אדם שהחליט לפתוח עסק ולהיות עוסק / עובד עצמאי, יודע כי יש זכויות מסויימות שהן בעייתיות בהשוואה לעובד שכיר, כמו דמי אבטלה, דמי הבראה ועוד. עובד עצמאי, בשונה מעצמאי מגיש חשבונית ללקוח ושם הוא לוקח בחשבון את התמחור או ההמחרה של המוצרים או השירותים השונים.
מטרת הכתבה היא לסייע ולהסביר האם ומה ניתן לעשות בנושא.
דמי הבראה לעובד עצמאי – מה זה והאם יש דבר כזה?
דמי הבראה הם סכום כספי שמשולם בכל שנה על ידי המעסיק לעובד שכיר מתוקף צו הרחבה בעניין. בעבר התשלום היה נהוג לצורך שהיה בבית הבראה ונופש, ולאחר מכן חזרה למקום העבודה עם כוחות חדשים. כיום אין כמעט קשר למטרת התשלום הזו ופשוט מדובר על הכנסה נוספת לשכר.
דמי הבראה מחושבים לפי מספק ימי הבראה של עובד שכיר (בהתאם לוותק במקום העבודה) במכפלת המחיר ליום הבראה (בהתאם לסוג מקום העבודה, מגזר ציבורי / פרטי וכד'). התשלום כאמור, משולם אחת לשנה מהמעסיק לעובד ומופיע בתלוש השכר. המעסיק לוקח בחשבון שהעובד השכיר יהיה זכאי לדמי הבראה מראש.
ומה לגבי עובד עצמאי (עוסק פטור או עוסק מורשה)?
עובד עצמאי לא מקבל משכורת / שכר, משום שאין לו מעסיק, ההכנסה שלו היא למעשה סך המכירות כתוצאה ממוצרים או שירותים הנמכרים ללקוחותיו. עובד עצמאי גם לא מוציא עבור עצמו תלוש משכורת (אלא אם הוא מעסיק עובדים, אז להם כן) ולכן קשה להשוות אותו לעובד שכיר. המשכורת נטו של עובד עצמאי, ההכנסה הפנויה שלו, היא ההכנסה של העסק לאחר התחשבות בכל ניכויי המסים והזיכויים שמגיעים לו. הכנסה זו יכולה להיות כמו עובד שכיר, פחות מכך או יותר מכך.
כתוצאה מכך, עובד עצמאי לא מקבל דמי הבראה עבור עצמו. אלא שהוא גם לא מקבל זכויות אחרות כמו עובד שכיר, ולרבות דמי אבטלה, פיצויי מעסיק אך כדאי להשאיר זאת בצד.
עוד חשוב להוסיף כי עובד שהחליט להיות עצמאי, ככל הנראה לוקח בחשבון שהוא עשוי להרוויח יותר מכך, אחרת, להיות שכיר משתלם ועדיף יותר. לכן, הרווח צריך להיות גבוהה הרבה יותר באופן שגובה דמי הבראה בשווי כמה אלפי שקלים בשנה – אמור להיות פרט זניח עבורו.
עם זאת, אם עובד עצמאי מעוניין בכך, הוא כן יכול לשלם עבורו תשלום של דמי הבראה כמו לעובד שכיר באמצעות צעד פשוט מאוד – תמחור של המוצר או השירות כולל סכום דמי הבראה (בנוסף לעלויות והנושאים האחרים שכלולים במחיר).
החשיבה היא דומה לחשיבה של מעסיק, שלוקח בחשבון שיידרש לשלם דמי הבראה לעובד השכיר ולכן מעלה את המחיר בהתאם.
איך כן אפשר לקבל דמי הבראה לעובד עצמאי?
אם עובד עצמאי בכל זאת מעוניין להבטיח לעצמו כי בנוסף להכנסות של העסק או הרווח, הוא יקבל גם סכום נוסף של דמי הבראה, עליו לתמחר מחדש את המוצרים או השירותים שהוא מציע ומוכר ללקוחות. אפשר לתמחר זאת בצורה של נטו או ברוטו – איך שנוח לו.
כדי לתמחר זאת, צריך לקחת את גובה דמי הבראה לשנה שהוא מעוניין לקבל אותם בנוסף להכנסה נטו ואת הסכום הזה לחלק לפי סך המוצרים או השירותים כך שהמחיר של המוצרים או השירותים יוגדלו בסכום מסויים. סכום זה במכפלת המוצרים או השירותים ייתן את גובה דמי ההבראה שהעובד העצמאי מעוניין לקבל אותם.
כמובן שצריך לקחת בחשבון אפשרות של ירידה אפשרית בכמות המכירות של המוצרים או השירותים אם המחיר יעלה.
שוב: עובד עצמאי צריך להרוויח יותר מאשר עובד שכיר, אחרת עדיף לו להיות עובד שכיר. לכן, דמי הבראה צריכים להיות פרט שולי למדי בהכנסות.
דוגמה:
למשל, אם דמי הבראה של עובד שכיר 3,024 ₪ בשנה (378 ₪ * 8 ימי הבראה). עובד עצמאי יכול לתמחר את המחיר של המוצרים והשירותים כך שבכל שנה ירוויח 3,024 ₪ יותר (לפני מע"מ כמובן). כ-252 ₪ בחודש.
אם עובד עצמאי מספק שירותי ייעוץ לעסקים או ייעוץ שיווקי – הוא גובה 210 ₪ (ללא מע"מ) לשעת ייעוץ והוא עובד 150 שעות בחודש, כלומר שכר ברוטו 31,500 ₪. לאחר כל ההוצאות והמסים נותרת לו הכנסה נקייה של 10,500 ₪ (33.333% ריווחיות לדוגמה).
אזי במקרה כזה, אם ירצה להוסיף 250 ₪ נטו, ההכנסה נטו צריכה להיות 10,750 ₪, ההכנסה ברוטו של העסק 32,250 ₪, עבור 150 שעות המחיר לשעה צריך לעמוד על 215 ₪.
מה זה אומר? המשמעות שאם היועץ העסקי הזה יגדיל את התעריף לשעה ב-5 שקלים נוספים, בהינתן שזה לא יפגע במספר השעות שהוא יתבקש לספק, אזי הוא יקבל בשנה תוספת של כ-3 אלף שקל שהם גובה דמי הבראה.
מה עוד חשוב לדעת?
- אם העובד העצמאי מעסיק עובדים שכירים – הוא צריך לשלם גם להם דמי הבראה בתור מעסיק, דרך תלוש שכר.
- עבור עצמו הוא לא יכול לשלם דמי הבראה, אך הוא יכול לנסות להגדיל את המחיר / תעריף של המוצר או השירות.
- עוסק מורשה צריך להוסיף מע"מ על שינוי המחיר שכן המע"מ לא נחשבת הכנסה.
- דמי הבראה לעובד עצמאי מחוייבים בתשלום מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי / בריאות ולכן חשוב לשקלל זאת.