נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, המליץ ליועץ המשפטי לממשלה לתקן הנחייתו בעניין הסדרים מותנים, כך שמכתב הצעה להסדר מותנה הנשלח לחשוד יציין מפורשות את זכותו של החשוד להיוועץ עם עו"ד וכן את זכותו לעיין בחומר החקירה כולו, ואף בטיוטת כתב האישום, קודם יקבל החלטה אם להסכים להסדר או לדחותו.
המלצת הנציב באה בעקבות תלונה שהוגשה לנציבות על ידי סנגור, ממנה עולה כי במסגרת הליך למתן הסדר מותנה (הסדר במסגרתו גוף התביעה נמנע מהגשת כתב אישום ומסכים לסגור תיק, במידה והחשוד מודה בעבירות המיוחסות לו ומתחייב לקיים תנאים שנקבעו בהסדר) שהוצע למרשו, הוא לא קיבל הזמנה בכתב או מסמך הנחיות המפרטות את זכויותיו, בדגש על הזכות להיוועץ עם עורך דין. יתרה מכך, לדברי המתלונן, מרשו זומן להליך באמצעות שיחת טלפון במהלכה נקרא להגיע למשרדי יחידת ההסדר המותנה, מבלי שהוסברה לו מהות העניין.
בהתייחסותו לפניית הנציבות, ציין ראש יחידת ההסדר, כי אין כל חובה בחוק או בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לשלוח לחשוד הזמנה בכתב ו/או ליידעו אודות זכויותיו. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, נוהגת היחידה לשלוח לחשודים מכתב המזמין אותם להגיע למשרדי התביעה לצורך שקילת קיום ההליך, במסגרתו מצוינות זכויותיהם במפורש.
הנציב דחה דברים אלו. מבדיקת הנציבות עלה כי המכתב הנשלח לחשוד נעדר כל התייחסות מפורשת וברורה לזכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין, וכי הזכות לעיון ניתנת תחת מגבלות העומדות בסתירה ללשון החוק.
"ההסדר המותנה שעוגן עלי חוק הינו הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמטי על חייו של החשוד ובני משפחתו", כותב הנציב רוזן בהחלטתו, "הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הינן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן, בוודאי במסמכים היוצאים מלפני רשויות החוק".
עוד בנושא
- הסדר תיק מותנה – כל מה שחשודים בעבירות צריכים לדעת