אדם אשר רואה את עצמו נפגע על התנהגות של שופט, דיין, רשם או קאדי, רשאי להגיש תלונה עליו אל נציב תלונות הציבור על שופטים בישראל. הזכות קיימת גם לגבי מתמחה בשל התנהגות האמור לעיל במסגרת אימון כמאמן.
מטרת הכתבה לספק הסבר על הסוגיות ואופן הגשת התלונה.
מהי תלונה על שופט?
תלונה על שופט, דיין, רשם או קאדי (בכתבה זו יקוצר למילה אחת לצורך הנוחות: "שופט"), היא למעשה תלונה שניתן להגיש כנגד שופט במסגרת מילוי תפקידו, ולרבות בדרך של ניהול המשפט על ידיו.
האדם המוסמך לטפל בתלונות אלו הוא נציב תלונות הציבור על שופטים אשר עומד בראש הגוף הממשלתי "נציבות תלונות הציבור על שופטים". הנציב יכול להיות אדם שכשיר לכהן בתור שופט בית המשפט העליון, ולכן הסכמות שלו היא לדון על שופטים בכל בתי המשפט ובתי הדין בישראל.
החוק מקנה לנציג סמכויות נרחבות, כך שלמעשה הוא רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון, והוא אינו כפוף לסדרי הדין או לדיני הראיות.
באמצעות התלונה למעשה ניתן להורות לשופט לתקן את הליקוי ואת הדרך המתאימה לתיקונו. במקרים מסויימים רשאי הנציב להמליץ על קובלנה נגד השופט או להמליץ לועדה על סיום כהונת השופט.
יחד עם זאת, התלונה, גם אם היא נמצאה מוצדקת, אינה מבטלת פסקי דין או החלטה שנתקבלה בתיק, ואף אינה מאריכה את המועד להגשת הערעור.
אוכלוסיית יעד – מי זכאי?
הגשת תלונה על שופט ניתנת לכל אחד מהבאים:
- כל אדם אשר רואה את עצמו נפגע בגלל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט, לרבות בדרך של ניהול המשפט בידיו. ניתן גם להגיש באמצעות אחר שאותו אדם הסמיך לכך.
- מתמחה אשר רואה את עצמו נפגע בגלל התנהגות של שופט במסגרת מילוי תפקידו כמאמן או בגלל תנאי ההתמחות. כמו כן, גם נציב הפיקוח על ההתחמות רשאי להגיש כאמור.
תזכורת: שופט כאמור בכתבה זו ובחלק זה בפרט, הוא אחד מאלה: שופט, דיין, רשם או קאדי.
מי לא זכאי?
אדם לא יהיה זכאי להגיש תלונה, אם התלונה היא בעניינים הבאים:
- התלונה אינה על שופט או שהיא לא בעניין הנוגע להתנהגות של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט, לרבות בדרך של ניהול תפקידו.
- התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים (מעשה קל ערך).
- התלונה היא בעניין של שאלה משפטית או ראייתית מהותית.
- התלונה היא בעניין אשר ניתן לערעור על פי דין, למעט בעניין הנוגע להתנהגות של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט, לרבות בדרך של ניהול תפקידו.
- התלונה היא בקשה של בעל דין (צד בתיק) ששופט מסויים יפסול את עצמו מלשבת בדין כי קיימות נסיבות המעוררות חשש ממשי של משוא פנים (אפליה) בניהול המשפט. אם התלונה כוללת גם עניינים שהנציג רשאי כן לטפל בהם – אז רק אותם עניינים יטופלו.
- התלונה היא על מעשה שמתנהלות בגינו חקירה במשטרה או שהוגשה בגינו קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים.
מקרים אחרים:
התלונות הבאות לא ייבדקו, אלא אם כן מצא הנציב שקיימת סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן:
- התלונה הוגשה לאחר שעברה שנה אחת מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שסיבת התלונה נודעה למתלונן, או מיום מתן פסק הדין בענינו בהליך שאליו מתייחסת התלונה, לפי המאוחר.
- תלונה בעניין שבו ניתנה החלטה, שעליה אפשר או היה אפשר, להגיש ערעור, והיא מסוג התלונות שלא מבררים אותם כאמור לעיל.
מימוש הזכאות – איך להגיש תלונה על שופט?
אדם אשר עונה על תנאי הזכאות כאמור מקודם, ומעוניין להגיש תלונה על שופט, במסגרת תלונה שהיא בסמכות לבירור על ידי נציג תלונות הציבור על שופטים, צריך לפעול כך.
שירות הגשת תלונה על שופט ניתן ללא תשלום.
1. מילוי טופס התלונה וצירוף מסמכים
יש למלא את טופס התלונה באופן מקוון (באינטרנט) (כאן) או בצורת קובץ PDF (כאן) או בצורת WORD (כאן), באופן הבא:
- פרטים אישיים (פניה בעילום שם לא תתברר).
- פרטי הצדדים בתיק ובאי כוחם, אם היו, ואת דרכי ההתקשרות איתם וגם פרטים של כל מי שיכול לתמוך בתלונה.
- פרטי האירוע, פרטי השופט.
יש לצרף פרוטוקולים ומסמכים נוספים שנועדו לסייע בבירור התלונה.
2. אופן הגשת הבקשה
את טופס התלונה יש להגיש אל הנציבות באופן הבא:
- טופס מקוון – כאמור בקישור המצויין לעיל (כולל טופס ושליחה אוטומטית).
