לעיתים הצרכן פונה לגורם מסויים שעשוי להציג את עצמו כמי שמטרתו להגן על הצרכן, אבל בפועל זו לא המטרה היחידה שלו. דבר זה גורם לכך שאותו צרכן לא באמת מוגן והגורם פועל משיקולים נוספים.
מטרת הכתבה להסביר זאת.
מהו איסור הצגה בתור מי שמטרתו להגן על צרכן?
קיימים גורמים מסויימים כמו ארגונים, עוסקים, אתרים – שעשויים להציג את עצמם כמי שהמטרה היחידה שלהם היא הגנה על הצרכן או מתן ייעוץ לו. אלו יכולים להיות גם גורמים ממשלתיים או פרטיים.
לפי חוק, גורם שעונה על תנאים מסויימים לא רשאי להציג את עצמו, באופן ישיר או באופן עקיף, בתור מי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו. יתרה מכך, אותו גורם גם לא רשאי לכנות את עצמו או לקרוא לעצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרת הגנה על הצרכן או מתן ייעוץ לו.
הסיבה העיקרית לכך, היא האפשרות שאותו גורם יהיה בניגוד עניינים או שהוא פועל משיקולים אחרים לא מהמטרה היחידה שהיא הגנה על הצרכן.
למעשה, האיסור חל על גורם, שאחד התנאים הבאים מתקיים לגביו:
- הוא פועל משיקולים עסקיים או למטרת רווח.
- הוא ממומן או נתמך בידי גורם מסחרי.
- הפרסום שלו כוללים פרסומת, גלויה או מוסווית, בתשלום או לא בתשלום, של גורם מסחרי.
- ההכנסות שלו, כולן או חלקן, מאחד או יותר מאלה:
- פרסום מידע מסחרי.
- תשלומים של גורמים מסחריים המשתתפים בסקרים שהוא עורך.
- דמי חבר קבועים או חד פעמיים המשולמים על ידי גורמים מסחריים.
- מתן חסות לפעילות מסחרית.
אוכלוסיית יעד – מי זכאי?
כל צרכן בישראל (מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי).
מימוש הזכאות
הזכות מגיעה לצרכן באופן אוטומטי והוא לא נדרש לבצע שם דבר למימוש הזכות שלו.
גורם מסויים שהחליט להציג, לפרסם, לקרוא או לכנות את עצמו כמי שהמטרה היחידה שלו היא הגנה על הצרכן או מתן ייעוץ לו – עובר על החוק.
צרכן כזה, רשאי להגיש תלונה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, והממונה רשאי להטיל על אותו גורם עיצום כספי בסך 45,000 ₪ (אם אינו תאגיד אז 25,000 ₪).
מידע נוסף
- צרכן יכול להגיש תביעה כנגד עוסק כזה ובית המשפט יכול להטיל עליו קנס בסך 204,400 ₪ (פי 7 לפי הקנס בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין).
חקיקה ופסיקה
- חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981