איגרת חוב קונצרית היא נייר ערך ייעודי שמאפשר לחברות לגייס כסף לפעילות שלהן ולמשקיעים להשקיע במוצר שמעניק תשואה סולידית. האג"ח ניתנת לרכישה בכמה דרכים, הן בצורה ישירה והן על ידי סל של מוצרים אלו.
מטרת הכתבה היא להקנות את המידע הדרוש להבנת הנושא.
מהי איגרת חוב קונצרנית?
אגרת חוב קונצרנית היא סוג של איגרת חוב (נייר ערך), המונפקת על ידי תאגיד / חברה במטרה לגייס כסף לצורך הפעילות של החברה. איגרת חוב קונצרנית קרויה גם בשם המקוצר אג"ח קונצרנית או אג"ח תאגיד. במילים אחרות, מדובר על הלוואה (חוב) שהחברה מגייסת ותמורתה היא משלמת את קרן ההלוואה ואת הריבית.
כאשר חברה מעוניינת בגיוס של כסף, היא יכולה לפנות לתאגיד פיננסי לצורך נטילת ההלוואה או לבצע זאת באמצעות שוק ההון בעצמה – על ידי אגרות חוב קונצרניות. בעת הנפקת אגרת החוב, החברה למעשה יוצרת תעודת התחייבות לתשלום חוב ומבטיחה למשקיעים לשלם את קרן החוב ואת הריבית שנצברה.
בשונה ממניות, אגרות חוב קונצרניות נחשבות סולידיות (בטוחות) ולכן משקיעים שלא אוהבים סיכון יעדיפו אותן על פני מניות. זאת ועוד, במקרה של חדלות פירעון, הנושים (מי שחייבים להם כסף, משקיעי אג"ח) זכאים לקדימות על פני בעלי מניות לצורך החזר החוב. כמובן שכל תנאי האגרת נכתבים בתוך תשקיף של התאגיד, שזהו מסמך שמפרט את כל המידע הדרוש למשקיע.
נוסף לכך, אג"ח קונצרנית נחשבת פחות בטוחה מאשר אגרת חוב ממשלתית, משום שהסבירות של תאגיד להגיע לחדלות פירעון גבוה יותר כמעט בוודאות מאשר ממשלה.
זה הזמן לומר כי גיוס הכסף הוא לא נועד רק לחברות ציבוריות (חברות שיש להן מניות למסחר בשוק ההון), אלא גם לחברות ותאגידים פרטיים שמעוניינים לגייס חוב. כך למשל, חברת החשמל לישראל – חברה ממשלתית שמגייסת לעיתים אג"ח בשוק ההון למימון הפעילות שלה.
איגרת חוב קונצרנית – יתרונות
איגרת חוב קונצרנית בעלת יתרונות רבים, הן לחברות עצמן והן למשקיעים.
יתרונות עבור חברה:
- גיוס דרך שוק ההון זול יותר מאשר הלוואה דרך תאגיד פיננסי.
- כמות הכסף שהחברה יכולה לגייס בשוק ההון גבוה יותר מאשר מול תאגיד פיננסי.
- בעלי מניות לא צריכים להנפיק מניות חדשות או למכור מניות קיימות תמורת הכסף. מה שמונע את דילול ההחזקה שלהם בחברה.
יתרונות עבור משקיעים:
- ריבית גבוהה יותר מאשר הפיקדון בבנק או אגרת חוב ממשלתית.
- ניתן לסחור בהן בשוק ההון, האג"ח נזילות, כך שאפשר למכור ולקנות בכל עת.
- בטוחה יותר מאשר ניירות ערך כמו מניות או אופציות.
אגרת חוב קונצרנית – חסרונות
למרות היתרונות, יש גם כמה חסרונות שכדאי להכיר אותם.
חסרונות עבור משקיעים:
- אם החברה תיקלע לקשיים, בעלי המניות עשויים לבקש "תספורת" (הקטנת החוב).
- מסוכנת יותר לעומת אג"ח ממשלתי.
- אין זכויות של משקיעים, אין דיבידנדים ולא משפיעים על ניהול וקבלת החלטות בחברה.
סוגים של אגרות חוב קונצרניות
ישנם 2 סוגים עיקריים של איגרות חוב קונצרניות שחשוב להכיר:
- אג"ח רגילה – זו אגרת חוב שמעניקה את הריבית ואת הקרן בסוף התקופה.
- אג"ח להמרה – זו אגרת חוב שניתן להמיר אותה לנייר ערך אחר, בד"כ מניה, לפי יחס המרה של כמה יחידות כאלו לכאלו.
כמו כן, האג"ח יכולה להיות עם ריבית קבועה או עם ריבית משתנה בהתאם למדד או שער חליפין מסויים כמו מדד מניות, שער הדולר או האירו וכד', אג"ח עם ריבית משתנה נקראת אגרת חוב מובנית.
רמת סיכון ואיך היא נקבעת?