- דואר אלקטרוני – בכתובת Shoftim@justice.gov.il, יש לסרוק את המסמך ולשלוח כקובץ. אפשרות נוספת היא מילוי והוספת חתימה אלקטרונית מאושרת.
- דואר רגיל – בכתובת נציבות תלונות הציבור על שופטים, רחוב נחום חפצדי 5, בית עופר, גבעת שאול, ירושלים, 9548401.
- פקס – במספר 02-6467973.
מקרים נוספים:
- אסיר, עצור או כלוא – צריך להגיש את התלונה במעטפה סגורה אל מנהל בית הסוהר, מפקד בית המעצר או מפקד מתקן הכליאה, לפי העניין, והשני נדרש להעביר אל הנציב ללא פתיחת המעטפה.
הרחבות נוספות
להלן מידע מורחב בנושא.
המשך הפניה
עם הגשת התלונה, הנציבות תשלח אישור על הגשת התלונה למתלונן. הנציב יבחן האם התלונה עומדת בתנאים ובמקרים שיש לפתוח בבירורה.
ככל שהנציב החליט לפתוח בבירור התלונה, הוא יודיע על כך לשופט הנילון, לנשיא בית המשפט הרלוונטי, לשר הרלוונטי, למנהל בית המשפט הרלוונטי ולנשיא בית המשפט בו השופט מכהן.
כאמור מקודם, הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא נכון והוא לא כפוף לסדרי הדין או לדיני הראיות.
הנציב רשאי לקבל מכל אדם או גוף, באופן שיקבע ובתקופה שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים, לדעת הנציב, לסייע בבירור התלונה. סירוב מסירת מידע או ידיעה כאמור מהווה עבירה על החוק.
משך הזמן בטיפול ובבירור התלונה הוא שנה אחת מיום קבלתה בנציבות.
הפסקת בירור
הנציב יכול להפסיק את הבירור את נוכח כי התקיימה אחת הסיבות המצדיקות שלא בבירורה, או שעניין התלונה תוקן או שהמלונן ביטל את התלונה. עם הפסקת הבירור הנציב ישלח הודעה עם נימוקים להחלטה אל המתלונן, השופט הנילון ולגורמים אחרים כאמור מקודם.
תוצאות בירור
אם התלונה נמצאה מוצדקת, הנציב יודיע על כך אל המתלונן, השופט הנילון ולגורמים אחרים כאמור מקודם. בהודעה הוא רשאי לציין את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם נמצא כי קיים ליקוי, רשאי להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.
אם התקבלה הודעה כזו על ידי השופט הנילון או הגורמים הנוספים, הם נדרשים להודיע אל הנציב על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי. אם ההודעה מהם לא התקבלה תוך זמן סביר או שאינה מניחה את דעת הנציב, הוא רשאי להביא את העניין בפני השר השייך לעניין והנשיא השייך לעניין במוסד השיפוטי.
אם נמצא כי התלונה לא מוצדקת, הנציב יודיע על כך למתלונן כולל תמצית ממצאיו.
אם נמצא חשש למעשה פלילי, הנציב ישלח את המידע אל היועץ המשפטי לממשלה, וכן לשר ולנשיא המתאימים לכך. כמו כן, הוא רשאי להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים.
הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ לועדה לבחירת שופטים, לסיים את כהונתו של שופט על פי סמכותה או להמליץ לשר או לנשיא להביא לועדה לבחירת שופטים הצעה לסיים את כהונתו של שופט. במקרה שהועדה, השר או הנשיא החליטו שלא לקבל את המלצת הנציב, הם חייבים לנמק את החלטתם.
לעניין תלונה של מתמחה או נציב הפיקוח על ההתמחות, שנמצאה מוצדקת, הנציב רשאי להורות כי השופט הנילון לא יורשה לאמן מתמחים לתקופה שיקבע, לאחר שייתן לשופט הנילון הזדמנות לטעון את טענותיו. הנציב יקבע את מועד התחילה ורשאי לקצר את התקופה אם הליקויים תוקנו.
משמעות משפטית
החלטות וממצאים של נציב בעניין התלונה –
- לא נועדו להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד, בבית משפט או בבית דין, שלא היו להם לפני כן.
- למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם. אבל אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת התלונה או בירורה.
כמו כן:
- דין וחשבון, החלטה וכל מסמך שהכין הנציב במסגרת מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או מעין שיפוטי.
- בית המשפט לא ידון לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה.
מידע נוסף
- הנציג רשאי לא לברר תלונה אם סבר שהיא אינה מתאימה לבירור על ידו מהסיבה שהיא מתאימה יותר לטענה של פסלות מלשבת בדין.
- אם הנציב החליט לא לפתוח בבירור, הוא יודיע על כך למתלונן כולל הנימוקים להחלטה.
- הודעה של הנציב לא תכלול ולא תגלה חומר שהם עניין של ביטחון המדינה, או לעניין של קשרי חוץ או מסחר חוץ.
- הנציב פטור מלציין את ממצאיו או נימוקיו, כולם או חלקם, או לציינם בשינויים או בהשמטות, או למסרם רק לחלק מהמפורטים מקודם, אם הם עלולים לדעתו לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן או כשיש בהם משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין.
חקיקה ופסיקה
- חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב-2002
- תקנות נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ד-2003