אחד הנושאים החשובים ביותר בעולם הקריירה והתעסוקה הוא האם יש יחסי עבודה (יחסי עובד מעביד), מה שמשפיע על הרבה זכויות. הצדדים יכולים להסכים על יחסים אלו, אך הקביעה המשפטית עשויה לשנות את ההסכמה הזו.
מטרת הכתבה להסביר את העניין.
מה זה יחסי עבודה (יחסי עובד-מעביד)?
יחסי עבודה (ידוע גם בתור יחסי עובד מעביד או עובד-מעסיק) הם יחסים שנוצרים כתוצאה מחוזה או מהסכם במסגרתו העובד מבצע את העבודה והמעסיק משלם את השכר על העבודה. עולם התעסוקה השתנה ממה שהיה בעבר, כיום יש עצמאים, פרילסנרים, קבלנים, נותני שירות וגורמים נוספים שיכולים לספק את העבודה למעסיק והשאלה האם הם גם נחשבים עובדים שכירים.
סוג היחסים בין הצדדים נתונה לשיקול דעתם ובהתאם להסכמה בינהם, וכן לפי צורת ההתקשרות, ההסכם והפרטים הנלווים. אולם, לעיתים קביעה משפטית יכולה להפוך את ההסכמה של הצדדים ולקבוע כי עובד עצמאי נחשב עובד שכיר וכל ההשלכות כתוצאה מכך.
יחסי עבודה (יחסי עובד ומעביד) הם יחסים מיוחדים שעליהם חלים הוראות חוק ודיני עבודה מורכבים שמטרתם להגן על העובד מחד גיסא, ולספק תשתית רגולטורית בטוחה למעסיקים מאידך גיסא.
יחסי עבודה אינם מוגדרים בחוק בישראל. אולם, בית הדין האזורי לעבודה בעל הסכמות לדון בכך וגם בשאלה על עצם קיום יחסי עבודה (עובד ומעביד). החלטה זו ניתנת לערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
מבחנים לקביעת יחסי עבודה
קביעה לגבי השאלה האם התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, או שמא מדובר על יחסי מזמין שירות-נותן שירות וכד', ניתנת על ידי בחינה של מספר מבחנים משפטיים.
הבדיקה נעשית על ידי "המבחן המעורב" – זהו מבחן המשלב בתוכו מספר מבחני משנה. כאשר המבחן העיקרי ביותר הוא מבחן ההשתלבות ואליו מצורפים מבחנים נוספים לצורך דיוק המידע.
אלו הם כל המבחנים:
1. מבחן ההשתלבות
מבחן זה בודק וקובע האם ועד כמה האדם משתלב במקום העבודה והאם יש לו עסק משל עצמו. זהו המבחן העיקרי ביותר ומהווה חלק בלתי נפרד מ-"המבחן המעורב". למבחן זה יש 2 פנים:
- הפן החיובי (השתלבות בעבודה) – האם האדם משתלב במערך הארגוני בחברה ועד כמה הוא חלק מהותי ממנו, האם המעסיק מסתמך עליו. לשם כך בודקים משך עבודה, תדירות, תשלום, כפיפות וכד'.
- הפן השלילי (אי עיסוק עצמאי) – האם האדם אינו בעל עסק משל עצמו שנותן שירותים לאחר. לשם כך בודקים מי נושא בסיכון הכלכלי, חוסך בהוצאות ונהנה מייעול העבודה.
המשמעות היא כי עובד שכיר הוא זה שמשתלב מעולה בעבודה וגם ללא עיסוק עצמאי – כך שהוא עונה על 2 הפנים של המבחן הזה. לגבי קבלן נותן שירות, מספיק שהפן השלילי מתקיים כדי לקבוע שהוא אינו עובד, גם אם הוא משתלב בעבודה. לגבי פרילנסר, מספק שהפן החיובי מתקיים כי אינו משתלב בעבודה, כדי לקבוע שהוא אינו עובד.
שאר המבחנים הם מבחנים משניים.
2. מבחן הפיקוח והשליטה
מבחן זה בודק עד כמה האדם נתון למרותו ולפיקוחו של המעסיק. המבחן היה בעבר היחיד, אך כיום הוא מבחן שולי למדי.
המשמעות היא כי עובד שכיר נתון למרות ולפיקוח על ידי המעסיק. אצל קבלן או עצמאי יש גמישות רבה יותר בהשוואה לשכיר. יחד עם זאת, כיום ניתן לפקח בקלות גם על נותני שירות למינהם, ולכן המבחן זניח.
3. מבחן הציוד
מבחן זה בודק מי מספק את הכלים והציוד כדי לבצע את העבודה.
המשמעות היא כי עובד שכיר מקבל את הציוד במקום העבודה, כאשר קבלן או עצמאי מביא את הציוד עימו. לגבי עובד שמביא את הציוד מהבית, בודקים גם:
- ייעוד הציוד – האם הייעוד העיקרי של הציוד הוא פרטי ואז מדובר על עובד, או שמא היעוד הוא עסקי ואז מדובר על עצמאי.