לכל אגרת חוב קונצרנית (ואופן כללי לכל אג"ח אחר) יש רמת סיכון שזהו מדד עד כמה ההשקעה בה היא מסוכנת יותר לעומת איגרת חוב קונצרנית אחרת. ככל שרמת הסיכון גבוהה יותר, המשמעות כי שיש יותר סיכוי שהחברה לא תוכל לפרוע את החוב ולפיכך החברה לא תוכל לגייס כסף בריבית נמוכה ותאלץ לפצות את המשקיעים עם ריבית גבוהה יותר.
רמת הסיכון נקבעת לפי:
- החוסן הפיננסי של החברה – ככל שהחברה יציבה יותר, כך רמת הסיכון של אגרת החוב שלה נמוכה יותר. חברה יציבה יותר היא נקבעת לפי ניתוח פונדמנטלי, כלומר תוך כדי בחינת נתוני הדוחות והפיננסים של החברה.
- הביטחונות בעת ההנפקה – ככל שהחברה נתנה יותר ביטחונות ושיעבודים תמורת האג"ח, כך הרמת הסיכון של אגרת החוב נמוכה יותר. ביטחונות ושעבודים קובעים את קדימות תשלומי האגרת על פני התחייבויות אחרות של החברה.
למעשה, רמת הסיכון גבוהה יותר גוררת ירידה במחיר האג"ח ועלייה בתשואה, וכך גם להיפך.
דירוג השקעה של אג"ח קונצרניות
כדי להעריך את הסיכון ומכיוון שיש גם גופים מוסדיים (כמו חברות ביטוח, בתי השקעות, קופות גמל ועוד) וגם משקיעים שרוכשים את האגרות, חשובה השקיפות והדירוג לפי רמת הסיכון.
בישראל קיימות 2 חברות (מעלות, מדרוג) שמדרגות את אגרות החוב הללו, לכל חברה יש סולם דירוגים משלה. לרוב, ככל שיש יותר את האות A ויותר +, כל ההשקעה בטוחה וסולידית יותר. מקובל כי האג"ח נעות בסולם דירוג אשראי של, AA+ עד BBB-. אג"ח עם רמות של BB+ עד C, אינן בדירוג השקעה כלל ונחשבות מסוכנות יותר ואף נקראות אג"ח זבל.
ככל שהדירוג גבוה יותר, החברה יציבה יותר, ההשקעה סולידית יותר ולכן הריבית נמוכה יותר.
ריבית על אג"ח – איך התשואה עובדת?
לרוב, הריבית על האג"ח ידועה מראש, כלומר החברה מגייסת סכום מסויים של כסף בריבית כלשהי והדבר נותר לאורך כל משך ההשקעה. כלומר, לכל אג"ח יש ערך נקוב שזה השווי שלה כמה שהיא עלתה, בסוף התקופה, המשקיע יקבל את הקרן ואת הריבית על האג"ח.
במקרה שחל שינוי במצב הפיננסי של החברה, למשל החברה דיווחה על תוצאות רעות, לקוחות עזבו, הכנסות נפגעו וכך הלאה, אזי הסיכון גדל, מחיר האג"ח צונח והריבית גבוה יותר. כזכור, הריבית עצמה קבועה ולכן הקרן והריבית בסוף התקופה נותר ללא שינוי.
לכן, כאשר המחיר צונח, התשואה גדלה. הסיבה לכך היא שהמשקיעים יפחדו מהחברה ויעדיפו למכור את האגרת למרבה במחיר, אפילו במחיר נמוך יותר – העיקר להיפטר מנייר הערך.
עם זאת, החברה מחוייבת בתשלום מלוא מחיר האג"ח והריבית בסוף התקופה, בלי קשר למסחר בנייר הערך.
לדוגמה:
אם נרכשו 1,000 יחידות אג"ח עם ערך נקוב של 1.00 שקל, כלומר השקעה של 1,000 ₪, שנושאות תשואה כללית (לצורך הנוחות) של 5%. אזי, בסוף התקופה, המשקיע יקבל 1,000 ₪ + 5%*1000 = כלומר 1,050 ₪ בסך הכל.
יחד עם זאת, נניח והחברה הודיעה על כך שלקוח גדול שלה עזב, משקיעים מסויימים החליטו להיפטר מהסחורה ואפילו למכור את האג"ח במחיר של 0.97 ₪ ליחידה.
במקרה כזה, משקיע שרוכש 1,000 יחידות ב-0.97 שקל, משקיע סל הכל 970 ₪ ובסוף התקופה מגיע לו 1,050 ₪ – שזה המחיר שנקבע באגרת כולל הריבית. לכן התשואה היא 1050 חלקי 970, מינוס 1 ומכפילים ב-100%, כלומר – בערך 8.25% תשואה !
איך משקיעים באגרת חוב קונצרנית?
יש כמה דרכים בהם אפשר לרכוש אג"ח כזו:
- קניה ישירה – אפשר לרכוש באופן ישיר את אגרת החוב על ידי חיפוש אג"ח מומלצת עם ריבית ותשואה גבוהה באמצעות קריאת הדוחות הכספיים, תשקיפים ומתן הוראה לחבר בורסה לרכוש את היחידות.
- קרן סל (תעודת סל) – ניתן לרכוש מדד שמבוסס כמה אגרות חוב קונצרניות יחד ובכך לפזר עוד יותר את הסיכון. כמו למשל מדד תל בונד.