הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים פרסמה את עיקר ממצאי הערכת הסיכונים הלאומית בתחום מימון טרור, אשר בוצעה בהתאם להמלצות ארגון ה-FATF (Financial Action Task Force), המתווה סטנדרטים בינלאומיים על פיהם נדרשות מדינות לזהות ולהעריך את הסיכונים הפרטניים והייחודיים שלהן להלבנת הון ומימון טרור.
הערכת הסיכונים בוצעה ע"י כלל הרשויות העוסקות במניעת טרור ובמימון טרור, ובהן מל"ל, שב"כ, מוסד, אמ"ן, משטרה, רשות המסים וכן משרדי הביטחון, האוצר, החוץ והמשפטים, בהובלת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
מטרת הערכת הסיכונים היא לסייע לכלל הרשויות העוסקות במניעת טרור ומימון טרור להבין את הסיכון הפוטנציאלי של תופעות אלה למערכת הפיננסית ולביטחון הלאומי, ולהכיר את הפעולות הננקטות ע"י המדינה כדי להתמודד עם סיכונים אלה. בנוסף, הערכת הסיכונים נועדה לשמש כבסיס לקביעת מדיניות וסדרי עדיפויות בתחום מניעת מימון טרור ולהקצאת משאבים בצורה יעילה.
בהתאם להערכת הסיכונים, העברת הכספים לארגוני טרור נעשית בשתי דרכים עיקריות: האחת, הברחת רכוש (בעיקר כסף מזומן או זהב) דרך מעברי גבול לרבות באמצעות פעילות מסחר, והשנייה נסמכת על מנגנוני העברת כספים הכוללים שירותים קורספונדנטים, נותני שירותי מטבע, כרטיסים נטענים וכרטיסי אשראי זרים.
יצוין, כי הערכת הסיכונים הלאומית בישראל כוללת הן את הערכת הסיכונים בתחום מימון טרור, הן את הערכת הסיכונים בתחום הלבנת הון והערכת הסיכונים של המערכת הפיננסית שפורסמו ע"י הרשות בנובמבר האחרון.
הערכת הסיכונים שפרסמה הרשות מצביעה על מספר מקורות מימון מרכזיים המשמשים ארגוני טרור:
מדינות וישויות טרור
מדינות וישויות תומכות טרור להן קיימת יכולת ארגונית לאסוף ולהעמיד כספים ולהפכם זמינים לשימושם של ארגוני הטרור. על אף שנראה כי בשנים האחרונות היקפו של אפיק מימון זה כמגמה בינלאומית מצטמצם, הרי שמבחינת ישראל איום זה נשאר משמעותי, שכן חלק משמעותי מתקציבם של ארגוני טרור מרכזיים דוגמת חמאס וחיזבאללה עדיין מגיע ממימון שמקורו במדינות וטריטוריות זרות. להערכת הרשויות, המדינות העיקריות שמממנות את ארגוני הטרור שפועלים נגד מדינת ישראל, הינן איראן, טורקיה, קטאר, לבנון, סוריה, סעודיה והרשות הפלסטינית.
תרומות מהאוכלוסיה
תרומות מהאוכלוסייה הרחבה (כגון תרומות שבועיות בבתי תפילה, הוראות קבע וכדומה) או מיחידים בעלי ממון. אחד הגורמים המרכזיים שעושה שימוש במנגנון הדעווה, בתרומות ובארגוני צדקה למימון פעילותיו הוא ארגון חמאס. באשר להיקף התופעה ולחומרתה, על-פי ההערכות, מימון פעילות ארגוני טרור והפעילויות ההיקפיות לפעילותם דרך מערכי תרומות שונים הנה תופעה משמעותית המהווה מקור מרכזי לכספים שבהם עושים הארגונים השונים שימוש.
נקודות התורפה בהקשר זה כוללות מעבר של הפעילות הפיננסית הקשורה למימון טרור מהסקטור הפיננסי הלגיטימי לשיטות אלטרנטיביות להעברת כספים שאינן נשענות על המערכת הפיננסית, בין היתר, נוכח תהליך ההכרזות. שיטות אלה קשות לאיתור וניטור באמצעות החקיקה והרגולציה הקיימת. בנוסף, לעיתים ישנם קשיים משפטיים ופוליטיים בהוכחת הקשר בין פעילות הומניטרית לטרור, למרות שקביעות בתי המשפט מכירות בקשר בין מערך הדעווה לתמיכה בפעילות טרור.
מימון עצמי
מימון עצמי של ארגוני הטרור ע"י פעולות עסקיות כשרות לכאורה, כאשר חלק מההכנסות או הרווחים מופנה למטרות אחרות. אופי האיום כולל ניהול חברות עסקיות שונות במדינות זרות, חלקן בעלות פעילות עסקית לגיטימית וחלקן חברות קש דרכן מתבצעות השקעות והעברות כספים.
בנוסף, נמצא קשר בין ניהול תאגידים עסקיים שונים המנהלים פעילות חוקית לבין מימון טרור, כך שעסקים מסוג זה מנהלים את עסקם למטרת רווח ובאופן חוקי לחלוטין, תוך שהן בוחרות לנייד אחוז מסוים מתוך רווחיהם למימון פעילויות טרור. בין העסקים שעושים בהם שימוש נפוץ למימון טרור כוללים עסקים למסחר בכלי רכב, מסעדות וחברות המתמחות במסחר בינלאומי. ההערכה היא שתופעה זו לא מהווה מקור משמעותי הן למימון פעולות הטרור עצמן והן למימון התשתית ההיקפית לפעולות הארגונים.
פעולות בלתי חוקיות
ביצוע פעולות בלתי חוקיות שונות, הלבנת הכספים שמקורם בעבירה והעברת הכספים, כולם או חלקם, לצורך מימון הפעילות של הארגון. אופי האיום כולל גיוס כספים באמצעים פליליים שונים, כאשר רובן של העבירות הפליליות קשורות לפעילות הטרור עצמה (דוגמת סחר בלתי חוקי בנשק, הברחת שוהים בלתי חוקיים), לצד קשר למספר מצומצם של פעילויות פליליות "קלאסית" (דוגמת סחר בסמים, הברחה וסחר בסחורות גנובות וכו').
מבחינת גודל התופעה וחומרתה, ההערכות הן כי פעילות פלילית "קלאסית" (שאינן קשורות לפעילות טרור) לא מהווה אחד המקורות המרכזיים למימון טרור. ייתכן שההסבר לכך נעוץ בעובדה שניוד כספים שמקורם בפעילות פלילית קשה יותר, בשל הצורך להלבינם כדי להשתמש במערכת הפיננסית.
לדברי ראש הרשות, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר: "הערכת הסיכונים הלאומית בתחום מימון טרור הינה חלק בלתי נפרד מהמאמץ המתמשך למנוע פעילות טרור ומימון טרור בישראל, והיא תסייע במיקוד הפעילות למניעה וסיכול של פעילות ארגוני טרור. בלא מקורות מימון יתקשה ארגון טרור להתקיים ולהוציא את מטרותיו לפועל, וכן לא יוכל הארגון להפעיל את אנשיו, לכלכלם ולציידם או לשמור על תשתית ארגונית שתשמש אותו להשגת מטרות אלו".