- גודל השקעה וייחוד הציוד – האם הציוד הוא יקר ערך וייחודי ואז מדובר על עצמאי. לפי פסיקה, רכישת כלים לשימוש פרטי לא הופך את אותו אדם לעצמאי.
- נשוא ההתקשרות – מהו מוקד ההתקשרות בין הצדדים האם האדם ואז מדובר על עובד, או שמא מדובר על הכלי ואז מדובר על עצמאי.
4. מבחן הקשר האישי (ביצוע אישי)
מבחן זה בודק עד כמה ההתחייבות והביצוע של העבודה היא אישית ומי החייב בהחלפה במקרה של היעדרות של אותו אדם.
המשמעות היא כי עובד שכיר אינו חייב ואפילו אינו רשאי למצוא לעצמו מחליף מכיסו כאשר הוא נעדר ממקום העבודה – כך שהאדם הוא במרכז. עובד עצמאי או קבלן חייב למצוא מחליף כאשר הוא או מי מטעמו נעדר ממקום העבודה – כך שהעבודה היא במרכז.
5. הגדרת המועסק בחוק
מבחן זה בודק את אופן הרישום של המועסק, כלומר איך המועסק מוגדר בחוק לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי. כמו גם בוחן את אופן התשלום והתקבול של אותו אדם עקב עבודתו. מבחן זה לשכעצמו אינו מכריע בשאלת הסיווג.
המשמעות היא כי עובד שכיר רשום בתור שכיר לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי, וכן הוא מקבל שכר / משכורת דרך תלוש שכר. עצמאי או קבלן רשום בתור עצמאי, חברה או מעסיק, לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי, וכן הוא מקבל תשלום בהתאם לחשבונית מס ו/או קבלה.
6. רצון הצדדים
מבחן זה בודק מהו הרצון המפורש של הצדדים בזמן החלת הקשר בינהם, האם הם רצו באופן מפורש ביחסי עובד-מעביד או ביחסים אחרים. מבחן זה נשקל בבחינה כוללת של שאר המבחנים.
המשמעות היא כי לגבי עובד שכיר נקבעו יחסי עובד-מעביד ולגבי עצמאי או קבלן נקבעו יחסי נותן שירות-מקבל שירות. עם זאת, במספר מקרים הייתה פסיקה שרצון הצדדים היה הפוך מאשר נטל ההוכחה.
7. משך העסקה
מבחן זה בודק מהו משך העסקה בין הצדדים ואף הרציפות.
המשמעות היא ככל שמשך העסקה רב יותר, כך מדובר על עובד שכיר. משך העסקה קצר מורה על עצמאי או קבלן.
8. מבחן התלות
מבחן זה בודק עד כמה הצדדים תלויים זה בזה וחייבים זה לזה.
המשמעות היא כי החובה של העובד היא לעבוד ושל המעסיק היא לספק את העבודה. לגבי עצמאי או קבלן, אין חובה שכזו.
9. מבחנים ניטרליים
יש עוד 4 מבחנים, אך אין להם כל השפעה כלל:
- מבחן צורת התשלום – האדם יכול לקבל צורות תשלום שונות הן כשכיר וכעצמאי כגון פרמיות ומענקים.
- מבחן עבודה במקומות נוספים – האם יכול לעבוד בעיסוקים נוספים ולא רק עצמאי, לכן המבחן אינו משפיע על היחסים.
- מבחן שעות העבודה – בדרך כלל שכיר מועסק בימים ובשעות קבועים ומוגדרים, אולם הוא יכול גם לעבוד בשעות לא קבועות או ברורות. כנ"ל לגבי עצמאי.
- מבחן מקום העבודה – בדרך כלל עובד מבצע את העבודה במקום העבודה של המעסיק אך לעיתים יכול לעשות גם בבית. כנ"ל לגבי עצמאי.
הרחבות נוספות
יחסי עובד-מעביד יכולים להתקיים גם בין בני משפחה, כאשר אחד מבני המשפחה מעסיק אחר. בדרך כלל הסכמת הצדדים ליחסי עבודה מוסכמת ומחייבת בהתאם לכללים הנהוגים ביחסים אלו. אולם, הקביעה המשפטית במקרה זה בודקת האם מדובר על יחסי עבודה לגיטימיים או שמא מדובר על "עזרה משפחתית".
גם לעניין הזכויות של המוסד לביטוח לאומי, עובד הוא לרבות בן משפחה, אפילו אם בין בינו לבין קרוב המשפחה יחסי עבודה (עובד-מעסיק), ובלבד שהוא עובד בעבודה באופן סדיר, כך שאם לא היה עושה אותה – העבודה הייתה נעשית על ידי אדם אחר. כאשר בן משפחה הוא אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות.
מידע נוסף
- קביעת יחסי עבודה (עובד ומעביד) משמעה כי העובד והמעסיק מחוייבים לדיני ולהוראות חוק בענייני עבודה. הוראות אלו קובעות סדר של דינים החל משלב פרסום משרה, גיוס עובדים, העסקה ותנאי עבודה, סיום יחסי עובד ומעביד וכל הזכויות שלאחר הפרישה מעבודה.
חקיקה ופסיקה
- חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995