוס כדי לשלם פחות ריבית על מינוס, האם היא למטרת פתיחת עסק / לימודים / חתומה וכד'.
שימוש באמצעים אחרים – לעיתים לא תמיד צריך ליטול הלוואה. אפשר לנסות לפרוע את הפיקדון הבנקאי או תוכנית חיסכון מסויימת שמשיגה ריבית נמוכה יותר.
אין הלוואה טובה – יכולה להיות הלוואה טובה יותר, אך לא הלוואה טובה. למשל, במקום לשלם ריבית על האובר-דראפט עם ריבית גבוהה למדי, לעיתים כדי ליטול הלוואה בריבית נמוכה. היא טובה יותר מאשר המינוס בבנק, אך זה לא אומר שהיא הלוואה טובה בכלליות, תמיד באופן יחסי.
חינוך פיננסי – כדאי ללמוד יותר על ההתנהלות הפיננסית, אפשר לבנות תקציב כדי לוודא שאכן עומדים בהוצאות שהוצבו, לומר לא להוצאות לא הכרחיות, לקרוא תכנים ולצפות בהם שמעשירים את הידע ועוד.